בהתחלה כששמעתי את הסיפור של קווי 67, פשוט לא יכולתי לאמין, לא למדו את הלקח של גוש קטיף? איפה השקט שהבטיחו? בירושלים שקט?! במרחק חצי שעה נסיעה לאשקלון- כבר לא, והפחד שהולך וגודל- זה מתי זה יגיע לתל אביב, ואם חסו נחזור לגבולות 67, זה עלול להגיע- מהר מאוד. בהתחלה חשבתי שרק אנחנו פה הלחוצים, הדתיים לאומים, האלו שהלאום, המדינה, הארץ הזאת חשובה להם! אבל מתברר שלא, בעודי מהררת בדברים אני נכנסת לחנות למכירת פירמות, ואני רואה שם 2 מוכרות לחוצות ומספרות אחת לשניה שהם לא מאמינות שמדברים ברצינות על קווי 67, אחת שם הייתה נראית עולה רוסיה, והחילוניה, הצעירה- הסבירה לה מה זה קווי 67, שניהם היו המומות, כבוד ראש הממשלה, אם פליט אחד קטן מסכן היה מתקרב לארהב ללא אישורים, הוא היה נורה במקום, אבל לנו לא רק אחד, מאות חודרים לארצנו, תסע לאילת ותראה! המצב נורא, ועוד חסים לנו המשטים האלה? ואז, כשהו מנסים קצת להגן על עצמנו, כל העולם כל העולם קופץ עלינו , כאילו מה עשינו, ומר ביבי היקר, רק עוד נושא אחד אחרון רציתי לדבר איתך עליו- יונתן פולארד, חוץ מלהזכיר את העניין מידי פעם לאובאמה, האם ניסית להסביר לו- מי פה הבוגד,? כ
י ארהב הייתה הבוגדת העיקרית, והוא רק ניסה להגן על ארץ ישראל, ולכן הוא יושב כבר יותר מ20 שנה בכלא.
זה כל מה שרציתי להגיד-
מר נתניהו היקר.
