אתה נמצא גם פה. אוי עלינו מאדם שרוצה להיות 'רב' שכזה .

ב"ה

והנני רואה סיבה הגיונית למעט החוסר ידע, להשתמש בכל "פלא" ו"תפארת" הבריאה, כשיש דבר זול מהודר ולא שנוי במחלוקת בהישג יד. אני משוכנה שאחרי הכנת כ-10 קולמוסים בצורה נכונה שום סופר לא יחשוב אפילו להתקרב לכל השמונצ'ים שקמים חדשות לבקרים.

אני מעריך שאם אתה היצרן של הדבר המוזר הזה, אתה משתמש להגיע לדיוק מרבי במין מכונת CNC.

קח טיפ, אולי תנווט את מאמצך בייצור של קולמוס מנוצה מדוייק.

האחוזים אלי, ברור !!!!

זה אני אהרון מפורום של יחיאל .

אני רוצה לשמוע רק חוות דעת על המוצר.

חיים, יש לך באמת סמכות של רב הלכה?

חיים אף אחד לא חייב להכין בעצמו את קולמוב, אם הולכים על פי הדעה שלך. אז אולי הסופר יכין את הקלף אולי גם את השולחן שכותב בו ואת הדיו וכו'...

תפסיק לחיות כמו לפני 2000 שנה.  שמע טוב ידידי, גם אם ברזל זה לא מהודר, זה לא אומר שלא ניתן לכתוב איתו בכלל. וזה מה שאתה גורם. לפסול כל דבר זה קל- לחפש להתיר זה החוכמה.

היה צריך להיות אינני ולא הנני.

לגבי עצם הענין נא לעיין ולעיין טוב בספר בני יונה, בעצם הראשון שהיתיר את הקולמוס מברזל, ניתן להורידו מהיברובוקס.

בדבריו הוא בא לדחות את תענת האוסרים, של חשש של חק יריכות וכתב על גבי כתב.

אם אתה לא היצרן, ורק מתענין, אז הצעת ידיד, תלמד להכין קולמוס כמו שצריך ותיוכח בעצמיך שאין טעם בכל המצאות האלו למיניהם, כל סופר ותיק יגיד לך שאין על הנוצה, בלי קשר להידור.

המהודר ביותר שאין עליו עוררין כלל וכלל זה הקנה, ובמדינות אשכנז שהקנה לא היה מצוי היתירו את הנוצה.

וכמו שליצרנים של השמונצ'ים מותר להמליץ על מוצריהם גם לי מותר להמליץ לסופרים בכל דרך אפשרית להמשיך להשתמש במה שהשתמשו הסופרים מהדור הקודם ושלא שנויים במחלוקת. הרב מרדכי אליהו זצ"ל דגל בשימוש רק בקנה, אפילו לא בנוצה. בציבור החסידי יש קבלה מהבעש"ט לא להשתמש בברזל לסת"ם.

יש דרים שרואים משם (בעיני הצדיקים) ולא ראוים מכאן (בעינינו הפשוטות והמגושמות).

אני לא יודע למה אולי אינני מטבטה בצורה נכונה, אבל היעוץ הידידותי שלי, מתפרש כאילו אני פוסל סת"ם הנכתב בברזל (מי אני שאפסול), על"פ הלכה בודאי שאין בעיה הלכתית לשימוש בברזל, לפי ההתנגדות הנחרצת של חוכמי הח"ן, יכול להיות הנני יודע. בא תעשה סקר, תציע לאחד מהרבנים שאתה מכיר האם הוא מוכן לרכוש ממך תפילין או מזוזות שנכתבו אם ברזל?

אותי לימד חוזר בתשובה דוקא, איך לשאול רב: הוא אמר לי על תשאל את הרב אם מוצר זה כשר או לא, תשאל אותו אם הוא מכניס את זה לביתו ואם הוא מאכיל בזה את ילדיו??

אני נורא מצטער, אבל הגישה שלך היא הלא נכונה. אתה אומר ברזל זה לא אסור, אבל אתה גורם לאנשים להראות שזה כן. לגבי רבנים -זה לא נכון, רבנים גדולים ברור שיעשו כל דבר בהידור, זה לא אומר שאחד אחר חייב בזה. אתה רוצה לעודד אנשים לכתוב עם נוצה -סבבה ,אבל תעשה את זה נכון. ראית את התגובה הראשונה שלך כאן בשירשור? כולם ראו.

לא בא לי טוב לתעסק עם נוצה, גם אם היא תיהיה פצצה של נוצה כל פעם, הרי החדות נעלמת ממש ממש מהר( כבר ניסתי ) . לי אין זמן לזה כל פעם לחדד ולהתעסק. אני לא חייב להכין נוצה וגם לא לכתוב בה -אז אנא רד מהעץ שעלית עליו ידידנו.

ב"ה

תתפלא, יש לזה המון מתנגדים אבל יש לזה גם מתירים !!!

השאלה מה מחפשים? את הקלות, מה שקל?

אין מה לעשות קשה להיות יהודי !

אם זה היה קל, אז כל אומות העולם היו יהודים, ראה מדרשים על מתן תורה.

גם לעבוד להרוויח את הלחם היומי קשה, הרבה יותר קל, לסחוב את הלחם מהמדף החיצוני של המכולת!

והגיתה בו יומם ולילה, והגיתה מלשון יגיע, כך היא דרכה של תורה להתייגע.

אין ולא יהיה סופר שלא אכל "קש" עד שהוא הגיע לרמה טובה.

פעם הכל היה טבעי האנשים היו בריאים, היום הכל מלאכותי האנשים חולים בכל מיני מחלות.

90% מהמחלות המטריפים עופות נובעים מאופן גידולן המודרני, שתי דורות לפני כמעט ולא היית בעיה של ריאות ושל צומת הגידים, היום בקושי מספיקים לבדוק את הבעיות האלו כי שתיים על שלוש יש בעיה או בריאות או בצומת הגידים. נכון אין שום רב או רבנות שתאסור את הגידול המלאכותי הזה, אבל כולם יודעו שזה המקור למחלות אלו.

אישית תעשה מה שאתה רוצה, מה ש"נח" לך, בלשונך "מה שבא לך", אבל אתה לא יכול לסתום לי את הפה, ומותר לי להודיע לציבור הרחב שלמרות שיש מתירים, יש גם פוסקים אחרים שאוסרים, ושהציבור יחליט מתוך מודעות מה הוא רוצה, מזוזה מהודרת לפי כל הפוסקים או מזוזה מהודרת לחלק מהפוסקים בלבד.

גם את הנוצה הראת שיש פוסלים.

בכל אופן, בהתחלה הגישה שלך נראת מאוד מאוד קיצונית , אז אם אתה רוצה שיבינו את המטרה שלך טוב. תתחיל לדייק בדברייך ולהקפיד על המילים.

ב"ה

תראה שכתבתי תשובה ארוכה איך מכינים בקלות קולמוס ואשתדל כשיהיה לי פנאי לצלם סירטון ולעלות אותו.

כי לפי דעתי מה שמונע רוב הסופרים מלהשתמש בנוצה זה החוסר ידע או ה"פחד" שאינו מוצדק.

לא קיים סופר שיודע להכין קולמוס טוב שישתמש בברזל. אין תחליף על הגמישות של הנוצה, לא ברזל, לא פלאסטיק, לא תפאראת ולא פלא.

אין לי מושג איך המוצר הפלא הנ"ל בגלל שלא ניסיתי אף פעם.

אבל דעתי בעניין הקולמוס ברזל נוטה לדעתו של חיים.

כל השאלה זה איזה רמה של הכתב אתה כותב

אם אתה כותב כתב מהודר אז לא כדאי לכתוב עם ברזל מכיון שיש פוסלים בזה. אע"פ להלכה זה כשר אבל איך אפשר לקרוא לזה מהודר בזמן שיש פוסקים חשובים שפוסלים?! (וגם קטונתי להבין את הרבנים שמתירים בזה גם למהדרין ואומרים שאין זה פוגע בהידור כלל וכלל! עוד לא שמעתי טיעון ששיכנע אותי במחילה מכבודם)

אם אתה כותב כתב פשוט מה שנאמר כשר לכתחילה, אז אין בעיה. זה כשר אף לכתחילה.

כך נראה לעניות דעתי...

אז תקנה נוצת זכר של הודו הן מחזיקות הרבה יותר מעמד

ובתור אחד שכותב בקנה, אין לו תחליף. הקולמוס מנירוסטה הרבה פחות טוב ממנו (בל' המעטה), וזה עוד לפני כל הדיונים ההלכתיים.

ולענ"ד כל בר דעת לא יקנה ס"ת, שההשקעה בו היא כ"כ רבה ויקרה, שיש מערערים על כשרותו. ולכל הפחות מצד הנימוס והד"א יש להודיע לקונה על זה (למרות שיש חולקים על כך מבחינה הלכתית).

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.