אתה היכול לעשות הכול  לטייל ללמוד להנות מהחיים מה יש לך לחפש בגיל 20???????

גם לי קרצו החיים שאחרי כל הבילבולים, מצבי הרוח המתנדנדים, ההתלהבות והדיכאון וכו'....

ואז תהיתי לעצמי למה אני מחכה, לחיים שכל הזמן עובדים בהם? כל הזמן מתלבטים בשאלות קריטיות של חינוך ילדים? איך לנסות לצאת מהמינוס האיום בבנק?

אני כבר מבולבלת, אין לי מושג מה עדיף...

בדקתי מה הכי מפריע לי בלהיות בגיל המבעס הזה, וניסיתי פשוט להיזכר כמה פעמים כן טוב לי...

להגיד לך שזה עובד?

לא יודעת...  אני רק בהתחלה... מוזמנת לנסות גם...

לתקופה שאת נמצאת בה עכשיו.

"אין חכם כבעל הניסיון"-אז הסכיתי ושמעי לכאלו שכבר עברו את זה: תנצלי כל רגע. אלו הדברים הכי מסעירים, בוני אישיות ומלאי להט שעוברים במהלך כל החיים.

אולי הקצנתי קצת, אבל התגובה נכתבה מכל הלב. באמת.

לילה מקסים ומלא אושר

אמלה!!!

אני כל כך רגילה שיש אוכל בבית

ומתי שאני יהיה גדולה אני יצטרך לדאוג שיהיה לי מה לאכול

ושיהיה גם לילדים שיהיו לי בעתיד...

קיצר....פחד

ובכל זאת...בלחית

כי בוודאות תתגעגעו אליו אח"כ..

זאת הההההתקופה!!

כדאי לנצל אותה לפני שתעלם לנו וחבל..

בס"ד

אמרתי את זה כי את יודעת ולא אכפת לך.

זה אחלה גיל-אם יודעים איך לנצל אותו......!

בהצלחה!

למי יש כוח להתחיל ללמוד ולעבוד ולממן ולכלכל בית שלם??????????

למי יש כוח לבעל????????????

למי יש כוח לחנך ילדים בגיל ההתבגרות!??!?

למי יש כוח לגדול???????????? |מפנטז על פיטר פן|

להיות בגיל הזה. אני לאט לאט עוזבת אותו ומתבאסת!

גם אני אמרתי ככה, אבל כבר מזמן אני לא חושבת שעדיף לדלג על הגיל הזה..

עזבו את כל זה שבגיל הזה אנחנו בונים את עצמנו וכו' וכו'..

תכל'ס!!

בגיל 20 אנחנו לא יכולים לעשות את אותם השטויות והבלאגנים של היום,

תלמדו להנות מהרגעים הקטנים של הצוקים ! של הביחד ..

יאללה, עוד 10 שנים- מי עושה שטויות עם חברים? מי נהנה להבריז משיעורים? ומי עוד נהנה להישאר ער בפנימיה עד אמצע הלילה ? תנצלו ת'שנים שאתם אחרי הכל- יכולים לעשות (כמעט) כל מה שבראש שלכם- בלי לפגוע יותר מידי בעתיד שלכם : )

תהנו-חיים רק פעם אחת ! ;]

וכיף לי בחיים - אבל זה לא הגיל, זה התרגיל.

ובקיצור - יהיה לך כיף איפה שתחליטי שכיף לך, וג'יפה של עניין של גיל או שלב בחיים.

אולי תתנהגי כמו שבחורה בת עשרים אמורה להתנהג (לפי דעתך כמובן. אין דבר כזה באמת 'אמורה להתנהג')?

הכי כיף..הכל עושים בשבילך..אין שיעורים אין מבחנים..כיף חיים וכל היום מציירים!!

גיל מזעזע!!

אין על 17,18..

תהני מכל רגע

ותחיי אותו

כי זה מה שניתן לך..

יש כ"כ הרבה הזדמנויות ואפשרויות להינות ממה שעכשיו..

לא חבל לפספס אותן בחלומות על זמן אחר?!

בגיל 20 תתחילי לבכות שאת מזדקנת.. 

בעזהי"ת

עוצמות, אנרגיות, התלהבות, כוחות מטורפים, וחשוב מזה- זמןןןןן!

[ז"א, נכון שעכשיו ישלי לימודים וכל זה ,שתופסים לי את הזמן.. אבל מה זה לעומת ההמשך?!]

איך לא באלי להגיע לגיל 18 כזה [עוד כמה חוד'], איזה מבאס זה!
כבר חצי שנה אני מקטרת על זה שהזדקנתי, וששטויות כבר לא עושות לי את זה, ושכבר אינלי כח סתם לרוץ ולשחק תופסת או מחבואים באמצע החיים..

'ויום אחד תהיו הורים, ותבינו ש-כך עובד לו העולם, קטנים רוצים להיות גדולים, הגדולים רוצים לעצור פשוט ת'זמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן'

"סוויט 16" זה לא המצאה.. חחח..

שישת זה ה-גיל!! ב"ה.. .זה היה כ"כ כיף...

ועל כן אני לא אחיך או משו כזה (=אין כמוני). זה דבר ראשון.

דבר שני-גלוש=]=] הסבירי כוונתך, דברייך, ועל מי אל מי את מדברת...

מה כיף???? בואו, דברו איתי על זה. עם פירוטים נימוקים והסברים:תוציאו דף ועט ותרשמו:מה כיף מה טוב ומה נעים ונחמד בגיל הזה.

בואו ונשמע מה יש לכם לומר על הגיל הזה. כן, אני רוצה לשמוע בדיוק ממה אתם נהנים.

וברור שאני מתה כבר לכלכל בית!! לחנך ילדים, לעשות משו ענק בחיים שלי! ולא לשבת בסטלה כל היום בלי לעשות כלום...|פורום נוג"ה היקר| לעבוד להרוויח כסף ולפנק את הילדים שלי..|עיניים יוצאות מחוריהן מרוב רצון להגשמת חלום| XD

ו--לחיות ת'חיים האמיתיים!!!!!

בואו, אני מחכה. תכינו לי רשימה של מה שאתם נהנים ומה שכיף לכם בגיל הזה. קדימה. אני פה.

רלוונטיים לנוער דתי....

אבל בכל זאת כדאי להנות מהגיל כי לקפוץ לגיל 18 זה לא רלונטי

את יכולה לעשות שטויות, כל היום מה שבאלך בלי לשים על אף1

להנות מהחיים, את כר לא ילדה קטנה

כל היום צחוקים חברה חברות וכאלה

אתה יכול לעשות משו ולא יצחקו עליך

בעזהי"ת

למעט ממש יחידי סגולה.

אני אתאר לך את הסדר הזה:

לקום ב- 7 [במקרה הטוב]

לארגן את כולם לא. בוקר

לשטוף כלים

לצאת לעבודה.

לדאוג שכולם אוכלים צהריים

לחזור הביתה

לארגן את הבית שהתבלגן

אחה"צ- סידורים וכו', ורק לפעמים יוצא שיש לך זמן לצאת עם הילד לגינה [כשהוא מספיק קטן]. ואח"כ---

כבר לקראת ערב, לארגן א. ערב

להאכיל את כולם

לשטוף כלים

להשכיב את כולם

לסדר את הבית

לקרוס למיטה.

ופתאום את רואה פלאייר לאיזה משהו שנורא בא לך ללכת אליו---- והי! אי אפשר! כי זה בדיוק השעה שהקטן הולך לישון, וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו'..

ואז פתאום את רואה משו שאת כן יכולה.

ו- אין לך כח לזה!

ו- פתאום מגיע דו"ח חשבון חשמל ומיים ופלאפון ובזק.

והילד עושה משו תמים וחמווווווד כזה. כזה שעכשיו את יכולה להתמוגג ממנו.
ו- הי! הראש המבוגר המקובע שלך אומר- זה אסור!

הילד קופץ מהעץ. הי! זה מסוכן!

וכו' וכו'.

ואת שוכחת שבעצם, זה לא מסוכן. איך אמרה לי פעם ילדה קטנה- 'ילדים יודעים לשמור על עצמם, ומבוגרים לא מבינים את זה'.

וכו' וכו'.

כאב ראש אחד גדול, שנקבל אותו באהבה- אבל בינתיים ננצל את הנערות הכייפית הזאת..

את יכולה לטייל בארץ את יכולה לצבור לך חברות להנות מהחיים.

בס"ד

בשום תקופה בחיים לא הכל קל ופשוט ולכל שלב וגיל בחיים יש את הקשיים שבו, אם נשב ונחכה כל הזמן בציפייה שהתקופה הרעה או הקשה תעבור ונגיע לזמן טוב יותר אז בחיים לא נעשה משהו מועיל עם עצמנו כי רק נחכה שזה יעבור.. תמיד יהיו קשיים וכל הרעיון שלנו הוא לדעת להתמודד איתם בכל זמן ולעשות את החיים הנוכחיים שלנו טובים יותר והמנים יותר. לדעת איך לקחת את זה וללמוד מזה לעתיד טוב יותר..

שתדע שכימעט כל מי שבגיל 20 אומר בידיוק כמוך רק הפוך

זה לא שבגיל עשרים תוכל לעשות דברים שאתה לא יכול לעשות עכשיו. אה תהיה אותו בן אדם כמו עכשיו פלוס ארבע -חמש שנים. פשוט תחליט שעכשיו אתה בן עשרים ותעשה מה שבא לך!

אחרת סתם תהיי מבואסת..

לא שאני אומרת את זה מנסיון או מש כזה.. אבל כמו שכולם בערך אמרו פה-

כשאת מגיעה לגיל יותר מבוגר סתם יותר קשה לך..

ו- אני לא מנסה להראות פה איזה נימה אופטימית או משו בסגנון, גמלי יש לפעמים קטעים כאלה שפשוט קשה לי..

אבל'א אני בת 20...

גם כמו שכולם אמרו, אי אפשר לצאת מהבית (אפשר אבל אם רוצים הרבה ילדים, אז זה לא בדיוק הולך ביחד )

וחוץ מזה- בגיל הזה אפשר להשפיע!!! בריקודגלים- כמה מבוגרים היו??? אני ראיתי אולי 4. זה התפקיד שלנו, הנוער!! רק אנחנו יכולים ללכת למאחזים (אני בעקרון נגד אבל לא משנה), כי לנו יש כוח! עוצמה! העתיד של המדינה ביידים שלנו! (אני באמת חושבת ככה).

וגם כיף לי! כן, שמעת נכון, אני ממש אוהבת את הגיל הזה ואת החיים שלי. פעם תהיתי לעצמי אם אני היחידה שלא זוכרת את הפעם האחרונה שרבה עם ההורים שלה, אם בכלל זה קרה. אולי זה בגלל שאני די בתחילת הגיל הזה, לא יודעת.

אולי זו נק' הסתכלות על החיים, יש לי ראייה יחסית אופטימית...

קיצור, אני חושבת שזה הגיל הכי מדהים שיש, ואני ממש שמחה שאני בגיל הזה עכשיו!

בסדר אז אחרי שמתחתנים צריך קצת יותר לעבוד בבית מאשר מה שעכשיו.. ביג-דיל.. מי שישמע כמה נעבוד.

נכון, צריך גם לפרנס בית, אבל בע"ה, שאלה יהיו הצרות שלנו. נעבוד קצת באיזה עבודה נרויח כסף יהיה בסדר...

אבל להקים משפחה!!!! אתם יודעים איזה דבר ענק זה???????

רק בשביל שנגמור עם הבגרויות האלה כבר!!!! אבל סתם ככה הכי שווה הגיל הזה!

דווקא מזה לא באלי לגמור עם הגיל הזה.

בחיים אני לא אוכל עוד לתרץ ת'התנהגות שלי כ"עוד תופעה של גיל ההתבגרות", ואני אצטרך להתנהג כמו אישה אחת ולתמיד.

אני נהנית מכל רגע של הגיל הזה. כן, גם מהבגרויות.

הבגרויות זה מה שהופך את זה לכיף. למה? מצד אחד- ישלך מסגרת- אתה חייב לשבת וללמוד. מצד שני- ישלך חופש כל יום כמעט [יום לפני מתכונת, היום של המתכונת, יום לפני בגרות והיום של הבגרות-- בכל מקצוע יש 4 ימים כאלה!!!]. מצד שלישי- זה מפחיד לדעת שהחיים שלך בערך תלויים במה תעשה עכשיו- אם תשקיע או לא. מצד רביעי- זה מגניב לדעת את זה..

בכללי- זה הגיל שההורים מצד אחד מזה דואגים לך ולא מפסיקים להתקשר ולטמטם ת'מוח בשאלות כמו: "איפה אתה? מה אתה רוצה? מה אתה עושה? למה??", אבל מצד שני- הם מתחילים לסמוך עלייך, ואתה מתחיל לסמוך עליהם.

אח"כ זה כבר יראה כ"כ ברור ופשוט שזה לא יהיה כיף..

בנאדם לא מתבגר באופן טבעי עם הגיל... הוא עובד על זה!

את יכולה להתחיל מעכשיו...=]

זה גיל באמת שווה...

תכל'ס, כל גיל הוא טובבב אם מנצלים אותו כמו שצריך ומנסים להנות ממה שיש.. ;)

בכולופן, כן, זה כיף שבגיל הזה אתה תלוי בעצמך ובכסף שלך/ההורים שלך, ואפילו לא... ;)

זה כיף שאפשר להשפיע בלי להיות מחוייב לאלף ילדים/בעל (וחבר זה לא אותו דבר... ),

תכל'ס ראיתי בריקודגלים אישה אחת שהייתה עם עגלה!! כילו בואנ'ה, מסכנה הבחורה.. כל הבאסה, להידחף עם איזה תינוק חמוד שאת חוששת לחייו בערך בגלל הצפיפות.. ;)

חוצמזה, יש מליונים של זמן וממש טיפטיפה מחוייבויות (אפילו שלפעמים זה נראה הרבה!! :/)..

הבאסה זה להייות בגיל שהוא כילו "גיל ההתבגרות" אבל לא מספיק בשביל שיחשיבו אותך כנוער שמסוגל לעשות משהו.. ;) (סופסוך זה נגמר!! ;) )

חוצמזה, באמת זה פשוט כיף להתבגר. על כל הקשיים, ההרגשה הזו של שינוי וצמיחה - פשוט אדירה...

בהצלחה ובהנאה לכולנו )))

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...