ברור שיש עניין בישיבה קטנה אבל יש עוד יותר עניין בתיכונית- דבר ראשון שתדע שאני מכיר כמה חברה שסיימו ישיבה קטנה וכשהם הגיעו לישיבה גבוהה כבר נמאס מהר מאוד מהעניין(ואז הם גם הרגישו תחושת החמצה, כי בסופו של דבר כל אחד צריך להיות תיכוניסט...), ונשמע כאילו לך כבר מתחיל קצת..
דבר שני- אני חושב שאם יש לך פוטנציאל באמת חבל לבזבז אותו, וגם אם בסופו של דבר תהיה רב תמיד יש עניין בלימודי החול, ואם לא תהיה רב עם בגרות של ישיבות קטנות לא תוכל לעשות כלום..
דבר שלישי לפעמים דווקא כשאתה נמצא בתוך בועה אז מתי שתצא ממנה יהיה לך מאוד קשה להמשיך במה שהיה ולעומת זאת בתיכונית אתה גם תחיה בתוך עם ישראל וגם תוכל להשפיע על הישיבה.

אם לומדים בה לימודי חול אז זו לא ישיבה קטנה, כי בישיבה קטנה לומדים רק קודש.

ובישיבות הקטנות שאני מכיר לומדים עד 9 וחצי ולא גומרים את הישיבה בי"א אלא גומרים עד י"ב.

אם יש לך פונטציאל, אז אתה יכול להפנות אותו לתורה ולהיות רב גדול ולהשפיע הרבה על עם ישראל. מדענים יש לנו מספיק, רבנים זה מה שחסר לנו.

אבל אם לא מתאים לו להיות רב? אני חושבת (למרות היותי בת) שכדאי לו לחזור לישיבה הקודמת

לדעתי יש בעיה עם מה שאתה אומר... לא כל אחד צריך להיות רב.... בגלל זה יש כ"כ הרבה חוזרים בשאלה כי שמים אותם בישיבות ומקומות כאלה שלא מתאימים להם ובגלל זה הם פשוט משתגעים ועוזבים את הדת.. לדעתי מי שצריך להיות רב מרגיש את זה מבפנים כבר בגיל צעיר...

יש לנו כמה ילדים כאלה שמצליחים כל היום ללמוד ולהחזיק ראש אבל אני פשוט משעה 5 6 כבר משתגע אני לא מצליח ללמוד.... אל תטעו אני מאוד מאוד אוהב ללמוד תורה ויש לנו רב אחד התותחים בארץ אבל קשה ללמוד כ"כ הרבה מה אפשר לעשות... דרך אגב עברתי לישיבה הקטנה לפני בערך חודשיים

הם בכוונה לומדים לימודי חול רק כדי להוציא בגרות.. כי ההורים שלהם לא מוכנים לוותר על בגרות אבל אני 10 שעות בשבוע זה כ-ל-ו-ם וגם בזה יש כמה ילדים שיוצאים והולכים ללמוד בבית מדרש... וכבר אמרתי הם מוציאים בגרות מינימלית כאילו כאילו רק במקצועות חובה ובמקצועות קודש הם מוצאים דווקא די הרבה...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...