יש לי חברות שזה גרם להן לירידה רוחנית..

זה תלוי מה הסביבה שאת עושה בה שירות..ועד כמה את מחזקת את עצמך במשך השנה בדברים תורניים..

מצד שני, לפי דעתי מאוד חשוב לעשות שירות..  ואצלי הוא גרם לעלייה רוחנית ולא לירידה.. כי ב"ה אני נמצאת במקום תורני..ויש לי דרכים להתחזק-ללמוד אמונה וכד'..

גם קורה שלפעמים בת רוצה כבר 'להשתחרר' מכל מיני דברים, והשירות הוא תירוץ טוב. לא נראה לי שנכון להאשים את השירות בירידה רוחנית. אם בת יודעת שיש בעיה- זאת כבר בחירה שלה איך להתייחס לזה וכמה להישמר.

לענ"ד האשמה של מקום שירות [או כל מקום אחר] בירידה רוחנית מוצדקת רק אם בת לא ידעה ולא שמה לב שהיא בנפילה ופתאום מצאה את עצמה במקום אחר.. אבל כמה זה קורה?

בס"ד

וזה נראה לכן בסדר שבנות עושות שירות בישיבות?

במקומות מעורבים וכו'..

זה קצת סותר את הסיבה שלשמה קיים השירות.

לכל מה שלא נחשפנו עד אז. ואז חוטפים את זה בבום.

ולא בכל מקום יש תמיכה וגב (והבית בד"כ רחוב)

לכן השרות יכול להוביל לירידה רוחנית.

אבל מלא דברים גם יכולים. אז בעיניי זה רק תרוץ.

גם בנות שירדו רוחנית אבל גם בנות שעלו רוחנית.

יש הרבה דברים שיכולים להוביל בת לרדת ברמה הרוחנית או לעלות בה.

וזה אפילו יכול להיות אותו סיבה ולהוביל כל בת למקום אחר.

סביבה חילונית למשל יכולה להשפיע על הבת לרע אבל גם לטובה.

למשל בת תקלוט שהיא מייצגת סביבה דתית ותהיה חייבת להתנהג נורמלי.

יש לי מלא דוגמאות לשתי הצדדים

בס"ד.

מי ערב לי שאני אלך לשרות ולא יפול..?

(אני לא,אבל דוג')

לשם מה לקחת סיכונים?

אני אישית  מכירה הרבה מיקרים של בנות שנפלו רוחנית,

חוצמיזה אני חושבת שהתק' הזו,

(הגיל  של השרות) היא מאד רגישה,

זה תק' מעבר ממסגרת מסויימת שמחזיקה..(כן,... תלוי איפה לומדים)

לחופש!

זה קשה

ואני חושבת שהרוב נופלות.

אני הייתי מעדיפה להעביר את התק' הזו של: 'לקראת הקמת בית'

בסמינר..מקום טהור.

אפשר לחלוק..?

         אני רוצה לשמוע.

אני גם לא חושבת שיש דבר כזה נפילה.

יש דבר כזה התקדמות אחרת..

בס"ד.

וזה ברור,

גם התקדמות אחרת- במקומות מסויימים.

ובמקומות מסויימים זה נפילה.

ולדעתי מדרשה מצמצמת את הסיכויים.

זהו, נגמרה החממה שבה גדלת.. אין יותר אולפנה שתגיד לך מה לעשות, יש לך את יכולת הבחירה איך לחיות

את לא יכולה לצפות שכל החיים יגידו לך איך ומה לעשות ומה הדרך הנכונה לפעול

אין לך מסגרת תורנית שמחזיקה אותך ומראה לך תמיד מה טוב ומה רע.

את גם מתחילה להיות אדונית לעצמך,

וגם נחשפת לדברים שבד"כ לא נחשפת אליהם לפני..

(לדוגמאי אני נחשפתי לבעיות אלכוהול,סמים,הטרדות מיניות וכו' במקום שממש לא ציפיתי..)

ונוסף להכל-את מתמודדת עם כל הקשיים והשאלות די לבד..

אז ברור שזה קשה!

אבל נשמה-זאת הכנה לחיים,בחיים לא יגידו לך כל רגע מה לעשות וידברו איתך על כוזרי..

אז נכון, זה קשה-אבל זה המקום שלך לבחון את עצמך ולהכניס תוכן לחיים שלך מיוזמתך.

תשמרי על תפילת מנחה,תלכי לשיעורים,תמלאי את עצמך,

והכי חשוב!-תשתדלי כמה שפחות להתמודד לבד, דברי על הכל,

כי מניסיון-לדבר על זה עם אנשים שאת מעריכה עושה המון סדר בראש..

קשה-אבל זה העולם האמיתי-זאת הבחירה החופשית שהקב"ה החליט להנהיג בה את העולם.

(ותמיד אפשר שנה אח"כ מדרשה..)

שיהיה ב"הצלחה!

וגם לעלייה רוחנית. באמת שזה תלוי באיזו גישה את באה, מה המטרה שלך בשירות וכמובן איפה את עושה, עם מי וכו'...

אבל באמת אפשר לומר את זה על כל דבר- גם ישיבה יכולה להביא לירידה רוחנית. ומצד שני גם לעלייה רוחנית.

אז מה שחשוב, זה לשמור על הרמה הרוחנית שלך כל הזמן, לא לוותר על שום דבר רוחני שהיית רגילה אליו לפני השירות, וכמובן- אם אפשר אפילו להעלות אותו. לעשות מדי פעם הפסקות לאיזה משהו רוחני-שיחות, התוועדויות (אם את אוהבת) וכו'... ואם את רואה משהו שלא מוצא חן בעינייך מבחינה רוחנית-פשוט תלכי!

בהצלחה לכולנו, שנזכה לשמור על הרמה הרוחנית בשירות, ואיך לא-לעלות!!!

שלכל בת בשירות לאומי יהיה איזה קשר לשיעורי תורה.
ולא, ממש לא להסתפק  באורייתות (אני לא יודעת איך זה אצלכן) אצליונ האורייתות לא היו תורניות בכלל..
ככה שבמשך שנה שלימה יכלתי לא לשמוע בכלל משהו תורני במסגרת השירות.
ואין מה לעשות אם לא מתדלקים מידי פעם בדברי תורה, בשו"תים וכדומה.. הירידה קרובה..
זה לא חייב להיות במסגרת מדרשה..
אבל שיהיה איזה משהו כל שהו שיחבר..
בייחוד עם השירות הינו במסגרת מעורבת שכל הזמן צריך לשמור בכח על מסגרת דתית תורנית..
ב"הצלחה לכולם!
וזכרו תמיד גם אם יש ירידה לא להבהל.. העליה תגיע- אם רק רוצים..