וגם אני תקועה בבית שלי..

כי לא היה לי איך ללכת...

בס"ד

בטוח תפגשי שם אנשים שאת מכירה !!!!!

לי בהתחלה ההורים לא הסכימו,

אח"כ בסוף כמעט הסכימו אתמול ואז לא

הבוקר על הבוקר, הם הסכימו לי

סכמנו שאני הולכת לעשות מבחן שעתיים ויוצאת ונוסעת באוטובוס X כדי לתפוס את אוטובוס Y שמגיע לירושלים

בקיצר..

ב10 יצאתי מהלימודים, הגעתי לתחנה,

חיכיתי לאוטובוס X , הוא היה אמור להגיע ב10:45

והגיע רק ב10:55

טוב המשכנו ליסוע

התלבטתי אם לרדת בתחנה אחרת שאוטובוס Y עוצר בה גם, ואבא שלי אמר שלא צריך כי אני יספיק...

המשכנו תנסיעהה, באיזשהו שלב הנהג התחיל ליסוע בקצב של צבבב אני על חמור הייתי מגיעה יותר מהר?

באחריות לא הגזמתי עכשיו!

הקיצר איזה 5 דק' הוא נסע בקצב של צב נראלי משו כמו 5 ק"מ לשעה במקרה הטוב...

טוב הייתי בלחץ שאני יפספס את אוטובוס Y

הקיצר המשכנו וזה, כל הדרך אני מסתכלת לנתיב ממול לראות שהאוטובוס לא עובר לי מול הפרצוף, והוא לא עבר

הקיצר אנחנו מגיעים דקה לפני איפה שאני צריכה לרדת, שיפוצים בכביש.... אווך שיט טוב נתקענו עוד דק' עד ששחררו אותנו..

אני מגיעה לתחנה אני מסתכלת מהאוטובוס רואה מלמטה מגיע הקוו שלי שאני צכה לעלות בצד השני

הקיצר ירדתי מהאוטובוס התחלתי לרוץ לתחנה שלו, אני רצה רצה רצה הוא מעלה נוסעים

בשנייה שהגעתי לתחנה הוא נסע, מישו שמה ראה שאני צה אליו ונסה לסמן לו לעצור ולא הצלחתי...

הקיצר אוטובוס הבא ב-2..

נסעתי הביתה כולי בבאסה ועצבים על כל העולם... 

חשבתי ליסוע בקוו אחר ב13:30 ממקום אחר כאילו, ואבא שלי אמר לא אל תסעי, כי עד שתגיעי לירושלים כל העיר תהיה פקוקה ולא יהיה לך איך להגיע, כולי בעצבים לא היה לי כח להתווכח איתו נשארתי בבית מבואסת עד אימהה...

וזה אחרי שאתמול רציתי ללכת לריקודגלים כאן, ולתפילת יום ירושלים ולא הלכתי בגלל המבחן באנגלית המטופש הזה, ובגלל הכריכות האלה (המבין יבין אין לי כח להסביר)

הקיצר כולי מבואסת בבית......

תנחומי רחלי...

בס"ד

(סתם, כדי לפרוק תעצבים עליו. לא חושבת שככה הוא ייתן לי אישור...)

במקרה הפחות טוב.... נראה לי את מנוסה בזה יותר ממני..

ממי אני צכה לבקש אישור בדיוק??

ת'אמת חשבתי על ליסוע אבל ירדתי מזה....

עד השנייה האחרונה הייתי בטוחה שאני גם הולכת, ואז..

לא הלכתי!!!!

אוופפפ!! איזה עצבים!!     >> |בוכככה..|

ואני כבר מיום שני בבית עם נקע

איזה שרשור מבאס....

במקום לעודד אותה כולם מצטרפים.

אז לא נהיה נגד הזרם-

גמאני לא הלכתי למרות שממש רציתי

אבל לונורא...

מה דעתכם לעשות מפגש פורום אצלי בבית?

אבל במחשבה שנייה לא בא לי לבזבז עליך כסף!!

והייתי בריקודגלים היה אחד ה-דברים!!

תנחומיי ב.ש. ורחלי

טוב.. מלעשות.. אתם הרבה יותר זקנים ממני...(למה אין פה סמילי זקן?!)

ואני לא מסכימה לבוא למפגש אם קוראים לי תהילול!

זה רק לזקנים.

את תקבלי שוקו אם תרצי...

אז סיכמנו מחר?

מי עוד רוצה לבוא?

אז אני יילך על מיץ תות-בננה..

קיבלת.

עוד מישו רוצה לבוא לבקר?

שאלא יהיו הבעיות שלנו....

כולם באים אלי הביתה מחר אחרי הסיבו"ש.!

מיושבים בנפשם!

אתה יכול לראות את זה כמחמאה גם בשבילך |מאשר|

בס"ד

במקום לעודד אותי ולנסות לתמוך-כולכם הוספתם תרחמים העצמיאיים שלכם ועוד סגרתם על מיפגש בלעדיי!!! בלעדיי!!! אני פתחתי תשירשור כי אני נעולה באולפנה ואתם הולכים לב.ש. כי יש לו נקע ברגל.... יופי יופי בכלל לא נעלבתי לכו גם אתם יכולים להצטרף לאן ששלחתי את המנהל של האולפנה שלי...

הם שאלו אותי היום בערב....

"איך היה לפגוש אנשים מהפורום היום?" בשיא הרצינות!!

אבל לא באתי כי לב.ש. לא היה בסוף ספרינג תות-בננה....

XD XD XD XD....

 דוגרי צודקת[איפוא המנהל?] 

(טוב שקראת לי והזהרת אותי... )

כל המנצל"שים מחויבים לשרשר פה התנצלות למתו"ש,

ולהתחייב להשאיר לה חצי ספרינג תות בננה מהמפגש הבא בבית של ב.ש. 

כי אם היה לי, משהו, הייתי משתמש בו מבלי לחשוב פעמיים...(נה! ופה אני לא צריך להוסיף את הסימן: <צ> ..)

חכה חכה..

עכשיו אנחנו גם חייבים התנצלות למתו"ש, ולא לשכוח להשאיר לה ספרינג תות בננה...:

בס"ד

אני עצבנית בטבעי |חיוך מקסים|

(אמא עלתה מארגנטינה, אבא של אבא מסוריה)

הוא שלי ורק שלי!!!!

ואני לא נותת אותו לאפחד...!!

טוב... אולי בעצם אני ישלח למתו"ש כוס שלמה (!) של ספרינג תות בננה...

בס"ד

(וגם ספרינג מנגו..) על ניצלושי"ם כאלה צריך להשקיע קצת יותר....

אומנם זה לא ברמה של ספרינג אבל מתקרב...

תנסו לשתות ספרינג מנגו חצי קפוא (-ברד) אחד הטובים!!!

זה עוהד רק על מנגו אז אל תנסו לעבוד עלי!! |מאיים|

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....