וגם אני תקועה בבית שלי..

כי לא היה לי איך ללכת...

בס"ד

בטוח תפגשי שם אנשים שאת מכירה !!!!!

לי בהתחלה ההורים לא הסכימו,

אח"כ בסוף כמעט הסכימו אתמול ואז לא

הבוקר על הבוקר, הם הסכימו לי

סכמנו שאני הולכת לעשות מבחן שעתיים ויוצאת ונוסעת באוטובוס X כדי לתפוס את אוטובוס Y שמגיע לירושלים

בקיצר..

ב10 יצאתי מהלימודים, הגעתי לתחנה,

חיכיתי לאוטובוס X , הוא היה אמור להגיע ב10:45

והגיע רק ב10:55

טוב המשכנו ליסוע

התלבטתי אם לרדת בתחנה אחרת שאוטובוס Y עוצר בה גם, ואבא שלי אמר שלא צריך כי אני יספיק...

המשכנו תנסיעהה, באיזשהו שלב הנהג התחיל ליסוע בקצב של צבבב אני על חמור הייתי מגיעה יותר מהר?

באחריות לא הגזמתי עכשיו!

הקיצר איזה 5 דק' הוא נסע בקצב של צב נראלי משו כמו 5 ק"מ לשעה במקרה הטוב...

טוב הייתי בלחץ שאני יפספס את אוטובוס Y

הקיצר המשכנו וזה, כל הדרך אני מסתכלת לנתיב ממול לראות שהאוטובוס לא עובר לי מול הפרצוף, והוא לא עבר

הקיצר אנחנו מגיעים דקה לפני איפה שאני צריכה לרדת, שיפוצים בכביש.... אווך שיט טוב נתקענו עוד דק' עד ששחררו אותנו..

אני מגיעה לתחנה אני מסתכלת מהאוטובוס רואה מלמטה מגיע הקוו שלי שאני צכה לעלות בצד השני

הקיצר ירדתי מהאוטובוס התחלתי לרוץ לתחנה שלו, אני רצה רצה רצה הוא מעלה נוסעים

בשנייה שהגעתי לתחנה הוא נסע, מישו שמה ראה שאני צה אליו ונסה לסמן לו לעצור ולא הצלחתי...

הקיצר אוטובוס הבא ב-2..

נסעתי הביתה כולי בבאסה ועצבים על כל העולם... 

חשבתי ליסוע בקוו אחר ב13:30 ממקום אחר כאילו, ואבא שלי אמר לא אל תסעי, כי עד שתגיעי לירושלים כל העיר תהיה פקוקה ולא יהיה לך איך להגיע, כולי בעצבים לא היה לי כח להתווכח איתו נשארתי בבית מבואסת עד אימהה...

וזה אחרי שאתמול רציתי ללכת לריקודגלים כאן, ולתפילת יום ירושלים ולא הלכתי בגלל המבחן באנגלית המטופש הזה, ובגלל הכריכות האלה (המבין יבין אין לי כח להסביר)

הקיצר כולי מבואסת בבית......

תנחומי רחלי...

בס"ד

(סתם, כדי לפרוק תעצבים עליו. לא חושבת שככה הוא ייתן לי אישור...)

במקרה הפחות טוב.... נראה לי את מנוסה בזה יותר ממני..

ממי אני צכה לבקש אישור בדיוק??

ת'אמת חשבתי על ליסוע אבל ירדתי מזה....

עד השנייה האחרונה הייתי בטוחה שאני גם הולכת, ואז..

לא הלכתי!!!!

אוופפפ!! איזה עצבים!!     >> |בוכככה..|

ואני כבר מיום שני בבית עם נקע

איזה שרשור מבאס....

במקום לעודד אותה כולם מצטרפים.

אז לא נהיה נגד הזרם-

גמאני לא הלכתי למרות שממש רציתי

אבל לונורא...

מה דעתכם לעשות מפגש פורום אצלי בבית?

אבל במחשבה שנייה לא בא לי לבזבז עליך כסף!!

והייתי בריקודגלים היה אחד ה-דברים!!

תנחומיי ב.ש. ורחלי

טוב.. מלעשות.. אתם הרבה יותר זקנים ממני...(למה אין פה סמילי זקן?!)

ואני לא מסכימה לבוא למפגש אם קוראים לי תהילול!

זה רק לזקנים.

את תקבלי שוקו אם תרצי...

אז סיכמנו מחר?

מי עוד רוצה לבוא?

אז אני יילך על מיץ תות-בננה..

קיבלת.

עוד מישו רוצה לבוא לבקר?

שאלא יהיו הבעיות שלנו....

כולם באים אלי הביתה מחר אחרי הסיבו"ש.!

מיושבים בנפשם!

אתה יכול לראות את זה כמחמאה גם בשבילך |מאשר|

בס"ד

במקום לעודד אותי ולנסות לתמוך-כולכם הוספתם תרחמים העצמיאיים שלכם ועוד סגרתם על מיפגש בלעדיי!!! בלעדיי!!! אני פתחתי תשירשור כי אני נעולה באולפנה ואתם הולכים לב.ש. כי יש לו נקע ברגל.... יופי יופי בכלל לא נעלבתי לכו גם אתם יכולים להצטרף לאן ששלחתי את המנהל של האולפנה שלי...

הם שאלו אותי היום בערב....

"איך היה לפגוש אנשים מהפורום היום?" בשיא הרצינות!!

אבל לא באתי כי לב.ש. לא היה בסוף ספרינג תות-בננה....

XD XD XD XD....

 דוגרי צודקת[איפוא המנהל?] 

(טוב שקראת לי והזהרת אותי... )

כל המנצל"שים מחויבים לשרשר פה התנצלות למתו"ש,

ולהתחייב להשאיר לה חצי ספרינג תות בננה מהמפגש הבא בבית של ב.ש. 

כי אם היה לי, משהו, הייתי משתמש בו מבלי לחשוב פעמיים...(נה! ופה אני לא צריך להוסיף את הסימן: <צ> ..)

חכה חכה..

עכשיו אנחנו גם חייבים התנצלות למתו"ש, ולא לשכוח להשאיר לה ספרינג תות בננה...:

בס"ד

אני עצבנית בטבעי |חיוך מקסים|

(אמא עלתה מארגנטינה, אבא של אבא מסוריה)

הוא שלי ורק שלי!!!!

ואני לא נותת אותו לאפחד...!!

טוב... אולי בעצם אני ישלח למתו"ש כוס שלמה (!) של ספרינג תות בננה...

בס"ד

(וגם ספרינג מנגו..) על ניצלושי"ם כאלה צריך להשקיע קצת יותר....

אומנם זה לא ברמה של ספרינג אבל מתקרב...

תנסו לשתות ספרינג מנגו חצי קפוא (-ברד) אחד הטובים!!!

זה עוהד רק על מנגו אז אל תנסו לעבוד עלי!! |מאיים|

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...