בס"ד לק"י
הן ראיתי תשובתך מיום כ"א באב לסדר "וכל קרני רשעים אגדע" סימן.
והנה נפלאתי עד למאוד למה היה לך לכתוב כן, להחטיא בני ישראל, ולהוציא כספם מכיסם (אף שנקרע מהעץ) ולמוסרם לידי הטיפש הנודע שטיפס על העץ והחל לכתוב שטו"תים רבים כפי יכולתו, האריאלניקהנאמן, ואוי לה לאותה תנועה הנסתרת בין חגבי הסלע של שמו התמים, לכאורה.
והנה השגותי על דבריך, ותקוותי שאצליח להחזיר נשמות הטועים אחריך אל ה', כמו שנאמר היה זנב לאריות ואל תהא ראש לשועלים (ובלע"ז FOX=פוּקְס, ואלו האומרים יש מזל לישראל, שיצאה נגדם הגמ', ויש להם פוּקְסִים, ומה שנאמר "ואל תהא ראש לשועלים", הוא משום שהראש יכרת מהגוף, ודי לחכימא ברמיזא):
הנה כתבת בתשובתך כך: "...שכן מכיוון שמקובלנו ששלוחי מצווה אינם ניזוקין, והוא על כל פנים, כן ניזוק יש צד גדול לומר שהוא לא היה שליח מצווה..." עכ"ל. וקשה היאך מסיק אתה מכאן שזהו סימן שלא היה בגדר מצווה, שהרי מצינו ב"אחר" (=אלישע בן אבויה, היה מגדולי התנאים שיצא לתרבות רעה, רבו של ר' מאיר, שסתם משנה נאמרה משמו. ומאחר שבתקופת היותו יושב ביה"מ אמר חידושים הרבה, אך מצד שני לא רצו להגיד את שמו כאילו הכל למישרין, כינתה אותו המשנה בשם-"אחר") שכפר לאחר שראה אדם שעלה על דקל לקיים מצוות שילוח הקן, וירד והקישו נחש (ואז אמר לעצמו אחר "איכן היא טובתו של זה איכן היא אריכות ימיו של זה"? שהרי השכר על שילוח הקן הוא אריכות ימים וכיצד זה מת מיד אח"כ? [הסיפור אמיתי, מובא בגמ', ירושלמי, חגיגה ע"ז, ב']) ופשוט שם בגמ' שהאדם הזה קיים מצווה, ולא אמר לעצמו אחר "ודאי לא קיים מצווה", כפי שאתה אמרת. יוצא מכאן, גרוע אתה מאלישע בן אבויה!! ואכן, דומים אתם, גם אתה היית פעם "עילוי" בישיבתך, עד שכפרת. לֵךְ לְךָ אחר, לך לך אחר לארצך, אל הצד האחר (ובתרגום מצוי לארמית- "סיטרא אחרא"...). (אגב, סיטואציה זו, של "לך ואל תחזור" לקוחה מתוך סצינה ידועה מהסרט שר הטבעות, שאומר גולום שליט"א, לפיצול האישיות שלו [במילים אחרות= הצד האחר] "go and not comeback", ובעברית-"לך ואל תחזור"... ואם תעיין בזה הרבה תגלה עוד סודות גדולים [ומעט מקצה המזלג, הרי במי הסיטרא אחרא ממרידה אותו? בmuster (=אדון, והוא הרה"ג פרודו בגין שליט"א, בנו של הרה"ג עוקר סיני וטוחנה בעזה מנחם בגין זצוק"ל), ובמקרה שלנו זוהי המרדה באדון האדונים- ה'!! ואז"ג]).
ואדרבה נראה בעיני שזהו הניסיון הגדול של בעל הבית, האם להכות את יהונתן על אחוריו (אין שם מכנסיים, הם קרועים...), או שמא לחזק ידי עושי מצווה וענווים (יהונתן "הקטן", ענווה בהתגלמותה), הרצים לדבר מצווה (שרץ לגן. ומה שהבנת על גן חב"ד ברור שאינו הפשט, שהרי ודאי כי הכוונה היא לגן עדן, כמאמר שכתוב "אלה רצים ואנו רצים אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת שנאמר 'ואתה א-לוקים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך'" [ציטוט אמיתי מופיע בסיומים שעושים בסוף מסכתות בגמ'], ובוודאי שהוא רומז לשיר המדובר, שהרי למה צריך לבטוח בה'? זה בגלל הניסיון הקשה של נזק המיכנסיים על אף קיום המצווה. והעץ הוא התורה שהיא עץ חיים, והאפרוחים הם בני ה' שרצה להחזירם בתשובה, אך מכיוון שהפך להיות שובב ה' קרע מכנסיו, כאומר לו "שובו בנים שובבים". וניכרים דברי אמת.).
ועוד הבאת שבעלת "ירושלים של זהב" מסכימה עמך, וא"א (=ואני אומר) אין זה אפשרי, שכן מצאתי בכתבי היד שלה, בספר "כד הקמח וצפחת השמן", שאין זה כך, ודעתה הקדושה, שאנו מעוניינים בשלום, שלום של מחר (כמו שכתבה שם "עד אשר יבוא מחר על פני האדמה", ואם אין שלום איך יש מחר, שהרי שמו של ה' שלום, ובלעדיו אין עולם ואין מחר!!), וגם של היום (נ"א איום, וכצ"ל), וכן אומר גם של עכשיו (אך בזה חולק אני עליה כי ברובד הרמז נראה שעכשיו בלע"ז הוא now, והוא מרכיב את המילה no, כלומר לא, ואת האות w, הנהגת בשם דאבל u, וההגיה של u, היא ההגיה של you, כלומר אתה. ועל זה אמרה המש' "ארבע מידות באדם האומר שלי שלי ושלך שלך זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום" [אבות, ה', י"ג], ואלו האומרים "אכול ושתו כי מחר נמות". וזוהי כוונת המש' "שלך שלך", זה דאבל you, כלומר אתה. וניכרים דברי אמת.).
ועל-כן נראה לי שאין לשמוע לדבריך ועוד שאף את כיפתך היסרת מעליך, כמאמר שכתוב "ואותי השליחו מאחורי גבם". ועוד שמסופר עליך רשע רשעתיים, כי פעם אחת בהיותך בישיבה בישלתם, אתה וחבר מרעיך, אוכל בשבת, ה' ירחם. והאוכל היה בעל ניחוח עז, ויצא ואחד הר"מים בישיבה הריחו ובדק העניין, ומצאכם "על חם" (גם התבשיל היה "על האש"), ושאל אתכם מדוע אתם עושים זאת. אחד ענה-שכחתי שזו שבת, שניים ענו- שכחנו שאסור לבשל, ואילו אתה ענית "שכחתי לסגור את החלון"... ועל זה אביא ציטוט מהמרשעת, שודדת הים בעלת קול הצרצר, ריטה:"תיפתח חלון", ועליכם נאמר "קשר רשעים", וכן "דרך חטאים". וכל אשר שומר נפשו ירחק מכם, ואל לו לירא שמים החרד לדבר ה' (ולמכנסיו) ללכת אחריך ולשמוע לעצתך הרעה,
המאחל לך שינה טובה כמאמר:"שינה לרשעים טוב להם וטוב לעולם".
הגרדו"ם מוכן (והחבל מחכה)

))))