(לחשוב על מספר? אמ... 42! אם כי לרוב זה 7.)

למרות שאני לא חובבת מתח מושבעת!

רוב ספרי המתח של היום אפשר להסתפק בתקציר, או לחשוב מה קרה, או הרלן קובן ועוד כל מיני ספרים ממוחזרים חסרי תוחלת

גאוני? ממש לא. בנאלי וצפוי.

מה גם שיש ספרי מתח כמו דברים חדים, שגם הוא דבילי לחלוטין, אבל לפחות בין לבין יש כל מיני הרהורים או תובנות שנותנות סיבה לקריאה.

או אחרים שיש בהם דמויות, או עלילה שהרקע נותן בה רצון להכיר יותר.

אבל בזה אין כלום מכל הנ"ל.

ואני לא חוזרת בי משום מילה שכתבתי!

"בנאלי וצפוי?"- מאיפה הבאת את זה? הוא הכי לא בנאלי והכי לא צפוי!!

אני לא יודעת מה איתך, אבל לי לא היה מושג איך בן אדם יכול לדעת מה אדם חושב, וזה סיקרן אותי מאוד. מה אתה רוצה להגיד? שידעת את הפתרון מקריאת התקציר?

אם כן- אתה גאון בטירוף, אבל רוב בני האדם- לא, ולהם אני ממליצה מאוד כן לקרוא!

ולא, אני בת.

שאכן, לא נראה לאחרונה.

אוקי, הרעיון בתקציר מסקרן, אבל הפיתרון דפוק, ולא מחדש דבר, וגם הדרך לפיתרון.

ואין גם מה להרוס בזה, אני אומר שהפיתרון הוא פשוט עניין של אקראיות ומזל.

רעיון מסקרן. וזהו. לכן אמרתי שאסתפק בתקציר. כי זה הדבר היחיד שטוב בספר הזה, וחבל שהוא הטריח את עצמו ואת כל מי שצלח את כל עמודים בכתיבת הספר.

ספר טרחני.

היא סתם חיקוי.

איך אומרים, תמיד מחקים את הטוב ביותר

נשבעת לך שלא ראיתי אותך לפני כן..

ואני כבר חשבתי שהצלחתי למצוא כינוי שאין לאף אחד..!

את\ה משתמש\ת פעיל\ה? אם כן- אני אחליף כינוי, אם לא- אז לא...

תמיד תמיד תמיד אותו סיום [חוץ מספר אחד שבסוף הוא כן מת..]

"קראת אחד קראת את כולם".

ומכיוון שקראתי כבר איזה 6-7 ספרים שלו אני פטורה מלקרוא אותו לנצח. תודה!

ואת אומרת שהוא נשמע ממש יפה.

|נאנח|

אבל תתעודד אין לי מאיפה להשיג אותו

יש לי כבר השערה לכיוון הפיתרון,

אבל עדיין שווה קריאה.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.