בס"ד

הוא פשוט יפה, ונחשב לספר הכי מצחיק בעולם...

(הומור אנגלי מצחיק כזה... ;)  תקראו את הספר הזה!!!!!

תצטרכי לחכות לאחרי החג...

חג שמח!!

קראתי רק את התרגום המוער של דני קרמן שיצא לא מזמן [אבל הוא מביא שם קטעים מהתרגום של אהרן אפשטיין, ואני לא חושבת שהייתי מחזיקה מעמד דקה].

ההומור של ג'רום כ"כ חד ומדויק, פשוט א"א לתאר את זה.

אני קראתי את התרגום של עודד בורלא,

תרגום ממש מעולה לדעתי, שפה יפה וספרותית, וגם

שנונה וקולעת.

הקטעים האהובים עלי, חוץ ממשפטי מופת לאורך כל הספר,

הם ספר המחלות הגדול, התמונה של הדוד פודג'ר כמובן,

הגבינה המקולקלת, והסיור המודרך בבית הקברות.

אה,  והמבוך גם.

בקיצור, רוב הספר הוא קטע אהוב, חוץ מהסוף שקצת נמרח.

אחד הטובים ללא ספק.

בעזהי"ת

[בהמלצת..]

קראתי את התרגום הטוב [ככה את אמרת!], לא זוכרת של מי זה.

אהבתי? כן, נחמד

צחקתי? כן, בהחלט. ישבתי בספריה והקראתי לספרנית חצי ספר, ז"א- כל פ'ם שצחקתי והיא התעניינה מה מצחיק..

הסיגנון טוב. סופסוף מישו רציני, ולא שכתוב בשפה הבנאלית והמעצבנת של 'השקיעה זרחה בוורוד ארגמני והטילה צילה על החול הזהוב, הרטוב'.

הדיבור, כתב ודמויות זה חלק מהסיפורת.

דמות? ממ, את ההוא שבטוח שהוא יודע הכל ותמיד טועה. זה שסיבך אותם במבוך, שכחתי מה שמו.

קראתי מקור. 

תמיד היינו צוחקים על זה בין חברים ששזה ספר שלם על כלום.

לא מצאתי אותו מצחיק.

אבל אם כבר בריטים, p.g. wodehouse  - עכשיו אותו מצאתי קורע לגמרי 

בס"ד

אוףףףף! מתאים להאריס... אני אבדוק! וקראת ת'תרגום של בורלא...

ברוךש- לא צחקתה??? יווא! אז אתה באמת לא אוהב הומור אנגלי...

אין הקורא- הסוף?! נמרח!?~ באמת!? הוא נפל עלי כמו יריית תותח.!

ואהם!!!

האלי גאלי ואני ירושלמית- להגיב!! לא לשכוח!! ;)

ארגמן, חבל! של דני קרמן הוא הכי פחות טוב... אבל ניחא.. אם נהנית ממנו, אזי....

דג זהב! אחד הספרים!! לקרוא!!

יום אחד אני בטח אשיג אותו באנגלית. אין כמו ספרים בריטיים בשפת המקור.

בס"ד

איפה אפשר למצוא עוד 2 אנשיןם כ"כ חסרי טאקט?! סתאאם! אבל בהחלט זה האריס.

הוא הסופר המצחיק ביתר מאז ומעולם. דגלאס אדאמס, לא סתם.

אתה יודע שמנוע החיפוש הפופולרי (באמריקה) ask jeeves נקרא על ג'יבס מ'טוב ויפה, ג'יבס'?

בדרך כלל הן רק לוחשות ששששש מעצבן ונחשי

בעזהי"ת

גם לספרנית יש את החברות שלה בספריה, לא?

אז אני מהאלה

סתם, זה גם ספריה של האולפנא, אז כזה..

(מה שאומר שאולי שווה לקרוא אותו שוב)

אבל נהניתי מאוד גם מהספרים שנכתבו על בסיס... שלוש בסירה אחת של מיכל ווזנר שהוא חמוד להפליא, ומלבד הכלב של קוני וויליס שהוא אחלה ספר, משעשע וארוך מספיק כדי להנות בלי לפחד שיגמר לי הספר באמצע.

אז ככה:

הספר הזה הוא כאמור הספר המצחיק ביותר שקראתי מעודי! שאגות הצחוק שלי הרעידו את קירות בניין ילדותי בקראי אותו...

אמא שלי שתחיה, החליטה לשתף אותי בחווית הספר הזה, ולרוכשו יד שניה, כשהייתי בערך בת 13... מאז ועד היום (רמז-עברו יותר מ15 שנים!) לא מצאתי ספר הומוריסטי מוצלח יותר ממנו!

הספר המקורי ההוא היה  בתרוגמו של יאיר (ולא עודד כפי שכתב כאן מישהו) בורלא, אשר עשה עבודה משובחת ביותר, גם אם לא היה נאמן במאה אחוזים למקור.

לגבי תרגומו של יאיר בורלא, כתבה מיכל ווזנר, מי שכתבה את הספר הממולץ, שלוש בסירה, שהוא ספר מסע בתמזה, של שלוש נשים דתיות, בעקבות השלושה בסירה, וכך כתבה עליו ווזנר:

"השנה הלך לעולמו יאיר בורלא, המתרגם המיתולוגי של "שלושה בסירה אחת". לצערי, לא הכרתי אותו באופן אישי. כל שהיה בינינו הוא הערצה חד צדדית, התכתבות קצרה של שלושה מכתבים, זר פרחים ופתק, ובכל זאת אני מחשיבה אותו כמי שלימד אותי שיעור בלתי נשכח על סליחה ונדיבות.

"שלושה בסירה אחת" בתירגום שלו ליווה אותי שנים רבות, קרן שמש ברגעי צער ומשבר, ספר שחוזרים אליו כדי להעלות חיוך על השפתיים ולהזכר שאפשר להסתכל על הדברים גם אחרת. אינספור פעמים קראתי בו, פעמים רבות הענקתי אותו, חודשים ארוכים חיפשתי אותו בחנויות הספרים המשומשים בתקופת הצנע, בסוף שנות השמונים, עת אזל מן השוק ועותקיו המשומשים הפכו למוצר נדיר ויקר ערך. מי שאוהב את השלושה יודע, שמכל התירגומים העבריים להם זכו אין עוד אף אחד שישווה לתירגום של בורלא. יש כאלה שטוענים, שהתירגום הזה מצחיק יותר מן המקור בכבודו ובעצמו, ולא מעט פניני-לשון מתוכו שגורים על לשונם ומשמשים סימן-היכר סודי לחברות בליגיון הכבוד של תירגום בורלא. כאשר אני שומעת מישהו מיצר על חוסר הצדק העולמי וממלמל לעצמו משהו על "תוגת אמו", כאשר מדברים על היפוכונדרים ומישהו מזכיר את "עווית הרחם" או כאשר חולפת באוויר בת-רוח קלה ומישהו מושך באפו ולוחש סתומות משהו על ריחם של "אבטיחים צהובים", מיד אני יודעת, שעומד מולי עוד אחד מן המעריצים המושבעים של בורלא.  כולנו  יודעים איך הריס מכין "ביצה טרופה", איך קוראים לסירה שנראית כמו מוצר פרהיסטורי ("תפארת התמזה") ומי נשך "עד זוב מיץ" את הלימונים, "בטענה שהם עכברים" (והשוו, במחילה, ל"התייחס ללימונים כמו אל עכברים. הוא נכנס לסל והרג שלושה מהם", בתירגום אחר, יבשושי מעט לטעמי אבל פופולרי לא פחות).

ואכן קראתי גם את תרוגומו של דני קרמן, בספר המוער, והוא לא מגיע לקרוסלי התרגום הותיק והעסיסי ההוא...

אם כי גם בספר המוער יש יופי משלו, כקריאה חוזרת על הקריאה המקורית, בהערות ותוספות שהוא מביא.

לידיעתכם- לספר יש מיליוני מעריצים בני לאומים ודורות שונים, ובחיפוש ברשת תימצאו אתרים רבים, אשר שחים אודותיו, וגם מציעים מסעות בעקבותיו.

קראתי גם את ספריו הנוספים של ג'רום ק. ג'רום- שלושה בבומל- שגם הוא מספר על ג'רום ושני חבריו ג'ורג' והריס במסע אחר, ועוד ספר רומן כלשהו. שניהם אינם משתווים כלל להומור שיש בספר המיתולוגי ההוא. מה שגורם לי לחשוב שאכן רבה היתה מלאכתו של בורלא ממלאכתו של ג'רום. (אם כי כפי שאמרתי, הספר תורגם לשפות רבות וקנה לו מעריצים בני לשונות שונות... כך שמן הסתם גם ג'רום עשה עבודה טובה)

בס"ד

מגניב מה שהבאת על הזאתי... משמה?! -ווזנר...

הי, ותיזהרי! למה ג'רום עשה עבודה מזה טובה!!@ (מדברת על מעריצה נילהבת.. ;) , סתם, אנלא מעריצה אפחד...

אבל הוא אחד הסופרים!!!!) 

וכמובן שגם בורלא עשה עבודה פשוט תותחיסתית...

ולאלה שאוהבים תרגום באמת מטורף, ושפה גבוהה מאין כמוהה, אני ממליצה מאוד על אפשטיין... אחד הקורעים

עם השפה הזאת שלו... תודה!

מתחזקת דעתי כי תרגום טוב אסור לו שיהיה נאמן למקור....

ומה שמצחיק/מרגש/ילדותי/רציני/עמוק בשפה אחת -

איננו כזה בשפה אחרת.

ההקדמה המצחיקה שבה מצהיר ג'רום כי גדולתו של הספר היא באמת שבו... כתובה על פני משולש (יעני כל שורה קצרה יותר מוקדמתה, עד ליצירת משולש מילים)

וגם אני אהבתי את המשולש!!!

היא היתה מאושרת, ובעז"ה תביא לי אותו בקרוב.

והקטעים הטובים הם

שאריס שר שיר היתולים קרע אותי וגם השיר עם הגרמני ו(אחותי נכסה לחדר ושאלה אותי למה אני צורח מצחוק)

המוט הילוכים בסירה שהוא נשאר תקוע במים

משפט מפתח "כפי הנראה השתייך אדם  זה לכת של אנשים שנדרו נדר להנזר מלחם ברבה"

להגיד על הספר שהוא אדיר זה לעליב אותו!

בס"ד

קראתם שלושה בבומל? שווה קריאה?

אבל סבתא שלי הביאה לי את הספר "שלושה בסירה אחת", הספר המוער, של דני קרמן.

[באופן כללי אני לא אוהבת את הסדרה המוערת הזאת, כי כל ההערות מלאות אותי לבסוף, ומתישהו אני מתעלמת מהן. ואז יוצא שהספר סתם יותר עבה וארוך!]

אז איך זה?

תתמצתו לו את השירשור- האם זה מה שהרוב כאן המליצו עליו?

בעיקר כי כבר קראתי אותו בתרגומו המעולה של בורלא.

אבל ארגמן כתבה כמדומני, שהיא קראה רק את התרגום המוער, ונהנתה.

אז תנסי ותראי... אם את נהנית סבבה! ובכ"ז הייתי ממליצה לך להשיג את התרגום ההוא ביום מן הימים...

ואם את לא נהנית, אז ב-ארור שאת חייבת להשיג עותק מהתרגום ההוא...

תהני!

אבל רוב ההערות מחכימות ומכניסות לאווירה [בהנחה שלא חייתם באנגליה לפני 100 ומשהו שנים]. אפשר לצחוק גם בלי הרקע, אבל הרקע מוסיף. חלק מההערות משעממות נורא, ואפשר לדלג מעליהן בקלילות.

בס"ד

ההערות האלה גורמות לי להקיא! בשיא הרצינות...

הן חסרות טעם בהתחשב בזה שהוא מסביר מזה- ירדנו בסוף הרחוב, או- בגד ים אדום....

המלצה שלי- תתעלמו!

גם לכם קרה את הענינן אם התרופות גמר אותי...

אם כבר מדברים על הומור מה אם ג'ראלד דאל (משפחתי וחיות אחרות ושות')אני הכי אהבתי את חברברי הסונה

והקטע הכי גדול בתרגום של בורלא, זה עוית הרחם... כשג'רום לא מבין מדוע נגרע חלקו, והוא לא חולה בזה...

הנה דוגמה לתרגום שמצחיק יותר מהמקור.

בספר המוער, מביא דני קרמן, כי המחלה המקורית שנקב בה ג'רום, היה: ברכי העוזרת, מחלת סחוסים, שתקפה בעיקר את בנות המעמד הנמוך, שנאלצו לכרוע על ברכיהן ולקרץף את רצפות המעמד הגבוה.

אין מה לומר עוית הרחם הרבה יותר מוצלח...

-שלושה בבומל-

כנראה (גם) בגלל התרגום הפחות מוצלח שלו...

לא זוכרת אותו כספר מופת ברמה של שלושה בסירה.

ומה דעתך?
 

איזה תרגום? יכול להיות ששל אוריאל אופק? יש כזה? אני רק זוכרת שזה ספר בכחול-ירוק ומנוקד.

יש מצב שקראתי מתישהו עוד גירסה שלו. ככה זה כשמשאילים את הספר למישהו ורוצים לקרוא אותו שוב.

בגדול אהבתי מאוד

וצחקתי בקטעים נבחרים ובכלל.

סופר מעולה.

איזו דמות? לא יודעת לבחור כרגע. באמת לא קראתי אותו הרבה זמן.

להאריס יש כמה קטעים טובים שמסופרים עליו. אבל לכולם יש. אז לבחור את מוריס?

נמרח? מה פתאום! מה יכול להמרח שם? אני רק זוכרת שזה עצוב לסיים את הספר...

קטע נבחר - לא עולה לי.

אבל פעם השתמשתי בקטע על היפוכונדריה משם. גרר צחוק מהקהל והבהיר מעולה את מה שרציתי.

(ואמור להיות לי אותו מוקלד איפשהו, אם יש ביקוש אני יכולה לחפש...)

ולהמשך ההנאה: מומלץ לקרוא את 'מלבד הכלב' של קוני ויליס. אומנם זה נחשב למדע בידיוני שיש שזה יפריע להם, אבל זה ספר מעולה ולמי שאוהב את שלושה בסירה אחת זה ספר מומלץ אף יותר.
 

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

יעני אחלה ספר (לדעתי)