בס"ד

הוא פשוט יפה, ונחשב לספר הכי מצחיק בעולם...

(הומור אנגלי מצחיק כזה... ;)  תקראו את הספר הזה!!!!!

תצטרכי לחכות לאחרי החג...

חג שמח!!

קראתי רק את התרגום המוער של דני קרמן שיצא לא מזמן [אבל הוא מביא שם קטעים מהתרגום של אהרן אפשטיין, ואני לא חושבת שהייתי מחזיקה מעמד דקה].

ההומור של ג'רום כ"כ חד ומדויק, פשוט א"א לתאר את זה.

אני קראתי את התרגום של עודד בורלא,

תרגום ממש מעולה לדעתי, שפה יפה וספרותית, וגם

שנונה וקולעת.

הקטעים האהובים עלי, חוץ ממשפטי מופת לאורך כל הספר,

הם ספר המחלות הגדול, התמונה של הדוד פודג'ר כמובן,

הגבינה המקולקלת, והסיור המודרך בבית הקברות.

אה,  והמבוך גם.

בקיצור, רוב הספר הוא קטע אהוב, חוץ מהסוף שקצת נמרח.

אחד הטובים ללא ספק.

בעזהי"ת

[בהמלצת..]

קראתי את התרגום הטוב [ככה את אמרת!], לא זוכרת של מי זה.

אהבתי? כן, נחמד

צחקתי? כן, בהחלט. ישבתי בספריה והקראתי לספרנית חצי ספר, ז"א- כל פ'ם שצחקתי והיא התעניינה מה מצחיק..

הסיגנון טוב. סופסוף מישו רציני, ולא שכתוב בשפה הבנאלית והמעצבנת של 'השקיעה זרחה בוורוד ארגמני והטילה צילה על החול הזהוב, הרטוב'.

הדיבור, כתב ודמויות זה חלק מהסיפורת.

דמות? ממ, את ההוא שבטוח שהוא יודע הכל ותמיד טועה. זה שסיבך אותם במבוך, שכחתי מה שמו.

קראתי מקור. 

תמיד היינו צוחקים על זה בין חברים ששזה ספר שלם על כלום.

לא מצאתי אותו מצחיק.

אבל אם כבר בריטים, p.g. wodehouse  - עכשיו אותו מצאתי קורע לגמרי 

בס"ד

אוףףףף! מתאים להאריס... אני אבדוק! וקראת ת'תרגום של בורלא...

ברוךש- לא צחקתה??? יווא! אז אתה באמת לא אוהב הומור אנגלי...

אין הקורא- הסוף?! נמרח!?~ באמת!? הוא נפל עלי כמו יריית תותח.!

ואהם!!!

האלי גאלי ואני ירושלמית- להגיב!! לא לשכוח!! ;)

ארגמן, חבל! של דני קרמן הוא הכי פחות טוב... אבל ניחא.. אם נהנית ממנו, אזי....

דג זהב! אחד הספרים!! לקרוא!!

יום אחד אני בטח אשיג אותו באנגלית. אין כמו ספרים בריטיים בשפת המקור.

בס"ד

איפה אפשר למצוא עוד 2 אנשיןם כ"כ חסרי טאקט?! סתאאם! אבל בהחלט זה האריס.

הוא הסופר המצחיק ביתר מאז ומעולם. דגלאס אדאמס, לא סתם.

אתה יודע שמנוע החיפוש הפופולרי (באמריקה) ask jeeves נקרא על ג'יבס מ'טוב ויפה, ג'יבס'?

בדרך כלל הן רק לוחשות ששששש מעצבן ונחשי

בעזהי"ת

גם לספרנית יש את החברות שלה בספריה, לא?

אז אני מהאלה

סתם, זה גם ספריה של האולפנא, אז כזה..

(מה שאומר שאולי שווה לקרוא אותו שוב)

אבל נהניתי מאוד גם מהספרים שנכתבו על בסיס... שלוש בסירה אחת של מיכל ווזנר שהוא חמוד להפליא, ומלבד הכלב של קוני וויליס שהוא אחלה ספר, משעשע וארוך מספיק כדי להנות בלי לפחד שיגמר לי הספר באמצע.

אז ככה:

הספר הזה הוא כאמור הספר המצחיק ביותר שקראתי מעודי! שאגות הצחוק שלי הרעידו את קירות בניין ילדותי בקראי אותו...

אמא שלי שתחיה, החליטה לשתף אותי בחווית הספר הזה, ולרוכשו יד שניה, כשהייתי בערך בת 13... מאז ועד היום (רמז-עברו יותר מ15 שנים!) לא מצאתי ספר הומוריסטי מוצלח יותר ממנו!

הספר המקורי ההוא היה  בתרוגמו של יאיר (ולא עודד כפי שכתב כאן מישהו) בורלא, אשר עשה עבודה משובחת ביותר, גם אם לא היה נאמן במאה אחוזים למקור.

לגבי תרגומו של יאיר בורלא, כתבה מיכל ווזנר, מי שכתבה את הספר הממולץ, שלוש בסירה, שהוא ספר מסע בתמזה, של שלוש נשים דתיות, בעקבות השלושה בסירה, וכך כתבה עליו ווזנר:

"השנה הלך לעולמו יאיר בורלא, המתרגם המיתולוגי של "שלושה בסירה אחת". לצערי, לא הכרתי אותו באופן אישי. כל שהיה בינינו הוא הערצה חד צדדית, התכתבות קצרה של שלושה מכתבים, זר פרחים ופתק, ובכל זאת אני מחשיבה אותו כמי שלימד אותי שיעור בלתי נשכח על סליחה ונדיבות.

"שלושה בסירה אחת" בתירגום שלו ליווה אותי שנים רבות, קרן שמש ברגעי צער ומשבר, ספר שחוזרים אליו כדי להעלות חיוך על השפתיים ולהזכר שאפשר להסתכל על הדברים גם אחרת. אינספור פעמים קראתי בו, פעמים רבות הענקתי אותו, חודשים ארוכים חיפשתי אותו בחנויות הספרים המשומשים בתקופת הצנע, בסוף שנות השמונים, עת אזל מן השוק ועותקיו המשומשים הפכו למוצר נדיר ויקר ערך. מי שאוהב את השלושה יודע, שמכל התירגומים העבריים להם זכו אין עוד אף אחד שישווה לתירגום של בורלא. יש כאלה שטוענים, שהתירגום הזה מצחיק יותר מן המקור בכבודו ובעצמו, ולא מעט פניני-לשון מתוכו שגורים על לשונם ומשמשים סימן-היכר סודי לחברות בליגיון הכבוד של תירגום בורלא. כאשר אני שומעת מישהו מיצר על חוסר הצדק העולמי וממלמל לעצמו משהו על "תוגת אמו", כאשר מדברים על היפוכונדרים ומישהו מזכיר את "עווית הרחם" או כאשר חולפת באוויר בת-רוח קלה ומישהו מושך באפו ולוחש סתומות משהו על ריחם של "אבטיחים צהובים", מיד אני יודעת, שעומד מולי עוד אחד מן המעריצים המושבעים של בורלא.  כולנו  יודעים איך הריס מכין "ביצה טרופה", איך קוראים לסירה שנראית כמו מוצר פרהיסטורי ("תפארת התמזה") ומי נשך "עד זוב מיץ" את הלימונים, "בטענה שהם עכברים" (והשוו, במחילה, ל"התייחס ללימונים כמו אל עכברים. הוא נכנס לסל והרג שלושה מהם", בתירגום אחר, יבשושי מעט לטעמי אבל פופולרי לא פחות).

ואכן קראתי גם את תרוגומו של דני קרמן, בספר המוער, והוא לא מגיע לקרוסלי התרגום הותיק והעסיסי ההוא...

אם כי גם בספר המוער יש יופי משלו, כקריאה חוזרת על הקריאה המקורית, בהערות ותוספות שהוא מביא.

לידיעתכם- לספר יש מיליוני מעריצים בני לאומים ודורות שונים, ובחיפוש ברשת תימצאו אתרים רבים, אשר שחים אודותיו, וגם מציעים מסעות בעקבותיו.

קראתי גם את ספריו הנוספים של ג'רום ק. ג'רום- שלושה בבומל- שגם הוא מספר על ג'רום ושני חבריו ג'ורג' והריס במסע אחר, ועוד ספר רומן כלשהו. שניהם אינם משתווים כלל להומור שיש בספר המיתולוגי ההוא. מה שגורם לי לחשוב שאכן רבה היתה מלאכתו של בורלא ממלאכתו של ג'רום. (אם כי כפי שאמרתי, הספר תורגם לשפות רבות וקנה לו מעריצים בני לשונות שונות... כך שמן הסתם גם ג'רום עשה עבודה טובה)

בס"ד

מגניב מה שהבאת על הזאתי... משמה?! -ווזנר...

הי, ותיזהרי! למה ג'רום עשה עבודה מזה טובה!!@ (מדברת על מעריצה נילהבת.. ;) , סתם, אנלא מעריצה אפחד...

אבל הוא אחד הסופרים!!!!) 

וכמובן שגם בורלא עשה עבודה פשוט תותחיסתית...

ולאלה שאוהבים תרגום באמת מטורף, ושפה גבוהה מאין כמוהה, אני ממליצה מאוד על אפשטיין... אחד הקורעים

עם השפה הזאת שלו... תודה!

מתחזקת דעתי כי תרגום טוב אסור לו שיהיה נאמן למקור....

ומה שמצחיק/מרגש/ילדותי/רציני/עמוק בשפה אחת -

איננו כזה בשפה אחרת.

ההקדמה המצחיקה שבה מצהיר ג'רום כי גדולתו של הספר היא באמת שבו... כתובה על פני משולש (יעני כל שורה קצרה יותר מוקדמתה, עד ליצירת משולש מילים)

וגם אני אהבתי את המשולש!!!

היא היתה מאושרת, ובעז"ה תביא לי אותו בקרוב.

והקטעים הטובים הם

שאריס שר שיר היתולים קרע אותי וגם השיר עם הגרמני ו(אחותי נכסה לחדר ושאלה אותי למה אני צורח מצחוק)

המוט הילוכים בסירה שהוא נשאר תקוע במים

משפט מפתח "כפי הנראה השתייך אדם  זה לכת של אנשים שנדרו נדר להנזר מלחם ברבה"

להגיד על הספר שהוא אדיר זה לעליב אותו!

בס"ד

קראתם שלושה בבומל? שווה קריאה?

אבל סבתא שלי הביאה לי את הספר "שלושה בסירה אחת", הספר המוער, של דני קרמן.

[באופן כללי אני לא אוהבת את הסדרה המוערת הזאת, כי כל ההערות מלאות אותי לבסוף, ומתישהו אני מתעלמת מהן. ואז יוצא שהספר סתם יותר עבה וארוך!]

אז איך זה?

תתמצתו לו את השירשור- האם זה מה שהרוב כאן המליצו עליו?

בעיקר כי כבר קראתי אותו בתרגומו המעולה של בורלא.

אבל ארגמן כתבה כמדומני, שהיא קראה רק את התרגום המוער, ונהנתה.

אז תנסי ותראי... אם את נהנית סבבה! ובכ"ז הייתי ממליצה לך להשיג את התרגום ההוא ביום מן הימים...

ואם את לא נהנית, אז ב-ארור שאת חייבת להשיג עותק מהתרגום ההוא...

תהני!

אבל רוב ההערות מחכימות ומכניסות לאווירה [בהנחה שלא חייתם באנגליה לפני 100 ומשהו שנים]. אפשר לצחוק גם בלי הרקע, אבל הרקע מוסיף. חלק מההערות משעממות נורא, ואפשר לדלג מעליהן בקלילות.

בס"ד

ההערות האלה גורמות לי להקיא! בשיא הרצינות...

הן חסרות טעם בהתחשב בזה שהוא מסביר מזה- ירדנו בסוף הרחוב, או- בגד ים אדום....

המלצה שלי- תתעלמו!

גם לכם קרה את הענינן אם התרופות גמר אותי...

אם כבר מדברים על הומור מה אם ג'ראלד דאל (משפחתי וחיות אחרות ושות')אני הכי אהבתי את חברברי הסונה

והקטע הכי גדול בתרגום של בורלא, זה עוית הרחם... כשג'רום לא מבין מדוע נגרע חלקו, והוא לא חולה בזה...

הנה דוגמה לתרגום שמצחיק יותר מהמקור.

בספר המוער, מביא דני קרמן, כי המחלה המקורית שנקב בה ג'רום, היה: ברכי העוזרת, מחלת סחוסים, שתקפה בעיקר את בנות המעמד הנמוך, שנאלצו לכרוע על ברכיהן ולקרץף את רצפות המעמד הגבוה.

אין מה לומר עוית הרחם הרבה יותר מוצלח...

-שלושה בבומל-

כנראה (גם) בגלל התרגום הפחות מוצלח שלו...

לא זוכרת אותו כספר מופת ברמה של שלושה בסירה.

ומה דעתך?
 

איזה תרגום? יכול להיות ששל אוריאל אופק? יש כזה? אני רק זוכרת שזה ספר בכחול-ירוק ומנוקד.

יש מצב שקראתי מתישהו עוד גירסה שלו. ככה זה כשמשאילים את הספר למישהו ורוצים לקרוא אותו שוב.

בגדול אהבתי מאוד

וצחקתי בקטעים נבחרים ובכלל.

סופר מעולה.

איזו דמות? לא יודעת לבחור כרגע. באמת לא קראתי אותו הרבה זמן.

להאריס יש כמה קטעים טובים שמסופרים עליו. אבל לכולם יש. אז לבחור את מוריס?

נמרח? מה פתאום! מה יכול להמרח שם? אני רק זוכרת שזה עצוב לסיים את הספר...

קטע נבחר - לא עולה לי.

אבל פעם השתמשתי בקטע על היפוכונדריה משם. גרר צחוק מהקהל והבהיר מעולה את מה שרציתי.

(ואמור להיות לי אותו מוקלד איפשהו, אם יש ביקוש אני יכולה לחפש...)

ולהמשך ההנאה: מומלץ לקרוא את 'מלבד הכלב' של קוני ויליס. אומנם זה נחשב למדע בידיוני שיש שזה יפריע להם, אבל זה ספר מעולה ולמי שאוהב את שלושה בסירה אחת זה ספר מומלץ אף יותר.
 

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.