א.כלל יסודי,לא להתבייש בזה ,זו לא בושה כלל ! . הדברים היחידים שאדם צריך להתבייש בגינם הם מעשים רעים שהוא עושה,ואת אינך בקטגוריה הזאת.

ב.לשתף חברות,כך הם ידעו להיות צנועות בבקשות שלהן כלפייך. את נמצאת בחברה הדתית,למרות שיש חריגים זו אינה חברה דורסנית,זה חברה שאוהבת את האחר ותומכת בו,רואה באחר (מעם ישראל) משפחה ממש,אין לך מה להתבייש מזה ויש לך יתרון שאת נמצאת בחברה הזאת,לדעתי את צריכה לסמוך על חברותייך ולא לחשוב שיחשבו איזה שהן רעות עלייך בגלל העובדה הזאת,אין בזה שום בושה.

ג.אם את צריכה כסף בשבילך או בשביל הפעולות ,לצמצם את הבקשה מההורים ולנסות למצוא עבודות קטנות שיוכלו לכסות את המכסה הזאת ,שאם תספרי לחברותייך בודאי תהיה קטנה יותר ותוכלי לכסותא את המכסה הזאת בצורה קלה יותר.

אין לך מה להתבייש ,אשריך שאת מתחשבת בהורים ,כל הכבוד,עלי והצלחי וסמכי על חברותייך ועל עמך הנפלא שלא יחשבו עלייך רע בגין דברים כאלו שאין לחשוב עליהם רעה כלפי האדם כלל !.

חש שמח ומלא אושר גם לך!.

לא לספר, זה יבייש את המשפחה!

פשוט לא חייבים לצאת לכל הדברים האלה עם החברות. תמציאי תירוצים אם צריך

בכל החיים שלנו.תירוצים יובילו  אולי לשקרים וזה מצב גרוע...

אם יש חשש של "בושה למשפחה" (מה שלא נראה לי) אפשר לשאול את אמא/אבא אם זה יהיה בסדר מבחינתם שתספרי על המצב שלכם (את לא חייבת לספר לפרטי פרטים כמובן,אלא רק דברים כללים)

בס"ד

אם הבת משדרת את זה שאין לה כסף בתור משהו מביש,

אז גם החברה תסתכל על זה בתור "הדבר שלא מדברים עליו" ו"איזה מסכנה.."...

אבל אם היא מסתכלת על זה כאילו זה לא בושה (ותכלס? זה באמת לא.),

אם היא אפילו צוחקת על זה,

או אומרת לחברות שלה שיקחו את זה בהבנה..........

זה גורם גם לבנות להבין ש"וואלה, זה רק כסף! זה לא מעיד כלום על האופי/היופי/השכל שלה.."

(וגם לא צריך כסף כדי להראות נקי ומסודר אז אם את פוחדת שיסתכלו עלייך כמו על מוזנחת-זה לא זה.)

אבל תכלס-קל לדבר קשה ליישם. רק חשוב שתדעי:

זה לא בושה שאין לך כסף! כסף בא כסף הולך וזה לא מעיד על אף-אחד אם הבית שלו טוב יותר או פחות!!!

זה כ"כ כואב ומבאס...את ממש צודקת...גם לי ההורים שלי לא יכולים להוציא אותי נגיד לכל פעילות של בנ"ע... וגם אני מבואסת...אבל אצלנו בשבט ברור העסק שלא מבקשים כל שניה כסף לכל דבר...אבל אני ממש מבינה את הקטע של הלהתבייש מזה...

יש כאלו שכל כך לא מבינים את זה... ולא שאנחנו עניים...אבל גם אפשר להצתמצם... ולא חייב את כל המותרות..

אני לא הייתי ממליצה לספר לכל העולם...אבל אפשר לחברות קרובות...וגם לעבוד זה כל כך טוב כי אתה מרגיש עצמאי ובעל יכולת...כך שאפילו אם יש להורים כסף ובכמויות עדיין לעבוד זה תמיד מומלץ מאשר לנג'ס להורים כל שניה.."תביאו לי כסף" בכל מקרה...אחות יקרה---שולחת לך חיבוקים!!!!! תיהיי חזקה...זה יכול לתסכל מאוד...

ואם יש משהו...אני תמיד באישי...

הן בטוח יבינו אותך ולא יתחילו לדבר על כסף ידך וכל זה ..

חוצמזה את יכולה לעבוד [או שאת כבר עובדת ..?]  נגיד בחופש  לדג' עם את כבר בת 16 את יכולה לעבוד בחנוית בגדים כמקפלת או משהו כזה..

אני נמצאת במצב כמו שלך.

שיהיו בריאות החברות שלי..הם עושות כל יומיים משהו וכבר באמת קשה לי..

הן חושבות שאם כל שבוע הן מבקשות 5 שקלים אז זה לא הרבה..

מה שאני עושה זה פשוט מדברת, אני לא מכירה אותך, ככה שאני לא יודעת אם יש לך מספיק אומץ לעשות את זה וכן, צריך אומץ. פשוט לדבר על זה.. לא ממקום של אני מסכנה ואת גם לא צריכה לפרט מה מצבך בדיוק.

פשוט לדבר עם הבנות שאי אפשר לעשות כל הזמן דברים ולבקש כסף, כי יש בנות(דברי מלשון רבים) שזה קשה להן וכסף לא גדל על העצים.

מנסיון-זה לא תמיד עוזר, אני לא אשקר.

אבל א' זה כן עוזר לפעמים. ב'- לך זה יעשה טוב, את תדעי שעשית השתדלות.

וחוץ מזה שמה לעשות, יש דברים שצריך לוותר עליהם. זה גם לא פשוט מהרבה בחינות אבל אלו האופציות היחידות שאני יודעת עליהם..

ות'אמת שקשה לי עם הקטע הזה שעושים מהכסף פרט שולי..יש כאלה שזה באמת קשה להם..

אני לא יודעת אם כל הזמן לא היה לכם כסף.אבל אני מאז שאני זוכרת אותי היה לנו חובות כבדים (בזכות זה לא ממש הרגשתי חיסרון, אבל תמיד ידעתי שיש לזה מחיר) לא לקחנו כל דבר כמובן מעליו. והיינו צריכים לצמצם ולא להיות כמו החברים שלנו....זה אומר לוותר על טיולים,על בילויים, על הרבה מאוד(חרה עולם שבנוי על משהו שטותי כמו כסף אבל אלה החיים)

ובאמת צריך ללמוד לצמצם את ההוצאות ולנסות לוותר. ושתדעי לך שזה לא כזה נורא .גם עם החברות חוזרות ומפרטות....

לא בשביל הכסף לבזבוזים כמו לקבל הרגלים חיוביים שיעזרו לך בהמשך חייך בעולם הזה.

רק נכנס כשמישהו שולח לי קישור.

מה אומר - ההודעה שלך כרמה לי לדמעות בעיניים. ברצינות. נראה לי הזוי הבזבוז כסף הזה, שמגיע למצב שמישהי אומרת שכבר אין לה חסכונות בגלל זה.

אז דבר ראשון-קבלי חיבוק-נישוק! זה בהחלט לא פשוט המצב שבו את נמצאת.

אז כמה עצות:

*תנסי לדבר עם חברות שלך. הן בטח יבינו, וגם, את לא חייבת לבוא לכל הפעילויות.

*בגדים-באמת, אם קנית לעצמך הרבה בגדים בזמן האחרון והגעת ל-200 ש"ח (שזה לא כ-זה קצת (למרות שאינלי מושג בת כמה את)), את לא צריכה עוד. באמת!

*בילויים-אפחד לא מת מקצת פחות בילויים. בזמן הזה-את יכולה לעזור לאמא שלך בבית, ללמוד, ולעשות כל דבר מועיל אחר.

*את יכולה לעשות ביביסיטר (אינלי מושג בת כמה את, אבל ביביסיטר זה בערך לכל הגילאים=)) ולהרוויח מזה כסף. ובעצם-בכל עבודה אפשרית שמתאימה לך.

*תגבילי את עצמך בהוצאות.

*שיטת חיסכון-תכניסי כסף (כמה שיש לך, כמה שאת מקבלת) לתוך קופסא או בקבוק זכוכית, שרק אם שוברים אותו אפשר לפתוח אותו, ותשאירי לעצמך סכום כסף קטן בצד.

ו...תנסי להראות כמה שפחות להורים שלך כמה קשה לך, כי תאמיני לי, להם קשה הרבה יותר (אני מזלזלת חלילה!!!), ויהיה להם עוד יותר קשה כשייראו שהבת שלהם נמצאת בדיכאון בגלל מצבם הכספי.

סורי על החפירות.... יאללה בהצלחה נשמונת, ותזכרי שה' תמידתמיד איתך!!!!!!

*אני לא מזלזלת חלילה!!!

כמה עצות שנראות לי מועילות:

-לחסוך בבגדים וכל זה, לא צריך ללבוש כל בגד בממוצע פעם בחודש, זו סתם מותרות!

-להשתדל לחסוך בבילויים, במקום לבזבז עליהם את כל הכסף שלך... אני מבינה שקשה לומר לא לטיולים. אבל תמיד יש את הבנות שלא יוצאות, ותאמיני לי זה שיא הכייף לחגוג יומיים או כמה שזה חבורת בנות [אני עכשיו פה כאשר האולפנה שלי בעיצומו של טיול שנתי סתם כי לא היה בא לי לצאת].

-באמת תשתדלי כמה שפחות לדרוש מההורים שלך. חוץ מזה שזה נורמלי שבנות מתלוננות שכבר לא נעים להן לבקש מההורים כי שלשום היתה מסיבת הפתעה לזאתי, ולפני שבוע פעולת פרידה, ולפני חודש סתם ערב עם סרט שעלה גם הוא... גם לי לא נעים לבקש מההורים שלי באיזשהו שלב.

-בקשר למה שאמיר אמר, שאת חייבת לספר לחברות שלך... זה תלוי מה הקשר שלך איתן, ומה נראה לך תהיה התגובה שלהן...

אני לדוג' יודעת על מישהי שהמצב הכלכלי שלהם לא פשוט, אני לא מדברת איתה על זה, אבל משתדלים להתחשב.. וחשוב לי להדגיש שזה ממש לא גורם לי לזילזול בה או משהו כזה.. היא אחלה בנאדם ואני חולה עליה!

יכול להיות שיש בנות שאולי יכולות לזלזל, אבל זה לא נראה לי כ"כ...

אז את לא צריכה להודיע את בפומבי, כי את זה גם אני לא הייתי רוצה..

מה שאני מציעה לך זה לשתף איזה בת שאת יודעת שהיא מעורבת בדברים כאלה בד"כ, ותוכל לדאוג אולי להמעיט קצת את הבקשות ממך ולהקל עלייך בלי לעשות מזה עניין.

או אולי אפילו תוכל לייצג אותך, יענו לומר מידי פעם "די כבר ביקשנו לא מזמן מההורים, כמה??"

אבל כמה עצות - -  -  - - -

קודם כל.. את יכולה להנות ת'חיים שלך בלי להוצאי כמעט כסף...

לדוג'.. לעשות בחופש ארוחת ערב עם כמה חברות בדשא וכל אחת מביאה משהו מהבית שלה... זה יכול להיות ממש ממש כיף ומביאים שמיכות נשכבים עליהם.. מדברים וכו וכו'...

אם יש איזה מעיין \ בריכה ליד איפה שאת גרה- אפשר ללכת \לתפוס טרמפים וממש להנות שם... בילויים לא תמיד חייבים לעלות הרבה כסף.. פול פעמים מהבילויים שלא עלו לי אגורה הכי נהנתי!!

ו.. תעבדי בקיץ.. קייטנות ביביסיטר וכו'...

ואם לא באלך לשתף במצב הכלכלי של ההורים אז באמת אל תשתפי (למרות שלדעתי כדאי לספר לכמה חברות טובות אבל לא בצורה של מסכנות..)

ואת יכולה להחליט שלא תמיד תביאי הפתעות וממתקים למינהם לימיהולדת את יכולה פעם כן ופעם לא... או לדוגמא לקנות שק פופקורן וכל פעם להכין ממנו שקית זה יחסית זול...ומנסיון זה מתחסל בשניות!!!!

בהצלחה!!

לחסוך כמה שיותר בקניית שטויות... וכו' וללכת לדברים חשובים באמתת....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....