העולם שלנו הוא לא שולי.

עיקר העבודה שלנו הוא בעוה"ז. ההתקדמות, העליה, התנועה, היצירה והבניה.

בנוסף, יש גם את הפחד הטבעי שלנו כבני אדם- אנחנו מפחדים מכל דבר שהוא לא מוכר לנו, בטח ובטח דבר כמו העוה"ב שאנחנו לא יודעים עליו בוודאות כלום.

וגם- יצר החיים שלנו. שרוצה להספיק ולעשות עוד ועוד, ונאחז בחיים.

שנזכה בע"ה לחיים מלאים בטוב וארוכים

בשביל שיהיה לך טוב בעולם הבא, בשביל שתגיעי לשם שלמה, את צריכה לעבור את כל העולם הזה, עד שייגמר לך מה לעשות פה ואז כשזה יגיע, תגיעי לעולם הבא. נכון?

אז אחרי שתגמרי את התפקיד שלך בעולם הזה, ותהיי מוכנה לעלות למעלה לעולם שכולו טוב. אם את עכשיו מפחדת מזה, כנראה שעוד לא גמרת את התפקיד שלך. כשתגמרי- ותהיי מוכנה לעלות למעלה, לא תרגישי שום פחד מזה, ככה נראה לי.

שתזכי להאריך ימים ושנים בטוב ובנעימים

"אז אחרי שתגמרי את התפקיד שלך בעולם הזה, ותהיי מוכנה לעלות למעלה לעולם שכולו טוב, אז תרגישי הכי בטוחה שאפשר! לא יהיה לך שום פחד.

אם עכשיו את מפחדת מזה, כנראה שעוד לא גמרת את התפקיד שלך, כשתגמרי ותהיי מוכנה לעלות למעלה- לא תרגישי שום פחד מזה, ככה נראה לי."

וכו' וכו'.. [אפשר לערוך לרווחת אוהבי הסדר]

אם כ"כ טוב שם, אז למה שאני לא ארצה להגיע לשם?!

מה העינין בחיים?! למה לחכות עד 120, אני רוצה להיות שם עכשיו.

החיים כאן,בעולם הזה, הם חיים מקודשים.החיים הם לא סתם עוד תחנה בדרך לאן שאנחנו צריכים להגיע. הם דרך משמעותית, אם הם לא היו כאלה איזו סיבה היתה לקב"ה לתת לנו את התורה? הרי אם זה היה רק תחנה כדי לנוח שניה מהדרך שלפנינו יכולנו לתעשות מה שבא לנו בלי חוקים ומצוות ש'יגבילו' אותנו.

למה את מפחדת? כי המחשבה והראיה שלנו מוגבלים. אנחנו בכל זאת בני אדם ויש לנו נטיה טבעית לרצות לחיות.

בשביל להנות מהעולם הבא ולחיות בו חיים טובים את צריכה לעבוד בעולם הזה קשה מאוד.

לדוג'- אדם רוצה להיות רופא ממש נחשב, הוא לא יכול ישר להגיע לאוניברסיטה או למקום הזה שיוצאים ממנו רופאים ומקבלים תעודה ולהצליח בקלות, הוא צריך לעבוד לפני זה, לאסוף מידע ולהתנסות, הוא צריך לעשות פסיכומטרי ולקבל בו מעל 750, ובשביל לקבל בפסיכומטרי כ"כ הרבה הוא צריך ללמוד לפני זה מלא מלא ואז, אחרי שהוא למד והתנסה והכל, אז הוא יכולה לבוא למקום הזה שיוצאים ממנו רופאים ולהיות רופא מצויין, מוסמך ומעולה שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות..

בקיצור, בעולם הזה את אוספת מצוות ,מתכוננת, לומדת, כדי להיכנס לעולם הבא הכי טוב שאפשר, ושתהני בו כמו שצריך..

אני מקווה שעזרתי..

יומקסים!

בס"ד

בשביל לזכות בכל הטוב שיש בעולם הבא ולהיות קרובים להקב"ה אנחנו צריכים להתכונן הרבה הרבה בעולם הזה לפי ההדרכה שנתנה לנו התורה, ואם נמות לפני שהספקנו לעשות את הכל, לפני שעשינו תשובה, לפני שמלאנו את היעדו שלנו, לפני שהתקרבנו מספיק, אם נמות אחרי חיים שלמים שביזבזנו סתם כל להשיג כסף, להנות מהחיים, אז לא נזכה בכל הטוב שישי למעלה.

אני פחודת למות כשאני לא ראויה בכלל לטיפה מהטוב שמובטח למעלה. אם אני ארגיש שמיציתי את עצמי, הגעתי לשיא היכולות שלי (בכל תחום!) אז אני חושבת שאני לא אפחד למות. זה פשוט לעבור שלב כשאני מוכנה אלהגיע אליו ולהתמודד עם מה שהוא צופן בחובו מכל הבחינות.

בס"ד

מצטערת, לא קראתי את כל התגובות..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...