ולכן הקרקע נשמטה מתחת הטענה

בהצלחה

אין אחד כזה.

היית יוצא עם  מישהי שאין לה חלק לעולם הבא?

הרי חז"ל אמרו "המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא"

ומי לא נכשלה בזה?

ברור שאין להשוות נפילה חד פעמית, לאיסור של שנה ומחצה, יום אחר יום.

דומה שאין צורך להסביר את ההבדל בין השניים.

שאלת על בחורה שעוברת על איסור יהרג ואל יעבור (לטענתך- כן?)

הוא שאל אותך על בחורה שעוברת על איסור דאוריתא שעליו אמרו חזל במשנה "אין לו חלק לעולם הבא"

אתה לא מעוניין לחקור את ההלכה, לרדת לעומק של הדברים

רק להשמיץ

חבל

לשון הרע למשל נחשב כגרוע מג' עבירות שעליהם נאמר 'יהרג ובל יעבור'.

ועדיין, קורה שנכשלים בלשון הרע.

עכשיו, האם יש להשוות נישואין עם אישה שנכשלה בעבר פעם ואולי יותר בעבירה הזו, לבין לצאת עם מישהי שמצהירה שהיא מחללת שבת (דבר שאינו יהרג ובל יעבור) ?

בודאי שלא.

ומדוע?

בין השאר כי זו שדיברה לשון הרע, מודעת לכך שזו בעייה וגם אם היא נכשלה, היא משתדלת (בהנחה שמדובר במיחשהי יראת שמיים) להמנע מכך ככל האפשר ולשמור על פיה, מה שאין כן במישהי שמחללת שבת במודע ואין לה בעיה עם זה.

וכנ"ל פה:

מישהי שמשרתת שנה וחצי בצבא - יודעת שהדבר אסור לגמרי (אם כי לא כולם יודעות את חומרת הדבר) ועושה זאת למרות כן, ובודאי שאינה כמו אחת שיש לה נפילות בנושאים שונים אך היא בשאיפה מתמדת לעלות.

חבל בכלל שיש צורך להסביר דברים כה פשוטים.

זאת שהלבינה פני חבר/ה ברבים- אם עושה זאת באופן שיגרתי ואינה מצטערת על כך- אין לה חלק לעולם הבא.
לא היתי ממליצה לצאת איתה.
זאת שבצבא- אם לא עשתה תשובה על כך. ולא מבינה תבעיה.
אותו דבר בדיוק.

כי לא באת לשאול משהו באמת..

כי באת לומר את דעתך תחת מסע האשמות כבד והשמצת כל אלו שעשו שירות..

לא באת לדון בכלל..

אז לך לעזה! [אחלה מקום.. תחזיר לנו ידיעות מה קורה עם הגוש הנטוש..]

ובכלל לא מתייחסים בקלות ראש לבנות שמתגייסות לצבא..

מלכתחילה כל השרשור הזה פרובוקציה לשמה!!

וגועל נפש של קטרוגים!

אשריך..<צ>

דווקא שם הניק שלך דומה לעלון מאוד יפה של שבת..שבד"כ מסנגר על בנ"י!

חבל מאוד!!

אאל"ט ישיבת "עץ חיים" שמתנגדת התנגדות מוחלטת לגיוס לצבא גם של גברים,הם חרדים..

בשנת 1953 נחקק חוק שירות לאומי,? הקובע כי כל בת דתייה שקיבלה פטור משירות בצה"ל חייבת לשרת בשירות לאומי. חוק זה עורר את התנגדותם הפעילה של גדולי הרבנים בציבור החרדי (ביניהם החזון איש, ר' איסר זלמן מלצר ואף הרב יעקב משה חרל"פ, מגדולי תלמידי הרב קוק) שאף הכריזו כי השירות אסור באיסור "יהרג ובל יעבור" (אליהם הצטרף גם הרב הראשי דאז ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג)".

אז לפי איך שזה נראה אתה דיברת רק על שירות לאומי!

אני לא רואה פה התייחסות לצה"ל

תקרא שוב את מה שכתבת.

ולאלירז: לא צריך להגזים הוא עדיין יהודי ככה את מגרשת אותו?

את צודקת שהשרשור לא כ"כ מוצלח אבל.... 

חגיגה הייתי עושה שם!!

ויקיפדיה איננו מקור מוסמך לשום מידע

קל וחומר שאיננו מקור מוסמך להביא פסקים של רבנים

לך תעתיק ותביא לנו את הפסקים של הרבנים שציטטת- בצורה עיניינית ומדוייקת וברת-סמכא

שאלתה לגבי אישה שעוברת על איסורים-

הזכיר לי את המשנה בכתובות עב.

מתני' ואלו יוצאות שלא בכתובה -העוברת על דת משה ויהודית

ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה לה חלה ונודרת ואינה מקיימת

ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם

בוא תנסה להכניס את השאלה שלך- לכלים הלכתיים

בספרים רבים מאוד מופיע הפסק הנ,ל עם הרחבה ומקורות בנושא, דא עקא שהספרים הנ"ל אינם נמצאים באינטרנט, ואינם גם בהישג ידי כרגע.

מה שכן, מדובר בפסק ידוע  ביותר ואין אף אחד שטוען שאין פסק כזה מפי הרבנים הנ"ל.

אם יהיה בידי בקרוב ספר עם ציטוטים יותר מוסמכים, אשתדל בלנ"ד להביאו.

בד"כ אני לא נוהג להביא ציטוטים מאתר כיפה אבל להלן דיון חשוב בעניין:

http://www.kipa.co.il/ask/show/94675-%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99---%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA

ולא מעניין אותי כמה רבנים יגידו, זה לא איסור ל ייהרג ועל יעבור, נקודה.

יבוא חושך מאוד גדול על היהדות, אם היא תאבד את ההגיון.

וההגיון והידע, אומרים שזו לא עבירה.

בוא נאמר באופן תאורטי, שניצבת בפני בחורה בחירה:

1. להתגייס.

2. למסור את נפשה ולמות.

יש רב שהיה מורה לה למות?

לא

אז מספיק עם השטיות...

עוד לא ראיתי אף אחת שמתה בגלל זה.

עם קצת שכל בקודקוד, אתה יכול להבין שהחזון איש דיבר באופן מאוד מוכלל, בכדי למנוע גיוס כללי.

בכל אופן, אם החזון איש היה שומע שאתה גולש באינטרנט, הוא היה סוקל גם אותך.

החזון איש היה מאוד קיצוני, בדעותיו בענייני דת ומדינת ישראל, ולא מפיו אנחנו חיים.

עם כל הכבוד והערכה.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=21543

וזה מהרב אליעזר מלמד שבעצמו לא מתלהב מהשיות הלאומי אבל מסיבות אחרות

תעשה מה שאתה רוצה!

אתה לא רוצה להתחתן עם בחורה בגלל זה,

אז בעיה שלך אתה יכול להפסיד!

וראיתי שרבים מתייחסים בשייוויון נפש לאיסור כ"כ חמור.

תהיתי מדוע ואני מקווה למצוא פה את התשובות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

הנה לך תשובה

אנסה לענות!

אני חושב שזה חובה לאומית עממית שכל אדם(נשים וגברים כאחד)

יתרום במידה מסוימת לעמו ולמדינתו אפילו במקצת,

לפני שהוא יוצא לחייו הפרטיים, המדינה שלך משקיעה בך המון

גם אם אתה לא רוצה לראות את זה כך וזה סיבה מספיק טובה בשבילי!

ואם אנחנו אנשים דתיים - אנו נשמעים להלכה, הלא כן?

גם אם רוב הפוסקים יגידו שאסור לבת ללכת לצבא. הם לא יגידו שזה יהרג ובל יעבור

בשביל לקדם את עם ישראל לעבר גאולתו בעז"ה!

אני לא רוצה לדמיין איפה היינו נמצאים עכשיו(בתור עם ישראל)

אלולי לא היה שירות לאומי ודברים כאלה.

אין מה לעשות לחיות בבועה של אני דתי ולא מעניין אותי יתר העם שהוא לא כמוני

לא בדיוק תורם יותר לעם ישראל להגיע לתכליתו.

כרגע הדרך היא להיות מעורב עם כלל עם ישראל בשביל שנוכל להתקדם ביחד לעבר הגאולה! (אסור להתקדם ולהשאיר פצועים בשטח)

בעז"ה שנזכה.....

(אציין שאני מדבר כרגע אך ורק לגבי צבא, לא ש"ל).

בגלל שאתה החלטת שזה  'מקדם את הגאולה'?

טוב, זו גם דעה.

אני סבור שמצוות אינן באות בעבירות, ולא ייתכן שאיסורים חמורים יקדמו את הגאולה.

גם אין אף רב הסבור כך.

זאת המציאות!

תראה מה קורה עכשיו בגלל כל הגרעינים התורניים!

אתה יודע איזו התקדמות? איזה חיבור נוצר לאט לאט בעם ישראל?

יש רצוי ויש מצוי.

וכנ"ל בת לצבא. אם היא בחורה רצינית שהולכת בשביל להשפיע טוב לעם ישראל אז הקב"ה יעלה בידה שתצליח. (דיברתי על תפקידי ג'וב ,ולא קרבי)

שנזכה בעז"ה.....

בע"ה

בת לא צריכה להתגייס לצבא - ואין דבר כזה "אין מה לעשות זאת המציאות."

המציאות הרווחת היום היא גם שבת הולכת עם מכנסיים, שאישה יכולה לשיר וכו'..

אבל שירות-לאומי זה כבר עניין אחר!

מה שהיה בתקופת הרבנים אותם 'שלום לעם' הציג ומה שיש כיום זה שונה לחלוטין.

כיום יש את האגודות שנותנות ליווי תורני צמוד לבת שרוצה בכך, כיום המערכת כולה היא מערכת דתית שאין בה בעיות צניעות וכו'..

לכן היום הרבנים שאנו הולכים אחריהם (קרי - רבני הציונות הדתית)

אינם אוסרים שירות-לאומי (יש מי בעד יש מי נגד - אבל הם לא אוסרים!).

ולכן - אני לא מבינה את טענותייך.

שבתפקידי ג'וב בצבא זה כמעט אותו דבר כמו ש"ל

מבחינת התמודדות!

ואני אנמק את עצמי:

כל הקושי בצבא הוא שאתה נמצא 24/7 אם אותה חברה או איך שאת רוצה לקרוא לזה, וזה מאוד שוחק.

ברב תפקידי הג'וב זה לא ככה, אתה בא עושה ככה איזה כמה שעות(תלוי במקום) ואז הולך לך להנהתך וחוזר לסביבתך הטבעית, ויש לך גם סופ"ש ארוך שאת יכולה ללכת ללמוד תורה או כל מה שמתחשק לך ולכן אין פה ירידה רוחנית.

אני לא חושב שיש פה חוסר משוע של צניעות, כמובן שתלוי מה אתה עושה בתור בן אדם אם אתה בא להשפיע או להיות מושפע

אני לא בא להגיד שיאללה שבנות ילכו לכתחילה לצבא!

אלא שכן הייתי מתחתן עם בת שהלכה לצבא!

היית מתחתן עם בחורה שגדלה והדריכה בבני עקיבא?

אפילו רבנים בציבור שלנו אוסרים את זה. ורבנים חרדים אז ראו בזה איסורי עריות

הוא עובר על איסור חמור שכל גדולי ומאורי הדור אסרו ובקושי התירו רק לצורך גדול כגון פרנסה ובוודאי שלא לדברי הבל כמו גלישה בפורומים של ערוץ 7.

ואסתפק כאן בהבאת דבריו של הרב יהושוע שפירא:

הנני סבור שהגלישה באינטרנט היא

דבר מסוכן העושה שמות בקרב מחננו, מפילה

רבים וטובים אל תהומות הטומאה הגרועה

והבזויה ביותר, מלפפת אותם בכל מיני כיעור

ומייאשת מכל תיקון ותשובה. אמנה מספר

נקודות בעניין זה, שמכללותם סבורני שישלאסור לחלוטין את הגלישה באינטרנט

שלא נדבר על מה שאמרו על הכלי הטמא הזה רבני הבד"ץ שליט"א.

באשר ל'דמגוגיה':

גם האשמת היריב בדמגוגיה היא לעתים דמגוגית, כמו הנכתב בערך שהובא:

השיטות האלה לא תמיד נחשבות לדמגוגיה, אך יש להן קשר הדוק לה.

• מתקפה אמוציונלית - נסיון להעביר את הדיון למישור רגשי. לדוגמה: "כולם תמיד נגדי!", "לא יכולה להיות פעם אחת שאני צודק?", "אתה טיפש!", "יש להקדים את יום הזיכרון למען המשפחות השכולות", "דבריך הם דמגוגיה".

טרם הבנתי מה דמגוגי בשאלתי.

בנושא האינטרנט - אני בוחר לחלוטין להתעלם התעלמות מוחלטת מהנושא, על אף שיש לי יותר ממענה אחד.

ומדוע?

א. ממש לא רלוונטי לדיון אם האינט' מותר אסור או מצווה.

השאלה היתה לגבי דבר שכולם מודים שאסור, ויש הסוברים שמדובר באיסור של 'יהרג ובל יעבור'.

הכנסת עניין שאין לו קשר ישיר או עקיף לנושא הנידון, איננה עניינית, ולענ"ד לא תתרום מאומה למושא הדיון.

ב. אין לי כוונה שיפתח פה תת דיון בנושא האינט' - דבר שסביר שיקרה לו אתייחס לנושא.

ג. וזה החשוב מכל:

הכנסת נושא האינט' לפה היא דמגוגיה.

מטרתה: הצגתי באור שליל ומגוחך, כאילו אני עובר על איסור חמור בעצם שהייתי פה, ובד בבד 'מטיף' לאחרים.

ובכן, לא משנה כרגע כלל מי אני ומה אני - וגם לו הייתי הגדול שברשעים ח"ו, ההלכה לא היתה נעקרת ממקומה מפני כך, ואיסור שירות נשים בצה"ל בתוקפו  היה עומד, ללא כל קשר אלי.

בדיון ענייני, להבנתי, מתייחסים לנושא הדיון ולגופם של הטענות, ולא למי שאומר אותם.

מה גם שבודאי שלא באתי להטיף חלילה או כל כיו"ב, ממש לא.

בסה"כ התענייתי מדוע מתייחסים בקלות כזו לעבירה כ"כ חמורה, (ואולי זה מפני שכנראה לא מודעים לחומרה שבדבר, ואם כך אז ב"ה זה טוב מצד אחד, ומהצד השני טוב שידעו את חמורת העניין, וכך היחס ישתנה בהתאם), ובעזרת הדיון פה אני מקווה כאמור למצוא תשובה לתהייתי.

בחרת להתעלם דווקא מהתגובות שהביאו דעות חשובות של רבנים (כנראה מכיוון שרבנים אלו לא מעניינים אותך) בחרת להטיל פה פצצה ולהאשים ציבור שלם בכך שהוא עובר על איסור חמור מבלי שביססת את דברייך.

החזו"א זצוק"ל אמר את עניין הייהרג ואל יעבור על עניין הגיוס בכפיה ולא על ש"ל התנדבותי.

ובינתיים הרבנים שבהם אתה מנופף ע"מ להציג אותנו כרשעים הם אותם הרבנים שגם אוסרים לגלוש באינטרנט.

אם אתה קשוב לרבנים הנ"ל עלייך להפסיק לגלוש באינטרנט ואם אתה פוסק כאותם רבנים שהתירו את האינטרנט אז הם גם התירו את השרות לאומי ולא רק שהם התירו אלא אף סוברים שזו מצווה.

אז פה יש אנשים שסוברים שהאינטרנט מותר והש"ל מצווה ואילו אתה חושב שהאינטרנט מצווה והש"ל עברה.

אתה מוזמן להמשיך לבלבל את המוח במקום אחר ולהניח ליושבי הפורום לנפשם וכל אחד יעשה כפי שמורים לו רבותיו.

דיברתי מפורשות (וכתבתי את זה כבר אבל אחזור על זה פה) אך ורק על שירות נשים בצבא.

אם הובן אחרת - אני מתנצל.

מיותר לומר שאין לי שום כוונה להציג ציבור זה או אחר כרשעים.

אני סבור שרוב הציבור הדתי מתנגד לגיוס נשים לצה"ל, ורק מיעוט תומך בכך.

עם זאת, נראה לי שאיננו מודעים מספיק לחומרת העניין, מה שכנראה גורם לרבים לא לראות בכך בעייה.

אינטרנט (כמו כמעט כל כלי בעולם) יכול להיות חיובי ושלילי.

אין ספק שאינטרנט זה מקום פרוץ,טמא (ברובו) וכו' ושהוא ממש לא לכתחילה.

מה לעשות ומצב הדור חלש בעניין הזה ורובינו משתמשים במחשבים ובאינטרנט.

לכן הקימו את חברת אינטרנט רימון,העושה עבודת קודש לטהר את הכלי הזה למי שכבר יש אותו ומשתמש בו.

בכל עניין מן הראוי לבדוק מה גובר-הצד החיובי או השלילי.

מעניין שלא שאלת לגבי טלויזיה "האם יוצאים עם מישהו שצופה בטלויזיה?".אולי משום שהתשובה לכך ברורה (לפחות בקרב רוב הציבור הגולש בפורום הזה) כי טלויזיה נחשבת לטאבו ולדבר המוקצה מחמת מיאוס (ובצדק!) ואילו האינטרנט לא זוכה ליחס דומה.

הצבא,לעומת זאת,הוא כלי נצרך וחיוני וכו' וכו' אך כרגע הוא איננו מתוקן ויש בו הרבה טומאה וחוסר צניעות.

הליכת בנים לצבא הינה חובה (אלא אם הם לומדים תורה על מנת להתגדל בה... וזה לא הדיון כרגע) לכן בשבילם יש פתרונות שמקטינים את ממדי הפגיעה (אומנם לא לגמרי,ויש הרבה נסיונות ונפילות בצבא.והמקרים ידועים).

הליכת בנות לצבא איננה חובה.להפך,לרוב היא תפגע בצניעות הכל כך חשובה של בת ישראל הקדושה.ישנם כל כך הרבה תפקידים חשובים בשירות לאומי (שגם הוא צריך להעשות מתוך קדושה) וממש לא חייבים להכנס למסגרת גברית,קשוחה ולא צנועה.

לכן,לו הייתי גבר-לא הייתה יוצאת עם מישהי שעשתה צבא (אלא אם היא חזרה בתשובה והיום היא במקום אחר וכו').בדיוק כמו שלא אצא עם גבר שצופה בסרטים (99.9 אחוז מהסרטים הם לא צנועים).שניהם פוגעים בצניעות,ושניהם איסור (דאורייתא,יהרג ובל יעבור או לא.לא עקרוני לי).

אני מבקש מצדיקה אחותך למחוק הודעות כאלה מהפורום!

אני מבקשת מאוד מכליושבי הפורום

על כל בקשת נעילה או מחיקה לפנות אלי באישי -עם לינק\ קישור להודעה הבעייתית

(איך עושים קישור? קליק ימני על הנק' האדומה> העתק קיצור דרך> הדבק)

אגב- 310

אני יכולה לקרוא גם פונט רגיל...

נדמה שכל מי שגדל בציבור הדתי זוכר את הדיונים האלו. 

כן, אלו בהחלט נושאים ושאלות פרובוקטיביות ובד"כ הם מגיעים מאנשים שנמצאים רחוק מאוד מהעולם הדתי לאומי. 

מי לא זוכר את הדיונים עם החרדים, לכאן ולכאן, ואין זה משנה מה הוסק. 

ואולם לשאלה טובה צריך לענות תשובה טובה.

ולפעמים גם לשאלה רעה, וכן זו אינה שאלה טובה, צריך לענות תשובה טובה. 

1. כאשר בחור או בחורה רוצים להתחתן - שימצאו אדם שמתאים לעולם ואדם שהם. ואין מקום כלל לדיון על טיב דרכו של האדם, על מנהגיו, או על אמונותיו כאשר הנושא הוא נישואין, אלא חוק אחד קובע - ימצא התאמה. 

2. באמירה כללית מאוד - מי שרוצה ללכת בדרך התורה - ילך אחרי חז"ל ורבותיו.  ואני שב ומדגיש וחוזר, אחר רבותיו, כן כן הרב שלו. ואין זה משנה כלל מה רבנים אחרים פוסקים, ומה עדות אחרות נוהגות, אלא כל אדם ורבו. זה שכל הרבנים החרדים חתמו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה בתקופת קום המדינה, לא מוסיף או גורע לעולם התורה שקובעת מה שקובעת על המדינה.

ויותר מכך, לא רק הפסיקה של הרבנים לקהילותיהם, אלא אף התחומים וההנהגות של הפסיקה. יש קהילות שבהם נהגו ללכת לרב על כל נושא, ויש שרק בנושאים הלכתיים מובהקים. ויש רבנים שעונים על הכול, ויש רבנים שעונים רק על עניינים הלכתיים מוהבקים.

ויותר מכך, שאלה של פרופורצייה. זה דבר אחד לומר משהו מתוך רצון להדריך את הכלל או ליצור לחץ פוליטי, וזה דבר אחר לחלוטין כאשר מדובר בהדרכה פרטית. מעבר לכך, כאשר הנושא אינו אם להתגייס או לא להתגייס ולאן תחת איזה מסגרת או דרך איזו מוסד, אלא שאלה האם להתחתן עם אדם מסויים. סביר להניח שההתמקדות תהיה סביב האדם שעומד כאן היום.

למסקנה: 

לך אחר הרב שלך, וחפש מישהי שתתאים לך - לפי מה ומי שאתה.

בהצלחה

שכל בת עברה בחייה על מלבין פני חבירו ברבים עברה בשתיקה.. וכי אתם באמת חושבים שיש הרבה בנות שעברו על מלבין פני חבירו  ברבים???

לא מדבר על דמגוגיה ושכליות.

הרבנים טענו ככה בגדול, שזה רע ללכת לצבא, כדי למנוע את זה...

אבל אולי היא לא עשתה שם שום עבירה (שקשורה בעניין הזה כמובן...)???

 בבקקשה סליחה משלום לעם, אבל אני קוראתי את זה , ובכלל לא הרגשתי שואלים כאן משהו. רק שמתקיפים ומלכלכים את הבנות שלא בדיוק בדרך שנראית למישהו , וזה בלי שום קשר למה שקורה באמת.

 קודם כל כל הדיבורים :ייהרג ורל יעבור " זה רק ביאוי נורא מוגזם.

 דבורה הנביאה הלכה למלחמה עם ברק בן אבינועם , וזה אפילו שהיא בעתמה היתה אפילו נשואה לאיש שקראו לו לפידות .

 ותגידו היא אמרו לברק " תהרוג אותי ואני לא אלך איתך "? .

 וברור שזה הכל בלשון של הגזמה .

 כל  מה שדיברו אז היה לפי מה שידעו שהולך בין חילוניים וחילוניות בפלמ"ח. וגם אז היו בפלמח דתיים שאצלם לא היו דברים שלא בסדר.

להגיד שבת בצבא זה ייהרג ואל יעבור , זה אומר שלהיות בצבא גורם לבת לעשות משהו שזה ייהרג ואל יעבור . אבל כל מה שייהרג ואל יעבור לבת זה גם ייהרג ואל יעבור לבן ששותף שלה נכון ?

 וזה אומר שגם בנים בצבא עוברים על ייהרג ואל יעבוד , ואז אולי נגיד

שאסור לבת לצאת עם בן שהיה בצבא ?

 והיום בצבא בהחלט דואגים שלא יהיה לחץ על בנות יותר ממה שיש באזרחות.

שמעתי רק אתמול מידיד שגומר עוד בערך שבוע את קורס מכ"ים של הצנחנים על יד דימונה . שלפני יומיים זרקו מהקורס שני חניכים שהיו 100% בקורס, שהתאמצו כמו כולם , והיו יכולים להיות מפקדים לגמרי בסדר. .

ולמה זרקו אותם ?

בגלל ששניהם היו בתוך האיזור של מגורי בנות !

 לא שעשו שם משהו לא בסדר , פשוט הם היו שם . וזהו. זרקו אותם !

אז מישי שמעה שיזרקו ממוסד של החינוך החרדי מישהו שישב פעם לבד במשרד עם המזכירה של המוסד ? או שדיבר עם מורה-בת לבד בלי עוד מישי ?

 שמעתם דבר כזה ?

 ואני בטוחה ב 100% שאף אחד מאלה שאמרו "ייהרג ואל יעבור" לא היה אומר לתלמיד שלו ש"לא ייצא עם מישהי כזו".

בעזה"י

ראשית -

שלום לעם - לא מובן שתחילת דבריך הם רק על נושא הצבא לבנות!

[אומנם הבהרת את זה לאחר זמן רב, אבל התקפות רבות הגיעו עד אז...]

נראה לי שצריך להיות הרבה יותר מובנים מראש!!!

[הרבה מהדברים שם שאמר החזו"א על "יהרג ובל יעבור" באמת הועילו נגד הכפיה[גם על הצבא וגם על שירות לאומי],

אבל בנושא השירות לאומי הרבה רבנים אומרים שמותר (לא חייבים!!![שזה ההישג הגדול של האמירה הזו] אבל מותר)].

שנית -

אוריאנה ועוד - על תהיו תמימים, בצבא לא רק עובדים, ולא זורקים כל אדם שמתקרב למגורי בנות.

ואני אומר את זה מידיעה ממשית שכאן לא המקום להרחיב עליה [גם אני הייתי בצבא וראיתי ושמעתי דברים...]

מספיק שאני אגיד [משהו שכבר אמרתי בדיון הקודם...] שאת הסמג"ד שלי [אדם נשוי שנפצע בעזה] הכניסו לכלא על אונס!!! (אחד הדברים עשו לי מאוד מן טראומה [היו לי וויכוחים ערכיים איתו אבל...])

וגם לי לא היה פשוט בצבא, הרבה פעמים זה מאוד קל לפול, והכרתי אישית אנשים שעשו כל דבר שם...

המציאות לא פשוטה, יש הווי, ויש סמכות, בעבודה ובאוניברסיטה אני לא חייב למישהו, ואני כל יום בבית שלי. בצבא יש סמכות ואפשר להעניש, ולהענש, ויש גם הרבה הרבה בטלה...

דרך אגב גם אימא שלי [שבאה מקיבוץ של השומר הצעיר והייתה גם בצבא והתחתנה עם אבא שלי שלמד במרכז...] גם היא חושבת שהצבא הוא ממש לא מקום לנשים...

בכל אופן אגיד את דעתי בשלמות (היית יוצא?)-

אם כבר הייתי יוצא עם מישהי כזו לא הייתי פוסל רק בגלל זה, [אני מסכים שאם מישהי הולכת בידיעה נגד הרבנים זה מביע עמדה, וזה שונה מאוד מלשון הרע שכולנו נכשלים בו--], אבל צריך להבין שלא כל הציבור המוגדר דתי לאומי הוא אחיד, הרבה ממנו מורכב מכל מיני מקומות, ולפעמים חינכו אנשים קצת אחרת שזה לא כל כך רע. 

יהודה

נ.ב. אוריאנה אצל דבורה זה היה מקרה חירום, ויש הרבה הבדל... יש שם גם את הסיפור של יעל בהמשך, אני מקווה שאת לא רוצה שכולן ילמדו ממנו למצב הפשוט. (ואני יודע שאת לא!!!)[צריך ללמוד את נושא סיסרא הוא היה מפלצת עצומה, תראו את המדרשים...]

וגם המשפט הזה -  "והיום בצבא בהחלט דואגים שלא יהיה לחץ על בנות יותר ממה שיש באזרחות" - ממש תלוי איפה, תסתכלי למשל בקרקל, עוקץ, ועוד ועוד... (ולא רק בלוחמות).
וגם לטענתך בנושא הבנים בצבא - קודם כל אין ברירה, אנחנו חייבים צבא! אנחנו לא יכולים להתקיים פה בלי צבא. וגם שבאמת חייבים להכין את הבנים שהולכים לצבא בצורה הרבה יותר טובה, ושידעו איך להיות... וברור שצריכים לשנות את המצב.

[אני לא יודע למה אני נגרר לפה בין לבין ... ]

מיסתדרת עם ההורים שלה (כיבוד הורים)

או לא מקפידה על שרוולים (צניעות וגרימת עבירה)

או מרכלת...(כמו שופך דמים.)

או אוהבת לראות סרטים (לא תתורו אחרי עיניכם..)

לכל אחד יש את המיצוות שלו והעבירות שלו.

צריכים לבדוק אם היא בחורה בעלת מידות וטובת לב.

ואני אישית מיתנגדת נחרצות לשרות צבאי לבנות  (לפי כל מה שכתבת.)

בצה"ל.

1. הרב יהושע יגל היה קרוב כל חייו לחזון אי"ש .

    היה  בא אל החזון אי"ש כל שבוע.

והקפיד כל חייו ללכת לפי הדרכת החזון אי"ש .

    כשהיה בראש המדרשיה בפרדס חנה היה עושה הכל לפי  עצת החזון איש.

2. הרב שמואל ניסן ברוורמן  היה אחד מחכמי ירושלים היתה  לו בת בשם יוכבד .

3. יוכבד שרתה בצה"ל.

4. הרב יהושע יגל ויוכבד התחתנו .

 זהו. אלו העובדות.

בספר על הרב מבריסק ובספרים נוספים מופיע שהחזו"א אמר לאחותו שמדובר בעבירה של 'יהרג ובל יעבור' כפשוטו.

מעט ציטוטים של החזו"א בנושא:

א. אגרות החזו"א ח"א אגרת קיא: "ואנו שומעים איומים להתנפל עלינו ולהוציא הבנות מחיק אמותם באלמות ובאגרופים, ודמעת העשוקים כנחל, פן ח"ו יפגעו בבבת עינם בבנותיהן היקרות להוציאן לרעות בשדות אחרות...הריני פונה את לבן הטהור לחגור שארית כח שלא ליתן שום אפשרות של כפיה על הצעירות נגד מצפון שלהן..."
ב.אגרות החזו"א ח"א אגרת קיב: "..וזה ע"א הבנות ביחס לכפיה..הפגיעה בבנותיהן לכפיה בכל אופן שיהיה, הם לפי מצב הנוכחי, מגינת לב האבות והבנות יחד שאין דוגמתה מצד אחד ומסכנת באמת את כל האופי הטהור והקדוש של המחונכות היקרות אשר נשארו לנו לפליטה, רגשות נפשי מורה ובאה שהוא ענין של יהרג ואל יעבור, ואולי גם מנקודת הלכה כן, ולכן אני פונה לכ’ שיחי’ ולהחברים היקרים שיחיו אשר בידם לעשות בזה לקיים את ההסכם שלא לנגוע בהבנות הצנועות".
ג. שם אגרת קיג: "מה נורא הכאב, ומה אכזריה המכה, לאכוף על בנותנו האמונות עלי צניעות המפוארה, לצאת חוץ למחיצותיהן...כל עין תדמע לשמע אוזן כל רוח נשברה...גזרה היא קורעת כל לב! עינינו לשמים לסבב את הסיבות שלא יגזרו עלינו כאלה ויעזבו את מחשבתם הרעה הזאת, ואשרי מי שיזכה שיגולגל זכות על ידו שנשוב למנוחה ונתבשר שהגזרה נתבטלה...".
ד. שם ח"ג אגרת צז: "גיוס בנות לשירות לאומי הכאיב לבבי מאד מאד...העיקר שרצוני להשאיר עוד מקום לרחמים ותחנונים, ולא לקבל ח"ו את הגזירה -- והריני מקווה שישועתו קרובה".
ה. שם אגרת צח: "ההצבעה בעד שירות לאומי אסורה, אף אם ההמנעה מאיימת הפסדים"
ו. שם אגרת צט: "חובתי להגיד לכם -- כי ההצבעה בעד חק גיוס בנות לשירות לאומי אסורה ע"פ ההלכה, ואין דבר שבעולם שיאפשר היתר בזה".

 

הרי מדובר בנסיבות מאוד מסויימות, מילים כמו כפייה "איומים להתנפל עלינו" וכו.. 

מה גם, שמדובר בתקופה אחרת עם מאפיינים משלה. מי שזוכר את הפולמוס הגדול של אותה התקופה, מכיר את הצדדים הפוליטיים ונסיבתיים שלה. 

אבל כפי שאמרתי כל זה אינו חשוב כלל. 

משום שאתה מתרה שצריך ללכת אחר הרבנים. אז לך אחר הרבנים שלך. 

אצלנו בציבור הדתי לאומי הרבנים פוסקים ומנהיגים שמותר ואף מעודדים לעניין. 

אם רבך אומר אחרת, נהג אחרת. 

וכל זאת מבלי להיכנס לדיון העקרוני בסוגיה. אין היא חשובה או קשורה לשאלתך. 

כשיש רב במקום שאחראי לצרכיה הרוחניים.

צריך להבחין בין פסיקה בעניינים 'קלאסיים', לבין פסיקה בעניינים אקטואליים.

כשרב נשאל: האם מותר לסחוט לימון בשבת?

ארגז הכלים שלו פשוט.

מלאכות שבת הם תחום נרחב ומוכר בהלכה.

החל במשניות, דרך הגמרא, הראשונים, שולחן ערוך, פוסקים אחרונים, שו"תים.

השאלה שתישאל היא: האם יש כאן 'מלאכה', ואיזו היא?

או האם יכול להיות בזה איסור מדרבנן.

אם אין בזה אף אחד מהנ"ל - הדבר מותר.

פשוט, קל ומובן.

לעומת זאת, השאלה: "האם לבת מותר ללכת לשירות לאומי?" מורכבת יותר.

לרב אין תקדימים היסטוריים הלכתיים לפסוק על פיהם.

ר' מאיר, ר' עקיבא, אביי ורבא, הרמב"ם והרשב"א, ה'בית-יוסף' והרמ"א, החת"ם סופר וה'אבני נזר' לא דנו בזה.

למה? 

כי במציאות ההיסטורית שלהם לא היה בכלל מובן למילים האלו.

לא 'שירות' ולא 'לאומי'. ולא הצירוף הזה. 

ולא היתה מציאות כזאת.

בנות התחתנו בגיל הרבה יותר מוקדם, לרוב - לא ידעו לקרוא, ועבדו בבית.

לכן, הרב צריך להתאמץ הרבה על-מנת להכיל על השאלה הזאת קטוגריות הלכתיות.

הוא יכול לנסות לדון בשאלת מצוה הבאה בעבירה. כאשר ה'מצוה' היא:

עזרת ישראל מיד צר, גמילות חסדים, רפואת חולים, או דברים אחרים.

וה'עבירה' היא עבירות צניעות שונות.

אך גם זה לא יהיה דומה. כי אין פה מקרה יחידי של מצווה הבאה בעבירה, אלא מציאות שלמה. היכנסות למערכת מחייבת של מצווה וכן של עבירה. אז, האם זה דומה? לרב פתרונים.

הוא יכול לדון בזה מכל מיני כיוונים.

זה מה שנקרא לדמות מילתא למילתא.

פסיקת הלכה היא אומנות, לא פחות מאשר היא מדע מדויק. 

הכרחי שתפיסת עולמו של הרב תיכנס לתמונה בעניין הזה, ואי-אפשר לקחת פסיקות כאלו 'בתמימות'.

אם אתחיל לשאול תלמידי חכמים חרדים איך הם מתירים לעצמם להימנע שנה אחר שנה מלקיים מצווה דאורייתא של עזרת ישראל מיד צר? זה יהיה מגוחך.

שאלת הרלוונטיות של המצווה הזו בימינו והיחס בינה לבין לימוד תורה ועניינים אחרים היא רחבה, והם, בצדק -  נשענים על רבניהם.

ובכללי, השקפת עולמי האישית -

עולם ההלכה היהודי התעצב בזמן שבו ישראל היו בגלות, והוייתם היהודית הצטמצמה לקיום מצוות יחידי וקהילתי. שאלות של הנהגה, פוליטיקה, תרבות, לאומיות, מודרנה ועוד - לא נידונו.

בדור הקודם נעשה נסיון לחדש עיסוק הלכתי כזה (למשל: הרב הרצוג זצ"ל), אך זה לא פשוט כלל ועיקר.

לדון בשאלות כאלו רק במשקפיים 'הלכתיות', כלומר ארבעת הטורים של השולחן ערוך, זה לא נכון. בדיוק כפי שאי-אפשר לפסוק בהלכות שמיטה משו"ע, מסיבה מובנת...

אם הולכים עם שאלה כזו לרב, ראוי לפרוס את המוטיבציות וההשקפות האישיות, ולפנות לרב כמקור סמכות רוחני, לא פסיקתי. מה דעתו? באיזה אופן כדאי לגשת לזה? במה כדאי לתת דגש, ממה ראוי להיזהר? 

שלושתם פסקו כך, - והם לא היו נחשבים לרבנים של הציבור החרדי הטיפוסי.

גם לוממש לציבור הדתי לאומי.

משהו בערך באמצע.

אך לענ"ד זה חמור לומר שפסיקת גדולי עולם אלה נבעה משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים, ולא מכוחם כפוסקי הלכה.

באותו הזמן היו נסיבות מיוחדות שדרשו אמירות מסויימות. 

אבל כפי שאמרתי 3 פעמים, זה לא הנושא החשוב. כי הדיון אינו על הפסיקה ההלכתית שמאפיינת את כל הרבנים הדתיים לאומיים- ואת העקרונות שהובילו אותם לפסיקה זו.

ולהמשיך ולהביא דוגמאות - שאין עניין כלל לדון במהותם או נכונותם (פרופורצייה הלכתית), מביא לטחינת מים.  

תתמקד - אם בפסיקת רבנים עסקינן, כל אדם הולך לרב שלו ומקבל הדרכה אישית. 

ואם תביא שמליון רבנים סוברים אחרת, אין זה משנה כלל.

האם יש עניין בכלל ללכת לצבא?

האם לבחורה מותר ללכת לצבא?

תלוי בהרבה מאוד דברים ולא פעם או פעמיים שמעתי רבנים גדולים מתבטאים בעניין אף לחיוב.

זה תלוי בהרבה מאוד דברים, וזוהי סוגיה הלכתית עמוקה ומורכבת שרבו הדיונים בה - בעיקר אצל אלו שקשורים למדינה ואכפת להם ממנה.

על כל זה מונחת לה המציאות - מה קורה כאשר זאת כבר עובדה מוגמרת - והנה הבחורה שאתה יוצא איתה או חושב לצאת איתה שירתה בצבא בזמנו. 

אז לדעתי זה תלוי מי ומה הבחורה היום. 

והאם הבחור יכול להכיל את הבגידה הזו בנורמה. 

אולי הוא רב חרדי? מי החליט לך מי הרב שלך?

אם לא יודעים משהו צריך לברר , ממש בשביל לדעת. לא לחפף ולמצוא מישהו שיגיד "אסור" , ואז על כל דבר נגיד אסור , וגם לא לחפש מי שיגיד מותר. רק להשתדל לדע הכי טוב.

 ולפי הנושא פונים ,אם לא יודעים לבד, למי שנראה לנו שהוא בקיא בנושא , או מסתכלים בספר שנראה לנו מוסמך.

כאשר פותח השרשור שואל - איזה רב התיר לכם, אז אנחנו עונים הרב שלנו. (כן כן הרב שלי)

אילו היה כאן דיון בעקרונות ומהות העניין, היינו יכולים להעמיק לים ההלכה ואגדה, ולדון מכל זווית שקיימת. 

גם בעוד חיובי כריתות, אז גם תשמע לו?

ותראה לי ספרדי - שאם הרב עובדיה יגיד משהו - וכולם יפסקו נגדו, יקשיב להם. 

או מרכזניק שרב אברום פסק משהו. 

או חרדי שהרב קנייבסקי או הרב אליישיב.

וכו וכו וכו

ואין לדבר סוף. 

כן, לך אחר רבך.

(וכל זה בעניין הליכה אחר רבנים)

רק בגלל שהוא לא ספר אף אחד, ולא ראה אף אחד ממטר.

הוא אפילו ברח למצרים בגלל זה.

או הרב שמואל אליהו. 

או הר דבר ליאור. 

וכו שעמדו על שלהם.

ואתה חושב שתלמידיהם לא ילכו אחריהם???

ואם אכן הוא ישנו, אזכי כדברי הרב צבי פסח פראנק זצוק"ל - רבה של ירושלים, אותו רב הוא בבחינת 'ירבעם בן נבט'.

יש מחלוקות אולי לגבי חומרת האיסור, אך אין אחד המתיר.

מי שבחוצפתו חושב שהוא יכול לחלוק על כל גדולי הדור הקודם והדור הזה - שכולם חד מששמעית, כולל כל הרבנים הראשיים, אסרו זאת לגמרי - מסיבה זו בלבד אינו ראוי להתקרא 'רב'.

היום כל אחד, ממש כל אחד שקצת למד, יכול להקרא 'רב', לפסוק נגד הלכות מפורשות, ולזכות בתמיכת ההמון.

אוי לו לדור יתום ושפל זה.

אתה מחלטי ללכת ע"פ רב מסויים וכל מי שלא סוגר קו עם הרב שלך אתה אומר שהוא לא רב....

באותה מידה אני יכול להגיד שאין רב אחד היום שלא אומר ללכת עם תכלת, הרב דב ליאור הולך עם תכלת הרב רא"ם הכהן הולך עם תכלת וכל השאר פשוט לא רבנים כי הם עוברים על מצוות עשה דיאורייתא בכל צעד שהם עושים ולאדם כזה לא ראוי לקרוא רב....

אם אתה רוצה להכנס לשאלה ההלכתית אתה מוזמן אבל כנראה שאין לך מקורות על יסודות האיסור מעבר לכמה ציטוטים שנאמרו ע"י רבנים מסויימים, בהקשר מסויים לאנשים מסויימים.

ולידיעתך פגשתי בנות דתיות בצבא שהלווי ועשירית מהבנות הדיות לאומיות היו צדיקות כמותן, אבל אתה לא יכול להבין את זה את מקובע מידי בקו הסגור והמצומצם שלך....

המלצה שלי תפסיק להתעסק בכיתיות זולה שלא מועילה לאף אחד ותלך ללמוד תורה, זה יעשה לך רק טוב.....

(נ.ב. אם לבחון לפי נתונים יבשים ובלי להכיר את האישיות, רמת ההקפדה על מצוות, השקעה בעבודת ה' ותיקון המידות אני מעדיף בהרבה בחורה שהייתה בצבא מאשר בחורה שעשת שירות לאומי בבית חולים. עם כל הכבוד אני מעדיף ספק יד שנייה מחייל יהודי צדיק מאשר ספק יד שנייה מסטז'ר ערבי ערל..... אבל זה העדפה אישית שלי)

זה לא סתם להחליט מי גדולי הדור .

ךפי מה שאתה אומר , כל דבר חשוב צריכים גדולי הדור להחליט .

אז תשאיר לגדולי הדור להחליט מי גדולי הדור . ( כמובן שבשביל זה צריך להחליט ניגדולי הדור שיחליטו מי גדולי הדור. וככה זה נמשך בלי סוף.

 אני חושבת שהכי טוב לפורום זה שכל אחד יכתוב לפי מה שהוא חושב , אבל בהגינות.

 ושוב נדמה לי שכל הנושא לא במקום .

 מישהו היה מסכים שתהיה שאלה אם מותר לצאת עם מישהו שאין לו בגרות?

 או אם מותר לצאת עם מישהי שההורים שלה באו מברזיל?

לא אשמע לו.

דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין?

ברור שבגיוס בנות אין איסור בעצם הגיוס אלא זה מצב שעלול להביא לאיסור

גם הגרש"ז אוירבך היה קוקניק. אז? זה אומר שהוא לא היה חרדי?

---

'אזמרך בלאומים' הוא אכן אתר מסולף. הוא תמיד מביא מקורות, רק חבל שהם מזויפים. הוא הביא ציטוטים מ'אורות', שלא קיימים בכלל. וזו רק דוגמה.

http://ravsharki.org/content/view/689/741/

פה הרב שרקי מסביר לשואלים מיהו השקרן, כזבן ומבזה ת"ח מאחורי האתר 'אזמרך בלאומים'.

---

תבין, יש דעות ויש דעות. הנה, לא מכבר נוכחתי לדעת שהרב ליאור פסק שלחסיד ברסלב אין בעיה לצאת מהארץ לאומן. זהו דבר מהפכני בשביל הרב ליאור, כיוון שב'משפט כהן' של מרן הרב קוק, זצ"ל, כתוב שאין לצאת מן הארץ להשתטחות על קברי צדיקים, והרב ליאור דבק בדרכיו של הרב. עם זאת, הוא פסק אחרת, לחסידי ברסלב בלבד. הדוגמה הזו לא הכי מושלמת, אך מראה שיש דעות ויש דעות. יש דעות שאומרות שגם להצביע בבחירות זה ייהרג בל יעבור. יש דעות שאומרות שהרב רפי פרץ, שליט"א, הרבצ"ר הנוכחי, לא ראוי להיקרא רב (הרב דוד מאיר דרוקמן, http://www.kikarhashabat.co.il/25608.html). לפי אותה דעה, הרב פרץ לא ראוי להיקרא רב בין היתר כי הוא איננו מגדל זקן. שטות מוחלטת, אגב. לפי אותה דעה, גם הרב ליכטנשטיין שהוא ת"ח עצום, ואני מתקשה להשוות אותו לרב דרוקמן עצמו, איננו מגדל זקן וממילא לא רב, ח"ו. יותר מכך, יש דעות שאומרות ש'אורות' הוא מינות וכפירה! האם אתה מקשיב לדעות האלה?! אל תתחשב בהן! 

---

אגב, אולי אותם רבנים שאמרו את מה שאמרו על ש"ל, דיברו בכלל על גיוס לבנות?

אם היא עושה בכ"ז, אז בסדר.

בת שירות עולה -המון- כסף.

בת שירות חתונתה מתעכבת, וממילא גם הולדת הילדים, וממילא אם הולדת הילדים מתעכבת, אולי היא תרצה להביא פחות ילדים ממה שהיא רצתה קודם. שזה דופק את הרצון שלה, ואת הרצון של העם לגדול ולהתפתח.

בת שירות לימודיה הגבוהים מתעכבים, ומה קורה? היא מוותרת חלילה על קריירה רצינית.

מדרשה! מתי בת שירותנו הנאה והחסודה תלמד במדרשה, אם תרצה? לאחר השירות הלאומי?

והנה, מה קורה? איזה עיכוב גדול ביציאה לחיים.

לכן השירות הלאומי הכי מתאים הוא ללכת ולבנות עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. וזה יהיה השירות הלאומי שכל אדם חייב לעשות.

שירות צבאי לגברים הוא אקסטרה חובה, אבל זה משהו אחר, בין היתר כי זה פיקוח נפש.

*אם רצונך לחפש הדרכה של רב. 

ותחיה כפי שאתה מבין לנכון לחיות ותתחתן עם מישהי שמתאימה לך על מה שיש ואין בך. 

ב"ה

חתן לא קופץ מהשמים. עבודה גם לא באה סתם כך. אומרים שזה לא טוב, משמיצים. נו, וזה עוזר?  אני כבר מוכנה לחתונה?

זה לא עובד כך!

לא כל מי שמסיימת שמינית יכולה להתחתן. הרוב לא. הרוב שאני מכירה ויצא לי להכיר זרמים שונים.  מי שיכולה-אשריה!

יש כאן דברים עמוקים. לא הצלחתי לשם מילים על הכל.

אבל אנחנו לא מסחרה! מי שלא עושה שירות לאומי לא בהכרח תתחתן, לא בהכרח תזכה לילדים.

וצאו בבקשה- מהסרט! תפסיקו להעמיד בכח את זה אחד מול השני. חתונה מול שירות לאומי. עוד שנה או עוד ילד.

זה הרבה למעלה מזה.

מהדברים שכתבת נראה שנפגעת ודעתי שהדבר נובע מכך שלא הבנת לגמרי במה מדובר. 

אני מצרף לכאן קישור למקור הדברים, ותתתרשמי בעצמך ללא תיווך של אף אחד מהדברים שהרב מלמד אמר. 

למי שגם רוצה, מדובר בסוגייה של שירות לאומי - ביחס לחתונה ובכלל. 

20110611221006.ppt

אם אתה מהציבור שלנו, אז זה בסדר לכל הדעות אם הצרכים הרוחניים זמינים. יש דעות שאומרות שעדיף שלא (לא בגלל סיבות של צניעות וכו'), אבל חלילה וחס ושלום למנוע בגלל זה שידוך בין שני מתאימים.

בשירות הלאומי שמו להם למטרה לטמא את עם ישראל, ומבחינתם - כל האמצעים כשרים.

הם הפיצו מדבקות של 'גאים בשירות הלאומי' כשברור למה הכוונה.

שום מחאה לא נשמעה.

כנראה שבנות שהולכות לשירות לאומי מתייחסות בחיוב לעשיית מעשי תועבה.

גם את התועבה הזו הם יטהרו בק"ן טעמים.

הכל מותר, חוץ ממצוות 'הדת הציונית'.

לכן זמר שרח"ל לא שירת בצה"ל - ייאסר עליו להופיע בפניהם, אבל זמר שגאה בהיותו עובר על החמורות שעבירות - זוכה לכבוד מלכים ונערץ על ידיהן.

מה שנקרא: מן הפח אל הפחת.

מצווה גוררת מצווה, וההיפך.

עצוב.

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰