ולכן הקרקע נשמטה מתחת הטענה

בהצלחה

אין אחד כזה.

היית יוצא עם  מישהי שאין לה חלק לעולם הבא?

הרי חז"ל אמרו "המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא"

ומי לא נכשלה בזה?

ברור שאין להשוות נפילה חד פעמית, לאיסור של שנה ומחצה, יום אחר יום.

דומה שאין צורך להסביר את ההבדל בין השניים.

שאלת על בחורה שעוברת על איסור יהרג ואל יעבור (לטענתך- כן?)

הוא שאל אותך על בחורה שעוברת על איסור דאוריתא שעליו אמרו חזל במשנה "אין לו חלק לעולם הבא"

אתה לא מעוניין לחקור את ההלכה, לרדת לעומק של הדברים

רק להשמיץ

חבל

לשון הרע למשל נחשב כגרוע מג' עבירות שעליהם נאמר 'יהרג ובל יעבור'.

ועדיין, קורה שנכשלים בלשון הרע.

עכשיו, האם יש להשוות נישואין עם אישה שנכשלה בעבר פעם ואולי יותר בעבירה הזו, לבין לצאת עם מישהי שמצהירה שהיא מחללת שבת (דבר שאינו יהרג ובל יעבור) ?

בודאי שלא.

ומדוע?

בין השאר כי זו שדיברה לשון הרע, מודעת לכך שזו בעייה וגם אם היא נכשלה, היא משתדלת (בהנחה שמדובר במיחשהי יראת שמיים) להמנע מכך ככל האפשר ולשמור על פיה, מה שאין כן במישהי שמחללת שבת במודע ואין לה בעיה עם זה.

וכנ"ל פה:

מישהי שמשרתת שנה וחצי בצבא - יודעת שהדבר אסור לגמרי (אם כי לא כולם יודעות את חומרת הדבר) ועושה זאת למרות כן, ובודאי שאינה כמו אחת שיש לה נפילות בנושאים שונים אך היא בשאיפה מתמדת לעלות.

חבל בכלל שיש צורך להסביר דברים כה פשוטים.

זאת שהלבינה פני חבר/ה ברבים- אם עושה זאת באופן שיגרתי ואינה מצטערת על כך- אין לה חלק לעולם הבא.
לא היתי ממליצה לצאת איתה.
זאת שבצבא- אם לא עשתה תשובה על כך. ולא מבינה תבעיה.
אותו דבר בדיוק.

כי לא באת לשאול משהו באמת..

כי באת לומר את דעתך תחת מסע האשמות כבד והשמצת כל אלו שעשו שירות..

לא באת לדון בכלל..

אז לך לעזה! [אחלה מקום.. תחזיר לנו ידיעות מה קורה עם הגוש הנטוש..]

ובכלל לא מתייחסים בקלות ראש לבנות שמתגייסות לצבא..

מלכתחילה כל השרשור הזה פרובוקציה לשמה!!

וגועל נפש של קטרוגים!

אשריך..<צ>

דווקא שם הניק שלך דומה לעלון מאוד יפה של שבת..שבד"כ מסנגר על בנ"י!

חבל מאוד!!

אאל"ט ישיבת "עץ חיים" שמתנגדת התנגדות מוחלטת לגיוס לצבא גם של גברים,הם חרדים..

בשנת 1953 נחקק חוק שירות לאומי,? הקובע כי כל בת דתייה שקיבלה פטור משירות בצה"ל חייבת לשרת בשירות לאומי. חוק זה עורר את התנגדותם הפעילה של גדולי הרבנים בציבור החרדי (ביניהם החזון איש, ר' איסר זלמן מלצר ואף הרב יעקב משה חרל"פ, מגדולי תלמידי הרב קוק) שאף הכריזו כי השירות אסור באיסור "יהרג ובל יעבור" (אליהם הצטרף גם הרב הראשי דאז ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג)".

אז לפי איך שזה נראה אתה דיברת רק על שירות לאומי!

אני לא רואה פה התייחסות לצה"ל

תקרא שוב את מה שכתבת.

ולאלירז: לא צריך להגזים הוא עדיין יהודי ככה את מגרשת אותו?

את צודקת שהשרשור לא כ"כ מוצלח אבל.... 

חגיגה הייתי עושה שם!!

ויקיפדיה איננו מקור מוסמך לשום מידע

קל וחומר שאיננו מקור מוסמך להביא פסקים של רבנים

לך תעתיק ותביא לנו את הפסקים של הרבנים שציטטת- בצורה עיניינית ומדוייקת וברת-סמכא

שאלתה לגבי אישה שעוברת על איסורים-

הזכיר לי את המשנה בכתובות עב.

מתני' ואלו יוצאות שלא בכתובה -העוברת על דת משה ויהודית

ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה לה חלה ונודרת ואינה מקיימת

ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם

בוא תנסה להכניס את השאלה שלך- לכלים הלכתיים

בספרים רבים מאוד מופיע הפסק הנ,ל עם הרחבה ומקורות בנושא, דא עקא שהספרים הנ"ל אינם נמצאים באינטרנט, ואינם גם בהישג ידי כרגע.

מה שכן, מדובר בפסק ידוע  ביותר ואין אף אחד שטוען שאין פסק כזה מפי הרבנים הנ"ל.

אם יהיה בידי בקרוב ספר עם ציטוטים יותר מוסמכים, אשתדל בלנ"ד להביאו.

בד"כ אני לא נוהג להביא ציטוטים מאתר כיפה אבל להלן דיון חשוב בעניין:

http://www.kipa.co.il/ask/show/94675-%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99---%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA

ולא מעניין אותי כמה רבנים יגידו, זה לא איסור ל ייהרג ועל יעבור, נקודה.

יבוא חושך מאוד גדול על היהדות, אם היא תאבד את ההגיון.

וההגיון והידע, אומרים שזו לא עבירה.

בוא נאמר באופן תאורטי, שניצבת בפני בחורה בחירה:

1. להתגייס.

2. למסור את נפשה ולמות.

יש רב שהיה מורה לה למות?

לא

אז מספיק עם השטיות...

עוד לא ראיתי אף אחת שמתה בגלל זה.

עם קצת שכל בקודקוד, אתה יכול להבין שהחזון איש דיבר באופן מאוד מוכלל, בכדי למנוע גיוס כללי.

בכל אופן, אם החזון איש היה שומע שאתה גולש באינטרנט, הוא היה סוקל גם אותך.

החזון איש היה מאוד קיצוני, בדעותיו בענייני דת ומדינת ישראל, ולא מפיו אנחנו חיים.

עם כל הכבוד והערכה.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=21543

וזה מהרב אליעזר מלמד שבעצמו לא מתלהב מהשיות הלאומי אבל מסיבות אחרות

תעשה מה שאתה רוצה!

אתה לא רוצה להתחתן עם בחורה בגלל זה,

אז בעיה שלך אתה יכול להפסיד!

וראיתי שרבים מתייחסים בשייוויון נפש לאיסור כ"כ חמור.

תהיתי מדוע ואני מקווה למצוא פה את התשובות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

הנה לך תשובה

אנסה לענות!

אני חושב שזה חובה לאומית עממית שכל אדם(נשים וגברים כאחד)

יתרום במידה מסוימת לעמו ולמדינתו אפילו במקצת,

לפני שהוא יוצא לחייו הפרטיים, המדינה שלך משקיעה בך המון

גם אם אתה לא רוצה לראות את זה כך וזה סיבה מספיק טובה בשבילי!

ואם אנחנו אנשים דתיים - אנו נשמעים להלכה, הלא כן?

גם אם רוב הפוסקים יגידו שאסור לבת ללכת לצבא. הם לא יגידו שזה יהרג ובל יעבור

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

(אציין שאני מדבר כרגע אך ורק לגבי צבא, לא ש"ל).

בגלל שאתה החלטת שזה  'מקדם את הגאולה'?

טוב, זו גם דעה.

אני סבור שמצוות אינן באות בעבירות, ולא ייתכן שאיסורים חמורים יקדמו את הגאולה.

גם אין אף רב הסבור כך.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

בע"ה

בת לא צריכה להתגייס לצבא - ואין דבר כזה "אין מה לעשות זאת המציאות."

המציאות הרווחת היום היא גם שבת הולכת עם מכנסיים, שאישה יכולה לשיר וכו'..

אבל שירות-לאומי זה כבר עניין אחר!

מה שהיה בתקופת הרבנים אותם 'שלום לעם' הציג ומה שיש כיום זה שונה לחלוטין.

כיום יש את האגודות שנותנות ליווי תורני צמוד לבת שרוצה בכך, כיום המערכת כולה היא מערכת דתית שאין בה בעיות צניעות וכו'..

לכן היום הרבנים שאנו הולכים אחריהם (קרי - רבני הציונות הדתית)

אינם אוסרים שירות-לאומי (יש מי בעד יש מי נגד - אבל הם לא אוסרים!).

ולכן - אני לא מבינה את טענותייך.

שבתפקידי ג'וב בצבא זה כמעט אותו דבר כמו ש"ל

מבחינת התמודדות!

ואני אנמק את עצמי:

כל הקושי בצבא הוא שאתה נמצא 24/7 אם אותה חברה או איך שאת רוצה לקרוא לזה, וזה מאוד שוחק.

ברב תפקידי הג'וב זה לא ככה, אתה בא עושה ככה איזה כמה שעות(תלוי במקום) ואז הולך לך להנהתך וחוזר לסביבתך הטבעית, ויש לך גם סופ"ש ארוך שאת יכולה ללכת ללמוד תורה או כל מה שמתחשק לך ולכן אין פה ירידה רוחנית.

אני לא חושב שיש פה חוסר משוע של צניעות, כמובן שתלוי מה אתה עושה בתור בן אדם אם אתה בא להשפיע או להיות מושפע

אני לא בא להגיד שיאללה שבנות ילכו לכתחילה לצבא!

אלא שכן הייתי מתחתן עם בת שהלכה לצבא!

היית מתחתן עם בחורה שגדלה והדריכה בבני עקיבא?

אפילו רבנים בציבור שלנו אוסרים את זה. ורבנים חרדים אז ראו בזה איסורי עריות

הוא עובר על איסור חמור שכל גדולי ומאורי הדור אסרו ובקושי התירו רק לצורך גדול כגון פרנסה ובוודאי שלא לדברי הבל כמו גלישה בפורומים של ערוץ 7.

ואסתפק כאן בהבאת דבריו של הרב יהושוע שפירא:

הנני סבור שהגלישה באינטרנט היא

דבר מסוכן העושה שמות בקרב מחננו, מפילה

רבים וטובים אל תהומות הטומאה הגרועה

והבזויה ביותר, מלפפת אותם בכל מיני כיעור

ומייאשת מכל תיקון ותשובה. אמנה מספר

נקודות בעניין זה, שמכללותם סבורני שישלאסור לחלוטין את הגלישה באינטרנט

שלא נדבר על מה שאמרו על הכלי הטמא הזה רבני הבד"ץ שליט"א.

באשר ל'דמגוגיה':

גם האשמת היריב בדמגוגיה היא לעתים דמגוגית, כמו הנכתב בערך שהובא:

השיטות האלה לא תמיד נחשבות לדמגוגיה, אך יש להן קשר הדוק לה.

• מתקפה אמוציונלית - נסיון להעביר את הדיון למישור רגשי. לדוגמה: "כולם תמיד נגדי!", "לא יכולה להיות פעם אחת שאני צודק?", "אתה טיפש!", "יש להקדים את יום הזיכרון למען המשפחות השכולות", "דבריך הם דמגוגיה".

טרם הבנתי מה דמגוגי בשאלתי.

בנושא האינטרנט - אני בוחר לחלוטין להתעלם התעלמות מוחלטת מהנושא, על אף שיש לי יותר ממענה אחד.

ומדוע?

א. ממש לא רלוונטי לדיון אם האינט' מותר אסור או מצווה.

השאלה היתה לגבי דבר שכולם מודים שאסור, ויש הסוברים שמדובר באיסור של 'יהרג ובל יעבור'.

הכנסת עניין שאין לו קשר ישיר או עקיף לנושא הנידון, איננה עניינית, ולענ"ד לא תתרום מאומה למושא הדיון.

ב. אין לי כוונה שיפתח פה תת דיון בנושא האינט' - דבר שסביר שיקרה לו אתייחס לנושא.

ג. וזה החשוב מכל:

הכנסת נושא האינט' לפה היא דמגוגיה.

מטרתה: הצגתי באור שליל ומגוחך, כאילו אני עובר על איסור חמור בעצם שהייתי פה, ובד בבד 'מטיף' לאחרים.

ובכן, לא משנה כרגע כלל מי אני ומה אני - וגם לו הייתי הגדול שברשעים ח"ו, ההלכה לא היתה נעקרת ממקומה מפני כך, ואיסור שירות נשים בצה"ל בתוקפו  היה עומד, ללא כל קשר אלי.

בדיון ענייני, להבנתי, מתייחסים לנושא הדיון ולגופם של הטענות, ולא למי שאומר אותם.

מה גם שבודאי שלא באתי להטיף חלילה או כל כיו"ב, ממש לא.

בסה"כ התענייתי מדוע מתייחסים בקלות כזו לעבירה כ"כ חמורה, (ואולי זה מפני שכנראה לא מודעים לחומרה שבדבר, ואם כך אז ב"ה זה טוב מצד אחד, ומהצד השני טוב שידעו את חמורת העניין, וכך היחס ישתנה בהתאם), ובעזרת הדיון פה אני מקווה כאמור למצוא תשובה לתהייתי.

בחרת להתעלם דווקא מהתגובות שהביאו דעות חשובות של רבנים (כנראה מכיוון שרבנים אלו לא מעניינים אותך) בחרת להטיל פה פצצה ולהאשים ציבור שלם בכך שהוא עובר על איסור חמור מבלי שביססת את דברייך.

החזו"א זצוק"ל אמר את עניין הייהרג ואל יעבור על עניין הגיוס בכפיה ולא על ש"ל התנדבותי.

ובינתיים הרבנים שבהם אתה מנופף ע"מ להציג אותנו כרשעים הם אותם הרבנים שגם אוסרים לגלוש באינטרנט.

אם אתה קשוב לרבנים הנ"ל עלייך להפסיק לגלוש באינטרנט ואם אתה פוסק כאותם רבנים שהתירו את האינטרנט אז הם גם התירו את השרות לאומי ולא רק שהם התירו אלא אף סוברים שזו מצווה.

אז פה יש אנשים שסוברים שהאינטרנט מותר והש"ל מצווה ואילו אתה חושב שהאינטרנט מצווה והש"ל עברה.

אתה מוזמן להמשיך לבלבל את המוח במקום אחר ולהניח ליושבי הפורום לנפשם וכל אחד יעשה כפי שמורים לו רבותיו.

דיברתי מפורשות (וכתבתי את זה כבר אבל אחזור על זה פה) אך ורק על שירות נשים בצבא.

אם הובן אחרת - אני מתנצל.

מיותר לומר שאין לי שום כוונה להציג ציבור זה או אחר כרשעים.

אני סבור שרוב הציבור הדתי מתנגד לגיוס נשים לצה"ל, ורק מיעוט תומך בכך.

עם זאת, נראה לי שאיננו מודעים מספיק לחומרת העניין, מה שכנראה גורם לרבים לא לראות בכך בעייה.

אינטרנט (כמו כמעט כל כלי בעולם) יכול להיות חיובי ושלילי.

אין ספק שאינטרנט זה מקום פרוץ,טמא (ברובו) וכו' ושהוא ממש לא לכתחילה.

מה לעשות ומצב הדור חלש בעניין הזה ורובינו משתמשים במחשבים ובאינטרנט.

לכן הקימו את חברת אינטרנט רימון,העושה עבודת קודש לטהר את הכלי הזה למי שכבר יש אותו ומשתמש בו.

בכל עניין מן הראוי לבדוק מה גובר-הצד החיובי או השלילי.

מעניין שלא שאלת לגבי טלויזיה "האם יוצאים עם מישהו שצופה בטלויזיה?".אולי משום שהתשובה לכך ברורה (לפחות בקרב רוב הציבור הגולש בפורום הזה) כי טלויזיה נחשבת לטאבו ולדבר המוקצה מחמת מיאוס (ובצדק!) ואילו האינטרנט לא זוכה ליחס דומה.

הצבא,לעומת זאת,הוא כלי נצרך וחיוני וכו' וכו' אך כרגע הוא איננו מתוקן ויש בו הרבה טומאה וחוסר צניעות.

הליכת בנים לצבא הינה חובה (אלא אם הם לומדים תורה על מנת להתגדל בה... וזה לא הדיון כרגע) לכן בשבילם יש פתרונות שמקטינים את ממדי הפגיעה (אומנם לא לגמרי,ויש הרבה נסיונות ונפילות בצבא.והמקרים ידועים).

הליכת בנות לצבא איננה חובה.להפך,לרוב היא תפגע בצניעות הכל כך חשובה של בת ישראל הקדושה.ישנם כל כך הרבה תפקידים חשובים בשירות לאומי (שגם הוא צריך להעשות מתוך קדושה) וממש לא חייבים להכנס למסגרת גברית,קשוחה ולא צנועה.

לכן,לו הייתי גבר-לא הייתה יוצאת עם מישהי שעשתה צבא (אלא אם היא חזרה בתשובה והיום היא במקום אחר וכו').בדיוק כמו שלא אצא עם גבר שצופה בסרטים (99.9 אחוז מהסרטים הם לא צנועים).שניהם פוגעים בצניעות,ושניהם איסור (דאורייתא,יהרג ובל יעבור או לא.לא עקרוני לי).

אני מבקש מצדיקה אחותך למחוק הודעות כאלה מהפורום!

אני מבקשת מאוד מכליושבי הפורום

על כל בקשת נעילה או מחיקה לפנות אלי באישי -עם לינק\ קישור להודעה הבעייתית

(איך עושים קישור? קליק ימני על הנק' האדומה> העתק קיצור דרך> הדבק)

אגב- 310

אני יכולה לקרוא גם פונט רגיל...

נדמה שכל מי שגדל בציבור הדתי זוכר את הדיונים האלו. 

כן, אלו בהחלט נושאים ושאלות פרובוקטיביות ובד"כ הם מגיעים מאנשים שנמצאים רחוק מאוד מהעולם הדתי לאומי. 

מי לא זוכר את הדיונים עם החרדים, לכאן ולכאן, ואין זה משנה מה הוסק. 

ואולם לשאלה טובה צריך לענות תשובה טובה.

ולפעמים גם לשאלה רעה, וכן זו אינה שאלה טובה, צריך לענות תשובה טובה. 

1. כאשר בחור או בחורה רוצים להתחתן - שימצאו אדם שמתאים לעולם ואדם שהם. ואין מקום כלל לדיון על טיב דרכו של האדם, על מנהגיו, או על אמונותיו כאשר הנושא הוא נישואין, אלא חוק אחד קובע - ימצא התאמה. 

2. באמירה כללית מאוד - מי שרוצה ללכת בדרך התורה - ילך אחרי חז"ל ורבותיו.  ואני שב ומדגיש וחוזר, אחר רבותיו, כן כן הרב שלו. ואין זה משנה כלל מה רבנים אחרים פוסקים, ומה עדות אחרות נוהגות, אלא כל אדם ורבו. זה שכל הרבנים החרדים חתמו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה בתקופת קום המדינה, לא מוסיף או גורע לעולם התורה שקובעת מה שקובעת על המדינה.

ויותר מכך, לא רק הפסיקה של הרבנים לקהילותיהם, אלא אף התחומים וההנהגות של הפסיקה. יש קהילות שבהם נהגו ללכת לרב על כל נושא, ויש שרק בנושאים הלכתיים מובהקים. ויש רבנים שעונים על הכול, ויש רבנים שעונים רק על עניינים הלכתיים מוהבקים.

ויותר מכך, שאלה של פרופורצייה. זה דבר אחד לומר משהו מתוך רצון להדריך את הכלל או ליצור לחץ פוליטי, וזה דבר אחר לחלוטין כאשר מדובר בהדרכה פרטית. מעבר לכך, כאשר הנושא אינו אם להתגייס או לא להתגייס ולאן תחת איזה מסגרת או דרך איזו מוסד, אלא שאלה האם להתחתן עם אדם מסויים. סביר להניח שההתמקדות תהיה סביב האדם שעומד כאן היום.

למסקנה: 

לך אחר הרב שלך, וחפש מישהי שתתאים לך - לפי מה ומי שאתה.

בהצלחה

שכל בת עברה בחייה על מלבין פני חבירו ברבים עברה בשתיקה.. וכי אתם באמת חושבים שיש הרבה בנות שעברו על מלבין פני חבירו  ברבים???

לא מדבר על דמגוגיה ושכליות.

הרבנים טענו ככה בגדול, שזה רע ללכת לצבא, כדי למנוע את זה...

אבל אולי היא לא עשתה שם שום עבירה (שקשורה בעניין הזה כמובן...)???

 בבקקשה סליחה משלום לעם, אבל אני קוראתי את זה , ובכלל לא הרגשתי שואלים כאן משהו. רק שמתקיפים ומלכלכים את הבנות שלא בדיוק בדרך שנראית למישהו , וזה בלי שום קשר למה שקורה באמת.

 קודם כל כל הדיבורים :ייהרג ורל יעבור " זה רק ביאוי נורא מוגזם.

 דבורה הנביאה הלכה למלחמה עם ברק בן אבינועם , וזה אפילו שהיא בעתמה היתה אפילו נשואה לאיש שקראו לו לפידות .

 ותגידו היא אמרו לברק " תהרוג אותי ואני לא אלך איתך "? .

 וברור שזה הכל בלשון של הגזמה .

 כל  מה שדיברו אז היה לפי מה שידעו שהולך בין חילוניים וחילוניות בפלמ"ח. וגם אז היו בפלמח דתיים שאצלם לא היו דברים שלא בסדר.

להגיד שבת בצבא זה ייהרג ואל יעבור , זה אומר שלהיות בצבא גורם לבת לעשות משהו שזה ייהרג ואל יעבור . אבל כל מה שייהרג ואל יעבור לבת זה גם ייהרג ואל יעבור לבן ששותף שלה נכון ?

 וזה אומר שגם בנים בצבא עוברים על ייהרג ואל יעבוד , ואז אולי נגיד

שאסור לבת לצאת עם בן שהיה בצבא ?

 והיום בצבא בהחלט דואגים שלא יהיה לחץ על בנות יותר ממה שיש באזרחות.

שמעתי רק אתמול מידיד שגומר עוד בערך שבוע את קורס מכ"ים של הצנחנים על יד דימונה . שלפני יומיים זרקו מהקורס שני חניכים שהיו 100% בקורס, שהתאמצו כמו כולם , והיו יכולים להיות מפקדים לגמרי בסדר. .

ולמה זרקו אותם ?

בגלל ששניהם היו בתוך האיזור של מגורי בנות !

 לא שעשו שם משהו לא בסדר , פשוט הם היו שם . וזהו. זרקו אותם !

אז מישי שמעה שיזרקו ממוסד של החינוך החרדי מישהו שישב פעם לבד במשרד עם המזכירה של המוסד ? או שדיבר עם מורה-בת לבד בלי עוד מישי ?

 שמעתם דבר כזה ?

 ואני בטוחה ב 100% שאף אחד מאלה שאמרו "ייהרג ואל יעבור" לא היה אומר לתלמיד שלו ש"לא ייצא עם מישהי כזו".

בעזה"י

ראשית -

שלום לעם - לא מובן שתחילת דבריך הם רק על נושא הצבא לבנות!

[אומנם הבהרת את זה לאחר זמן רב, אבל התקפות רבות הגיעו עד אז...]

נראה לי שצריך להיות הרבה יותר מובנים מראש!!!

[הרבה מהדברים שם שאמר החזו"א על "יהרג ובל יעבור" באמת הועילו נגד הכפיה[גם על הצבא וגם על שירות לאומי],

אבל בנושא השירות לאומי הרבה רבנים אומרים שמותר (לא חייבים!!![שזה ההישג הגדול של האמירה הזו] אבל מותר)].

שנית -

אוריאנה ועוד - על תהיו תמימים, בצבא לא רק עובדים, ולא זורקים כל אדם שמתקרב למגורי בנות.

ואני אומר את זה מידיעה ממשית שכאן לא המקום להרחיב עליה [גם אני הייתי בצבא וראיתי ושמעתי דברים...]

מספיק שאני אגיד [משהו שכבר אמרתי בדיון הקודם...] שאת הסמג"ד שלי [אדם נשוי שנפצע בעזה] הכניסו לכלא על אונס!!! (אחד הדברים עשו לי מאוד מן טראומה [היו לי וויכוחים ערכיים איתו אבל...])

וגם לי לא היה פשוט בצבא, הרבה פעמים זה מאוד קל לפול, והכרתי אישית אנשים שעשו כל דבר שם...

המציאות לא פשוטה, יש הווי, ויש סמכות, בעבודה ובאוניברסיטה אני לא חייב למישהו, ואני כל יום בבית שלי. בצבא יש סמכות ואפשר להעניש, ולהענש, ויש גם הרבה הרבה בטלה...

דרך אגב גם אימא שלי [שבאה מקיבוץ של השומר הצעיר והייתה גם בצבא והתחתנה עם אבא שלי שלמד במרכז...] גם היא חושבת שהצבא הוא ממש לא מקום לנשים...

בכל אופן אגיד את דעתי בשלמות (היית יוצא?)-

אם כבר הייתי יוצא עם מישהי כזו לא הייתי פוסל רק בגלל זה, [אני מסכים שאם מישהי הולכת בידיעה נגד הרבנים זה מביע עמדה, וזה שונה מאוד מלשון הרע שכולנו נכשלים בו--], אבל צריך להבין שלא כל הציבור המוגדר דתי לאומי הוא אחיד, הרבה ממנו מורכב מכל מיני מקומות, ולפעמים חינכו אנשים קצת אחרת שזה לא כל כך רע. 

יהודה

נ.ב. אוריאנה אצל דבורה זה היה מקרה חירום, ויש הרבה הבדל... יש שם גם את הסיפור של יעל בהמשך, אני מקווה שאת לא רוצה שכולן ילמדו ממנו למצב הפשוט. (ואני יודע שאת לא!!!)[צריך ללמוד את נושא סיסרא הוא היה מפלצת עצומה, תראו את המדרשים...]

וגם המשפט הזה -  "והיום בצבא בהחלט דואגים שלא יהיה לחץ על בנות יותר ממה שיש באזרחות" - ממש תלוי איפה, תסתכלי למשל בקרקל, עוקץ, ועוד ועוד... (ולא רק בלוחמות).
וגם לטענתך בנושא הבנים בצבא - קודם כל אין ברירה, אנחנו חייבים צבא! אנחנו לא יכולים להתקיים פה בלי צבא. וגם שבאמת חייבים להכין את הבנים שהולכים לצבא בצורה הרבה יותר טובה, ושידעו איך להיות... וברור שצריכים לשנות את המצב.

[אני לא יודע למה אני נגרר לפה בין לבין ... ]

מיסתדרת עם ההורים שלה (כיבוד הורים)

או לא מקפידה על שרוולים (צניעות וגרימת עבירה)

או מרכלת...(כמו שופך דמים.)

או אוהבת לראות סרטים (לא תתורו אחרי עיניכם..)

לכל אחד יש את המיצוות שלו והעבירות שלו.

צריכים לבדוק אם היא בחורה בעלת מידות וטובת לב.

ואני אישית מיתנגדת נחרצות לשרות צבאי לבנות  (לפי כל מה שכתבת.)

בצה"ל.

1. הרב יהושע יגל היה קרוב כל חייו לחזון אי"ש .

    היה  בא אל החזון אי"ש כל שבוע.

והקפיד כל חייו ללכת לפי הדרכת החזון אי"ש .

    כשהיה בראש המדרשיה בפרדס חנה היה עושה הכל לפי  עצת החזון איש.

2. הרב שמואל ניסן ברוורמן  היה אחד מחכמי ירושלים היתה  לו בת בשם יוכבד .

3. יוכבד שרתה בצה"ל.

4. הרב יהושע יגל ויוכבד התחתנו .

 זהו. אלו העובדות.

בספר על הרב מבריסק ובספרים נוספים מופיע שהחזו"א אמר לאחותו שמדובר בעבירה של 'יהרג ובל יעבור' כפשוטו.

מעט ציטוטים של החזו"א בנושא:

א. אגרות החזו"א ח"א אגרת קיא: "ואנו שומעים איומים להתנפל עלינו ולהוציא הבנות מחיק אמותם באלמות ובאגרופים, ודמעת העשוקים כנחל, פן ח"ו יפגעו בבבת עינם בבנותיהן היקרות להוציאן לרעות בשדות אחרות...הריני פונה את לבן הטהור לחגור שארית כח שלא ליתן שום אפשרות של כפיה על הצעירות נגד מצפון שלהן..."
ב.אגרות החזו"א ח"א אגרת קיב: "..וזה ע"א הבנות ביחס לכפיה..הפגיעה בבנותיהן לכפיה בכל אופן שיהיה, הם לפי מצב הנוכחי, מגינת לב האבות והבנות יחד שאין דוגמתה מצד אחד ומסכנת באמת את כל האופי הטהור והקדוש של המחונכות היקרות אשר נשארו לנו לפליטה, רגשות נפשי מורה ובאה שהוא ענין של יהרג ואל יעבור, ואולי גם מנקודת הלכה כן, ולכן אני פונה לכ’ שיחי’ ולהחברים היקרים שיחיו אשר בידם לעשות בזה לקיים את ההסכם שלא לנגוע בהבנות הצנועות".
ג. שם אגרת קיג: "מה נורא הכאב, ומה אכזריה המכה, לאכוף על בנותנו האמונות עלי צניעות המפוארה, לצאת חוץ למחיצותיהן...כל עין תדמע לשמע אוזן כל רוח נשברה...גזרה היא קורעת כל לב! עינינו לשמים לסבב את הסיבות שלא יגזרו עלינו כאלה ויעזבו את מחשבתם הרעה הזאת, ואשרי מי שיזכה שיגולגל זכות על ידו שנשוב למנוחה ונתבשר שהגזרה נתבטלה...".
ד. שם ח"ג אגרת צז: "גיוס בנות לשירות לאומי הכאיב לבבי מאד מאד...העיקר שרצוני להשאיר עוד מקום לרחמים ותחנונים, ולא לקבל ח"ו את הגזירה -- והריני מקווה שישועתו קרובה".
ה. שם אגרת צח: "ההצבעה בעד שירות לאומי אסורה, אף אם ההמנעה מאיימת הפסדים"
ו. שם אגרת צט: "חובתי להגיד לכם -- כי ההצבעה בעד חק גיוס בנות לשירות לאומי אסורה ע"פ ההלכה, ואין דבר שבעולם שיאפשר היתר בזה".

 

הרי מדובר בנסיבות מאוד מסויימות, מילים כמו כפייה "איומים להתנפל עלינו" וכו.. 

מה גם, שמדובר בתקופה אחרת עם מאפיינים משלה. מי שזוכר את הפולמוס הגדול של אותה התקופה, מכיר את הצדדים הפוליטיים ונסיבתיים שלה. 

אבל כפי שאמרתי כל זה אינו חשוב כלל. 

משום שאתה מתרה שצריך ללכת אחר הרבנים. אז לך אחר הרבנים שלך. 

אצלנו בציבור הדתי לאומי הרבנים פוסקים ומנהיגים שמותר ואף מעודדים לעניין. 

אם רבך אומר אחרת, נהג אחרת. 

וכל זאת מבלי להיכנס לדיון העקרוני בסוגיה. אין היא חשובה או קשורה לשאלתך. 

כשיש רב במקום שאחראי לצרכיה הרוחניים.

צריך להבחין בין פסיקה בעניינים 'קלאסיים', לבין פסיקה בעניינים אקטואליים.

כשרב נשאל: האם מותר לסחוט לימון בשבת?

ארגז הכלים שלו פשוט.

מלאכות שבת הם תחום נרחב ומוכר בהלכה.

החל במשניות, דרך הגמרא, הראשונים, שולחן ערוך, פוסקים אחרונים, שו"תים.

השאלה שתישאל היא: האם יש כאן 'מלאכה', ואיזו היא?

או האם יכול להיות בזה איסור מדרבנן.

אם אין בזה אף אחד מהנ"ל - הדבר מותר.

פשוט, קל ומובן.

לעומת זאת, השאלה: "האם לבת מותר ללכת לשירות לאומי?" מורכבת יותר.

לרב אין תקדימים היסטוריים הלכתיים לפסוק על פיהם.

ר' מאיר, ר' עקיבא, אביי ורבא, הרמב"ם והרשב"א, ה'בית-יוסף' והרמ"א, החת"ם סופר וה'אבני נזר' לא דנו בזה.

למה? 

כי במציאות ההיסטורית שלהם לא היה בכלל מובן למילים האלו.

לא 'שירות' ולא 'לאומי'. ולא הצירוף הזה. 

ולא היתה מציאות כזאת.

בנות התחתנו בגיל הרבה יותר מוקדם, לרוב - לא ידעו לקרוא, ועבדו בבית.

לכן, הרב צריך להתאמץ הרבה על-מנת להכיל על השאלה הזאת קטוגריות הלכתיות.

הוא יכול לנסות לדון בשאלת מצוה הבאה בעבירה. כאשר ה'מצוה' היא:

עזרת ישראל מיד צר, גמילות חסדים, רפואת חולים, או דברים אחרים.

וה'עבירה' היא עבירות צניעות שונות.

אך גם זה לא יהיה דומה. כי אין פה מקרה יחידי של מצווה הבאה בעבירה, אלא מציאות שלמה. היכנסות למערכת מחייבת של מצווה וכן של עבירה. אז, האם זה דומה? לרב פתרונים.

הוא יכול לדון בזה מכל מיני כיוונים.

זה מה שנקרא לדמות מילתא למילתא.

פסיקת הלכה היא אומנות, לא פחות מאשר היא מדע מדויק. 

הכרחי שתפיסת עולמו של הרב תיכנס לתמונה בעניין הזה, ואי-אפשר לקחת פסיקות כאלו 'בתמימות'.

אם אתחיל לשאול תלמידי חכמים חרדים איך הם מתירים לעצמם להימנע שנה אחר שנה מלקיים מצווה דאורייתא של עזרת ישראל מיד צר? זה יהיה מגוחך.

שאלת הרלוונטיות של המצווה הזו בימינו והיחס בינה לבין לימוד תורה ועניינים אחרים היא רחבה, והם, בצדק -  נשענים על רבניהם.

ובכללי, השקפת עולמי האישית -

עולם ההלכה היהודי התעצב בזמן שבו ישראל היו בגלות, והוייתם היהודית הצטמצמה לקיום מצוות יחידי וקהילתי. שאלות של הנהגה, פוליטיקה, תרבות, לאומיות, מודרנה ועוד - לא נידונו.

בדור הקודם נעשה נסיון לחדש עיסוק הלכתי כזה (למשל: הרב הרצוג זצ"ל), אך זה לא פשוט כלל ועיקר.

לדון בשאלות כאלו רק במשקפיים 'הלכתיות', כלומר ארבעת הטורים של השולחן ערוך, זה לא נכון. בדיוק כפי שאי-אפשר לפסוק בהלכות שמיטה משו"ע, מסיבה מובנת...

אם הולכים עם שאלה כזו לרב, ראוי לפרוס את המוטיבציות וההשקפות האישיות, ולפנות לרב כמקור סמכות רוחני, לא פסיקתי. מה דעתו? באיזה אופן כדאי לגשת לזה? במה כדאי לתת דגש, ממה ראוי להיזהר? 

שלושתם פסקו כך, - והם לא היו נחשבים לרבנים של הציבור החרדי הטיפוסי.

גם לוממש לציבור הדתי לאומי.

משהו בערך באמצע.

אך לענ"ד זה חמור לומר שפסיקת גדולי עולם אלה נבעה משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים, ולא מכוחם כפוסקי הלכה.

באותו הזמן היו נסיבות מיוחדות שדרשו אמירות מסויימות. 

אבל כפי שאמרתי 3 פעמים, זה לא הנושא החשוב. כי הדיון אינו על הפסיקה ההלכתית שמאפיינת את כל הרבנים הדתיים לאומיים- ואת העקרונות שהובילו אותם לפסיקה זו.

ולהמשיך ולהביא דוגמאות - שאין עניין כלל לדון במהותם או נכונותם (פרופורצייה הלכתית), מביא לטחינת מים.  

תתמקד - אם בפסיקת רבנים עסקינן, כל אדם הולך לרב שלו ומקבל הדרכה אישית. 

ואם תביא שמליון רבנים סוברים אחרת, אין זה משנה כלל.

האם יש עניין בכלל ללכת לצבא?

האם לבחורה מותר ללכת לצבא?

תלוי בהרבה מאוד דברים ולא פעם או פעמיים שמעתי רבנים גדולים מתבטאים בעניין אף לחיוב.

זה תלוי בהרבה מאוד דברים, וזוהי סוגיה הלכתית עמוקה ומורכבת שרבו הדיונים בה - בעיקר אצל אלו שקשורים למדינה ואכפת להם ממנה.

על כל זה מונחת לה המציאות - מה קורה כאשר זאת כבר עובדה מוגמרת - והנה הבחורה שאתה יוצא איתה או חושב לצאת איתה שירתה בצבא בזמנו. 

אז לדעתי זה תלוי מי ומה הבחורה היום. 

והאם הבחור יכול להכיל את הבגידה הזו בנורמה. 

אולי הוא רב חרדי? מי החליט לך מי הרב שלך?

אם לא יודעים משהו צריך לברר , ממש בשביל לדעת. לא לחפף ולמצוא מישהו שיגיד "אסור" , ואז על כל דבר נגיד אסור , וגם לא לחפש מי שיגיד מותר. רק להשתדל לדע הכי טוב.

 ולפי הנושא פונים ,אם לא יודעים לבד, למי שנראה לנו שהוא בקיא בנושא , או מסתכלים בספר שנראה לנו מוסמך.

כאשר פותח השרשור שואל - איזה רב התיר לכם, אז אנחנו עונים הרב שלנו. (כן כן הרב שלי)

אילו היה כאן דיון בעקרונות ומהות העניין, היינו יכולים להעמיק לים ההלכה ואגדה, ולדון מכל זווית שקיימת. 

גם בעוד חיובי כריתות, אז גם תשמע לו?

ותראה לי ספרדי - שאם הרב עובדיה יגיד משהו - וכולם יפסקו נגדו, יקשיב להם. 

או מרכזניק שרב אברום פסק משהו. 

או חרדי שהרב קנייבסקי או הרב אליישיב.

וכו וכו וכו

ואין לדבר סוף. 

כן, לך אחר רבך.

(וכל זה בעניין הליכה אחר רבנים)

רק בגלל שהוא לא ספר אף אחד, ולא ראה אף אחד ממטר.

הוא אפילו ברח למצרים בגלל זה.

או הרב שמואל אליהו. 

או הר דבר ליאור. 

וכו שעמדו על שלהם.

ואתה חושב שתלמידיהם לא ילכו אחריהם???

ואם אכן הוא ישנו, אזכי כדברי הרב צבי פסח פראנק זצוק"ל - רבה של ירושלים, אותו רב הוא בבחינת 'ירבעם בן נבט'.

יש מחלוקות אולי לגבי חומרת האיסור, אך אין אחד המתיר.

מי שבחוצפתו חושב שהוא יכול לחלוק על כל גדולי הדור הקודם והדור הזה - שכולם חד מששמעית, כולל כל הרבנים הראשיים, אסרו זאת לגמרי - מסיבה זו בלבד אינו ראוי להתקרא 'רב'.

היום כל אחד, ממש כל אחד שקצת למד, יכול להקרא 'רב', לפסוק נגד הלכות מפורשות, ולזכות בתמיכת ההמון.

אוי לו לדור יתום ושפל זה.

אתה מחלטי ללכת ע"פ רב מסויים וכל מי שלא סוגר קו עם הרב שלך אתה אומר שהוא לא רב....

באותה מידה אני יכול להגיד שאין רב אחד היום שלא אומר ללכת עם תכלת, הרב דב ליאור הולך עם תכלת הרב רא"ם הכהן הולך עם תכלת וכל השאר פשוט לא רבנים כי הם עוברים על מצוות עשה דיאורייתא בכל צעד שהם עושים ולאדם כזה לא ראוי לקרוא רב....

אם אתה רוצה להכנס לשאלה ההלכתית אתה מוזמן אבל כנראה שאין לך מקורות על יסודות האיסור מעבר לכמה ציטוטים שנאמרו ע"י רבנים מסויימים, בהקשר מסויים לאנשים מסויימים.

ולידיעתך פגשתי בנות דתיות בצבא שהלווי ועשירית מהבנות הדיות לאומיות היו צדיקות כמותן, אבל אתה לא יכול להבין את זה את מקובע מידי בקו הסגור והמצומצם שלך....

המלצה שלי תפסיק להתעסק בכיתיות זולה שלא מועילה לאף אחד ותלך ללמוד תורה, זה יעשה לך רק טוב.....

(נ.ב. אם לבחון לפי נתונים יבשים ובלי להכיר את האישיות, רמת ההקפדה על מצוות, השקעה בעבודת ה' ותיקון המידות אני מעדיף בהרבה בחורה שהייתה בצבא מאשר בחורה שעשת שירות לאומי בבית חולים. עם כל הכבוד אני מעדיף ספק יד שנייה מחייל יהודי צדיק מאשר ספק יד שנייה מסטז'ר ערבי ערל..... אבל זה העדפה אישית שלי)

זה לא סתם להחליט מי גדולי הדור .

ךפי מה שאתה אומר , כל דבר חשוב צריכים גדולי הדור להחליט .

אז תשאיר לגדולי הדור להחליט מי גדולי הדור . ( כמובן שבשביל זה צריך להחליט ניגדולי הדור שיחליטו מי גדולי הדור. וככה זה נמשך בלי סוף.

 אני חושבת שהכי טוב לפורום זה שכל אחד יכתוב לפי מה שהוא חושב , אבל בהגינות.

 ושוב נדמה לי שכל הנושא לא במקום .

 מישהו היה מסכים שתהיה שאלה אם מותר לצאת עם מישהו שאין לו בגרות?

 או אם מותר לצאת עם מישהי שההורים שלה באו מברזיל?

לא אשמע לו.

דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין?

ברור שבגיוס בנות אין איסור בעצם הגיוס אלא זה מצב שעלול להביא לאיסור

גם הגרש"ז אוירבך היה קוקניק. אז? זה אומר שהוא לא היה חרדי?

---

'אזמרך בלאומים' הוא אכן אתר מסולף. הוא תמיד מביא מקורות, רק חבל שהם מזויפים. הוא הביא ציטוטים מ'אורות', שלא קיימים בכלל. וזו רק דוגמה.

http://ravsharki.org/content/view/689/741/

פה הרב שרקי מסביר לשואלים מיהו השקרן, כזבן ומבזה ת"ח מאחורי האתר 'אזמרך בלאומים'.

---

תבין, יש דעות ויש דעות. הנה, לא מכבר נוכחתי לדעת שהרב ליאור פסק שלחסיד ברסלב אין בעיה לצאת מהארץ לאומן. זהו דבר מהפכני בשביל הרב ליאור, כיוון שב'משפט כהן' של מרן הרב קוק, זצ"ל, כתוב שאין לצאת מן הארץ להשתטחות על קברי צדיקים, והרב ליאור דבק בדרכיו של הרב. עם זאת, הוא פסק אחרת, לחסידי ברסלב בלבד. הדוגמה הזו לא הכי מושלמת, אך מראה שיש דעות ויש דעות. יש דעות שאומרות שגם להצביע בבחירות זה ייהרג בל יעבור. יש דעות שאומרות שהרב רפי פרץ, שליט"א, הרבצ"ר הנוכחי, לא ראוי להיקרא רב (הרב דוד מאיר דרוקמן, http://www.kikarhashabat.co.il/25608.html). לפי אותה דעה, הרב פרץ לא ראוי להיקרא רב בין היתר כי הוא איננו מגדל זקן. שטות מוחלטת, אגב. לפי אותה דעה, גם הרב ליכטנשטיין שהוא ת"ח עצום, ואני מתקשה להשוות אותו לרב דרוקמן עצמו, איננו מגדל זקן וממילא לא רב, ח"ו. יותר מכך, יש דעות שאומרות ש'אורות' הוא מינות וכפירה! האם אתה מקשיב לדעות האלה?! אל תתחשב בהן! 

---

אגב, אולי אותם רבנים שאמרו את מה שאמרו על ש"ל, דיברו בכלל על גיוס לבנות?

אם היא עושה בכ"ז, אז בסדר.

בת שירות עולה -המון- כסף.

בת שירות חתונתה מתעכבת, וממילא גם הולדת הילדים, וממילא אם הולדת הילדים מתעכבת, אולי היא תרצה להביא פחות ילדים ממה שהיא רצתה קודם. שזה דופק את הרצון שלה, ואת הרצון של העם לגדול ולהתפתח.

בת שירות לימודיה הגבוהים מתעכבים, ומה קורה? היא מוותרת חלילה על קריירה רצינית.

מדרשה! מתי בת שירותנו הנאה והחסודה תלמד במדרשה, אם תרצה? לאחר השירות הלאומי?

והנה, מה קורה? איזה עיכוב גדול ביציאה לחיים.

לכן השירות הלאומי הכי מתאים הוא ללכת ולבנות עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. וזה יהיה השירות הלאומי שכל אדם חייב לעשות.

שירות צבאי לגברים הוא אקסטרה חובה, אבל זה משהו אחר, בין היתר כי זה פיקוח נפש.

*אם רצונך לחפש הדרכה של רב. 

ותחיה כפי שאתה מבין לנכון לחיות ותתחתן עם מישהי שמתאימה לך על מה שיש ואין בך. 

ב"ה

חתן לא קופץ מהשמים. עבודה גם לא באה סתם כך. אומרים שזה לא טוב, משמיצים. נו, וזה עוזר?  אני כבר מוכנה לחתונה?

זה לא עובד כך!

לא כל מי שמסיימת שמינית יכולה להתחתן. הרוב לא. הרוב שאני מכירה ויצא לי להכיר זרמים שונים.  מי שיכולה-אשריה!

יש כאן דברים עמוקים. לא הצלחתי לשם מילים על הכל.

אבל אנחנו לא מסחרה! מי שלא עושה שירות לאומי לא בהכרח תתחתן, לא בהכרח תזכה לילדים.

וצאו בבקשה- מהסרט! תפסיקו להעמיד בכח את זה אחד מול השני. חתונה מול שירות לאומי. עוד שנה או עוד ילד.

זה הרבה למעלה מזה.

מהדברים שכתבת נראה שנפגעת ודעתי שהדבר נובע מכך שלא הבנת לגמרי במה מדובר. 

אני מצרף לכאן קישור למקור הדברים, ותתתרשמי בעצמך ללא תיווך של אף אחד מהדברים שהרב מלמד אמר. 

למי שגם רוצה, מדובר בסוגייה של שירות לאומי - ביחס לחתונה ובכלל. 

20110611221006.ppt

אם אתה מהציבור שלנו, אז זה בסדר לכל הדעות אם הצרכים הרוחניים זמינים. יש דעות שאומרות שעדיף שלא (לא בגלל סיבות של צניעות וכו'), אבל חלילה וחס ושלום למנוע בגלל זה שידוך בין שני מתאימים.

בשירות הלאומי שמו להם למטרה לטמא את עם ישראל, ומבחינתם - כל האמצעים כשרים.

הם הפיצו מדבקות של 'גאים בשירות הלאומי' כשברור למה הכוונה.

שום מחאה לא נשמעה.

כנראה שבנות שהולכות לשירות לאומי מתייחסות בחיוב לעשיית מעשי תועבה.

גם את התועבה הזו הם יטהרו בק"ן טעמים.

הכל מותר, חוץ ממצוות 'הדת הציונית'.

לכן זמר שרח"ל לא שירת בצה"ל - ייאסר עליו להופיע בפניהם, אבל זמר שגאה בהיותו עובר על החמורות שעבירות - זוכה לכבוד מלכים ונערץ על ידיהן.

מה שנקרא: מן הפח אל הפחת.

מצווה גוררת מצווה, וההיפך.

עצוב.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)