אני מתכוון בהוצאת נצח, ההוצאה לגדולים כביכול,

הלא מנוקדת ולא מצונזרת ולא בעיבוד ר. פרידמן.
 

ספרים יפים, דתיים, ומלאי הסטוריה של עם ישראל.

ר' יוסלמן

זיס אופנהיים

ר' עקיבא

בת הש"ך

ועו כהנה וכהנה...

ספר קריאה, רומן, פרוזה...

לא תולדות חיים של רבנים, תודה.

נראה לי שהסיפורים שהומלצו מתאימים להגדרת רומנים היסטוריים.

חבל לפסול אותם רק בגלל שכתוב 'רב' בכותרת. מדובר בספרים ממש טובים!

(כמובן בהוצאה הישנה והלא מעובדת. )

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

נוסטלגיה...

בס"ד

רומנים הסטריים? לא קראתי, אבל אני חושבת ששני ירחים עונים על ההגדרה.. לא?

לא קראתי, אבל סיפרו לי, והמליצו מאוד.

אמנם פחות טוב מהדס (בהרבה) אבל מי שבכה כשהדס נגמר יותר מאשר במשך הספר עצמו- אולי יהנה ממנו בכ"ז.

לא זוכרת את השם אבל אני מניחה שבספריה ידעו לאתר לפי שO VXUPR,/

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

בס"ד

רק המליצו לי עליו, ואמרו לי שהוא סוג של רומן הסטורי!!

אם כן אז יש את כל הסידרה- "נועזים".

יש עוד סידרה- "ראשונים בארץ".

הספרים של אורנה בורדמן נחשבים?

אם כן אז- בודדה במערכה, היינו כחולמים ומלכה בעל כורחה.

קיצר.. אנלנא יודעת מה זה רומנים  היסטוריים אם בא לך תסבירי..

בהתחלה גם אני רציתי להמליץ על אורנה בורדמן- היא טובה, אבל הכתיבה שלה לא הכי איכותית...

"גיבור חידה" הוא בהחלט חביב (של אוריאל אופק, אם את לא עושה חרם על סופרים פלמ"חניקים חביבים ונחמדים [מה שאני אוהבת בספרים של אוריאל אופק זה שהוא לא מכחיש היסטוריה כמו חלק נכבד מהסופרים "הפלמ"חניקים"- המבין יבין, לא יפה לנצל"ש, בשירשור אחר]). וספר שאני ממש אוהבת של ג.ר.ע. "אהבה בפרדסים"- אחד הספרים הטובים (כל עוד שלעם או לחברה או לתנועה יש את היכולת לשיר ולאהוב, שום דבר לא ינצח אותו!"). וכמובן אם אנחנו כבר בנושא אז יש את הספרים של עזרא .א. יכין ("אלנקם","יבנה!"), זה כל מה שעולה לי בראש

(אלא אם כן, לצערנו, גם את התמכרת לאורה מורג ואז יש לה ספר חדש, אם את מעוניינת....

אולי זה לא ההגדרה הנכונה-

כי לא קלעתם...

(תודה בכל מקרה, כן?)

יותר לכיוון של קלאסיקה, וגם כן הסטוריה.

ספרות טובה כזאת. משהו של פעם...

או ליצן החצר?

או 'אני הנרי השמיני'?

כל אלה הם רומנים היסטוריים, שעלילתם מתרחשת באנגליה של ימי הביניים, ומספרת על אישים היסטוריים כאלה ואחרים. לא המלצתי לך עליהם כי הם אינם נקיים בכלל, אם כי מרתקים מאד.

אני חושבת שאפשר להגדיר אותו היסטורי,

והוא ספר ממש ממש טוב!

בכיוון של רוסיה - הצארים - טטרים, ז'ול וורן!

רומן היסטורי מדהים,

אי אפשר להניח את הספר מהידיים!!!

סתם, תודה בכל אופן.

(פשוט אני קראתי לאחרונה מספיק ספרים עם אפיפיורים למינייהם. בא לי להקיא מהם כבר!)

(כמעט את כולם, חוץ מ"מלכה בעל כורחה")

אכן עונה על הציפיות.

אבל אני רוצה עוד! חוץ ממנה.

אני ואבא שלי עשינו החלפות עם הספר (כשאני קראתי הוא אכל.. ולהיפך)

אי אפשר להפסיק!

אם בכל זאת... ספר שקוראים לו "רופאים" של ארך סגל

ספר מעולה, חוץ מהסוף (הספר כתוב טוב, חוץ מ4 פרקים האחרונים... שהם פשוט צפויים ומעצבנים..)

אני לא זוכרת אם הוא נקי או לא...

עלעלתי בו פעם (לא קראתי)

שיא המלוכלך, לא?

ולא נראלי שהוא עונה על הדרישות של "רומן הסטורי".

אני פשוט מדלגת עליהם... ב"ה הקב"ה חנן אותי בחוש שאומר לי- מפה תקראי ומפה לא...

אותו דבר לגבי הקטעים הנמרחים בספרים עד שבא להקיא- אני פשוט מדלגת...

ד.א- צודקת, הוא לא רומן היסטורי, הוא סתם יפה

בס"ד

הרומן ההסטורי הכי טוב שקראתי הוא "רוחות סחר"----מי שלא קרא-חובה קריאה!!!!!!!!!!

עוד ספר יפה(הסטורי בפני עצמוץץץץ)זה חלף עם הרוחחח-יש גם סרט(הספר יותר יפה...)

בס"ד

אם את אוהבת ספרי א"י.....אז יש את "אות מאבשלוםם"

של רם אורן..[ואם אני זוכרת נכון-הוא גם די נקי]

ספר מדהים על תקופת המתחרות..

אני אישית מתה על הספרים שנכתבו על התקו' הזו..

ספר מ-עו-ל-ה!!

פעם ריציתי לקרוא, אני צריכה באמת...

תודה שהזכרתם לי!

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!

לפני שנים, בישיבה, מישהו סיפר לי שחבר חדר שלו מקריא לו סרנדות לפני השינה.

תנסה מקטרת.

להקריא שירה עם מקטרת נשמע מקסים.

רק בגלל הפסקות עישון....

צריך לעשות הפסקות לא עישון.

זה לא משנה.

לא כיף לצפות עם כל המעברים לקלוז־אפ קיצוני ומטריד.

עוד סיבה להעדיף חתולים על־פני אנשים.

וזכרתי את הרעיון הכללי. אז...

לא אכפת לי