אני מתכוון בהוצאת נצח, ההוצאה לגדולים כביכול,

הלא מנוקדת ולא מצונזרת ולא בעיבוד ר. פרידמן.
 

ספרים יפים, דתיים, ומלאי הסטוריה של עם ישראל.

ר' יוסלמן

זיס אופנהיים

ר' עקיבא

בת הש"ך

ועו כהנה וכהנה...

ספר קריאה, רומן, פרוזה...

לא תולדות חיים של רבנים, תודה.

נראה לי שהסיפורים שהומלצו מתאימים להגדרת רומנים היסטוריים.

חבל לפסול אותם רק בגלל שכתוב 'רב' בכותרת. מדובר בספרים ממש טובים!

(כמובן בהוצאה הישנה והלא מעובדת. )

היחיד שעולה לי לראש זה הדס של אסתר פיין (זה יהודי , בארץ ישראל .. אינלי כח לפרט ..)

אני אבדוק עוד .

נוסטלגיה...

בס"ד

רומנים הסטריים? לא קראתי, אבל אני חושבת ששני ירחים עונים על ההגדרה.. לא?

לא קראתי, אבל סיפרו לי, והמליצו מאוד.

אמנם פחות טוב מהדס (בהרבה) אבל מי שבכה כשהדס נגמר יותר מאשר במשך הספר עצמו- אולי יהנה ממנו בכ"ז.

לא זוכרת את השם אבל אני מניחה שבספריה ידעו לאתר לפי שO VXUPR,/

מה רומן היסטורי בו ?? 

רומן היסטורי הוא רומן , שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו. לעתים עומדים אירועים היסטוריים ידועים במוקד העלילה, שגיבוריה הראשיים הם דמויות היסטוריות ממשיות...

?

?(זה לפחות מה שוויקיפדיה אומרים ...)

בס"ד

רק המליצו לי עליו, ואמרו לי שהוא סוג של רומן הסטורי!!

אם כן אז יש את כל הסידרה- "נועזים".

יש עוד סידרה- "ראשונים בארץ".

הספרים של אורנה בורדמן נחשבים?

אם כן אז- בודדה במערכה, היינו כחולמים ומלכה בעל כורחה.

קיצר.. אנלנא יודעת מה זה רומנים  היסטוריים אם בא לך תסבירי..

בהתחלה גם אני רציתי להמליץ על אורנה בורדמן- היא טובה, אבל הכתיבה שלה לא הכי איכותית...

"גיבור חידה" הוא בהחלט חביב (של אוריאל אופק, אם את לא עושה חרם על סופרים פלמ"חניקים חביבים ונחמדים [מה שאני אוהבת בספרים של אוריאל אופק זה שהוא לא מכחיש היסטוריה כמו חלק נכבד מהסופרים "הפלמ"חניקים"- המבין יבין, לא יפה לנצל"ש, בשירשור אחר]). וספר שאני ממש אוהבת של ג.ר.ע. "אהבה בפרדסים"- אחד הספרים הטובים (כל עוד שלעם או לחברה או לתנועה יש את היכולת לשיר ולאהוב, שום דבר לא ינצח אותו!"). וכמובן אם אנחנו כבר בנושא אז יש את הספרים של עזרא .א. יכין ("אלנקם","יבנה!"), זה כל מה שעולה לי בראש

(אלא אם כן, לצערנו, גם את התמכרת לאורה מורג ואז יש לה ספר חדש, אם את מעוניינת....

אולי זה לא ההגדרה הנכונה-

כי לא קלעתם...

(תודה בכל מקרה, כן?)

יותר לכיוון של קלאסיקה, וגם כן הסטוריה.

ספרות טובה כזאת. משהו של פעם...

או ליצן החצר?

או 'אני הנרי השמיני'?

כל אלה הם רומנים היסטוריים, שעלילתם מתרחשת באנגליה של ימי הביניים, ומספרת על אישים היסטוריים כאלה ואחרים. לא המלצתי לך עליהם כי הם אינם נקיים בכלל, אם כי מרתקים מאד.

אני חושבת שאפשר להגדיר אותו היסטורי,

והוא ספר ממש ממש טוב!

בכיוון של רוסיה - הצארים - טטרים, ז'ול וורן!

רומן היסטורי מדהים,

אי אפשר להניח את הספר מהידיים!!!

סתם, תודה בכל אופן.

(פשוט אני קראתי לאחרונה מספיק ספרים עם אפיפיורים למינייהם. בא לי להקיא מהם כבר!)

(כמעט את כולם, חוץ מ"מלכה בעל כורחה")

אכן עונה על הציפיות.

אבל אני רוצה עוד! חוץ ממנה.

אני ואבא שלי עשינו החלפות עם הספר (כשאני קראתי הוא אכל.. ולהיפך)

אי אפשר להפסיק!

אם בכל זאת... ספר שקוראים לו "רופאים" של ארך סגל

ספר מעולה, חוץ מהסוף (הספר כתוב טוב, חוץ מ4 פרקים האחרונים... שהם פשוט צפויים ומעצבנים..)

אני לא זוכרת אם הוא נקי או לא...

עלעלתי בו פעם (לא קראתי)

שיא המלוכלך, לא?

ולא נראלי שהוא עונה על הדרישות של "רומן הסטורי".

אני פשוט מדלגת עליהם... ב"ה הקב"ה חנן אותי בחוש שאומר לי- מפה תקראי ומפה לא...

אותו דבר לגבי הקטעים הנמרחים בספרים עד שבא להקיא- אני פשוט מדלגת...

ד.א- צודקת, הוא לא רומן היסטורי, הוא סתם יפה

בס"ד

הרומן ההסטורי הכי טוב שקראתי הוא "רוחות סחר"----מי שלא קרא-חובה קריאה!!!!!!!!!!

עוד ספר יפה(הסטורי בפני עצמוץץץץ)זה חלף עם הרוחחח-יש גם סרט(הספר יותר יפה...)

בס"ד

אם את אוהבת ספרי א"י.....אז יש את "אות מאבשלוםם"

של רם אורן..[ואם אני זוכרת נכון-הוא גם די נקי]

ספר מדהים על תקופת המתחרות..

אני אישית מתה על הספרים שנכתבו על התקו' הזו..

ספר מ-עו-ל-ה!!

פעם ריציתי לקרוא, אני צריכה באמת...

תודה שהזכרתם לי!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.