ב. מי אמר שזה רק בנות? 

גם בנים כאלה יש!

ברגע שיש בגרות נפשית מצד הזוג, הכל מתנהל כמו שצריך.

זה לוותר על פרפרים?

לא חושבת.

ולך, חלום חלומותיי, משיכה והתרגשות זה דבר חיוני, בטח לבנות, ובטח לרגישות.

שבע"ה האחת שלך תגיע בקרוב ותבנו בית של שלום רעות אחוה ואהבה.

אני לא אומר שמשיכה והתרגשות אינן חשובות, ושצריכים לוותר עליהן. מה שאני אומר, אבל לכל דבר בזמנו: תחילת הקשר, זה לקבל מידע, לבדוק אם יש התאמה במטרות, בסגנון, בבית שרוצים לבנות, ובשלב הזה רגש לא שייך! ואני לא מבין איך אפשר לפסול בין אדם בתום תקופה הזאת על בסיס שאין רגש! ועוד יותר, ידוע שגרש זה משהו שבונים, אז למה לפסול מראש, במקום לעבוד עליו בזוג?

המראה פשוט לא עושה את זה, ורואים שאין מה לעבוד.

ולפעמים הבת יודעת מה היא אומרת כשהיא מרגישה ש"זה לא".

מבין?

לא יודעת עד כמה אפשר לעבוד על רגש בזוג.

זה בסיס שצריך להיות ואז אפשר לפתח, אבל לא לבנות מאפס.

(מה היא תגיד לך? שתגיד לה שאתה רוצה לחבק אותה? שאתה אוהב ומתגעגע?)

מצטרף לשאלה בתור אחד שנזרק אחרי קשר מאוד ארוך ומשמעותי בגלל משהו דומה

בגרות נפשית, תכונות נפש, נסיבות, נסיונות בשידוכים, ומי יודע מה עוד. 

מאידך - אל לה לבחורה להיות בהכרח בקשר אם היא מרגישה רתיעה ממנו - כולל חוסר רגש או כימיה. 

גם אם זה לא "נכון" בעולם אידיאלי, זה בהחלט נכון במציאות. 

איפה הקו? 

סיעתא דשמייא והשתדלות. 

שהרגשתי פרפרים בבטן רק לאחר שהתארסנו... אני זוכרת את השיחה איתו על השכל והרגש (זה היה ממש מזמן...)- רציתי לברר היכן הוא עומד. בדקנו בעיקר התאמה שכלית על כל צדדיה ולא היו ניצוצות וזיקוקים אלא הרגש הזדחל לו לאיטו. המבחן היה האם אני מחכה בציפיה למועד הפגישה , האם אני מאוכזבת כשפגישה מתבטלת וכדו'- מבחינתי זה היה מספיק. כמובן שאם יש רתיעה או דחיה- לא שייך להמשיך. צריך לזכור שהרגש נבנה גם (ולדעתי בעיקר) לאחר החתונה. עצוב לי כל כך לשמוע שקשר מסתיים רק בגלל עניינים שברגש...

לא נראה לי שאני אהייה מסוגל להתארס עם מישהי, אם אני לא אחוש אליה רגשות, ואפילו רגשות עזים.

בכלל, מאוד קשה להשקיע ולטפח קשר, שרק השכל פועל.

וזה מתחיל להפחיד הכמויות שאני מסכימה איתך לאחרונה..

בעלי - אז מדוייטי, היה ממש מוזר בקטע הזה וטוב שלא ידעתי זאת אז-

הוא החליט שכדאי שנתארס מכיוון שהוא מיצה את הקטע של היציאות והחליט להתקדם שלב ולראות מה קורה...  אנחנו צוחקים שעד היום הוא עדיין בודק-  מיצינו את שלב הילד השלישי בואי נעבור שלב ונראה איך מסתדר לנו עם ארבעה...

אני לא אומרת שצריך להיות כמוהו. ממש לא. (הוא גם מכיר בכך שהיתה לו שריטה רצינית יותר...), אבל גם לא צריך לנטות לכיוון השני. צריך שיהיה בסיס של התאמה שכלית (היא מתאימה לי כי...) ובסיס רגשי (כמו שכתבתי- געגוע קל, ציפיה, תחושת קרבה, אכפת לי ממנה, וכו'.) לא צריך לנטרל את הרגש אך אני לא חושבת שיש צורך ברגשות עזים, ולמה בדיוק אתה מתכוון כשאתה כותב "להשקיע ולטפח קשר"- לא בציניות- אולי אני באמת כבר קשישה... אנחנו נפגשנו על מנת לבחון ולבדוק האם אנחנו מתאימים לבנות ביחד בית, משפחה, יישות אחת. מבחינתי- לאחר פגישות לא רבות, כאשר התבררו כל הנתונים שרציתי לברר, וכאשר ראיתי שטוב לי ונחמד לי איתו, וכאשר ביררתי לעצמי האם יש גם בסיס רגשי והאם יש מצב שאראה אותו כבעלי וכאבי ילדי- מבחינתי זה הספיק להודיע על אירוסין.

רגשות עזים לפני אירוסין- נחמד, אך לא הכרחי לדעתי. רגשות עזים גם כמה שנים לאחר החתונה- זה המבחן האמיתי...

עשית בדיקות שכליות יבשות, ראית שזה מתאים, למרות שלא ממש הרגשת את זה חזק.

בכל זאת הצלחתם להנפיק קשר רציני. (כי אני לא מצליח, אני פשוט לא משקיע, וזה נידון לכישלון מאליו)

ולמרות זאת בסוף הרגש הגיע...

ככה זה אמור להיות באופן שגרתי?

או שזו הייתה פשוט "שריטה" או לחילופין סיעתא דשמיא.

(דיברתי על זה גם עם בעלי)- גישה + סיעתא דשמיא. הגישה היתה עניינית ולא חפרנית מידי. הגישה היתה לבדוק התאמה בינינו + לתת זמן ומקום להיווצרות קרבה (הזכרתי כבר- הרגש לא מנוטרל, לא קשר יבש לגמרי), ונתנו לקב"ה להוביל אותנו. ברור.

ושוב- סליחה על הנדנוד- למה הכוונה " אני פשוט לא משקיע"?- איך אתה רואה השקעה? האם זה הכרחי לבניית קשר?- הסבר בבקשה לבורה כמוני. אולי הפסדתי משהו בתקופת הדייטים....

כי אחד הדברים הכי מלחיצים זה שהבחור מאוהב עד עמקי נשמתו ומוכן להתחתן מחר, אחרי 4 דייטים והבחורה כולה רק בהתחלה של בנייה... אז תגובה ראשונית זה לקחת את הרגליים ולברוח.. קשה לבנות קשר כשיש פערים ברגשות ובקצב שלהם.

מנסיון כואב, בדיוק על מה ששאלת.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי