אחותי בקשה ממני היום את המחשב אחרי שהייתי עליו די הרבה זמן.
נתתי לה אותו ואז פתאום אני קולטת כמה אני חיה על המחשב...
אני מתחילה לרחף כאילו כי פשוט אין לי מה לעשות!!
כל הדברים שאני צריכה או רוצה לעשות תלויים במחשב, באינטרנט...
אחותי בקשה ממני היום את המחשב אחרי שהייתי עליו די הרבה זמן.
נתתי לה אותו ואז פתאום אני קולטת כמה אני חיה על המחשב...
אני מתחילה לרחף כאילו כי פשוט אין לי מה לעשות!!
כל הדברים שאני צריכה או רוצה לעשות תלויים במחשב, באינטרנט...
החלטתי שאני מכריחה את עצמי לא להיות כל הזמן על המחשב.
גם כשאני יושבת במקום אחרק ויש לי צורך אדיר להציץ ל"רגע" במחשב,
אני מכריחה את עצמי לא ללכת. זה קשה!
אבל אני חייבת "להיגמל" מזה. אז שיהיה לך בהצלחה!
וזה לא חייב להיות רק ל"שטויות" זה גם לעבודות וכדו'...
אז סבבה, זה לא רע,
אבל באמת שכדאי לך לנסות למצוא דברים אחרים לעשות.
צאי עם חברות, תקראי ספרים, תלמדי.., יש הרבה..
תכריחי את עצמך בכוח! זה הרבה יותר טוב מלהכנע ולהיות כל הזמן בעולם דמיוני
ווירטואלי.
כדי שזה לא יהיה ביזבוז זמן
(או עצם זה שהפכנו הכל לווירטואלי זה הביזבוז זמן הכי גדול)
טובי אומרת שהיום המציאו את המציאות הוירטואלית- משמע מחשבים ואלקטרוניקה דומה
כדי שלא נחפש בספרים ויהיה בזבוז זמן, כדי שלא נלך שעה ברגל לומר לחברה מה צריך ללמוד לתנ"ך אז המציאו ת'טלפון.
אבל מצד שני שזה שהפכנו את הכל לוירטואלי.. לשימוש מאחורי מסך, זה נהיה בזבוז זמן ענקי
אנשים תקועים מחאורי המסך.
לפעמים אין לי כוח למציאות,ואני מעדיפה לברוח.. פה כביכול יותר טוב! אבל תכלס זה לא נכון ..
ודניאלה- אצלי המציאות כולה בנויה ע"פ המחשב! אבל כניראה זה רק אצלי 
יש פה אנשים כ"כ טובים! למה שנעזוב?
כן, יש פה אנשים טובים- באמת!!!
אבל לא בגלל זה, בגלל שפשוט אינלי מה לעשות בלי המחשב!!!
אני כאילו כל הזמן תלויה בו.. כל מה שאני רוצה או צריכה נמצא בו...
(הווירטואלית כמובן..)
מכירה ומזדהה
ממשחק מחשב.
אז אני במצב טוב!!
והן די לא צנועות ....חבל....
הם חיים לידך, במציאות
אל תחפשי אותם רק פה.
הבעיה מתחילה שכאן לא רואים פנים וקל להפתח ולאחרים קל פתאום
לעזור בשונה מהמציאות (בדרך כלל)
מחילה על המחיקה.
אני בתקופת גמילה. ככה זה אחרי שאתה חוזר לישיבה.

אתם לא מבינים אותי...
קיפלתי את המחשב כדי לעלות על אוטובוס, בתחנה אני אכנס שוב לאינטרנט מהפלאפון. למה? ככה. יש דברים שגם בגילאים בוגרים יותר לא משתנים.
מחילה שהבאתי את הקישור,לא קראתי אותי לעומק.
וכן,אני מעדיפה להפתח אל מחשבים,ולא לאנשים. פנים זה באמת דבר מפחיד!!
(ויסלחו לי כל האנשים שלא הצלחתי להסתכל להם בענים)
בובי שלי=]כן, את זה אני יודעת לבד.. אבל איך עושים את זה??
למה שנוותר לאלטרנטיבה הכ"כ "טובה" של המציאות?! (טובה עלק.. על מי אני עובדת?!)
מישו פה הצליח להגמל ורוצה להסביר לי איך הוא עשה את זה?
לא, לא ממש להגמל, כי אני פשוט לא מסוגלת. אבל לפחות טיפה..
ממש תודה!! תזכו למצוות.!! ~ !!
זה הפתרון!!!
אני שנה הבאה בפנימיה ואני לא יהיה עם מחשב ואני לא יודעת איך אני יסתדר!!!!!!
אפילו בחופש של פסח לא באתי ביום של הלימודים הראשון כי רציתי להיות במחשב...
עיצות?!
בואו נציע למשה, לסגור את האתר לתקופה, רובנו מכורים לפה כמדומני,
אז את זה זה יפתור,
פייסבוק תבקשו מההורים שלכם לחסום לכם תאתר של הפייס ועוד אתרים שאתם מכורים אליהם, עם סיסמא שאתם לא יוודעים ומסובכת ומוזרה וקשה והזויה...
וזהו
אבל משה מוכן לחסום תאתר?
:

סתם שלא תעזוו
חחחתן חיוך....=)בדגש על הפעם;),
מה שאני עשיי זה פשוט מצאתי דברים אחרים לעשות-
ללמוד, לנגן, לדבר עם חברות, וכל דבר אחר,
וגם קבעתי לעצמי כללים: לדג'- עכשיו- אני חצי שעה, וזהו. ואחרי שבאמת הפסקתי זה ממש מספק..;)
או- אם המחשב כבוי כבר, ואין לי משו באמת חשוב, אני לא פותחת אותו.. כל אחד שיחליט לעצמו על כאלה..
ותאמינו לי- זה הרבה יותר טוב;) גם חבל על העינייים
(לא מצאתי משהו עם עיניים יותר בולטות..;)
וסתם- אני שנאתי לשבת על המחשב בשלוש ארבע "רק לדקה", ולגלות שפתאום חושך בחוץ..;)
אלה העצות שלי, אה, אפשר לפתוח פה קבוצת תמיכה ;)
בהצלחה לכולם!
סתאםם.. אני סתם עצבנית.. תודה על הכל.. אבל לא נראלי שזה עוזר לי במשו..
תן חיוך....=)
תן חיוך....=)אני פשוט לא אחיה..
אני לא יכולה לתאר את החיים שלי בלי הערוץ (בכל שעות היממה
)
איך אני אחיה??????
מה קרה התעצבנתם?
מה כבר אמרתי....
דיי מעכשיו אני שותקת,
וואי הרגתם אותי..
כל אחד והעצבים שלו
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...