לקרא
היום קראתי לי להנאתי ספר ועיני נתקלה במשפט עצוב זה:
"לבני אדם אני חצי-עלף. לעלפים, אני חצי-אדם" (הדרקונים של דמדומי הסתיו, רשומות רומח הדרקון)
דובר על חצי אדם חצי עלף כפי שהבנתם כמובן
לפעמים אנחנו ממהרים כלכך להוציא אדם מאיתנו, מהחברה, מהמחשבות שלנו.
ממהרים לפסול אותו בגלל סיבה קטנה,
סתם.
סתם כי אנחנו משועממים ורפויים.
סתם, כי הוא לא בדיוק,
כי הוא חצוי, לא מתאים בדיוק.
(בלי קשר לגזענות)
שאנשים כאלה נזרקים בין גדרות החברה
לא נכנסים לשום מקום..
אז,
אני מקווה שהמשפט הזה נגע בכם,
שאולי נהיה יותר פתוחים,
שהעולם יהיה יותר טוב..
שבוע טוב!
הרהור עמוק.
