שבדוכנים המחירים בכלל לא נמוכים!

לכן אני מעדיפה את חודש הספר שיש בסטימצקי וצומת ספרים. יש עכשיו מבצעים מטורפים!!!

אבל באמת-  זה לא ישווה לחויה של שבוע הספר בפארקים ובכיכרות- הריחות, ההמון, המפגש עם הסופרים (יש לי שני ספרים עם הקדשה מאסתר שטרייט וורצל!) 

ולכן אני משלבת בין השניים- אני גם הולכת לגני יהושוע- לדוכנים, וגם חורשת את סטימצקי

אבל אני ממש אוהבת את האווירה וסתם לטייל ולהסתכל.

זה ממש מגניב!

והיום שבוע הספר התחיל!

איזה כיף

ככה זה אצלי לפחות.

מצאו מתי לתקוע אותו...

למה הם לא חיכו עם העסק הזה לחופש?!

חיים שפירא חתם לי על ארבעת הספרים שלו [התרגשות], קניתי גם ספר אחד של סטיבן קינג, אחד של ניל גיימן, אחד של אס"ק ואת "גנבת הספרים". שלושת האחרונים היו הוצאה די רצינית [מעל 150 ש"ח] אבל בירידים אני משתדלת לקנות אצל הוצאות הנישה הקטנות [כמו אופוס] שלא יכולות להרשות לעצמן מבצעים מוגזמים. גם להן יש זכות קיום. מי עוד יוציא עשרות ספרי מד"ב ופנטסיה אם לא הם? כמו כן, בשבילי זו הזדמנות מיוחדת לקבל גם את 'הצל של אנדר' במחיר מבצע שהוא לא יזכה לו בשום מקום אחר. ככה שכולם מרוויחים.

לדעתי הירידים שווים בעיקר בשביל הספרים הפחות מפורסמים האלו ובשביל לתפוס את הסופרים האהובים עליך ולקבל מהם חתימות. בשביל מבצעי שלושה במאה [שהיו בגרסה זו או אחרת בכל הדוכנים של ההוצאות הגדולות] אני אלך השבוע לצומת / סטימצקי ושם אני אוכל גם לקחת שלושה משלוש הוצאות שונות. יותר משתלם.

ואני מסכימה איתך לגבי גישתך לזכות הקיום של ההוצאות הקטנות.

אצלי זה בא לידי ביטוי בקניה בחנויות קטנות:

אני עושה לי רשימת קניות בראש (גרביים, חוטים וכו) ואז כשאני מגיעה לשוק מחנה יהודה או לעיר, אני נכנסת לחנויות שנבלעות בין רשתות השיווק הנוצצות, ודווקא שם אני קונה, ובכך מרוויחה לפרנס את המוכרים הקשישים שנשכחו מהעולם, וגם זוכה למחיר נמוך בהרבה!

חיים שפירא, מתורת המשחקים.

שהוא לפני האתר סימניה:" רקע: חיים שפירא רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטת תל אביב.
בעל שני תוארי Ph.D , האחד במתמטיקה (תורת המשחקים) והאחר בהוראת מדעים (על אינסוף). מלמד פסיכולוגיה, פילוסופיה, מתמטיקה וספרות. היום משמש ראש תוכנית משפטים־כלכלה במכללה למנהל. זכה פעמים רבות בפרס המרצה המצטיין.

חיים שפירא הוגדר כאחד המרצים המבוקשים בישראל הן על־ידי “גלובס“ הן על־ידי “דה־מרקר“, וספרו שיחות על תורת המשחקים הוא רב מכר"

עד כמה שידוע לי חיים שפירא מלך לך בני הוא תושב ארה"ב.. ומן הסתם גם קשיש למדי...

או שמא זה היה "שיחות על תורת המשחקים"? נה.

הוא לא הולך רחוק, 

הוא יותר מביא רקע ונותן את האווירה של תורת המשחקים..

אני אישית לא אהבתי..

העדפתי את החומר היבש יותר של תורת המשחקים, ספר שאפשר ללמוד ממנו אבל הוא אפילו לא נגע בעצים, קבוצות ידיעה וכו.. (לפחות בחיפושי הקודחים)

מזל שלא התלהבתי עד קניה ורק שאלתי אותו מחברה..

ויש לי ספר נוסף בשם "תורת המשחקים" שהוא יותר מתמטי וגם יותר מתייחס לעולם העסקים. אני לא גדולה במתמטיקה, ככה שטוב שמישהו מוריד את זה לעם.

אבל נסי את "על הדברים החשובים באמת" ואת "קהלת" של חיים שפירא. מחכימים.

אתמול בערב הגעתי הביתה והיום אני נוסעת שוב, והכל בגלל הבגרויות האלה.. אבל בטח ניסע אחרי שייגמר השבוע, לאיזה חנות באזור.

תכל'ס - מה זה משנה מתי ואיפה? העיקר שפעם בשנה אני יכולה לקנות ספר בלי לחשוב פעמיים

[שנה שעברה זה היה ממש טראומה - נסענו לעיר רחוקה יחסית, בערך שעה וחצי, בשביל להגיע ליריד ולא לסתם חנות. בסוף לא היה יריד, וקנינו ב'צומת ספרים' בקניון.. ]

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.