אם הבנות הם חברות גם מהשכונה אין בעיה לשמור איתן על קשר, אבל הכי חשוב זה לא להתפרפר בעבר, תני לעצמך ללכת לחֶברה חדשה, תפתחי, תזרמי, אל תנסי לחזור לבועה הקטנה של העבר, תתקדמי.

חברה היא דבר חשוב, חשוב מאוד. אבל יותר חשוב הוא הבניין הפנימי שלך את, שאסור לו להשתנות בגורמים סביבתיים חיצוניים. תתחילי משם.

אולפנות אני לא מכיר, בלי קשר לאזור מסויים.

ותביאי להן טופי, עם ברכה אישית לכל אחת, לפי רמת הקשר. פלוס חיבוק. לא תאמיני כמה אנשים אוהבים פשטות, ואהבה, וכמה זה יכול לשמור על קשר.

אוקי. לפי מה שאני רואה במפת הכוכבים של החודש. העגלה קרובה לפרה, מה שאומר שהיא נוסעת לכיוון הפיל העגול. מה שאומר, שבחודש הקרוב, יהיו מספר אכזבות, אבל את תתקדמי דווקא באמצעותם, תגלי על עצמך דברים חדשים, ותמצאי את החצי השני שלך. לא, רק תראי אותו מרחוק, אני מתאר לעצמי שסביבות אוגוסט תתכן הפגישה השני, שבה תתכן שלווה גדולה או אכזבה. בכל אופן, אני ממליץ לא לאכול זיתים שחורים כי זה מפריע לעיכול.

בת של, זה שכולם מגובשות זה לא גורם מפריע, יכול להיות שלהיפך, זה יקל עלייך להשתלב. אבל זה תלוי בך, באיך שאת מגיעה, באיך שאת נפתחת, ובכמה את רוצה להיות שם ולהשתלב.

בהצלחה נשמה.

אני ממליצה לך על אולפ' צביה בת ים, יש הסעה כל בוקר מיבנה לאולפ'

יש שם מלא בנות מיבנה ממש ממש חמודות.. בטח את מכירה אותן, ודי אפשר להשתלב שם.

גם האולפנא ממש כיפית ומקבלת..

ב. אין לך מה לדאוג בקשר לחברות, כל מקום שתהיי בו את תוכלי למצוא חברות חדשות. חוץ מזה שאם החלטת לעבוד בית ספר כנראה שאת באמת צריכה את זה וזה יעשה לך טוב. 

תמיד יש חששות שעוברים למקום חדש.. אל תתני להם לשנות לך את ההחלטה! תנסי, ומקסימום תמיד אפשר לחזור לא? 

שיהיה בהצלחה

אני פעמיים נכנסתי לכיתה מגובשת בפעם הראשונה לא ניסיתי להשתלב כי בלאו הכי לא הגעתי לבית ספר ושנאתי אותו אבל השנה נכנסתי לכיתה מגובשת ועכשיו אני כבר ממש חברה טובה שלהן פשוט תני לזה זמן ואל תתיאשי בהתחלה (כמו שאני כמעט עשיתי)

אם את רוצה עוד את תמיד מוזמנת באישי

מה רע בה?

אמנם רמה גבוהה והכל..אבל יש לי 101 סיבות למה לא לבוא לשם..את באמת רוצה אותן??!?!?!?!?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...