טוב, אני חושבת שיש יותר מסוג אחד של ציניות.
הרמח"ל במסילת ישרים אומר על הציניות ("השחוק הלצון" ) שהיא אחד ממפסידי הזהירות
-- זאת אומרת שהיא דבר מעקב בדרך לגדילה והתעצמות רוחנית.
"כמגן משוח בשמן"- הציניות היא כמו מגן שמורחים אותו בשמן ככה שכל החיצים שאמורים לפגוע בו-
מחליקים ולא פוגעים.
אז למה זה רע???
בגלל שהחץ הזה יכול להיות הערה שמישהו שלח ובמקום שזה יגע בי זה מחליק.
כאנשים מאמינים שמטרתם היא להתקדם בחיים, ברור שהערות של החברה עוזרות לנו להקדם,
"מכל מלמדי השכלתי.."
ולכן, ציניות שגורמת לנו "לא לשים" על שום דבר ואף אחד...
היא חלק ממעקבי ההתקדמות.
סבבה? סבבה!
לעומת זאת, אני יכולה להעיד על עצמי כבנאדם לאאאאאא ציני בכלל (ע ל ק !) שיש גם סוג שונה של ציניות.
הוא קרוב מאוד לסוג הראשון אבל הוא שונה.
זאת הציניות הרגילה, היומיומית שבא אדם אומר דברים והוא בעצם מתכוון למשהו אחר [הפוך בדר"כ].
ברור שגם בה אפשר להעליב, ולטעות, וחייבים תמיד להזהר שזה לא גורם לנו לא לשים על..
ולא להקשיב ל...
וכו'...
ציניות במשמעות השניה, אני מרגישה שזה נצרך ועוזר ו...כיף.
אם הגעתם עד לפה...
סחטיין!!!!!
אם חפרתי,
אני מתנצלת...