ב. אל תכתבי מכתבים סתם..

היה לי אותו סיפור אבל עם אמא שלי.

וזה הרבה יותר מעצבן שאמא חופרת מאשר אבא! (לי בכל אופן זה קודח)

המדריך שהתנדבתי איתו במקביל באיזה קייטנה לנפגעי מוח, אז דיברנו קצת מחוץ לשעות ההתנדבות

והיא התעצבנה עלי שאני הורסת לי את החיים ושו"ת.

בקיצר תקעתי לה ברך כדי שתאמין לי.

בכיתי לה שתפסיק לחפור לי בנידון.

ונגיד שכן יש חבר, אז מה? זה עסק שלי איתו ושתסמוך עלי טיפה שאני יודעת מה טוב ונכון לעשות ומה אני מרגישה שהכי טוב לי עכשיו לעשות.

אני ממליצה לך בקיצ'ר ללכת איתם לקיצוני, כלומר תגידי לו, כן אבא יש לי חבר ואנחנו אחראים למעשים שלנו ובהכרה מלאה, אנחנו בחופש ניריד קצת לאילת בקטנה לסופשבוע וכן אנחנו שומרים נגיעה.

הוא יהיה רגע בשוק כאילו מה הסתובב לבת מחמד שלו.

ואז כזה תתעצבני עליו, מה נראה לך שאני באמת כזאת???? איפה האמון שלך בי??? למה אתה חושב שאני אפקיר את עצמי ככה??? תפגעי מהמחשבה שיש לך חבר.

אבל תיהי כנה עם עצמיך ביחס לרגשותי שלך כלפיו.

והכי חחשוב אל תקשיבי לי בכל הרצינות. |אני לא במצב מאוזן עכשיו|

עזהי"ת

אינלי, חבר. אין לי חבר!'

תראי להם את המערכון, שיצחקו קצת..

אני יודעת אותו בע"פ, כולל החיקויים, וזה לא הצחיק אותם בסעודת שבת האחרונה...

לאהל'ה-- אין כמה!!!! יש אחד יחיד ומיוחד, שאינלי מושג מי הוא. אוקיי?

בעז"ה זה יהיה שוקי, אבל מעבר לזה-- כלוווםם!!

התכוונתי למי משני הסיפורים...

תעשי כמו שדניאל אמרה תקחי לקיצוניות ואז תעשי כזה למה נראלך שיש לי חבר??

אבא שלך נשמע אחד שיקח את זה בצחוקים...

תלוי מה>>

א- לאנראלי>> אולי חבר שלו רואה את זה...

ב- מה אכפת לי? זה יוסי. לא שוקי...

אל תדאגו, זה הסתדר כבר...

וחוץ מזה אם אדון כחולבן יראה את זה נראה לי שזה רק יצחיק אותו וזהו..

ואין לו בעיקרון שם משתמש פה, עד כמה שידוע לנו, אז אין חשש...

את לא הבאת לו עוגיות שוקלד צ'פס... למה שיהיה חבר שלך???

א- ת'דיון על העוגיות נניח לשבועות. סבבה?

ב- הוא גם היה שם??

אם את מדברת על 'יוסי' אז כמו שאת יודעת ....התשובה כן...

אתה אפילו לא יודע מי זה שוקי..

ואני מתלבטת אם אתה יודע מי זה יוסי..

"אבא, אם אתה חושב שיש לי חבר כשאני אומרת לך שאין לי - אז אין לך אמון בי!!"

שכבר כמה פעמים הבטחתי לאבא שלי שאני מנתקת קשרים עם בנים, וכמה פעמים לא עשיתי אתזה..

פעם אחרונה זה היה לפני חצי שנה, אחרי קשר ארוך עם מישו, ומאז ועד היום באמת שאינלי שום קשר עם אפח'ד ב"ה.. אז הוא תהה לעצמו אם אני מסתירה ממנו עוד משו, כמו שעשיתי כבר כמה פעמים XD

וממש אחלה תמונה~

רננ--> כבר פעם שניה שאני בדף של הפורומיםP=

כל הכבוד לך..

כתבת שאת אוהבת את 'שוקי', והיה לך קשר ארוך כבר לפני חצי שנה ומאז כלום- זה דבר גדול.

תגידי את זה לאבא שלך! 

אין סיב שהוא לא יאמין

המשמעות של ההצעה שלי היא לשתי פנים- או להכחיש או להמציא את הקשר..תבחרי לך את מה שטוב בעינייך..

את רוצה לדעת מה עשו לי??

שמעי.. הכנתי למישהו צופרים לפעולת כניסה סתם מתוך נחמדות וטב לב.. וחברות שלי החליטו שאני דלוקה עליו, והם אמרו לבת דודה שלו- (שחברה דיטובה שלי) והיא החליטה לסדר לי אותו- ויום אחד הם היו בחתונה משותפת, והיא אמרה לו ליד השולחן-(אחותו, אולי גם אחים שלה אולי הורים...) שהיא שמעה שיש ביננו משהו...

בקיצור-- מצחיק מצחיק- אבל כשזה לא קורה לך!! וכל פעם שצריך מפתח לסניף או טובה תמיד זה--טוב, תבקשי את, וכל היום צוחקים עלי ולעיתים זה לא כ"כ נחמד!! אבל לא נורא!! זה לפעמים מצחיק גם אותי-- ותזרמי עם אבא שלך זה יכול להיות מצחיק...

בהצלחה!!

מכירה את זה פעם אח שלי החליט שאני אוהבת איזה מישהו מבית כנסת קיצר פדיחותתתתתתתתת

מאז שאני בכיתה א' החליטה שאני צריכה להתחתן עם מישהו מהיישוב שלי כי היינו חברים בכיתה א'-ב' מזל שעכשיו אבא שלי מתנגד בכל תוקף כי לפי דבריו הבחור לא מספיק דוס

והוא גם בכלל לא מתאים לי!!

שאני יתחתן אם אתיופי שקוראים לו אברהם אבינו(אבינו זה שם משפחה ...)

ושיהיה לי ילד שיקראו לו....שבשמיים  ועוד אחד שיקרא לו מלכינו

(למתקשי הבנה....אבינו שבשמיים + אבינו מלכינו...)

אמא שלי חלמה בלילה (כן, כן, חלמה...) שאני מתחתנת עם חבר של אח שלי!!!!

ולא רק זה- היא משוכנעת שזה יקרה....

בדיוק אתמול היא אמרה לי- אני חושבת שהוא באמת מתאים לך...

לפעמים חלומות מתגשמים...[ולפעמים לא...]

כשהוא היה אצלנו בשבת כל המשפחה שלי תקעה בי מבטים...

ואז אני ואחשלי התחלנו להתפוצץ מצחוק והוא לא הבין מה הולך

תגידי לאביך שעם כל הכבוד לאינטואיציות הגבריות הכושלות שלו, הוא שוגה... 

אז אמרתי "לחברה שלי"

והיא כזה "לחברה או לחבר?

"סבתא תרגיעי.. אין לי חבר!"

הוא בא אליה לבקר אותה ואז היא כזה שואלת אותו: "בן כמה אתה?" והוא כזה "16" אז היא אומרת לו "נו, ואתה יוצא עם בנות?, הגיע הזמן..." והיא התחילה לחפור לו כזה שעות ואמרו לי שהוא הסמיק שם ברמות...

(חבל שלא הייתי)

מאז אנחנו כל הזמן יורדים עליו...

חברה שלי (מישהי מכאן) הייתה שבת איפה שאני גרה,

ואז, ביום רביעי לפני השבת הזאת, ההורים שלי רצו ליסוע לדודים שלי, ולא היה לי עצבים לזה, וגם רציתי לפגוש אותה וזה, אז שגעתי להם תשכל שלא נוסעים כי חברה שלי כאן, (לא משנה שבכללי לא רציתי ליסוע, באמת רציתי לפגוש אותה אבל גם לא רציתי ליסוע)

הקיצצ ההורים שלי בסוף נכנעו לי (לשם שינוי חחח)

ואז ביום שישי ההורים שלי כזה חברה שלך במקרה חוזרת לירושלים אח"כ? אז אני כזה לא, היא מ*** ואמא שלי כזה משמה? ואחותי עושה פרצוף (אל תקחי אותם אישי הם תמיד כאלה חחח אם את קוראת את זה)

ואז באיזשהו שלב דברתי איתה והיא אמרה לי לבוא אליה, אז הלכתי, ואמא שלי הייתה בטוחה שהיא בן סבבה? מאה אחוז אבל, וגם דיי אבא שלי וזה, הקיצר,

הם היו בטוחים שזה חבר שלי וזה, 

ואז הלכתי לפגוש אותה, ואז עברנו ליד האוטו, ואבא שלי היה באוטו

אז הלכתי לאוטו ואמרתי לאבא שלי משו בשביל שיראה שזה לא בן, ואחר כך מזה צחקתי על זה שאתם לא מבינים,

פשוט נקרעתייי מצחוק, כאילו שהגעתי הביתה, מה נסגר איתכם? כאילו למה נראלכם יואוו... אבל איך צחקתי הם היו כ"כ בטוחים כאילו 100% זה בכלל לא שאלה היא הולכת לפגוש את חבר שלה שפה שבת,אעללקק לכו לכו....

חחחחח זה היה טוווב

כל השבת התעצבנתי!! סתם לא באלי איזה בן בבית בשבת וחוצמיזה ככה לא יכולתי ללכת עם מכנסיים וחולצות קצרות.

קיצר סוף שבת הבנאדם הזה חוזר הביתה ואני צורחת על אח שלי: "מה נראלך? איך עשית את זה בלי להודיע לי?"

אבא שלי אומר לי: "תרגעי, הוא בחור טוב דווקא, אפילו אבא שלו עורך דין (...)"

איך התעצבנתי!! לא מספיק מביאים בן לשבת שלמה עוד משדכים אותו אלי.. מה עוד?!

אני גם שונאת את זה... אבל למדתי להתרגל(אין ברירה כשיש לך 5 אחים...)

הבעייה היא שעוד שבועיים אח שלי מביא 3 חברים לשבת!!!! נראלי אני אתחפף מבית..(אם מישי מוכנה לארח אותי... אני אשמח)

אמא שלי אמרה לי שעוד מעט אח שלי בא עם מלא חברים, היא ואבא נוסעים ואני אצטרך לדאוג להם.. ואני התחלתי לצעוק "אין מצב! בדיוק אין לי כוח! ואיזה פדיחות להיות רק אני איתם", ואז קלטתי שהם בדלת.. אאוצ'..

פחות משבוע לפני פסח

חברים של אח שלי באו לפה לעשות יומהולדת לאח שלי

עכשיו הספות היו כבר לפסח וזה

רק השולחן, הכסאות, והמטבח לא 

הקיצר ההורים שלי הלכו, השאירו אותי עם חבורת זאבים בגיל 10-12 איזה 8 בנים מטומטמים

שעומדים לי מאחורי המוח, מציקים חופרים וואי אין דברים כאלה...

באיזשהו שלב הם קראו לי לחתוך תעוגה

טוב וזה קמתי מהמחשב אני באה לחתוך תעוגה, אחד הזיז אותי העוגה עפה, אני כולי עצבנית התחלתי לצרוח עליהם וזה יואוו אתם לא מבינים, ואחרכך נפלה חתיכת עוגה על הספה והכל חמץ וערב פסח וכולי עצבנית רתוחה והם עושים פה רעש ובלאגן והם חסר טאקט נדבקים אלי הקיצר סתומים שיוואוווו

עוד שנייה העפתי את כולם

היה איזה אחד בכלל העלה לי את כל העצבים ואז צרחתי עליו אם אתה ממשיך ככה אתה עף מפה ואני יראה לך  מזה אתה לא תתקרב לאח שלי וההורים שלך יעמידו אותך במקום טוב טוב אחרת זה יעבור הלאה, הקיצר מזה דפקתי עליו צרחות שאתם לא מבינים הוא היה מזה חסר טאקט

ואז התקשרתי להורים שלי כולה בוכה ועצבנית ולא ייודעת מה ואז הם באו עם אחיות שלי הביאו אותם מהאוטובוס ואני הלכתי לחדר ובכיתי והייתי עצבנית כל היום..... 

הקיצר העלו לי את כל העצבים, והם מאז לא מתקרבים הביתה שלי במיוחד לא הדפוק ההוא.... 

וכשחזרתי ההורים שלי שאלו איך היה וכו', ובין היתר שאלו אותי כמה אחים יש לו. אז עניתי שיש לו אח ואחות, וההורים שלי חייבים לשדך אותי לאחותו! וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה!

סבא שלי שיחי' כל הזמן שואל את אחי הגדול אם יש לו חברה או משהו... אני פוחד שעוד כמה שנים הוא יתחיל להגיד את זה גם לי...

ואיך שאני פותח את הדלת אני רואה את אחותי (קטנה ממני בשנתיים) יושבת עם עוד 15 חברות מסביב לשולחן ואוכלות, ואיך שאני נכנס אז כולן כזה מסתכלות עלי ומתפוצצות מצחוק, (מכירים ת'צחוק המפגר הזה של הבנות שאין לו שום סיבה?), אז התחפפתי לחדר שלי ולא יצאתי משם עד שכולן היסתלקו... 

הצחוק הזה של הבנות זה הקטע הכי מצחיק...

מניסיון של בת[=

אחים קטנים זה קורעע...

אח שלי חמשוש, והוא בא מלא עם חברים שלו... עכשיו-- אני חולה על חברים שלו אחד אחד. במובן של "הוא חמוד", כה? לא במובן של "אני דלוקה עליו"... כל פעם שאני אומרת לחברה שלי ש-X חמוד, היא ישר מסתכלת עלי בפרצוף כזה של: "מרב, הוא בכיתה ט'!!! את בי"א!!!"
מה ישלכםם??? הוא חמודד!!!

למען שמו-- אינלי חבר!!! אפח'ד מהם לא חבר שלי!!!! אני אוהבת את שוקי, אבל שניהם לא חברים שלי, ואני גם לא רוצה חבר עכשיו..>>

שוד שנתיים הם כבר לא יהיו חמודים?

הם תמיד יהיו יותר קטנים ממני, ויותר קטן= חמוד. במיוחד כשהם ביינישים כאלה(=

לא הבנתי את סוף הסיפור איזה חבר יש לך שוקי יוסי?... זה לא משנה, תזכרי תמיד שאם זה לא למטרת חתונה-

חבל על כל האנרגיות שלך ושלו.. אבל הכי הכי חשוב:

אל תשקרי לאבא! תמיד כדאי להגיד תאמת!! שקרים לא נגמרים טוב, וחוץ מיזה שזה אבא שלך- והוא אוהב אותך ורוצה לטובתך!! בהצלחה!

יש מציאות וזהו וזה שאין לי חבר!

תנסי לדבר איתו...

למה שהוא לא יאמין לך...?

למה שהוא לא יאמין לי?

כי לא הוכחתי את עצמי כאמינה בפעמים הקודמות..

אבל אל תדאגו, בסוף הוא האמין לי.. [אני מקווה.. הוא לא מדבר על זה יותר..]

אני חושבת שאין סיבה שתכעסי עליו כ"כ,

כי תכלס אני ממש מבינה אותו- למה את מצפה שהוא יאמין לך בכל דבר

אם את בעצמך שברת את האמון?

בעז"ה הוא יאמין לך והכל יסתדר, רק תביני אותו יותר..

 בהצלחה.. וסליחה אם זה קצת פגע בך.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...