(הכל מתחיל מבפנים. מהבנייה של עצמנו. מהשייכות שלנו לעצמנו. רק מהמעגל האישי הזה אפשר להשתייך או להתחבר לאחרים בצורה נכונה ולא להתמלאות ברגשות ובריקנות)

אתמול...

היתי בטוחה שאני לא שווה כלום ולאף אחד לא אכפת ממני. ואתמול גיליתי שזה ממש ממש לא נכון ויש אנשים שאני חובה להם וגם עוזרת להם גם אם לא ידעתי את זה עד עכשיו או שאני עדיין לא יודעת...

תדעי שתמיד יש מישו שצריך אותך....

וגם- כדאי להתחזק יותר בעזרה לזולת, תרגישי הרבה יותר טוב....

ואני באישי אם את צריכה....

וכל פעם שאנחנו מרגישים שאנחנו מיותרים, שאין בנו שום דבר מיוחד לעשות בעולם -

אנחנו צריכים לעצור רגע, לקחת פנקס, לשבת במקום שקט, ולחשוב.

לחשוב על כל התכונות שאנחנו אוהבים בעצמנו, על הרצונות היפים שיש לנו, על כל נקודות האור שבנו.

אחרי שנכיר את עצמנו, נאהב את עצמנו יותר,

ואם אני אוהב את עצמי - כבר ההרגשה שונה לחלוטין.

אם את צריכה רשימה של תכונות אופי, שתעזור לך קצת להכיר את עצמך, מוזמנת בשמחה לבקש.

ועצתי לך היא דבר ראשון בסוף כל יום לחשוב על איזה דברים טובים עשית ועל כל דבר לטפוח על השכם שלך

דבר שני תהיי גאה בעצמך : קיבלת ציון טוב תהיי גאה בעצמך, התגברת על לשון הרע תהיי גאה בעצמך וכדומה

דבר שלישי תשבי עכשיו ותעשי לעצמך רשימת תכונות טובות שיש בך

דבר רביעי יש פה אנשים מקסימים שישמחו לעזור אז אני ממש ממליצה או אנשים מהמציאות שלך אם את רוצה

אני אשמח גם לעזור באישי כמה שאני יכולה

(קרדיט למחפש את האור על העיצות )

כשזה קורא לי אני הולך לעשות משהו טוב להתנדב לעשות חסד ותמיד אחרי זה זה עובר.

זאת אומרת, זה דיי עצוב. אבל לכל בנאדם תמצאי מחליף. גם אם את לא רוצה.

אחד מת, ההצגה נמשכת.

אחת הולכת, לומדים להסתדר.

שזה אומר-אם תעלם, בהתחלה יהיה קשה, אחר כך יתרגלו.

אולי זה שטויות.

אבל אם יהיה מישהו שימשיך את הכל,

אז מה כבר העניין?

זתומרת, אז אולי היא כן צודקת. שהיא לא תחסר.

ואז, אם היא תחסר, יתרגלו לחיסרון, כמו שהתרגלו שהיא נמצאת.

אז מה זה חשוב כבר.

שזה לא משנה אם תלכי יהיה לך תחלף

אבל אני מרגישה שגם כשאני ילך אפילו בהתחלה לאף אחד לא יהיה משנה.....

ברור שכן. מה השאלה.

יבכו, ויצרחו, ויתגעגעו.

אבל, זה בטח לא באמת מה שמשנה..

מה שמשנה..שצריך להבין..

שאנחנו לא נבין-בחיים..

אני זוכרת, שפעם היו לי אלף שאלות כאלו,

ואז הבנתי שאם אני ישאיר את זה בתור שאלות, אז זה יתקע אותי לנצח.

אבל, אם אני יגדיר את זה-בתור הרגשה,

זה בסדר.

הגיוני להרגיש את זה. אז..הגדרת את זה הרגשה. דבש. מעולה.

מי ל-א מרגיש ככה? לא הרבה..

מאיפה זה מגיע?

אולי תחושה כזאת של..לא זקוקים לי כאן...

אז אמרו פה לגרום לזה שיהיו זקוקים לך..

יכול להיות. אין לי באמת מושג.

בע. אין לי תשובה. סליחה.

תנסי לתרום, לתת מעצמך, להשקיע- בשבילך ובשביל החברה- ובכלל בשביל עמ"י. תתני את הכל- וגם אם לא תצליחי- (כולם לא מצליחים לפעמים, כולל אותך- אני בטוח שאת לא כושלת כל הזמן) תדעי שנתת הכל, וזה העיקר- זה מה שהקב"ה מעריך, החברה מעריכה- וגם את צריכה להעריך. 

תהליך כזה, בוודאי יגרום לך לראות בהצלחה שלך, שנמצאת, רק חבויה, מאחורי המון דברים שמפריעים ומסתירים לך. 

ואולי תמצא לעצמה תחביב או משהו שירתק אותה ויגרום לה להצליח.

זה תחושה כזאתי שבלב שלי..לתרום ולהתנדב זה התחום שלי, אבל אני לא עברתי כבר כמה בגרויות בקיץ, ואני מרגישה שהקשר שלי עם ההורים לא מספיק חזק ואמיתי אני לא באמת יכולה להרגיש שאני יכולה להגיד להם הכל.

ו... אני יודעת שגם אם אני ילך לאיזה אי בודד רחוק להרבה זמן אפחד אפילו לא ישים לב שאנלא נמצאת..

עזבו זה נשמע התבכיינות.. אופפפפפ תודה לכל מי שהגיב..! 

כל אחד הוא שונה..אבל בעיקרון...גמאני ככה- קשר לא ברור עם אבאמא, מתנדבת המון ביישוב, אבל הבגרויות....שלא נדע...

אולי זה שזה קורה לכולם זה מעודד, כי לא יכוליות שכולם כושלים, נכון?

ואת אף אחד מאיתנו לא יזכרו יותר מדי זמן

אם לא תרמנו בצורה מאוד משמעותית להתפתחות ההסטוריה...

א-ב-ל!!

ה' יתברך בחר בך להיות כאן

ועבורו את משמעותית!!

בשביל המלך- את משמעותית!!

ואת צריכה לשמוח בעצמך!! ולאהוב את עצמך!

ולחשוב לעצמך שהעולם לא שווה בלעדייך!

כן! כן! פשוט כך -להיות מאוהבת בעצמך!

בכל הפרטים הקטנים. בכל הכשלונות וההצלחות..

ביתרונות ובחסרונות

[שזה אגב מדד לאהבה אמיתית..

האם אנחנו אוהבים את האחר(את בן הזוג שלנו)

גם כשהוא נכשל ולא כ"כ מוצלח..?!

האם אנחנו מקבלים אותו בשלימות?! ]

תמיד מציעים את זה, אבל אף אחד לא באמת מיישם וחבל..

בסוף כל יום לרשום 5 דברים טובים שעשית היום..

שהרגשת באותו רגע שיש בך משהו.

ואז אולי תראי שאת דווקא משמעותית למי שסביבך...

החיים לא נמדדים בכשלונות או הצלחות

הם נמדדים בהשתדלות וברצון שהיה לנו..

איך אומר הרב חנן פורת:

שיזכרו ממנו דבר אחד קטן

"שרציתי להיות טוב"

לא שהוא היה תותח, ולא שהוא היה מעולה ומדהים וכשרוני בזה ובזה ובזה

אלא פשוט - שהיה בו רצון להיות טוב ולהיטיב..

זה מה שחשוב

ואת יודעת שבתוכך- את נהדרת!

ויש לך רצון!

ואת אפילו מצליחה פה ושם..

גם לחייך לאמא זה מעשה ענק!

גם לפנות את הצלחת של הקרונפלקס לכיור - זה להיטיב!

ואת לא צריכה יותר מזה בשביל לאהוב את עצמך!

כי את מדהימה!

כי ה' אוהב אותך!

והוא יצר אותך ככה!

פשוט ככה!!!

אהבי את עצמך מכוח אהבתו!

התחלתי לקרוא ספר מהמם לנוער(!), ובאחד הדברים הם מזכירים את הנושא של הערכה עצמית, הם אומרים שכשאתה מעריך את עצמך- אנשים מעריכים אותך. (אנשים אוהבים להיות ליד אנשים אחרים שטוב להם!-ואחד מהמרכיבים לזה שטוב לנו הוא זה שאנחנו מעריכים את עצמינו כמו שאנחנו)- (ברור שיש דברים שצריך להשתפר בהם, אבל אנחנו לא צריכים לשנוא את עצמינו בגלל זה!- צריך לשאוף לתקן את עצמינו, אבל לא בצורה שנשנא אותנו!). ברגע שאת תאהבי את עצמך- יהיה גם לך טוב.

*לאהוב את עצמי= לא בקטע האגואיסטי, אלא בקטע של לאהוב את האישיות...

ישר כוח!

לך לתאר את ההרגשה..

אני מבינה!!!ולא משנה מה אומרים לי אני ממשיכה להרגיש ככה.....

וכל הזמן אני מחפשת הוחכות בדברים שאחרים אומרים.....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...