אבל למה לבזבז את השנים האלה בהתמרמרות סתמית ומטופשת?

ברור שזה לא מה שהן יזכרו כשהן יסיימו....

ואני מדברת איתך על בנות שמתלוננות על שטויות, לדוגמא:

אתמול היינו צריכות לבוא לאולפנא בשמונה, רגיל, מה שלא קרה כבר מלא זמן... ולא ממש עשינו משו כי אין כבר מה ללמוד בתקופה הזאת של השנה אז הן מתלוננות על זה שהן סתם מבזבזות את הזמן והן יכלו להשאר בבית וללמוד היסטוריה- אם הן לא עשו כלום באותו זמן, הן יכלו לפתוח את הספר וללמוד!, גם באולפנא...

וזה רק דוגמא אחת מתוך מליונים....

תמיד אהבתי אותה.. חוץ מכמה בעיות קטנטנות כאלה... ו

זה בדיוק מה שעושה את הישיבה לטובה... כי אין מושלם בעולם...

וסתם מקרה שקרה השבוע... היה לנו יום מרוכז בפיזיקה.. ואנחנו שמונה ילדים במגמה...

אז אמרו לנו שאולי ישחררו את התלמידים מוקדם ויודיעו לנו..  בסוף לא הוגיעו.. וחבר שלי(שלא נוסע בטרמפים) נתקע שם שעה וחצי עד האוטובוס.... אז אחרי זה  הרב בא וביקשש סליחה על זה שהוא לא הודיע לנו...

וזה מה שאהבתי בו..... הגדלות להודות בטעות...

אנשים כל כך מפונקים.. שוחכים להסתכל על כל הטוב שהאולפנה/ישיבה נותנת להם..

ואם הרב/המורה/המנהל/ת לא מסכימים משו או מיני דברים ישר מתלוננים..

יאללה...

אפחד לא יודע כמה הם מנסים, אפחד לא יודע את כל השיקולים..

ואנחנו באמת לא מבינים הרבה פעמים..

אנחנו כל כך צריכים להעריך את הישיבות/אולפנות שלנו (אלא אם כן הם באמת באמת ממש מעפנים אבל ספק..)
הרבה גם תלוי בגישה שלנו!

אני מתחרפנת כל פעם מחדש..

למרות שאני כן מתלוננת לפעמים.. אני משתדלת שלא.

אז בואו ננסה קצת להעריך את מה שהם עושים בשבילנו ולהפסיק להתלונן על זה שמשכו לנו בקוקו! 

ולא צריך להנות שם פשוט להשלים עם העובדה שאתה חייב להיות שם ולא תמיד זה כיף

אני לא ממש מסכימה איתך...

לדעתי, צריך לדעת למצוא את הכיף... ולא להשלים עם חסרונו.....

(סתרתי את עצמי?)

הישיבה/אולפנה.

כי אין על האולפנית שלי!!! ואני ממש לא מתלוננת מוצאים איך להנות למרות שזה לימודים ומסגרת

כמה דברים:

א. באולפנא שלנו את לא כ"כ יכולה לשפוט כי : *היא לא כולה זהב. * ההנהלה מתחלפת והכל, אז בטח שאנשים יתחילו להשמיע תלנות-- למה הרב עוזב? למה מנהלת? איזה אולפנא דפוקה וכו.. (מי כמוך יודעת...)

ב. אני הרבה מסתובבת באולפנא ושאונת אותה, והייתי ממש רוצה לעבור אבל הורים שלי לא מסכימים לי ..

ג. את לא יודעת מה המצב של האולפנות והישיבות, ואת לא יכולה לדעת אם אנשים לא עוברים מבחירה או סתם כי לא מרשים להם ואין להם לאן..(כמוני למשל.. :])

ד. מורה אחת שגם למדה באולפנא (של השמינית..) דיברה איתנו על זה פעם, ובאמת מאז אני מנסה, אבל את לא יכולה שלא להבין בנות שמתלוננות עכשיו לאור המצב השפוך על האולפנא.

זהו. אלו דברי להיום, אם יהיה לי עוד משהו להוסיף- אני יכתוב בהמשך..

ה. מה זה חמישה לשמונה?!?!

ו. למה לעזאזל שמים דגש על הדברים הפחות חשובים ועלח החשובים באמת לא עושים משהו .. (כגון: איחורים, ולעומת זאת צניעות לא עושים יותר מידי בנידון, וצריך לעשות הרבה.. פעם הבאה שאת נמצאת באולפנא תסתכלי לפחות על חברות שלך...)

קודם כל-לא אמרתי שהכל טוב באולפנא... בכלל בכלל לא כי אני לא חושבת ככה,אינלי כח להתחיל לפרט מה אני חושבת על האולפנא וזה גם לא הנושא...

אבל אני גם לא חושבת שהכל רע... באופן גורף...זה ממש לא נכון,בכל דבר ישלפחות קמצוץ טוב.

מה שניסיתי להגיד זה שצריך במקום לחפש את הרע כל הזמן, צריך לחפש דווקא את הקמצוץ טוב הזה, ומומה נראלי שיש יותר מקמצוץ של טוב....

ואם את רוצה לשמוע את דעתי על האולפנא וגם את מה שיש לי לענות לך על מה ששאלת... באישי, לא נראה לי זה המקום לעשות דיונים על האולפנא... זה סתם הוצאת שם רע...

הצניעות באולפנה..זה אחד הנושאים שהכי מתלוננים עליו....

מעירים לכל אחת חברה שלי כמעט עזבה ת'אולפנה בגלל שהעירו לה על החצאית....

וגם חברות שלי ורובן לא מצאו..ואלה שכן אולי כי יש להן פרוטקציות בבית ספר...לא סתם אמרתי באיזה שרשור שלא ילכו לאולפנית ת"א..תאמיני לי שלפעמים בא לי להתאבד בגלל התייחסות של מורים מסויימים ששמים עלייך פס..הבית ספר הזה פשוט מפספס בנות..ותגידו למה אני לא עוברת בית ספר..מרגע שנכנסת זה מאוחר מדי.ז"א מכיתה ז או ח' את יכולה עוד לעזוב גם אז היה לא משהו אבל חשבתי שאולי זה ישתנה ואולי זה רק אני אבל זה ממש לא ככה ואני מצטערת על זה פשוט.אז יש ת'בנות שהמנהלת אוהבת  והמורות גם אז הם יתנו להם יותר  (בכל תחום)..ולא רק אני רואה את זה!!! ותאמיני לי שאני לא נסחפת בתגובות שלי..כמה פעמים הורים מתלוננים אבל אין עם מי לדבר ...!!!!! אני רק מחכה לסיים ת'בית ספר הזה יאללה שנה אחרונה בפתח ואני מקווה לעוף כמה שיותר  מהר!!

ישלך רעיונות איך לצאת מיזה?!

זה הרבה יותר קליל,ונחמד.

אמממ....

נראלי שזה בעיקר כח רצון...

ולאט לאט מתרגלים, נראלי....

נראה לי שזה פשוט עבודה גדולה על המידות...

כל פעם שאת תופסת את עצמך חושבת משו פסימי, תנסי לחשוב הפוך, מה טוב פה? נגיד אם את חושבת על משו שלא טוב באולפנא... לא צריך להגיד פתאום- לא זה לא נכון, אלא למצוא משו אחר שהוא כן טוב באולפנא...

אה, ונראלי זה בא גם מאמונה בקב"ה ובזה שהוא ברא לנו פשוט עולם מדהים!

בהצלחה! ואם למישו יש עוד עצות- אני אשמח...

את מסכימה שאני יעתיק לחתימה שלי את זה? :

נ.ב.

שום דבר שנכתב פה לא מדבר על אדם ספציפי או תגובה ספציפית...

זה משו שאני רואה אותו כבר יותר מדי וזה ממש מציק לי...

אז, שאף אחד לא ייעלב...

אם בא לך.....בשמחה=]

והכי מעצבן זה עם כאלה שבאו לפה מבחירה ..!

שהרמה דתית בו נמוכה מאוד . לא בגלל שאני מסתכלת רק על הדברים הרעים בבית ספר.....אני מרגישה שאני מתדרדרת, מה אני יעשה? ישאר ככה? ברור שעדיף לעבור,מי יודע לאן אני יגיע??

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...