ב"ה אין לי ניסיון בזה

לגבי הר הצופים, הייתי שם מסיבות שמחות, אני לא יודעת איך הם בגרידה, באופן כללי ממה שהתרשמתי בי"ח הזה מאוד מקצועי, לפחות בתחום של נשים (לא מכירה מחלקות אחרות שלהם), הצוות שאני הכרתי היה מאוד סימפטי ותומך.

לגבי שבת- כדאי לברר עם רב כדי שתהיי בטוחה, לעניות דעתי ברגע שיש דימום המצב נחשב לפיקוח נפש- שלך ומותר לחלל שבת כולל לנסוע באמבולנס.

שולחת לך חיבוקים והמון כוחות לעבור את התהליך בשלום, עם כל הכאב שיש בו.

תתני לך את המקום והזמן להתאבל, אל תדחיקי רגשות, רק כי הסביבה מצפה שתחזרי לשגרה.

(המצלה- אם את רוצה תמיכה נוספת תכתבי גם בפורום הסגור ותצייני שזה קשור לאובדן, כי יש כאלה שלא נכנסות לכאן ויש להם ניסיון בזה, אם לא מתאים לך תתעלמי)

 וחוץ מזה אין מילים

באמת קשה. אין מילים לנחם. עצובה עמך באובדנך.

נשיקות

לפני הכל קבלי חיבוק ענקי

 הגרידות היו של הריון של עובר שני שמת (מתוך תאומים) ו1 של שליה  

 אנסה לענות לך על מה שאני יודעת  ...

1) לא עברתי בכזה שבוע הייתי בחודש שלישי

2) אצלי חשוב לעשות דברים במקום דתי (שע"צ)אבל יותר חשוב לי שערבי לא יקבל את התינוק שלי (הם לא הסכימו התעקשו שדווקא הרופא הערבי יעשה )אז הייתי צמה כל יום עד הלילה ומגלה בסוף שהרופא ערבי (בכמה בתי חולים )וכך חוזר חלילה עד שהחלטתי שאני אחכה עד שאשמע על משמרת של רופא יהודי ובסוף(אחרי שבוע ) עשיתי בביקור חולים תוך 3/4 יום הייתי בחוץ .רופא ירא שמיים  אבל אל תלמדי ממני זה ג'וקים שלי

3) כואב? ביום הראשון קצת קחי אקמול אם צריך ודימום כמו אחרי לידה לפחות אצלי זה היה ככה (אבל בגלל שיש לי בעיה של טסיות אז אולי זה פחות קחי את זה בערבון מוגבל )

4) לא יודעת על זה משהו ...על אף שאחרי שגיליתי ( אחרי לידה 4 ) שיש לי בעיה של קרישה =טסיותהבנתי את עניין ההפלות שמירת ההריון והשליה .

5) עדיף הרדמה כללית והם לא כ"כ נותנים חצי הרדמה אבל תאמיני לי לא בא לך חצי הרדמה תזרמי ותשלימי עם זה אני אומרת לך שאני רציתי ושמחתי על כך.

6) אמרתי לך הייתי עם תינוק מת מעל לשבוע מתוך בחירה ככה זה ...

7) בעלי נהג אמבולנס אשאל אותו כשאחזור על המצב הזה אם יש לך שאלות ספציפיות תשאלי במסר.  אבל כן כדאי

לך להיות קרוב לבית חולים. זה אחד השיקולים שלי אם זה קרוב לשבת ללכת לשע"צ ולא למקום חילוני בגלל האווירה . אבל מה שיהיה שיהיה לטובה כמה רחוקה את מבית חולים????

(אני אישית הייתי שבת עם תינוק מת אבל שוב זה לא היה בחודש שלך וגם באמת בעלי נהג אמבולנס אז זה שונה הוא יודע מה לעשות במצבים כאלה .)

אבל הכי חשוב שתהי במקום לא לחוץ ושלא ימסכן אותך כ"כ במקום שטוב לך בו ...

*אצלנו היו סיפורים של 2 נשים שגרות דלת ליד דלת ששבוע אחר שבוע ילדו ילדים מתים בחודש תשיעי

ואחרי שנה שניהן ילדו ילד בהפרש של שבועיים

*וחברה נוספת שגם הייתה בחודש חמישי ועשתה גרידה במעייני הישועה (מאותה סיבה שלי )תבדקי שם אולי יש להם מקום פנוי מוקדם יותר .

*וחברה נוספת שהיו לה 11 הפלות בגרידה ממנה שאבתי את הכח

אחרי ההפלה השניה שלי (אחת היתה טבעית ,ואחת של תאומים שאחד נפל והשני בגרידה ) בעלי הביא לי דף על מהי הפלה ועל הנשמות המיוחדות וכתוב שזה אפילו חלק מהגאולה אני יודעת שאלו מילים גבוהות אבל זו האמת .

אני כ"כ פחדתי בגרידה השניה (אחרי לידה רביעית של השליה ) שלא אוכל להביא יותר וכו.... עד שבאה אלי אותה אישה צדיקה וסיפרה לי על 11 ההפלות הרצופות שלה ואח"כ היא הביאה עוד 3 ילדים ב"ה והיא אמרה לי אם אני יכולה גם את יכולה תאמיני !       .....  וב"ה ילדתי עוד ילדה מאז

אני מתפללת בשבילך שה' ימתיק לך את כל התהליך ושתהי שלמה איתו ותקבלי אותו באהבה

את שליחה טובה של נשמה טובה שזה התיקון שלה

וזה קורה להרבה מאוד נשים ( לפחות אני רואה אצלנו )

קבלי ממני חיבוק דב אמיתי ואוהב ובע"ה את עוד תזכי לראות הרבה  הרבה טוב 

זה חלק מאיתנו מהנשיות שלנו לטוב ולפחות טוב

מקווה שעזרתי

שבת של שלום

שרית

וואי, הסיפור שלך עורר דמעות. אני לא יכולה לדמיין אפילו איך את מרגישה עכשיו.

את מדהימה שברגע כזה את מתחזקת בידיעה שכל מה שה' עושה בשבילך הוא הכי טוב.

אפילו אין לי מילים להמשיך לכתוב למרות שהלב אומר המון...

כל כך מצטערת על מה שאת עברת ועוברת..זה לא פשוט בכלל, אני מזמינה אותך אחרי לבוא לפורום של תמיכה לאחר אובדן באתר כיפה, זה מאוד עוזר לי ומכיל.

1. האם יש כאן מישהי שעברה כזה ארוע בכזה שבוע ? עברתי משהו דומה.. זה לא פשוט בכלל

2. אני גרה בירושליםן ושמעתי שרק בהר הצופים עושים גרידה בכזה שבוע וזהו. בניגוד לבתי חולים האחרים שמתאשפזים ללידה ואח"כ גם גרידה. נראה לי יותר משתלם בהר הצופים למה לסבול? האם מישהי עשתה שם גרידה פעם? איך היה הצוות? מקצועי? סימפטי?שווה לחכות לגרידה,אפילו אם זה שבוע, אבל אם את בבית כל דימום גם בשבת רוצי לבית חולים באמבולנס,זה סכנה גם עבורך. אצלי התפתח לידה בשבוע 22 ואז גרידה, בגרידה הצוות לא כ"כ חשוב, חשוב צוות האחיות אח"כ שמקבל אותך והן בדרך כלל בסדר. ממליצה על הרדמה מלאה.

3. זה כואב אח"כ ? כמה זמן יש דימום  אח"כ? איך מרגישים נפשית, גופנית?.נפשית ממש לא פשוט להרגיש רת הריקנות שאחרי, פיזית בגרידה כואב אח"כ קצת בגרון מצינור שהכיסו לך בזמן ההרדמה, אח"כ יש דימום כשבועיים- ממליצה על מיץ לימון כדי לרוקן הכל ולבדוק איפוס בטא בבדיקת דם אחרי שבועיים ואולטראסונד לראות שהכל חזר למקומו, אני קיבלתי מחזור 7 שבועות אחרי הגרידה, ואח"כ מיד הריון נוסף שבנתיים מחזיק ומתנהג יפה (שבוע 30)

4. ידוע לי שאחרי הגרידה הרופא לוקח דגימה מהעובר לבדוק ממה נבעה ההפלה. שמעתי שיש בזה בעיה הלכתית. מי יכולה להחכים אותי בנושא? הדגימה היא רק לטובת בירורים עתידיים בחיים לא שמעתי שיש בעיה הלכתית,תשאלי את הרב שלכם, הדגימה  בדרך כלל נלקחת מהשלייה, אנחנו שלחנו את העובר לקבורה ולא לפטולוגיה

5. הבנתי שאפשר לעשות הרדמה כללית והרדמה מקומית. מה עדיף בכזה מצב? כללית

6. עדיין לא קבעו לי תור רק ביום ראשון, והם אומרים שעמוס להם שבוע הבא, זה יכול לקחת גם מעל שבוע המתנה. מהנ דעתכן? להפעיל כל לחץ אפשרי.. לא ממש מבינה בזה

7. האם כדאי לי להשאר בשבת בבית בכזה מצב אם יתפתח דימום או צירים?(אני לא גרה בירושלים) . איך מסתדרים בשבת אם מתפתח משהו ואצטרך ליסוע בשבת? זה פיקוח נפש? צריך לקחת אמבולנס?  עניתי לפניכן , חובה לקחת אמבולנס אם יש דימום, את יכולה להיות בסכנה ח"ו 

שולחת לך הרבה חיבוקים זה זמן לא פשוט, יש ספר חדש מאוד מחדש שנקרא כחלום ייעוף, נכתב ע"י הרב סתיו ואשתו שעברו לידה שקטה, יש שם את כל הפן הנפשי וההלכתי בעניין אובדן הריון , אפשר להזמין באינטרנט תכתבי בגוגל "כחלום ייעוף"

לעוד שאלות אני כאן אפשר גם במסר 

ממש עצוב.

זה כל כך קשה!

בעז"ה שיעבור בדרך הטובה ביותר! ואחרי התאוששות והבראה תראו ישועות!

'רק יודעת שה' עשה בשבילי הכי טוב שבעולם!!!' את מדהימה ממש ובעז"ה תזכי לראות שהכל לטובה!

חיבוק גדול!!

כואבת את כאבך,לא פשוט מה שאת עוברת!

טוב שאת כותבת ומשתפת.

אני כ"כ מצטערת לשמוע,תני לעצמך רשות לחשוב כל מה שאת חושבת,לבכות ולהתאבל.

אני מבינה את ההלם הראשוני,ב"ה לא עברת דבר כזה,אבל אני מתארת לעצמי מה את מרגישה.

ולשאלותיך,לא על הכל יש לי תשובה.

מצטרפת להמלצה של מלון בבטן פורום מיוחד בכיפה תמיכה לאחר אובדן. http://www.kipa.co.il/community/198-תמיכה%20לאחר%20אובדן

3.זה כואב בדר"כ אח"כ מרגישים כמו אחרי לידה,רק בלי התינוק  ונפשית,זה פשוט אובדן,עם כל האבל שיש סביב אובדן. לקיצור הדימום ממליצה על חליטת ילקוט רועים.

5.אולי באמת עדיף הרדמה כללית

6.איזה ביטוח יש לך אם מושלם או משהו לנסות לקחת בפרטי.

7.כן,זה פיקוח נפש אם יש דימום עלול לפגוע גם בך חס וחלילה.

תהיי השבת איפה שיש לך תמיכה,והכלה ועזרה!

חיבוקים ונשיקות,אני כאן לכל דבר.

אוהבת וכואבת איתך יפעת

,

לא האמנתי לכזו הענות לתגובתי........

כל אחת מוסיפה לי המון על מנת שאוכל להכיל את הכל.

מי שישבה וכתהבה עכשיו והקדישה מזמנה היקר לענות לאשה אלמונית שאתן בכלל לא מכירות - זוהי לימוד זכות גדול לנשים צדקניות בדורינו!!!!!!!!!!!1

אין לי מילים תודה . החייתן את נפשי כל אחת בשמה הטוב יבורך!!!

המשכנה להזרים לי מנסיונכן העשיר גם מבחינה גופנית וגם נפשית. זה חשוב לי מאד בינתיים!!!!

כל עוד אין לי משהו אחר להתקדם עם הסיום של ההריון הזה............

אני עוד לא יודעת איפה אני בשבת בעקרון אני בבית ואין לי עצבים לספר לכל המי ומי שאני צריכה עזרה..(עם הילדים ונקיון)

האמת כח יש לי, אבל זה הרגשה של חוסר חשק לכלום.....

הכל מחכה כאן לשתי ידיים ובעלי ממוטט מלטפל בילדים.....

במיוחד שנראה לי יותר ששבוע הבא אצטרך לזה הרבה יותר כי אולי והלואי כבר אהיה אחרי.......

בינתיים אני דבוקה לכסא וממש מחכה לגאולה.....

גם לי היתה הפלה בשבוע 18, גם אני הייתי קודם בשמירה, וגם עכשיו.

עברתי עכשיו לידה. אני דווקא שמחתי שזה לא היה רק גרידה (אומנם עשו לי אח"כ גרידה- והבנתי שבד"כ עושים גרידה באופן אוטומטי כי השליה לא יוצאת.). אולי זה נשמע משונה אבל היה לי חשוב להרגיש את זה, (אני בטוחה שאחרת הייתי ממשיכה לחשוב שהוא עוד חי וקיים בבטן.) זה צירים אבל במינון יותר נמוך.

גם מבחינה רפואית עדיף שזה יהיה בלידה כך אין צורך לפתוח את צוואר הרחם, מעל שבוע 16 גם לא בכל בית חולים עושים גרידה.

המחשבה שלי בזמן הלידה היתה שבכל ציר אני מוציאה איזה שהוא בעיה, קושי או כאב בחיים שלי או של הסובבים שלי, הקדשתי כל ציר למשהו אחר. ובדיוק כשהרגשתי שמיציתי בקשתי מה' שיפסיק את זה וזה אכן היה הסוף.

הקושי הגדול היה אכן הנפשי החוסר- וגם גופנית פשוט חלשים, תרשי לעצמך לבכות ויחד עם זה עזר לי לראות כל הזמן את הצדדים הטובים בתוך המצב. ויש כאלה.

לגבי גרידה לדעתי עדיף הרדמה מלאה.

מאחלת לך שהכל יעבור בשלום. ושתזכי במהרה להריון תקין וארוך ותינוקים בראים ושלמים.

אותי שאלו אם אני רוצה שינתחו את העובר, לא לקחו שום דגימה ממנו.

עובר צריך לצאת כשצוואר הרחם פתוח מספיק- ובגרידה א"א לפתוח את הרחם עד כדי כך להוציא עובר גדול, מבלי לגרום נזק שיישאר, לכן עושים השראת לידה- וגורמים לצוואר הרחם להיפתח לגודל הדרוש.

שבת שלום

בכל מצב, נכון שמילים לא מנחמות ורק את מרגישה מה שאת מרגישה...

אנחנו כאן איתך בלב ובמחשבה, היי חזקה בשביל 4 שיש לך בבית וה' יביא לך עוד בזמנו ובשמחה!!

שבוע של בשורות טובות

גם אני עברתי הפלה בימים אלה, אומנם טבעית אך עדיין הפלה!

המילים שהכי חיממו לי את הלב

" שהמקום ימלא חסרונך"

שולחת לך מילים אלה עם הרבה חיבוקים.

זה זמן לשבת, לחשוב, לשמוח בקיים

ולהעריך כל הריון שהסתיים בילד מתוק ובריא!

אני עכשיו נוסעת למעייני הישועה, הבנתי שגם שם עושים גרידה ללא לידה בשבוע כזה מאוחר.

גם מבחינה דתית אהיה יותר רגועה.

הם קובעים סופית שעושים גרידה וקובעים לי תור. אולי עוד יהיה לי תור למחר ואמצטרך להתאשפז היום.....

מקווה לחזור עם בשורות טובות ומעודדות............. לפחות עם מצב רוח טוב בלי פחדים ומתח..

תודה לכן והמשך יום נעים...

מקווה שזה יעבור מהר ובקלות!

ושה' ימלא חסרונכם בקרוב..

אנחנו כאן בשבילך

והחלמה מהירה ושלמה!

קודם כל חיבוק ענק וחזק.

אין מילים, רק כאאאב

כשקרה לי גם ,חברה טובה הביאה לי כמה דפי חיזוק והם באמת הרימו לי את העיניים.

פתחי מגדים (פ' לח')

"ואיתא בסנהדרין קטן מאימתי בא לעולם הבא.רבינא אמר משעה שניזרע,ומפרש רש"י:משעה שנקלט הזרע במעי האישה,ואפילו הפילה אימו ונמחה,יש לו חלק לעתיד דכתיב זרע יעבדנו,והכי אמר בכתובות ,נבלתי יקומון-לרבות נפלים...דלעמוד בתחיית המתים וחיי העולם הבא...יהיו כגדולים וצדיקים,שהם ודאי נקיים וטהורים מכל חטא....שאף שלא זכה העובר לחיים בעולם הזה, מ"מ אין לומר "לשווא אנו עמלים" כי חוזרים וחיים הם לעולם הבא.

וביבמות,אמר רב אסי,אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף..נמצא שכל עובר שנוצר ונוטל נשמה מאוצר הנשמות מקרב בזה את הגאולה.

"אמר ר' שמעון:לעולם יקיים אדם מצוות עונה בזוגתו לשם שמיים ובקדושה....אינם הולכים לאיבוד,אלא הקב"ה מצווה למלאך הממונה שישמרם לעתיד לבוא, ויהיה לכל אחד גוף קדוש...ויכיר כל אחד את אביו ואימו,ואז יאמרו אביו ואימו "מי ילד לי את אלה"ואני חשבתי שאני שכולה וגלמודה גולה וסורה" ועוד הם תמהים ועונה הקב"ה שהוא עצמו גידלם בהיכל חד דמלכא ,וא"כ ק"ו כשכבר נתעברה אף שהפילה, מ"מ לעתיד לבוא תראה שאינה שכולה וגלמודה,ויעמוד לה ולד זה צדיק וטהור ויכיר את אביו ואימו."

יה"ר שבקרוב ממש תזכי לחבוק בעולם הזה נשמה גדולה ומתוקה שתנחם אותך על כל רגע שחיכית לה.

שולחת לך

הרבה הרבה חיבוקים  וכוח.

שמעתי שאחרי גרידה יש יותר סיכויים להפקד בהריון ,כיוון שהגרידה מגרה את  החצוצרות לשחרר יותר ביציות.

בעזרת ה' יתברך כמובן.

רק בשורות טובות.

אתמול הסתובבתי עד 11 בלילה מהבוקר בבתי חולים.

בגלל שחיפשתי בית חולים שעושים רק גרידה ולא לידה לפני כן - קבלתי תור להר הצופים רק לעוד חודש................

דברתי עם מעייני הישועה והם כן אמרו שיהיה להם תור קרוב, אחרי כל הבירורטיות והבדיקות, הם קבעו לי תור להיום כאילו, היית צריכה להביא מכתב מהרפא שלי שאין לי בעיה רפואית והתקשרתי משם לרופא שלי - הוא אמר לי : אני אשלח לכל מקום רק לא לשם. הוא טוען שהם לא מקצועעיים בהרדמות.

תבינו שהאחות שומעת איך אני מדברת עם הרופא בטלפון ופתאום אני אומרת לה שיש בעיה ואני לא יכולה לעשות כאן את הגדרידה.......

ביאושי כי רב, התקשרתי לעסקני הרפואה כמו בני פישר, והם גם אמרו לי לא לעשות שם הרדמה. הם המליצו על תל השומר. אחה"צ הגעתי לתל השומר בשרב האיום הזה, ושם חיכיתי 34 שעות לאולטרא סאונד ולרופא!!!!!!!!!!!!!

ב8 בערב סוף סוף נכנסתי. ואח"כ קבלתי תור ליום שלישי הזה. הייתי אמורה כבר להגיע מהבוקר (שני) לקחת למינריות לצוואר להרחיב את המקום לגרידה. הכל היה מוכן כולל תיק להשאר לאשפוז ללילה . לא ישנתי בלילה מרוב מתח. התעוררתי כל רבע שעה. היום ב9:30 כבר עמדתי בתחנה וחיכינו לאוטובוס מוכנים ואני כבר מתוחה ופוחדת , פתאום תארנה לכן, קבלתי טלפון משיבא שיש שביתת רופאים ואין גרידה מחר!!!!!!!!!

רק בשלישי הבא יש להם תור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כששמעתי זאת כבר לא יכלתי יותר והרגשתי שאני אוטוטו מתפוצצת... כמה המח יכול להחליף כיוונים תוך יממה אחת??????? אני כבר קרועה מבפנים......

הדמעות התחילו לבצבץ בתחנה ולא יכלתי לחזור הביתה מרוב הלם... כך ישבתץי לי עם בעלי רבע שעה ומנסים לקלוט מה עושים???

אז אעכשיו אני פה יושבת על המחשב ומחכה לישועה.............

הייתן מחכות עוד שבוע?? מה עושים עד אז?? סוחבים את הדבהר הזה עוד שבוע בכל הרחובות ובכל המקומות????

מה אני עושה מחר בברית שאחותי עושה??

מה הייתן עושות???????

תודה לכן שקראתן בסבלנות ועל התגובות החמימות מכולכן!! תבורכו!!!

ולברר עם הקופה על החזרים?

אויש יקירתי שולחת לך המון חיבוקים..

הייתי גם מנסה ללכת על פרטי,ונראה לי שלא הייתי הולכת לברית,זה יותר מידי..

תדברי עם אחותך ותסבירי לה את המצב,אני מאמינה שהיא תבין.

נשיקות,ואם את צריכה משהו וסתם לפרוק אשמח להיות אוזן קשבת,מקווה שכבר תהיי אחרי.

בהצלחה רבה

מפני שבשבוע כזה הם לא עושים גרידה אין לי מה לחפש שם,

וחוצמזה שגם הם עכשיו בשביתה...............................

אני לא יודעת אם גם במועד כזה ההריון יכול להיפלט מעצמו, כי אם כן אז אולי "כל עכבה לטובה", עד כמה שניתן לומר זאת בסיטואציה כזו. יש לך את מי לשאול?

אני מניחה שההמתנה במצב כזה כמעט קשה מנשוא  שולחת לך כוחות!

אבל הלחץ והמצב "התלוי" הזה. שאת לא פה ולא שם, הורס אותך ,

אני רוצה להקיא את הנושא כבר , אבל מה לעשות????????

אני דשה בזה שוב ושוב ולא משתחררת מהמצב.. כי כל עוד אני לא אחרי, אז אני לא אחרי... הבנת?????

באמת המתח הזה קשה מנשוא. אני ממש חשה אותו איתך עכשיו!

יהי רצון שהקב"ה יגאל אותך במהרה מהמצב התלוי הזה! זה ממש בלתי נסבל...

ויהי רצון שהרופאים יסיימו מהר את השביתה שלהם!

אין לי ניסיון במה שעובר עלייך אבל אני מתארת לעצמי שזה ממש לא קל. אנחנו לא יודעים למה ד' מביא עלינו את הניסיונות האלו ובגלל זה הם קשים שבעתיים.

מאחלת לך שתסיימי מהר עם העניין, שתהיה החלמה מהירה ובע"ה בקרוב מאוד בשורות טובות.

אוהבת אותך! 

יש לי חברה שבדיוק , אבל בדיוק - אותו הדבר קרה לה וגם בשבוע 17 או 18. זה מצמרר אותי. זה מסוג הדברים שפשוט קורים . (עכשיו היא ב"ה בהריון בשבוע מתקדם, הקטנה שלה בת 5).

כן זה כואב, אבל ב"ה את תתאוששי ותהיי שוב בהריון ותחבקי ילדונ/ת מושלמ/ת.

פעם שמעתי שמדובר בנשמות גבוהות שבאות לתיקון קצרצר, אבל לא חוקרת במופלא.

ברמה הארצית זה בודאי עדיף על ילד פגוע חס ושלום .

יודעת שזה שכיח מאד.

בינתים הלב איתך . מברכת אותך שה' יתן לך כוח לעבור את התקופה , ושההתאוששות תהיה במהרה.

בסופו של דבר זה שחיכתי שבועיים עזר לי לעכל את העניין. (כך שבכיתי כבר שבועיים לפני במקום עוד שבועיים אחרי)

חוץ מזה אולי בכל זאת כדאי לך לשקול לידה, לפי מה שקראתי אז בפורומים גם מה ששמים להרחבת צוואר הרחם לא נשמע תענוג גדול, גם לא נעים וכואב.

בזמן שבאתי להפלה היתה גם שביתת רופאים ושלחו הביתה נשים שנקבע להם תור לניתוח, ואותי קבלו בלי בעיה.

בכל אופן מאחלת לך שיעבור בשלום, ומהר!!

יש הרבה נשים גיבורות . עוברות  את הדברים הקשים האלו , ובמסירות נפש נכנסות להריון ויולדות.

אני קולטת עכשיו איך  נישברתי אני על הרבה הרבה פחות ממה שאת עוברת,מתפללת שתהיה לך ישועת ה' כהרף עין.

לנו קרה כך,שביום שאני ילדתי,גיסתי הפילה..(אז אני יודעת כמה נורא אחותך מרגישה)היא הגיעה לברית ולא ידעתי אם לשמוח או לבכות איתה,נתנו להם להיות הקוואטר (סגולה לבנים,זה הזוג שמעביר את התינוק מהאמא לאבא)

כמובן שהם היו אסורים אז התינוק עבר גם בעזרת עוד זוג שציפה להפקד,אחרי שנה בדיוק גיסתי ילדה בן (כלומר הם שני בני דודים עם אותו יומולדת) וגם הזוג השני בהפרש של שבועיים.

עוד סגולה ,זה לבקש ברכה מהסנדק,וברכה מאם התינוק-ואין רצויה כמו תפילה של אחות על אחות (הרבנית ימימה אומרת שאחיות/ים יכולות הכי לעורר רחמים על אח/ות כי הם יצאו מאותו רחם..)

הלב כואב איתך ,

תדעי לך שלפחות את לא לבד,'כל ישראל ערבים' זה לא סתם מליצה,הגורלות שלנו קשורים יחד ממש. 

אוהבת ומתפללת

מפגש משפחתי של כו-לם ולא הייתה ברירה אלא להגיד שאני בבית חולים

אבל לא נורא ב"ה שעשני כרצונו הכל כלול בזה

את נשמה מיוחדת ממש

הקב"ה מביא נסיונות למי שיכול לעמוד בהם

הוא מזכך אותנו לקראת משהו גדול יותר

איך הרבנית ימימה אומרת(שמעתי מחברה )ף א"א לקצר את היסורים אבל אפשר להמתיק אותם אם מקבלים אותם באהבה

ברור שזה לא פשוט אבל ב"ה אני מרגישה בצורה אמיתית שאני מקבלת כוחות ממך במובן מסוים מאשר לתת לך

ב"ה

נכון שלא בשבוע כזה אלא הרבה יותר מוקדם.

1. לגבי לידה או גרידה הייתי ממליצה לך לברר בבי"ח כי הסיבה שלא עושים גרידה בכל בתי החולים היא לא מנוחות אלא לטובת האשה, הסיכון להדבקויות אח"כ גבוה יותר כי הרחם גדול יחסית.

2. הדימום משתנה אצלי כל הפלה היתה משהו שונה לחלוטין היה ודיממתי חודש, באחר רק שבועיים ובאחד אפילו לא יום נוסף לאחר הגרידה

3. מבחינת טהרה זה משתנה אם זה בן או בת כמה לחכות לפני טבילה שבוע או שבועיים.

4. הכי טוב להתייעץ עם מכון פועה הם מומחים בנושאים האלו ואני התייעצתי איתם תמיד.

5. הבדיקות שעושים לעובר זה כדי לוודא למה היתה ההפלה (אם זה ממומים בעובר-שזה מנחם שהקב"ה החליט שעדיף שיפול מאשר ללדת תינוק עם מום או מסיבה אחרת שבד"כ לא יודעים)

6. אם את מדממת (יותר מכתמים כמו ווסת ויותר) בימים שאת מחכה לגרידה את חייבת ליסוע לבי"ח אפילו בשבת כי זה פיקוח נפש בשבילך כי עכשיו יש לך בגוף גוף זר (עם כל הצער שבדבר להגיד כך) והגוף דוחה אותו בצורה טבעית וזה מסוכן לך.

שיהיה בקלות ובבריאות ושבעז"ה שיהיו לך בשורות טובות בקרוב!

ממה שאני יודעת- בימינו אין את ההבדלים בין בן לבת מבחינת זמן הטהרה (וגם טכנית, בד"כ, זה לא ממש מתאפשר- אבל זה עניין אחר....)

באמת זה לא מצוי כי טכנית זה לא מתאפשר. ובכל מקרה בהפלה הדינים שונים, אז צריך לברר (האם ידיעת מין העובר בבדיקת א"ס נחשבת מבחינה הלכתית).

בכל מקרה לשאול את הרב,

ותנוחמו מן השמיים...

רצינו לשמוע בשורות טובות שאת כבר אחרי ומתאוששת מהמצב הלא קל והלא פשוט הזה..

כולנו כאן חושבות עלייך ואני מצטרפת אליהן, מחכות לשמוע ממך.

שבוע עם בשורות טובות, חיוכים ושמחות

שלום יקירות ודאוגות!!!!

הנה אני כאן, עם מצב רוח הרבה יותר טוב......

מאמינות שאני אחרי??????????

איך זה קרה פתאום? בעצם התור שלי היה אמור להיות מחר... תארנה לכן...

אז ככה: ביום רביע האחרון אני שוכבת לפני הצהריים במיטה ללא מעש... ביאוש ענק ושחור מחכה ליום המיוחל...... פתאום הטלפון מצלצל: השביתה נגמרה להגיע עכשיו עכשיו!!! הגרידה תהיה מחר על הבוקר!!!!

התרגשות ופחד משמשים בערבוביא, ותוך שעה מצאתי עצמי עם מזוודה על האוטובוס לתל השומר....

יום שלם המתנתי ובין לבין הכניסו לי מספר פעמים למינריות להרחיב את הצוואר....

לפני חצות בעלי החמוד קפץ לב"ב וקנה לי ארוחה בשרית כיד המלך (הייתי מורעבת וסחוטה....) אח"כ נכנסתי לצום לקראת הניתוח.... ונתנו לי מיטה במחלקה..

איכשהוא העברתי את הלילה במחלקת נשים ובבוקר ב7:30 כבר הביאו לי חלוק לחדר ניתוח ואמרו לי שאני ראשונה!!!!!!!

חיכיתי עד לפני 9 שיבואו לקחתי לחדר ניתוח שמעולם לא ראיתי ובע"ה לא אראה בחיים עוד.....

הכל היה כ"כ מהר, ב10 כבר העירו אותי בחזרה וכבר הייתי בחדר התאוששות!!!!!!!!!!!!!

ב12:30 כבר השתחררתי משם, אמנם מפורקת וחלושה , אבל מפסוטית ומאושרת שהדבר המפחיד הזה מאחורי!!!

בצהריים נסעתי להורים שלי ונשארתי שם בשבת... בששי עדיין היית משועשעת מעצמ שאני לא מאמינה שאני אחרי. אבל ההורמונים התחילו לעבוד רק לקראת שבת , בהדלקת נרות,,,, אז נפתחו לי כל המעיינות וקלטתי שזהו!!!

מצד שני הודיתי לה' על החסד הגדול שהכל עבר בשלום....

לאט לאט אני מתאוששת, אתמול חזרתי הביתה ונחה כאן עד כמה שאני יכולה.

ועדיין שאלות, קצת יותר רגועות ופחות איומות.......

עד כמה זמ נראה לכם שמותר לי להתפנק (אני עובדת מהבית) אם עברתי את זה רק ביום חמישי??

וגם. נראה לכם שאפשר לקבל משהו מהביטוח לאומי על זה, אם עבדתי רשמי רק חודש לפני ההפלה?

ושוב אני מודה לכל הנשים כל אחת בשמה הטוב תבורך על התמיכה והעידוד ששאבתי מכן בכאלו ימים קשים!!!! תדענה רק שמחות וחיוכים תמיד!!

אני מקווה שבפעם הבאה תבשרי לנו בשורות טובות יותר...

אין לי כל כך עצות ותשובות מעשיות. תקבלי את עצמך כמו שאת. עברה עלייך טראומה גופנית ורגשית וצריך לתת לגוף ולנפש להתאושש ולהשתקם. גם הזמן עושה את שלו...

כדאי שתנוחי כמה שאת יכולה לפני החופש הגדול.

מישהי יודעת מתי מותר לעשות הליכות אח"כ?

האם לוקחים מניעה אח"כ? (כך שמעתי)..... ידוע לכן?

ושמחה שאת אחרי..מנוחה כמה שיותר,וכמה שאת יכולה..

בקשר לפעילות גופנית הייתי מחכה עם זה קצת,לפחות שהדימום יפסק ואז לחזור לאט ובהדרגה

על ביטוח לאומי וכל מה ששאלת אין לי מושג,אבל שווה בירור..

מניעה-צריך לשאול את הרופא.

נשמח לשמוע ממך כאן שוב.איך את מתמודדת ומרגישה.

תשמרי על עצמך,ובע"ה הקב"ה ימלא חסרונכם שוב בקרוב..

מקווה שתחלימי מהר,פיזית ונפשית ,אבל מותר לך בהחלט לנוח ו"להתפנק" כמה שאת צריכה,ויותר.בלי לחץ.

כמו שכבר נאמר,אני יודעת שמה שטוב בגרידה,זה שהיא מעלה את הסיכויים להכנס להריון אחריה,אם רוצים..

יש לי חברה שדווקא ביקשה גרידה,למרות שלא היתה חייבת,מהסיבה הזאת שהיא רצתה הריון.

שהמקום ימלא חסרונכם,אמן.

זה מצב שיכול לעורר דאגה בקשר ליכולת להרות ולהחזיק הריון,אבל תדעי לך,שממש לא, זה קורה להרבה הרבה ,ונשים יכולות לעבור ולהמשיך להרות וללדת בסדר גמור.אז לא לדאוג,ואם דואגים,לשפוך את הכל בתפילות לאחד שיכול באמת לדאוג לנו.

אני יודעת שאומרים ששנה אחרי לא כדאי להיות אבל אני לא מנעתי והייתי אחרי 2 ההפלות בהריון.

כבר אמרתי שהן היו בחודש שלישי

אבל..

הכי חשוב בזמן כזה להיות קשובה לעצמך חכי  קצת תקשיבי לעצמך לכוחות שלך

וכמובן תלכי לרופא שיראה שהכל תקין ותשאלי אותו

אחרי זה תחליטו בניכם  עם הרב שלכם אם צריך ....לא מבינה בזה כ"כ

אבל קודם תקשיבי לעצמך תני לעצמך לנוח את באמת לפני החופש הגדול ....

החלמה מהירה לגוף ולנפש

שרית

לא ידוע לי על צורך במניעה, גם מניסיון אישי וגם מקצועי,

את צריכה להגיע לביקורת אצל הרופא שבועיים מהגרידה ולברר שהרחם חזר לגודלו ואין שאריות ח"ו. ותשאלי אותו גם כן. אבל בנתיים את לא צריכה לקחת כלום, חוצמזה שיש סיכוי סביר שתוכלי להכנס להריון (אם את רוצה) ללא וסת נוספת לפני כן. אם היתה גרידה לא מחייבים שתהיה וסת לנקות את הרחם ואין מניעה להכנס להריון.

לגבי ביטוח לאומי - שבוע 17 לא נקרא לידה ולכן את לא אמורה לקבל חופשת לידה ו/או מענק כלשהו -- אבל לברר שוב את הנושא את תמיד יכולה. (אם הרופאים הגדירו את הפעולה כלידה אז אולי יש סיוכי אבל לא נראה לי שזה היה)

בהצלחה, תרגישי טוב!

בשורות טובות!

הרי צריך להיות לפני כן ביוץ? הלא כן?

או שאח"כ יהיה ווסת או הריון...

הם קצת משתוללים.....

הכל הפוך ונראה לא טוב, הכל מדכא כזה.....

אוף!!!

מתי זה יעבור לי?

למה אין לי עצבים לדבר עם אנשים רק עם הקרובים ביותר?

מוכר למישהי?

אני אומרת קחי את הזמן,ותני לגוף וללב לעשות את שלו..

ותדברי רק עם מי שעושה *לך* טוב!

אני מאמינה שזה לפחות תקופה של חודש.. אנחנו כאן תמיד בשבילך!

דומות לאחרי לידה (כמו הזעה,תשישות..כל מיני תופעות שכאלה) ובטח שההורמונים משתוללים להם,הם ואת עברתם טלטלה לא קטנה.

אני אישית מרגישה שאפשר להזרים לעצמך כוחות בעזרת מחשבות בונות,שלא תביני ממני שחלילה תכעסי על עצמך אם את מבועסת ,זה עצמו יצר הרע שגם כשאנחנו למטה הוא עוד אומר לך תתביישי -חלילה. הכוונה שתפרגני לעצמך,את גיבורה,את בסדר,ה' בחר בך להיות משכן לנשמה כ"כ קדושה,עד שרק היה לה תיקון קצרצר כזה בעולם הזה. ותפרגני לגוף שלך,אל תידאגי,הוא בסדר ה' טבע בו את כל הכוחות להתרפא ,כוחות חיים.

אישית על עצמי אני חווה איך למחשבות יכולה להיות ממש השפעה טובה על התפקוד של הגוף.

מ ח ש ב ה    =   ב ש מ ח ה

שהייתי בסוף בברית של אחותי......

היה לי קשה מאד לדבר עם אלה שלא דברתי איתם לפני,, לדוגמא ... נשים של חאים שלי.... הם לא ידעו מה להגיב אז הם לא אמרו כלום.......

לא היה לי הכי מצב רוח אבל זה עבר....

למחרת באמת כבר התקבלתי לתל השומר לאשפוז......

וכאן מתחיל עוד סיפור: הגיסות מצד בעלי 15 במספר (מלבד אחת שכן עזרה לי מאד) רובם ידעו מהסיפור, אבל אף אחת לא טרחה להרים טלפון ... ולא שאני לא מקובלת או דחויה במשפחה, פשוט זה הסגנון... לא יודעים מה להגיד ואין אומץ להתקשר בכזה מצב.....

תכלס, גיסתי מחתנת ביום שלישי הקרוב, אין לי ברירות ואני חייבת להשתתף.

לא נעים לי בכלל אחרי כל הסיפור הזה... הן יודעות מה קורה איתי בדיוק (לא בהריון, לא טהורה.....קישקושיאדה שלימה.....)

מה הייתם עושות? איך הייתן מתנהגות?

הייתן מספרות? עונות לשאלות?

ואגב, האם זה נורמלי שפה ושם יש לי כאבים בבטן, תחתונה ועליונה?

יש הרבה אנשים שלא יודעים איך להגיב,מה לעשות..אז פשוט לא עושים כלום.

אם את לא רוצה שידברו אז שבעלך יעביר את המסר או הגיסה שכן עזרה לך..

תעשי מה שמתאים *לך*..

לעניות דעתי כאבים בבטן נסבלים זה סביר כמו במחזור ואחרי לידה/הפלה..

אבל אם ממש כואב וגושי דם,לגשת להיבדק!

 חושבת עליך המון!! וכאן בשבילך.

שכדאי שתחשבי עם עצמך - איך את רוצה שיגיבו? האם את רוצה שידברו, שישתקו? שיעשו לפי הבנתן?

את התשובה לשאלה הזו תגידי לגיסה שקרובה אלייך, ותבקשי ממנה להעביר את המסר לכל האחרות.

באמת קשה שלניסיון העיקרי מתווספים ניסיונות מהצד.

גם לי נראה שחוסר ההתייחסות מוּנעת מאי-נעימות, ממבוכה ומרצון לא 'לדחוף את האף', הרי לא את סיפרת להן באופן אישי, אז לא נעים להן לשאול ולהתערב. באמת, אילו הייתי גיסה במצב כזה, איני יודעת איך הייתי מתנהגת.

אני חושבת שעצתה של אברכית באמת עשויה להואיל: העבירי מסר כיצד היית רוצה שיתייחסו אלייך. 

חוץ מזה, תתנהגי איך שנוח לך, אין כללים. אם מישהי תשאל ותרצי לפרט - תוכלי, ואם לא יתחשק לך אז בטוח תמצאי דרך לרמוז לה שאינך מעוניינת לדבר.

לא פשוט. בע"ה תתמודדי גם עם זה ותצאי מחוזקת. 

נשיקות!

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.