ים+בריכה-אני הולכת להכל,ברור שעדיף נפרד מבחינת הצניעות אבל כאילו אני לא ממש מקפידה על זה,במיוחד בים...

סניף-זה טוב מעורב אבל לא שהכל ביחד כאילו שיש גבול (מה שאין אצלינו...)

חברה ויישוב-אינלי כוח להיכנס לזה...

חייב נפרד...

"אני לא ממש מקפידה על זה,במיוחד בים"-

מחפשת צרות??????????

ים ובריכה זה פשוט פאדיחות שאני יראה שם מישו מהיישוב שלי!!

סניף-לדעתי אין בעיה בכלל

ביישוב-עזבו היישוב שונא את זה...אין לי כח להכנס לזה...

מה זה יישוב נפרד/מעורב?

אם בטעות מבקרה בלי כוונה בכלל רואים בן ובת מדברים ברחוב ומיד יש שמועות ורכילויות...

זה קצת מוגזם.. אבל יש מקומות שזה ככה...

יישוב נפרד- יישוב בו הבנות לא מדברות עם הבנים מילה אפילו לא שלום ברחוב (ואני גרה ביישוב כזה) לא סובלות אותם ולא חושבות עליהם בקול ברוב המקרים.

למה להרוס את החיים... ואילולי... את הורסת את החיים לבנים שמסביבך... לא אכפת לך?

הכל תלוי בזמן, במקום, ובאופי.

יש מקומות בהם יש בעיות צניעות (ים, בריכה), ויש מקומות בהם הפעילות המעורבת הכרחית בין כה ובין כה.

במקרה הזה כמדומני שצריך מוח, יותר מאשר כללים.

ים וברכה ברור שניפרד ואין אצלי בכלל שאלה בנוגע לזה.

סניף - הסניף יכול להיות מעורב, אבל השבטים חייבים להיות נפרדים (כמו רוב היישובים)  

ים/ בריכה- נפרד, ברור שנפרד..

סניף- אני חושבת שנפרד, אבל לא  יותר מידי, כאילו שאפשר לתקשר עם המין השני..=]]]

יישוב- מעורב אבל עם גבולות ברורים..

ים מופרד. בריכה לא מופרד יישווב לגמרי לא מופרד אני מסכים עם מני מה זה החרטא הזאת? סניף מעורב..

מה ההבדל בין ים לבריכה??

סתם שאלה???מאיזה בחינה???לבוש,נגיעה??? סתם מצחיק אותי!!

יישוב נפרד זה ממש לא מה שאמרתם-אני גרה ביישוב נפרד, וזה פשוט בנים לא ביחד עם בנות, אין פעילות ביחד וזהו.

את רוצה להגיד לו שלום ברחוב? תגידי, אין מי שיאסור עלייך. זה לא כלל ברזל-פשוט לא עושים את זה-כי בשביל מה?

למרות שזה מאוד תלוי בגיל-לדוגמא בשבת, כשיוצאים, אם הם יותר מארבע שנים מעלי-אני אומרת שבת שלום.

כי אז זה מתפרש בצורה יפה. זה מאוד תלוי.

בריכה וים-בנות, בשבילכן-נפרד. סניף-נפרד. ויישוב-גם כן.

ולקדש את השם.

אני אישית גרה ביישוב נפרד מאווווד ונכון שיש בזה חסרונות (למשל שחברה שלי שונאת בנים בדם) אבל זה טוב מבחינה נפשית.

סניף- נפרד לגמרי!!

ים\בריכה- בטח שנפרד איזה שאלה??

ואני גרה בישוב שלפי ההגדרות פה נחשב נפרד, ואנחנו כן מדברות על בנים ולא ממש בשנאה....

אנחנו יותר צוחקות עליהם...

ומי שאומרת שהיא שונאת בנים אז או שהיא מנסה להתמודד עם היצר והיא מדחיקה את זה לחלוטין (ממש לא בריא!) או שהיא לא בריאה בנפשה...

ואני מכירה הרבה דוסיות ועוד לא שמעתי על מישהי ששונאת בנים בצורה כללית....

ברור שלא! בגלל זה אמרתי שזה חיסרון!

וסוסת פרא אצלינו זה קורה! אם אני לא הייתי נכנסת לפורום ואם לא היו לנו חברי משפחה עם בנים בגילי גם אניי הייתי מגיעה למצב הזה ואם לא לזה אז למצב בו את חושבת שבנים הם עב"מים, מגעילים, ולא מחונכים בעליל וזה חיסרון!

אהמ

ים ובריכה נפרד!! סניף אפשר חצי חצי כזה ויישוב, כמו שעכשיו רק פחות מוגזם!! שלא כל פעם שאנחנו מדברות עם הבנים זה יגיע למייל הישובי!! והמבין יבין

כשאתם עוברים ברחוב ואומרים שלום לבן\בת[כל אחד והמין השני...],

זה עושה לכם משו בלב?

אני ממש לא שופטת אפחד, אני חושבת ששלום זה טיפת דרך ארץ.

אבל יש מישו שיכול להסביר לי ת'דבר הטוב בזה?[אומרים לי שיש בזה מלא טוב, רק עוד לא הבנתי מה הטוב..]

ואגב - קודם שאני אגיד שלום לכל הבנות מדרך ארץ,אח"כ נעבור לבנים..

אני חושב שלא לומר שלום [פשוט להמשיך ללכת ולהתעלם?] זה חוסר נימוס.. ומעליב.

בקשר ל'שלום'-

אצלינו זה גם ישוב נפרד, שבעיקרון לא אומרים שלום אחד לשני.

לבנות אני אומרת שלום לכולם, ובנים? רק לאלה הגדולים..

וגם אני חושבת שמתוך נימוס, וכבוד בסיסי- צריך להגיד לכל אדם שלום, גם אם הוא בן.

אבל אם אני יגיד שלום, יסתכלו עלי כמו אנערף מה. אז לך ותשנה ת'יישוב.

שבת שלום!

אם אני אראה סתם מישו מהישוב בעיר-- אני אגיד לו שלום עם חיוך דביל כזה של "איזה צחוקים ששנינו פה.."...

אם אני רואה אותו בישוב-- אינלי כ"כ סיבה להגיד לו שלום... 

גם בד"כ אני אומרת שלום למבוגרים יותר, ולא לחבר'ה בגיל שלי, סתם כי אין ביננו טיפת קשר, ואם אני אגיד לו שלום זה יתפרש כ"מרב התחילה איתי" או משו כזה... אז אני מעדיפה לשתוק...

אבל אצל מי שזה לא יתפרש ככה, כמו מישו שמכיר אותי [אפילו טיפה..] או מישו שגדול ממני בהרבה-- אז אינלי בעיה להגיד...

סתם כי אצלנו זה יתפרש בצורה הזויה כשמישו/מישי אומר/ת "שלום" למין השני...

זה יתפרש כ"כ אחרת שכבר עדיף שיתפרש כחוסר נימוס וכו'.

זה כבר מוסכמה ביישוב,ואני לא זו שתבוא ותשבור אותה..מה גם שאני חושבת שכשזה כבר מוסכמה - זה לא מעליב אף אחד ולא נראה חסר נימוס לאף אחד..

חושבים עליך שניסית להתחיל עם בנים?

ב. לא התכוונתי ללהתחיל עם בנים,לכך לא הגענו

     זה פשוט סתם פותח קרבה מיותרת שלא טובה לדעתי.

שהרב אמר שעדיף שניכשל באהבת חינם ולא ניכשל בשנאת חינם

*כמובן שאני לא אומר חלילה שהפרדה היא שנאת חינם...

אבל צריך לדעת להפריד ולשמור על כבוד המין השני

ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל מפני יצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במידת הצניעות ... מידת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדיבורים הנוחים היה ראוי להיות שוה בין במינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מידת דרך ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה.
הצנוע מכיר שלא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי אם מפני התכלית הכללי היפה."
(הראי"ה קוק זצ"ל, מידות הראי"ה, מידת הצניעות)

בעיקרון ביישוב הכל נפרד יש את "הכבשות השחורות" [ככה המבוגרים פה קוראים לזה]
שמדברים עם בנות ונוגעים והכל,[אני בעד זה]
יש את אלא שמדברים אבל לא נוגעים,
יש את אלה שחוץ משלום שלום ועוד מילה קטנה הולכים
ויש את אלה עם הרמה הכי סבעתית-שבשבילם המין השני הוא מכשפה שיכולה להפוך אותך לאיזה סוס.....

אממ בים בבריכה זה תלוי עם מי אני הולך חבר'ה מהיישוב חברים מהעיר או משו כזה...
ב"כ מעורב וגם בבריכה ככה....

ובסניף הכל נפרד...

אבל אם את שואלים איך זה צריך להיות אני לא דוג' כי אמנם היישוב דתי אבל אני לא....

בס"ד

ים ובריכה-נפרד! (אפשר לחשוב שאני הולכת הרבה, אבל נגיד...)

סניף-אני באה מסניף נפרד, כרגע אני מדריכה בסניף מעורב, ומניסיון אישי של שניהם, בלב שלם אני אומרת, מעדיפה נפרד!עדיף שלא ידברו אחד עם השני, מאשר "ימרחו" אחד על השני בכל מובן המילה.

ישוב- אני לא חושבת שצריך לעבור למדריכה השניה, מצד שני אני גם לא חושבת שצריך להגיד "שלום", נכון, זה הרבה יותר מנומס, אבל זה לא "יעליב" אם לא תגידו... זה לא "חוק חינוך חובה".

מי שאמר שסניף נפרד ויישוב לא אז-

איך אפשר?!?! איך אפשר לחנך ככה?!?! ילדים זה לא כמו מבוגרים, כשהילדים רואים שהסניף נפרד ואח"כ הנוער מעורב הוא ירצה להיות מעורב כי זה מה שהוא רואה..ובגלל זה הנוער של היום נראה כמו שהוא נראה.. (נופל בין הכסאות..כי הוא לא יודע לאיזה כיוון ללכת..)

אז אם יישוב רוצה נפרד-זה בהכל!!!

ואם לא-אז גם בהכל!!

בריכה\ ים- ברור שנפרד!! אל תיסחפו.....

סניף- כמו שכבר אמרו פה, הסניף כן מעורב, השבטים- לא.

ישוב- לא נפרד. אבל שיהיה גבולות מסויימים....

א.יש כאן איזשהי בעייתיות כי-אף אחד כאן לא באמת יוצר חברה, החברה קיימת אנחנו משבצת בתוכה.

ב.ברור שי ובריכה זה נפרד כי פשוט יש איסור ללכת מעורב! (ותביאו לי את הרב שיתיר באופן גוף, לא במקרים מסויימים, אבל תגישו אותו עם הלחי מוגשת לכאפה)

ג.בסניף ויישוב צריך איזה שהיא פתיחות, כלומר מעורב למי שרוצה ומי שמתאים לו("מתאים" שונה מ"כיף") ונפרד למי שרוצה, על מנת למנוע אי נעימויות, חברה נפרדת כאשר מי שמדבר ע בנות לא רואים את זה כאדם שעובר על איסור.

ד.להגיד שלו ברחוב זה בהחלט נימוס כך גם כותב הרב יעקב אריאל שליט"א

לכל בן שעובר שלום כי זה 'נימוס'

 אם מכירים אז לומר שלום ולא כדי להכנס סתם לשיחות

לא רק שזה יהיה מנומס כי את גרה איתו באותו ישוב ובתכל'ס זה כמו שכן שלך.. לשכנים שלכם אתם לא אומרים שלום?- אתם לא מדברים איתם או משו אבל שלום בסיסי ....   אבל ים\ברכה ברור שנפרד.... אבל ישוב וסניף אין עם זה שום בעיה...

ממש הגזמתם עם הישוב המופרד הזה...

את מכירה את היישוב שלי ונראה לי שאת קצת מבינה על מה דיברתי

וכל השאר אצלינו זה פשוט פדיחה להגיד שלום וזה לא נחשב לא מנומס כי אף אחד לא אומר לשני

חוץ מזה שברור שאצלינו לא כולם יוצאים כמו שההורים היו מצפים למען האמת רוב הנוער אצלינו יותר מדרדר מאשר עולה לפי מה שאני רואה ובגלל זה אני חושבת שהקיצוניות בה אני גדלתי לא הייתה טובה אבל כן צריך נפרד במידה מסוימת רק להבהיר שבנים הם לא מפלצות

אז תסלחו לי אם אני חוזרת על דברים....

מבחינתי ים ובריכה אין מצב שלא נפרד, כי זה בושה לי, ואני מאבדת את הכבוד שלי, וזה לא צנוע וסתם כי זה פשוט לא נעים...

סניף  לדעתי צריך להיות נפרד, גם בגלל צניעות, וגם בגלל שפשוט זה יוצר לחץ חברתי מטורף, וזה חסר טעם, ואם זה מתחיל בסניף אז זה נגמר ב...... (מי שרוצה יבין..)

ישוב נפרד- זה עניין של כל אחד עם עצמו, האם להתייחס לבנים וכד',

ורק לעניין  שאמרתם שלא מדברים בכלל על בנים- זה סתם להדחיק לדעתי, וכל בת הכי נורמאלית בגיל שלנו חושבת על בנים וכד'.

(סליחה שלא כתבתי על הצד השני, ברוך ה' עדיין לא מכירה...)

אבל לפעמים דווקא כשמדחיקים מצליחים להתמודד

ואני לא חושבת שתמיד זה הדחקה את צודקת שתמיד בת חושבת על בן בשלב כלשהו בחייה ואין בת שלא

אבל זה לא אומר שזו הדחקה לא לדבר איתם זה רק אומר שהן לא מכירות מציאות של דיבור איתם לפי דעתי

לא חושבות על בנים זב לא כ"כ נורמלי!!

גם אם הם הכי דוסיות בעולםם!!

_(בתור אחת שלמדבה בחב"ד..

לכול מיש אומר נפרד בים ולאט בסניף- אי אפשר!

אדם צריך לחנך ת'ילדים שלו עד הסוף עם אני אומר נפרד זה עד הסוף לא חצי דרך.

מה אני עושה? בסניף- (לא הולכת אבל עם כן אז) נפרד

ים ברכה- עם אני הולכת עם המשפחה אז מעורב ואם עם חברות אז נפרד

(אני יודעת שזה מתנגש עם מה שאמרתי)

ים וברכה מעורב???? מה???

הלכה ושמירת מצוות בסיסית....

אני גרה בעיר.. די מעורבת.. אתם יודעים.. ואני חושבת שכל אחד יעשה (בעניין ה"שלום"), בגלל שכמוש הבנתי יש היתרים לומר שלום, אז שיעשה איך שנוהגים אצלו ואיך שהוא מרגיש שנכון...

וסניף.. נקודה רגישה... אבל בכללי אני חושבת שצריך סניף מעורב שהפעילויות נפרדות, ויש צניעות והפרדה...

סניף- נפרד

ים ובריכה- אין שאלה בכלל.. (אנחנו הולכים לחוף נטוש כזה, בלי מציל שאין שמה אף אחד)

גם לא הולכים לרופאה כי זה לא צנוע?

תחשוב מה ההבדל בין מציל ולרופאה ותגיד לנו מה חשבת...

..ההבדל?

בע"ה.

כשיש אפשרות.

(אבל יותר משמעותי להפך)

ד"א שאלה: לא צריך לבקש בצו הראשון רופא זכר נכון? או שיש חובה הלכתית?

ההבדל הוא שכשיש צורך רפואי הולכים לרופאה! לא כשרוצים להסתלבט אצלה!

ללכת לים זה בשביל הסתלבט! זה כי בא לי להתפנק. וזה בוודאי ובוודאי לא צורך רפואי!

ללכת לחוף בלי מציל לא הופך אותך לצדיק ועדיף להישאר בבית

אם אני הולכת לחוף נפרד שיש בו מציל בן זה אסור???

רופא משתדלים שזה יהיה בת כי זה יותר נעים גם

אבל אפ אין ברירה הולכים לרופא

חוץ מזה שאם נגיד אישה  יולדת

או משהו קורה ומזמינים אמבולנס מה? תגידו למד"א

שישלחו פרמדיקיות? נשמע מגוחך

חוצמזה שמד"א פשוט לא יכול לשלוח צוותים ספציפים לקריאות ספציפיות- זה בעייתי.

אם תאורטית, זה היה אפשרי- אז כן.

אבל לא מסירות נפש

אין אף רב (אמיתי) שיתיר שום דבר מעורב כל מי שדבק בתורה - נפרד!

אנחנו אף פעם לא נכנסים עמוק, כולה עד המתנייים... עיקר הים זה לעל האש

לא באה לתת לך מוסר (אולי כן?) טו אז הרבה יכול להשתבש וחיב מציל

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...