אם לא תנסו איך תדעו?
"אני לא יודעת איך פתוח בכלל מכתב כזה או מה לכתוב בו..
אתה צריך להבין שקבלתי הרבה אומץ בשביל זה.יש מצב שבתקופה האחרונה ניחשת מה אני מרגישה זה אפילו די הגיוני הרי בחודש האחרון דברנו כל כך הרבה.אני מרגישה שיש בנינו משהו מעבר.לא פעם חלפה בראשי המחשבה האם אנחנו "משדרים על אותו הגל".בהתחלה חשבתי שזה סתם הרגשה פיזית ניסתי לשכוח למצוא מה לא טוב בך..אבל כל יום ויום שעבר והכרתי אותך יותר הבנתי שיש משהו מעבר הלב שלי לא משקר אלי.לפני שבוע דברנו השיחה כל כך זרמה, הרגשתי שזה הזמן שלי להגיד לך מה אני מרגישה ולראות האם אתה מחזיר לי את אותה תחושה אבל הלכת לפני שספקתי להגיד לך לילה טוב...
באותו לילה הבנתי שאני לא יכולה יותר לשמור את הכול בבטן,ולכן אני יגיד את זה פשוט אני אוהבת אותך!
יוכל להיות שזה נופל עליך פתאום ואתה לא יודע איך להגיב.אני מודה שאם בן שאני מכירה היה שולח לי מכתב כזה הייתי נכנסת לפאניקה, זה די מלחיץ לקבל כזאת הודעה מי משהיא פתאום ביום בהיר.
לעומת זאת יכולה להיות האפשרות השנייה זאת שאני מקווה שתהיה..זה כל כך יקל עלי לדעת שאתה מרגיש כמוני מבחינתי זה מושלם.
אבל גם אם אתה לא מרגיש כמוני..אני רוצה לבקש שלפחות תיתן לי צ'אנס הרי יכול להיות שאחרי כמה פגישות תתחיל להרגיש כמוני או שיוכל להיות שאבין שטעיתי.הרי בשביל זה נפגשים אוכל לדעת האם באמת מה שאני רוצה שיקרה נכון לי, לשנינו.
אני יבין כל אפשרות שתבחר לענות לי.כמו שאמרתי זה נופל עליך משום מקום אני זאת שמטילה את הפצצה.. אני אשמח לתשובה קנה ואמיתית ממך."
שירה
____________
החץ של העכבר מגיע למילה "ממך" זהו זאת הפעם השלישית שאני קוראת את המכתב, הוא נשמע ונראה לי בסדר."זהו אני אלחץ שלח ונגמור עם הסיפור" אני אומרת לעצמי."הגיע הזמן נמאס לי להיות תלויה באוויר אני צריכה תשובות ניסתי לשכוח ממנו כל כך הרבה פעמים אבל זה לא עזר".
"מצד שני הוא נמצא עכשיו בישיבה מי אמר שהוא יקרא את המכתב שלי, אולי הוא נכנס אליו רק שהוא חוזר הביתה.או אולי יותר גרוע הוא לא נכנס למייל הזה אף פעם..לא אין מצב אני יודעת שהוא נכנס."
"הנה שוב מתחילים הלבטים האם לשלוח או לא, להגיד מה אני חושבת או לשמור את זה לעצמי ולחיות עם כל המטען הזה בבטן"
אני מסתכלת על השעון השעה 14:00 בצהרים."לא זה לא מתאים בשעה כזאת לשלוח.אני אשלח בשעה 1:30 בלילה נראה לי זאת שעה שמתאימה למכתב כזה".
"שמירה בשם" אני לוחצת.נשלח בפעם אחרת יותר מאוחר.
__________
אחרי שנה
"אז זה בסדר שאני אשלח את זה?"
"רגע אני קורא את זה.."
"כן נראה לי, הרי רק ככה התחתנו אחרת היית נשארת אם הרגשות הללו עד היום, או כמו שאמרת במכתב תלויה באוויר"
"שלחתי" אני אומרת."מעניין עם בעולם קטן יפרסמו את זה.."
*כל מי שמרגיש רגשות אמיתיים של אמת
ולא סתם יצר(כמו שיש להרבה בני נוער)
הסיפור הזה אמור לתת לכם דוגמא .
וגם עם את או אתה יודעים על משהוא
או משהיא שמרגישים אליכם רגש של
אהבה אל תשאירו אותם תלויים באוויר.
