"פעם היו שואלים מה זה שוקת

היום שואלים מה זה פרדס.."

אמר יהורם טהרלב אאל"ט

עצוב.

בעזהי"ת

נכון, ביומיום מדברים בהיוש וביוש ודייייייי ולייקים למיניהם, ואני בהחלט לא מסכימה עם התרבות.

אבל דחילק, די לומר 'תרבות האס אם אסים' בכל כך הרבה זילזול, כמה דברים קמו רק מאס אם אסים? בתור חובבת נלהבת של הכלי המתוק הזה, שמאפשר לך אשכרה לשלוח מסרים לאנשים ושיקראו את זה מתי שבא להם, בתמציתיות ותכלס'יות מושלמת. 

למה 'תרבות המיקרוגל', וכל שאר כינויי הזילזול לדור של היום, הוא כ"כ נורא? מה, עדיף לכלות את זמנינו? מה שאפשר לזרז, להתקדם- למה לא?

כן, אני מעריכה מאוד את השפה הכתובה.קוראת ממוצע של 30 ספרים בחודש לפחות. כותבת לא מעט, כושר ביטוי טוב, כל הדברים המילוליים האלה.

וכן, יוצא לי לפעמים לשלב בדיבור מילים מהסלנג. יודעים מה? יוצא לי לפעמים דיבורים שלמים בסלנג.

ו-א-ז מ-ה?! מי קבע שמילה שחידש בן יהודה, ומחילה אם יישמע זילזול חלילה מדברי, חשובה יותר ממילה שהתחדשה תוך כדי דיבור? מי קבע ש'מה נשמע' זו הדרך הנכונה לדרוש בשלומו של אדם, ולא 'מה ניש'? 

סתם אנשים שמחפשים דברים לצאת נגדם. 

בס"ד

א-ו-ק-י-! א-ו-ק-י-!

אז ככה- בקשר לפלא'....- ממש, מכשיר מקסים! ניפלא! וזה לא ציני,

אבל ברגע שהוא הופך ל"אינפוזיה" (כמו אצלך למשל...  ) אז הוא רע מאוד.

כל הקטע של הקדמה, סבבה, אני לא אוהבת את זה, אבל אני לא אומרת שזה מושחת...

אבל ברגע שמשתחווים לזה, שמשועבדים לזה, זה נורא! 

בגלל אותה תרבות, לאנשים כבר אין רצונות...

הם רוצים לעשות הכל מהר. להכין אוכל מהר, להגיע ממקום למקום מהר, לעבוד מהר, 

לשחק מהר...

בשביל מה??? הרי הם לא רוצים ש-ו-ם דבר חוץ מלעשות הכל מהר!! 

אין להם בכלל למהר... וזה יוצר מרדך אחרי כלום... שזה סתם בזבוז זמן אחד גדול.. (גם כן מהר!)

ובקשר לשפה- העולם נברא בעיברית... זאת השפה המתוקנת.

אלה השמות שניתנו לכל דבר.

וחלק מהתיקון לעולם הזה, זה לקרוא לכל דבר בשם שלו.

ואני לא אומרת שצריך להתחיל לדבר עכשיו בלשון התורה, כן חשוב שתיהיה שפה מדוברת,

אבל, והנה בא האבל הגדול, שפה מדוברת זה לא אומר שצריך לעוות שמות לכל דבר.

מה נישמע, ומה ניש, זה בכלל לא העניין...

העניין זה שאנשים ידעו את השמות. וידעו לקרוא בשמות.

כ-ן! ידעו מזה "שוקת", מה ההבדל בין "עתיק" ל "ישן",

ותפסיקו לעשות את כל ההפרדות האלה! העולם הוא אחד,

וכשהוא יהיה מתוקן, כשיבוא המשיח, (בעז"ה במהרה בימנו!) הוא יהיה גם אחד מושלם.

השפה לא חלק מהעולם הזה! וכדי שהעולם יהיה מתוקן, גם היא צריכה להיות מתוקנת...

זה לא עניין של סלנג לא סלנג... זה טיפ טיפה יותר גבוה...

בעזהי"ת

ולא, אני לא משועבדת לזה.

אבל, יש לנו קטע כזה, שבמקום לומר 'צריך להגביל את זה' ו'צריך לשים לב לא להשתעבד לזה', אנחנו יוצאים בצעקות- 'כולם היום משועבדים לזה!' ומביאים את הסיפורים הכי קיצוניים [ונדירים!], ו'המכשיר הזה זה מכת הדור והרס המדינה וצריך להשמיד אותו מיד'.

ולא; כ"כ הרבה דברים מדהימים התחילו בsmsים. את רוב הפרוייקטים שאני מרימה אני מעדיפה לעשות בsmsים; זה יותר נוח לי. ואולי דווקא בגלל התמציתיות של המילים. ובכלל, פלאפון חוסך כ"כ הרבה; ומי קבע שצריך דווקא כמו פעם.

וככזאת, היא דינמית וזה מה שעושה אותה כל כך מעניינת.

סלנג הוא בד"כ משעשע ומלא חן, ומי שמטיף נגד סלנג הוא בד"כ זקן (אופס חרוז)

אני חושבת שמי שרואה את השפה כאיזושהי ישות עליונה שמנותקת מהעם טועה,

העם הוא שיוצר את השפה שלו, ושפה מתומצתת מתפקדת גם היא כתקשורת מצויינת, וזה בסדר. 

אם כולם היו מדברים באותו הסגנון היה לנו די משעמם.

זה שונה כמובן אם באמת הילדים של היום מדברים בשפה הזו שלהם לא מבחירה כדי לדבר עם בני גילם כמו עם בני גילם, אלא בגלל שהם לא מסוגלים להתבטא אחרת כי הם לא מכירים את השפה היפה, אם זה כך אז אני באמת מסכימה.

לגבי השפה הכתובה - העניין של השירים המזרחיים למשל, ברור שזאת חרפה להלחין כל דבר, והוא צדק לגמרי כשאמר על המוזיקה המזרחית שהיא זבל, וכולם הבינו כבר מהרגע הראשון שהוא לא התכוון לעמיר בניון.

בין לתבל את הדיבור היומיומי בסלנג "חינני", כדבריך,

לבין שפה שכל כולה סלנג, עיוותים ומילים שטוחות ורדודות. ועל כזאת שפה גאון דיבר:

על הילד הקטן הממוצע של היום, שדיבורו מתומצת לכדי אוצר מילים של נמלה (ג"כ כדבריו) ולמשפטים בעלי 5 מילים.

השפה היומיומית אכן דינמית ומשתנה מזמן לזמן, אך עדין צריך לנסות לשמר גם בדיבור היומיומי מילים יפות ודיקדוק נכון. הסלנג לא נעצר רק במילים שונות ומשונות, אלא גם עיוות של מילים קיימות, כמו המיליה שרווחת בצ'טים: "100ממת", שגורם אח"כ להשתרשות המיליה "מאמם" במקום "מהמם", ולא רק בכתיבה השגויה אלא גם מהגיה השגויה.

וזה רק נזק אחד לש השימוש הרווח בסלנג.

בס"ד

סתם... אני לא נגד סלנג, ואני משתמשת בו המון...

ואין לי שום בעיה עם סלנג,

אבל שידעו מילים, גם גבוהות...

ובכלל, למה אנשים מציאו שכל שפה קצת גבוה כבר לא קשורה לשפה מדוברת?

אני דווקא מאד אוהבת שמדברים בשפה יפה ונמלצת, והלוואי שהילדים שלי ידברו יפה,

אבל ברגע שהאנושות עצמה מעניינת אותך, את נהנית מכל עגה שהיא, גם אם היא סלנגית או מזרחית עתיקה או מזרחית ערסית, ולא רק משפה גבוהה.

בס"ד

לא ממש הבנתי אותך...

אבל מה שכן, זה לא שיצאתי נגד סלנג - אלא נגד כל התרבות האמריקאית הזאת...

בעזהי"ת

התרבות האמריקאית?

שוב, במידה;

לפעמים להזמין משפחתית הביתה זה באמת פתרון מושלם וחגיגה.

ולפעמים לצאת להמבורגר זה חוויה; זכרונות הילדות הראשונים שלי זה מסבא וסבתא, ש'יצאנו להמבורגר בגראנד קניון'.

לפעמים הנוחות והנגישות זה כ"כ, כ"כ, כ"כ, כ"כ, כ"כ ייתרון ענק..

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

ציפיתי למשהו שונה. אינני מתחברת לפנטסיות.

מאוד ייתכן שיש שם מסר ותובנות עמוקות אבל

לא היה לי כח וסבלנות להתעמק בהן.

אשמח לשמוע ניתוח של הספר. האם יש

בו באמת מסר עמוק?

דווקא הפתיחה מצאה חן בעיני -

המפגש בין האיש (קוסם? מכשף?

מחבר בין 2 עולמות?);  השאלות

שלו לנער היו טובות. מציאותיות.

הבנתי שהיצורים בארץ פנטסיה

הן מהמיתולוגיה הגרמנית.....

אני אוהבת ספרי פילוסופיה

(למרות שלא קוראת בהם

עכשיו) ויכול להיות שזו

עייפות של גיל - אין לי כוח

להתעמק מה רומז על מה...

לכן אשמח לשמוע ניתוח

על הספר.

דבר נוסף שהפריע לי

(לא קראתי את כל הספר

יותר רפרפתי) הוא האזכורים

הנוצרים (המושיע, הגואל,

הבן של כולם...בטח יש עוד

בהמשך).

 אני יודעת שהיום קוראים

הרבה ספרי פנטסיה. אולי בגלל

שנמאס לצעירים קצת מהעולם

הזה, השחוק, מעצבן, מתוח,

מאיים, מפחיד.....

חשבתי גם על כך שהעולם

הבא נקרא עולם האמת.

ועולמנו זה הוא פנטסיה

למרות שמורגש כל כך אמיתי,

מוצק, ארצי, חומרי....

והרי באמת זה לא כך. זה

רק נתפש אצלנו כך, בחמשת

החושים שבהם צייד אותנו

השם, כי כך רצה. כדי לאפשר

לנו בחירה, כדי להתאים 

לעולם שברא.

הרי השולחן למשל הוא

אוסף אטומים הנעים

במהירות מטורפת.

מעניין שמעולם הפנטסיה

בספר, מביא עמו הילד

אומץ, העזה, רגישות,

אל תוך העולם הממשי....

מחבר בין 2 העולמות

השונים כל כך.

תודה על ההמלצה!

קראתי אותו לראשונה כילד (כיתה ה' נראה לי?) והוא ממש מצא חן בעיניי.

חושבני שהרעיון העיקרי בספר הוא פחות המסרים הפילוסופיים – הגם שיש – אלא העולם המקסים והססגוני. זה יותר כמו להתבונן בציור במוזיאון. וכילד להיחשף לזה, בספר שחציו ירוק וחציו אדום, מתורגם בסגנון קצת מיושן, זה היה ממש נחמד.

למיטב זכרוני זה לא שהיה שם בסוף איזשהו פאנץ', זה יותר כמו אוסף של חוויות שכל אחת מהן היא עניין או מסר קטן.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.