היה דפווווווווווווק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איך היה לכםם<?!

רק מעייף

 (לא מצאתי משו אחר.)

יעזרו.. לאנורא, השלמת בגרויות זה לא -כל -כך- נורא!!

נכון?! :S

היה לי מעצבן כזה... מה זה השאלות ההזויות האלה?!

יהיה טוב והמגן יגן

שאר המקצועות יחפו על הציון שלכם בהסטוריה.

אם לומדים לפני כן. והבעיה העיקרית היא שלא ממש לומדים לפני כן.

אני אישית לא ממש למדתי, וכצפוי היו לי שאלות לא צפויות שחירטטתי בהם די הרבה.

והבוכן ה*** לא האמין שהשכרה הגישו אותי על  90! אוף!!

הינעל הבגרות הראשונה שלי שהמגן עומד להגן!

אוף

אני שונה את זה . זה  קורה לי תמיד בהיסטוריה אני חורש ודבקה שואלים על מה שאני לא יודע\הוא שפתעום אני שוכח!

לפחות זהו! חופש!

מזל שיש לי עוד שנה לנשום.. יאאללה.. לנצל אותה.. =]]]

חרשתי אליה כמו שבחיים לא חרשתי...

ומי שמכיר אותי יבין....

אוף

זה באמת אחת התקופות היפות.. כבר חודש שאני לא צריכה לקום השכם בבוקר להסעה, ישנה מספר שעות נורמלי, יכולה לדחוף עוד מלא עבודות ועיסוקים..

ובסה"כ זה לא כ"כ נורא ללמוד מדי פעם..

גם אם אתם/ן רוצים/ות להיות הסטוריונים/ות-אפשר לקבל 0 בהסטוריה ולהתקבל ללימודי הסטוריה באוניברסיטה...

(רק למה שמישהו ילך לכזה מקצוע?)

שני ההורים שלי עשו (!!), אז כל פעם שבכיתי על הבגרות הזאת אמא שלי אמרה לי - "חמודה, אני תואר שלם בהיסטוריה.." איכססססס!

אבל זה נגמר!!!!

בס"ד

היה חומר שפשוט לא הספקתי לחזור עליו (למדתי אותו למבחנים ולמתכונות אבל לבגרות לא) והייתי בלחץ!

אבל בסוף היה לי ממש נחמד...והבוחנת הייתה פשוט חמודה!!! וכל הזמן דאגה שהכל יהיה בסדר, ובסוף (אף אחד לא פיספס ת'עניין שהייתי לחוצה) היא באה ושאלה אותי איך הלך...חמודה!!! אפשר שתהיה אותה בוחנת גם בשנה הבאה?!

בעז"ה יהיה טוב!!!

"כל התיקים והפלאפונים אלי, אל תעשו לי בעיות, נו בנות, למה אתן לא נותנות לי..?" והיא אשכרה לא האמינה שהם בחדר השני...

צעקה על המנהלת שלנו שנכנסה לקחת טופס למורה.. "סליחה, יש פה מבחן, את לא יכולה להיכנס!" - שלום לחוצפה!

וכשהיה צלצול היא תקעה בנו מבטים מפחידים - "של מי זה?" - ולא הבינה שאמרנו לה שזה הצלצול...

"אני יוצאת איתה רגע לשירותים, אף אחת לא קמה ולא מדברת. אל תזוזו, אני כבר חוזרת"..

מלחיצה זאתי... שלא תהיה גם שנה הבאה!!

נגמררר!

אפשר להקיא...

ב"ה שאין לנו כאלה.

יש לנו את דני. הוא הכי גבר.  לא צועק. נותן לדבר חופשי...קיצור תענוג.

לנו לא עושים כלום,אין כמעט הגבלות(רק להעתיק אסור..) ואם צריך הוא נותן עוד זמן. הום אפילו רמזו לנו חלק מהתשובות...

אמא שלי אחראית על הבוחנות במקום מסוים

חחחחחחח שלא תדעו...

מזה קשוחה....

חחחחחחחח 

!!!!! עושים לנו מבחני כבוד, כולם נמצאות בחד"א, והמנהל תיכון שלנו בא מדי פעם להסתכל עלינו.

אל תדאגו, יושבים במרחקים ענקיים אחת מהשניה....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...