שמעו, חפרנו על הנושא שזה לא טוב חבר בגילאי החט"ב-תיכון (נוער...) ופשוט היום ראיתי עד כ-מ-ה שזה פשוט נורא..
וכך הולך הסיפור:
לפני כחודש חברה שלי התקשרה אלי שהיא הכירה מישהו (היא בת 17 והוא בן 21.. חרדי.. הזוי קצת, לא משנה..) דרך הטלפון והם דיברו איזה שעה והיא שאלה אותי מה לעשות.
התחלתי לומר לה כמה שתפסיק את זה מיד ושהיא לא יכולה לדעת באמת מי הוא וגם אם הוא בן-אדם טוב וצדיק זה לא שייך עכשיו לא לו ולא לה ודיברתי איתה הרבה זמן שזה לא טוב וכו'....
אבל כמובן שהיא לא הקשיבה לי והם מאז כל יום מדברים בטלפון וכבר נוצר ביניהם קשר רגשי וכל זה....
וכל הזמן שהיא מספרת לי עליו אני מתעצבנת בלב וחושבת לעצמי כמה זה גרוע...
והיום
אה. הקדמה חשובה! הוא אמר לה בתחילת הקשר שאין מצב שבעולם שהם יתחתנו כי הוא יתחתן רק עם שידוך מסויימת מאוד, אשכנזיה, חרדיה מלידה, ועוד דברים, כך שהוא רצה רק קשר לבינתיים כי הוא אמר שזה חסר לו..
ונעבור להיום.
היא מתקשרת אלי ואומרת לי:
"שמעי, הציעו לו מישהי. ("שידוך") והוא לא רוצה!!! הוא לא "פנוי רגשית" והוא אמר לא! והיא ספרה לי עוד ועוד.. תדמיינו בעצמכם, אין לי כח לכתוב הכל...
קיצר, אני מקווה שאתם קולטים את הדבר הנוראי שקרה כאן.
הוא ל-א יתחתן עם חברה שלי. הוא מפספס את השידוך שלו. ושניהם בוכים אחד לשני בטלפון...
אם לא מסוגלים להיפרד, זה ישבור אותם, הוא כל חייו יזכור את חברה שלי.
הקשר שלו עם אשתו, קשר שיכל להיות ראשוני, טהור, בלי משקעי עבר, בלי זכרונות צורבים של פרידות- לא יהיה ל-ע-ו-ל-ם!!!
ועכשיו הוא תקוע, הוא לא מוכן פשוט להפסיק את הקשר שלו עם חברה שלי, היא מוכנה לויתור באיזה שהוא מקום אבל הוא...
בקיצור- זוועה, נורא ועצוב.
אל תעשו דברים כאלה בחיים שלכם. (גם לא עם דתיים לאומים...;)
זהו.
אם קראתם עד כאן- שכוייח
