אבל מצד אחד לך תבין אותו. כשאגם מצוי בדיכאון עמוק ונראה לו שאפחד לא רוצה אותו, ושרע לו ושבעולם הבא יהיה לו יותר טוב הוא יתאבד.

אדם מאמין לא יתאבד כי הוא יודע שיש לו יעוד/מטרה בעולם הזה ולכן הוא לא יפסיק לעצמו תחיים.

אתאיסט לעומתו, בשבילו אין כל ערך לחיים חוץ מ"אכול ושתו כי מחר נמות" ולכן אין לו בעיה להפסיק לעצמו את החיים ללא כל נקיפות מצפון.

אחוז ההתאבדויות הגבוה ביותר קורה בקרב אנשים שאין להם יעד בחיים, 'סיימו' את התפקיד שלהם בעולם הזה, הם מרגישים שגמרו את הסוס, ולא יעזור להם להישאר פה עוד- אין סיבה מספקת לחיות. (וזה קורה המון בקרב אנשים שיש להם הכל). 

צודק, קשה להבין מה עובר לאתיאסט בראש כשהוא מתאבד- הוא בטח מאמין שהוא מוחק את עצמו לגמרי מהעולם. מוות בשבילו זה סוג של שינה תמידית. לא משהו קשה במיוחד כשממגיע קושי שצריך להתמודד איתו.

"כשמגיע קושי שצריך להתמודד איתו"?!? אתה במשפט אחד, ואפילו פחות- מזלזל באלפי אנשים ובקשיים שלהם.

נכון, אתה צודק במה שכתבת...אבל הנימה....כאילו אתה אומר "יאללה, תתמודדו, מה כזה קשה יא בכיינים"...וזה הרבה הרבה יותר מזה..

נכון, אסור להתאבד, זה מבאס ולא טוב, ובריחה מהתמודדות...אבל יש מצבים שאם אתה תשמע עליהם, אתה תתפלא איך הבנאדם לא מתאבד! באמת!

לא כולם זה אנשים עשירים ומפונקים שנפל להם האסימון שהם לא מאושרים! באמת!

ולגיטריסט- קשה להבין, אבל דווקה מי שלא מאמין שיש שכר ועונש- הרבה יותר קל לו. אני, בתור דתיה, מבינה שהגוף לא שלי, ושאני איענש אם אפגע בו...ואתאיסט? מה אכפת לו...

על זה נאמר בקוהלת "הבל הבלים" כי ככה זה כשהכל "תחת השמש" בלבד.

אולי רש"י, תוס', הב"ח, הרא"ש, רד"ק, בעלי המצודות, ועוד יחזרו מחר בתחיית המתים ויועילו בטובם לקחת את התפקיד. <ציני> ואת זה אל תפרשו. אפשרות נוספת היא שאני יועיל בטובי להסביר את עצמי יותר טוב.

מי שיש לו יעד, שהוא מרגיש- אין לו סף שבירה- לא משנה איזה קושי יבוא בפניו: יעד- לא חייב להיות יעד תורני- זה יכול להיות 'לגדל את הבנים' 'לטפל בחיית מחמד' - פשוט כל דבר.

מה שאני אומר, שכל היעדים האלה, יעדים של העולם הזה-  הם יעדים סופיים. 

את יודעת כמה אנשים בעולם מתאבדים אחרי שקרה לחברה שלהם משהו? 

כי האנשים שמתאבדים זה: הדרך חיים שלהם . "הם ימותו בשבילה, יעשו הכל..." --> קושי- שאת תפסת משום מה כזלזול..(משהו כמו "נשברה לי הציפורן, בוא נתאבד...") יכול להיות דבר קשה מאוד, משהו ששובר אותך, לא משנה כמה אתה חזק או מאמין. מוות למשל, התרסקות משפחתית/כלכלית.

כולם נשברים, כולם עוברים קשיים ומשברים בזה לא שונה איש אמונה או כופר- מי קם יותר בקלות? מי שהמטרה שלו בעלמא הדין נשארה עומדת/לא התרסקה או נשברה ביחד איתו. 

ואשמח להסבר, אפ' בש"א... מאיפה הגעת למסקנה הזו שזה מה שאמרתי

מתי שתרצה תפנה אלי ומייד תצא הודעה מסודרת מלשכת הדובר.

וזה בד"כ החלטה של שניה והרגשה שהם לא יכולים לסבול יותר...

לפי המחקרים כמעט כולם מנסים להציל את עצמם ברגע האחרון.

(אמא שלי עכשיו עושה דוקטורט בעניין... והיא עובדת בדברים האלה מאז שאני זוכרת את עצמי אז...)

זה בגלל מחלת נפש אצלינו ביישוב היה מישהו שהתאבד

וחוץ מזה לך תדע בטח הבן אדם הזה עבר קשיים נכנס לדיכאון או משהו אז כבר לא אכפת לו מכלום אז הוא שואל למה בעצם להישאר פה אם רע לי?.

שלא יובן שאני חושבת על התאבדות אבל אני מכירה את ההרגשה כי אני גם הייתי במצב שרציתי להתאבד ורק בגלל שפחדתי לא עשיתי את זה ואני מודה על כך לקב"ה באמת.

ברור שהתאבדות זה לא הפיתרון אבל יש אנשים שלא מבינים שאם אתה בדיכאון לך תבקש עזרה צא מזה! או אפילו בלי עזרה תנסה לצאת מזה אל תהרוג את עצמך!

אבל לצערינו לא כולם מבינים את זה וזה מה שקורה

וכן גם אני הייתי במצב של חשיבה כזאת כי לא ידעתי איך להתמודד

אתאיסטים לא מכירים את מציאת ה'

ואין להם שום אמונה ותקווה בעולם

ככה יותר קל לשקוע בדיכאון ולאיתבד....

אני דווקא לא מבינה ת'דתיים שעושים את זה....חוצמזה זה גם חילול שם ה'

שלכאורה טוענים שלא רואים בחייהם את יד ה' יש רצון להתאבד.

בס"ד

אני לא חושבת שיש למישהו זכות לשפוט.

לא, זה לא בסדר שהם רוצים להתאבד\מתאבדים\התאבדו!נקודה.זה מזעזע! זה אסור מן התורה! אבל גם לשפוט אנשים זה אסור!

אתם לא יודעים מה עובר להם בראש, יכול להיות שיש להם הכל בחיים, אבל זה לא אומר, ואני לא מצדיקה אותם!

הם אנשים מסכנים, בסדר? זה מהו לא בסדר בשכל, וזה עדיין לא נותן לנו זכות לדון אותם בכלל...

נורא קל לשפוט בן אדם שרוצה להתאבד, "יש לו הכל, חברים, משפחה, בית וכסף, איזה חוצפה זאת לרצות להתאבד?"-אנחנו לא יודעים מה עובר אצלו בלב, אני באמת מבקשת שלא תשפטו, לא בכלל, ולא אותם...

ושוב, אני ממש לא מצדיקה את הסיבות שלהם, אף סיבה לא מוצדקת בלקחת לעצמי ת'חיים, לא את של עצמי ולא של אף אחד אחר, אבל עדיין...

בו.

בס"ד

|מושך באף ומנגב תדמעה| סורי יש לי אלרגיה רצינית לקלישאות חרטיות...

איזה כיף זה להגיד "הקב"ה לא מעמיד בנאדם בנסיון ש"הוא לא יכול לעמוד בו" בלי להגיד מה זה נקרא לעמוד! כשמישהו לא עומד בניסיון, מה קורה לו? הוא מתאדה? מתפוצץ מלחץ?? במיקרה הקיצוני ביותר הוא משתגע, וזה קורה וקרה לרבים רבים.... אז מה זה בדיוק "לא יכול לעמוד בו"?!

ובכלל, גם אם מישהו מסוגל להתמודד עם משהו זה לא אומר שהוא לא מתפוצץ מכאב וצער שקורע אותו מבפנים..

למה האנשים נוטים להשתמש במשפטים שיעני "אמורים להגיד" או ש"כולם אומרים" בלי לחשוב עליהם יותר מידי??...

אבגדה-יעני "יצאתי" עלייך, אבל זה לא מיועד דווקא  לך, זה לכל מי שמשתמש במשפט הזה....

תגלי עד כמה משפט זה נכון ואמיתי.

הרי אם כל תכליתך בעולם היא לעמוד בניסיון,אז למה שהקב"ה יעמיד אותך לפני  ניסיון שלא תעברי אותו בריאה ושלמה-בנשמתך? 

בעזהי"ת

המשפט אומר, 

'הקב"ה לא מעמיד בנאדם בניסיון שהוא לא ?יכול? לעמוד בו.'

המשפט לא אומר 'הקב"ה לא מעמיד בנאדם בניסיון שהוא לא יעמוד בו', כי באמת- אם כל ניסיון שהיו נותנים לנו, היה ברור שנעמוד בו- איפה פה הניסיון?

אלא, המשפט אומר- שהקב"ה נותן כח להתמודד עם הניסיון. ולאדם יש את הבחירה החופשית, אם להשתגע ו'לא לעמוד בניסיון', או לקחת את הכח שהקב"ה נתן לו, למצוא את הכח מתחת לאדמה, ולא להשבר.

מישהו יכול להביא לי בכלל את המקור של המשפט הזה? ["ה' לא מעמיד..."]

בס"ד

שאלתי מה זה אומר לעמוד.

ואבגדה- בנאדם שהשתגע לא עשה את זה מבחירה. יש מישהי מתוקה שאני מכירה, התעללו בה בבית כשהיא היתה קטנה... היא סכיזופרנית היום, את יודעת מה זה? יש לה חברים שהיא אוהבת אותם מאד, הבעיה שהם לא אמיתיים.... היא מדמיינת אותם. כבר כמה פעמים ראיתי אותה פורצת בפרצי צחוק היסטריים ועונה משו לאוויר. אז מה את אומרת, היא לא עמדה בנסיון?? מה קורה למישהו שלא "עומד" בנסיון??

"...שלא תעברי אותו בריאה ושלמה-בנשמתך",דהיינו שלא תעברי שום עבירה-שפוגעת בנשמה(שיגעון לא פוגע בנשמה,אולי ברוח או בנפש),אעפ"כ ייתכן שאת צודקת מכיוון שזה לא היה ברור מספיק והיה צריך לדייק את זה.

מת"וש צודקת ממש.

מזתומרת שלא תעברי עבירה שפוגעת בנשמה?!? שיגעון לא פוגע בנשמה?? הוא מוציא אותה מכלל פעולה!

ואם אתה אומר שגם להשתגע זה בגדר לעמוד בנסיון, אז מה ההגדרה של לא לעמוד בנסיון? יש לך דוגמה?

להתאבד-זה לא לעמוד בניסיון.

הנשמה לא נפגעת מזה שהיא לא עשה שום דבר,כאשר זה אינו באשמתה.

עכשיו.

רוב האנשים לא מתאבדים משיגעון. מיש מתאבד משיגעון זה באמת לא אשמתו,אבל לא מכיוון שהוא מסכן,אלא מכיון שהוא לא יכל לשלוט בעצמו,או שלא היה מודע לבעייתיות אבל בכל מקרה אחר זו אשמתו.

אני פשוט אוהבת אותך!!!!!! תודה על התגובה המקסימה!!!! את הזויה!....בחיי....ה-ר-ג-ת אותי...וגם הוצאת לי ת'מילים מהפה...תודה.

בס"ד

מי שהתאבד בטוח היה באותו רגע בחשיבה לא צלולה או שהוא פשוט מטומטם מטבעו. כאב יכול להרוס את החשיבה הצלולה. בדוק ומוכח. ולא את ולא אני לשפוט אשמתו של מי או של מה זה.

ובכלל, התגובה שלי על הנסיון שלעמוד בו וכל זה לא היתה דווקא לגביי התאבדות אלא בכלל.

התגובה שלך כן הסבירה לי קצת אבל עדיין אני צכה לחשוב על זה ואין לי כח כרגע...

בדר"כ אנשים נורמטיבים לגמרי (בהרבה מהמקרים).  

זו לא חוצפה, זה איך לומר? טבעי...לפעמים לשים קץ לחייך הוא רגש טבעי, עם כמה שזה לא נשמע. 

אדם נמצא איפה שהוא מרגיש שהוא חיוני ויעיל, אדם נמצא איפה שהוא מרגיש שטוב לו, ולא רק רע. 

אם אחד משני הקריטריונים האלה נפגעים- בהחלט אפשר להגיע למצב של מחשבה טבעית להתאבד.

בס"ד

הבן אדם יכול להיות גאון!מקסים!חמוד!חתיך!אין עליו, בזה יש לו בעיה, זה לא שפוי שבן אדם רוצה להתאבד.

זה לא "לפי חוקי הטבע" או איך שתקראו לזה, אבל זה עדיין לא נותן לנו סיבה לשפוט...

אני הייתי פעם במצב כזה כמו שרשמתי למעלה ואני שפויה לגמרי

יש לי חברה שעד תחילת השנה רצתה להתאבד והיא שפויה לגמרי

קיצור אי אפשר להגיד שכל אלה עם הרצון הם לא שפויים

יש כאלה שפשוט רע להם ונמאס להם אז הם רוצים להתאבד

בס"ד

אבל המחשבה הזאת של "לרצות להתאבד"-היא חוסר השפיות

חס וחלילה לא אמרתי שאת חסרת שפיות, שלא תביני אותי לא נכון=]=]

תסלחי לי,אבל אין אדם שפוי! כול אחד והדפקטים שלו..

למה את יכולה לקבוע מי בסדר ומי לא?!

אולי בענים שלנו זה לא הגיוני להתאבד,אבל יש קבוצה גדולה של אנשים שחושבת:"שטוב מותי מחיי"

לא ברמתו-אבל בהחלט בדרכו.

תביני שהם יכולים להיות אנשים שהשכל אצלם עובד בדיוק כמו שלך אבל הם פשוט לא שפויים.

הם ידברו כמוך, יתנהגו כמוך ואת אפילו לא תשימי לב שהם לא שפויים.

אל תשפטו אנשים כאלה עד שתגיעו למקומם. ואני מבטיחה לכם שהמקום הזה הוא לא קל כלל.

המחשבה של טוב מותי מחיי באה לרוב כחלק מחוסר שפיות או שזו מחשבה של אדם ש"משחק" עם הרעיון של אני ימות כי נמאס לי וכדומה.

ומה שבאתי לומר זהשלא מדובר פה שפשוט הם נולדו עם עיניים אחרות ולכן הם חושבים אחרת.

הם נולדו עם שכל כמו שלי ושלך והשתמשו בו לרעה.

הם לא ממש משתמשים לרעה בשכל שקיבלו.

הם אנשים לא שפויים לעניין המוות!!!

יש להם ג'וק בשכל שאומר להם שאין דרך מוצא, שהם לכודים, שאין מי שיבין אותם, שאין מי ששומע אותם, והם מפחדים ממש לבקש עזרה כי מה שהולך להם בראש זה שהם יפגעו בזה שהם יקבלו עזרה.

מבינה את האבסורד?!

זה חלק מחוסר שפיות...הם לא מפעילים את השכל כשהם חושבים על כזה דבר, הם אבודים בתוך עצמם.

וכן אתם יכולים להגיד שמדובר בבריחה מהמציאות(ואני גם חלקית מסכימה). אבל המציאות שקיימת להם בראש זה שאין מוצא מלבד המוות.

וכשהם עושים את זה לא מעניין אותם לא מה כתוב בתורה ולא מה שלום האנשים שישאירו אחריהם.

באמת אני מבקשת א-ל תשפטו אותם!!!!

לפעמים בנאדם מגיע למצב מסויים שהוא לא יודע איך להתמודד וכל מה שהוא עושה בחיים זה כלום (לפי דעתו)!!

אז לפעמים הדרך להתמודד זו התאבדות..לא להיות  קיים בכלל!

"דרך התמודדות" (במרכאות כן?!)

כולנו במובן מסוים בורחים הממציאות..

(ואני דוגמה קלאסית לעינין ׂ)

בס"ד

מי שמגיע למצב הזה של לרצות להתאבד, לפני זה הוא הגיע למצב של יאוש, לא רק מהסביבה שלו, אלא גם מעצמו. הבן אדם התייאש מעצמו-אם מישהו מקנא במצב הזה, אני לא מקנאה בו.

ואני אגיד את זה שוב ושוב-אני לא מצדיקה אותם! אבל תבינו את המצב בו הם נמצאים, ותפסיקו לשפוט.

סבבה, זאת בריחה מן המציאות-אבל הם התיאשו מלחפש דרך אחרת, הם התיאשו מהסביבה שלהם, ומעצמם, הם לא מאמנים שיש להם דרך אחרת-ובמקום להבין אותם אתם מזלזלים בהם.

בן דוד של אבא שלי אחרי מלחמת לבנון הראשונה, התאבד. הוא היה חייל במלחמה, הוא נשאר האחרון מתוך כל החברים שלו מהפלוגה-האחרון. הוא היה נשוי, איש עם ילדים, בעל חברה גדולה, לא היה לו חסר כסף, לא היה חסר לו כלום, גם יופי לא-והוא התאבד בכל זאת, ולמה? הוא לא יכל לסבול את המחשבה שכל החברים שלו נהרגו והוא נשאר בחיים.האם אני מצדיקה את זה?ממש לא!אבל מישהו רוצה להיות במקומו? להיות במקומם?!

תחשבו שוב לפני שאתם פותחים את הפה...

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.