בס"ד
לפני כמה זמן היה לנו דיון בכיתה (כן, כן-שעוד היה דבר כזה שנקרא "שיעור נורמאלי") על מצב הדור שלנו, עד כמה שהוא התדרדר וזה הגיע (הדיון) שהמצב שלנו יותר חמור מהמצב של דור יציאת מצרים (להזכירכם, הדור ביציאת מצרים היה במ"ט שערי טומאה, עוד דרגה אחת, והקב"ה היה משמיד אותם...), אני ממש לא הסכמתי, כי אם המצב שלנו יותר חמור ממה שהיה אז, אז איך אנחנו נמצאים פה בכלל?! הקב"ה היה צריך כבר להשמיד אותנו!
בשבוע האחרון פנה אלי הקומונור של הסניף שלי ואמר לי שהוא מכניס את שבט הראה להדרכה (אני מדריכה של שבט הראה סתם להבין למה זה הבהיל אותי...) מהסיבה שאין מדריכים, ואין שבט נעלה. הסניף שלנו חדש (3 שנים) וכל המדריכים שבו הם שבט הגבורה, חוץ מ4.. המצב הוא כזה, חודש אירגון נשארים 4 מדריכים. הקומונר שלי הלך ישוב, ישוב וחיפש מדריכים לרפואה-התוצאה-אפס מדריכים, הוא הלך למחוז, התוצאה-אפס מדריכים. הוא הלך לפ"ת, סניף מלאבס (סניף שהיה בין הסניפים הגדולים בארץ)-התוצאה-אפס מדריכים ואפילו להם חסרים מדריכים. הוא הגיע לת"א, וגם שם אותה תוצאה... אין מדריכים.(אה, פ"ת ות"א היו אופציה אחרונה כי זמן הנסיעה הוא חצי שעה, 40 דקות)
אחרי זה התחילו מחשבות בראשי, אולי זה בעצם נכון, מצב הדור שלנו יותר חמור ממצב הדור שביציאת מצרים? הנוער של ימינו, איפה הוא?לאן נעלמו כל המדריכים?? יש כמה אפשרויות- או שכולם "באריאל" ואין סיכוי שהם יבאו לסניף מעורב (וטוב שכך...) או שכולם "הורידו את הכיפה"?! או שיש חצי ב"אריאל" וחצי בצד ההפוך לגמרי שלא יכולים לתפקד כמדריכים, ויש באמצע, כמה וכמה, שיכולים לתפקד כמדריכים, ומוכנים לבוא להדריך בסניפים מעורבים? יכול להיות שזה המצב של הנוער היום?! איפה כל הנוער?!
]