אני לא צריכה לחפש חברות אמיתיות, חברות נפש.. יש לי מלא לידי.. נשמות, אחת אחת..

ב"ה!! תודה הקב"ה שזיכית אותי בחברות כאלה!!!!

אוי חברות טובה...

זה דבר שבאמת צריך!!

[חברת הנפש שלי כבר 4 חודשים בחו"ל בשליחות ]

מסופר על חוני המעגל אשר התעורר משנתו לאחר שבעים שנה, ו

נוכח לדעת שאין אנשים המכירים אותו - שאין לו חברים.

צערו היה כה רב, עד שביקש רחמי שמים ומת -

רבא אמר על המקרה של חוני: "היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא" (תענית כג.) 

הרמב"ם הציג שלושה סוגים של חברויות: 
א.´חבר תועלת´. 
ב. ´חבר נחת´. 
ג. ´חבר מעלה´. 

החברות מהסוג הראשון: 
"חבר תועלת" - היא חברות להשגת דבר מה, שותפות. כאשר תסתיים השותפות, בטל הקשר. 

החברות מהסוג השני: 
"חבר הנאה" - חברות/אהבה שקיימת בין בעל לאשתו. (השאיפה בחיי הנישואים להגיע למדרגת ´חבר מעלה´) 
"חבר ביטחון" – חברות שהיא בין עמיתים למקצוע, תלמידים בכיתה, חברים בתנועת נוער וכו´. ההנאה היא בעצם קיומו של הקשר, לכן הוא מחזיק מעמד לטווח רחוק. האחד בוטח באחר שיבוא לעזרתו ולא יבגוד בו – בן ברית. מספר לו את צרכיו, מצוקותיו ומחשבותיו. כל אחד מהחברים יודע, שבבוא העת האחר יהיה נמצא בשבילו. 

החברות מהסוג האחרון: 
"חבר/אוהב מעלה" - חברות שבה רצון החברים, בסיס החברות להתעלות בעבודת ה´, חברות לשם שמים.

המטרה היא להוסיף אור בעולם, לעזור לזולת לקרב את הסובבים. זו היא החברות הנעלה ביותר.

היא גם מעלה את האדם עצמו בדרגה.. גורמת לו להגיע אל השאיפות שלו, ברוחניות ובהגשמת עצמו..

איך מוצאים?

מתפללים הרבה..

ומנסים להעמיק קשרים עם חברים שנראים לך אנשים טובים-

שיקדמו אותך ואתה תוכל לקדם אותם..

בהצלחה..

ברוך ה' יש לי מלא חברות! אני ממש לא בודדה, לא חסר לי עם מי להעביר את הזמן...

אבל חסרה לי מישהי אמיתית, חברה ללב! מן צמד חמד שמספרים הכל ולא משנה מה יחשבו...

תמיד זה הפריע לי! אבל הגעתי למסקנה שזה פשוט יבוא! בעז"ה יבוא בעתיד ואני מחכה ומקווה שמהר!!!

יכול להיות שה"מישהי" הזאת, תהיה בכלל הבעל שלי...

אז אל תתייאש! ובינתיים אפשר לכתב לדפים! תתחבר איתם! הם מקשיבים נהדר ולא מפריעים!

"מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד!

מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד!

מישהו לרוץ איתו בגשם החזק

שבתוכי תמיד יורד

ולא נפסק!!!"

אני גם מזדהה על הרצון,-העצוב זה שלי הייתה חברה טובה מאוד!!!!!עד שקרה משו מטופש (נעלבתי מאיזה שטות ולא נתתי לזמן ולה לרפאות את זה )ועד היום אני סובלת מיסורי מצפון שנתתי לזה להתפוצץ -אני רואה אותה עם החברה החדשה שלה ונפגעת!!(היא עדין חברה שלי אבל לא כמו פעם......וזה כואב מאוד!!!

אני מכניסה את עצמי לדיכאון ועצבות כי אני רואה כל מיני דברים שהיא עושה שעשתה איתי בעבר.....!אוי זה עצוב

אם למישו יש רעיון איך יוצאים מזה??!!!!

ביינתיים יש לי המון חברות מסביב -אני לא לבד אבל....זה אחר!

(דיברתי אתה המון פעמים ו.........ואמרנו אולי נעזוב וזה ייקל עלי אבל אני לא מוכנה לוותר עליה חוצ מזה שאם אני יעזוב (אותה)זה עוד יותר יכאב לי אז בינתיים אני נקברת ומנסה לקום!

בהצלחה לכל מי שרוצה ומאחלת לו בחיים הרבה אהבה ולא לשכוח לא להעלב מכל שטות ותמיד אבל תמיד לדבר ולהגיד מה יש!!!!!

יומטוב!

עד מקום מסוים....

השם של כולם-

נראה לי שזה קורה לכל אחד באיזה שהוא שלב וצריך ללמוד לעבור הלאה ולהתקדם... הזמן יעשה את שלו ולאט לאט זה פחות ופחות כואב ובעז"ה זה רק יבנה אותך ויעשה אותך בנאדם טוב יותר...

תתפללי.. תספרי לאבא כמה זה כואב!!! ובעז"ה עוד יהיה טוב...

ממש בהצלחה!!!

בסוף יוצאים מזה.. אבל זה לגמרי לא קל.

דברי איתי באישי אם את רוצה

זה עצוב אני כבר שנה ככה!!!!!!!!

איזה יחזק זה רק שובר אותי .................והלוואי שאנ יתבגר פעם ויבין שאנשים לא נשארים מה שהיו??!!!!!!

וואי נימאס לי אין לכם מושג !

שלא תעברו את זה בחיים (ספרתי לה הכל והיא לי ואני מאמינה שהיא לא מספרת ואני חולה עליה ואוהבת אותה ותמיד אני גם עוזרת לה בהכל ואז אני נעלבת כי היא לא שמה לב או שהיא לא מחמיאה או שהיא לא עוזרת לי ........

אי אי זה צורם!!!

שאחד התבגר ועוד לא התרגלתי אליו,והשני נהיה ילד קטן ואני לא יכול לסבול אותו.

יש לי עוד חברים,אבל לא היו לי הרבה חברים טובים כמותם.

אני במצב בערך כמו כנרית-יש לי חברים טובים אבל לא חבר נפש.

וחוץ מזה לדעת-בן אדם שיש לו חבר אמיתי הבה פחות יחפש חברות או קשר עם המין השני.

עכ"ל

יש לי חברה מאוד טובה 

(מאז כיתה ב'

ואנחנו מלא יחד(קרבית...)

ותמיד אני שמחה שאנחנו יחד 

תמיד טוב שיש לך מישהו שאת יודעת

שהיא באמת אוהבת אותך ורוצה לעזור לך

ולהיות איתך ואת מרגישה אותו דבר...

ובקשר למה שאמרת באמת שתינו לא מחפשות חבר בניגוד לכמעט כל שאר השיכבה שלנו

אנחנו החברות הכי טובות ואין לכם מושג כמה אנחנו שונות....

גם מבחינת מראה וגם מבחינת דעות...

דעות מנוגדות בין חברים

אנחנו שלישיה של בנות.

אני וזלדה חברות מכיתה ב', ושושנה הצטרפה אלינו בכיתה ד'.

מאז- אנחנו לא נפרדות.

עכשיו:

אני בת 16.5 ילדה מעופפת, רוחנית כזאת, מאוד שואפת גבוה, דוסית, בל"חית בטירוווף, פנאטית רצח, אולפניסטית...הולכת לעשות שירות לאומי.

זלדה, בת 17.5. היא גם דוסית, תכל'ס, אבל הולכת לפעמים עם קצת [לא הרבה בכלל!!] פתוח, צמוד... היא ברסלבית כזאתי, פנאטית אבל בקטנה, לא סובלת אולפניסטיות ושפיצים, רוצה להתחתן "בעיתו ובזמנו"..הולכת בעזרתו^ לעשות שירות לאומי

שושנה, בת 18.- לא דוסית בעליל, פתוח, קצר, מכנסיים, מלאא בנים, רק לועזית ומזרחית... ממלכתית בטירוף, ואולפניסטיות-- זה משו שהיא לא אוהבת ב-כ-ל-ל. לא רוצה להתחתן עכשיו, וגם לא שנה הבאה. וגם לא עוד שנתיים. כנראה אחרי צבא..

ואנחנו שלישיה של-א נפרדת!!!!!!!!!!!!!

פשוט- כלום. אבל כלום!!! לא יפריד ביננו~

כבר מלאא אמרו לי שאנחנו מאגניבותP=

[אגב, שלושתנו באותה שכבה, כיתה י"א, כל אחת באולפנא אחרת, פשוט אני קטנה בשכבה ושושנה עולה חדשה אז השאירו אותה שנה... ועוד פרט חשוב- אנחנו שכנות. זלדה גרה מולי ושושנה לידי..]

וזה הדבר הכי טוב שהיה לי בחיים!!!

די עם הציניות! זה גועל נפש!

"צרת רבים חצי נחמה"

אני לא רוצה שיהיה לי אדם כ"כ קרוב..

זה מרתיע,ועלול לאכזב. אין לי אמון באנשים,רק במחשבים

כי אם היא מתפרקת זה התמודדות רצינית מאוד..

למדתי להיות חברה טובה של יותר מאחת.. יש כמה בנות שאני יכולה לדבר איתן על ה-כ-ל, ויש כאלה שרק בנושאים מסויימים אבל לגמרי לעומק.

אבל באמת בחברת נפש זה דבר מדהים! מלא פעמים זה הבנאדם היחיד שמתאים/שייך/אפשר לדבר איתו..

אבל זה הזמנה לתלות חברתית.....

לא סביר במיוחד שהוא מחפש פה

הוא מספר כאן את תחושותיו, ומשתף... ככה נראה לי אבל תשאלו אותו.

גם לי היתה חברה כזאת, בעצם שתיים, חשבתי שזה חברה כזאת מהסוג

של, כאלה שכיף לעשות איתם דברים, ולבלות.

ואז, היה לי קושי ממש גדול שהייתי חייבת לדבר עליו

ופתחתי את זה לפניהן (כל אחת בנפרד) וגיליתי

שהם פשוט החברות הטובות שלי שכל אחד היה רוצה.

היה לי כ"כ טוב לפתוח את זה לפניהן,

ועוד יותר טוב לגלות שבעצם יש לי חברות טובות כאלה.

אז לענ"ד, תנסו לראות איזה חברות/ים יש לכם והם מתאימים, ואיתם תחזקו את הקשר.

הייתה לי חברה ממש טובה..ויום אחד היא פשוט בואו נקרא לזה..בגדה בי

ככה שלא תמיד חבר שאתה חושב שהוא אמיתי הוא כזה..

פשוט -------  אמר לי שזה היה נשמע בצחוק

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...