חוץ מלהתרגש מזה שגמרתי ת'שביעית, ולעשות חגיגות בירושלים, לנסוע עם חברות, לאכול מלאא...
אז עשיתי גם משו לנשמה.. [ועל זה קרדיט לדוד שלי, שאתמול התקשר להגיד לי ללמוד את זה..]
אז ככה:
מכירים ת'ספר "נתיבות שלום"? זה איזה ספר כזה של חסידות..
אז דוד שלי, כפרה עליו, קנה לי אותו.. [יש של כל מיני.. לי הוא קנה את חמישה חומשי תורה, אבל יש גם של חגים וכאלה..]
קיצור--
אתמולה וא התקשר אלי, ואמר לי שהוא למד שם משו ממש יפה לקראת פרשת קורח [השבת הקרובה, מי שלא יודע..], ושווה לי ללמוד.
אז היום היה לי משעמם באולפנא, ככה כשבאתי מהפנימיות לכיתה, ועד שהתחילו לדבר איתנו על שנה הבאה, ופשוט פתחתי ת'ספר, ולמדתי. למדתי כמו בייניש כזה אמיתי, שמדבר עם עצמו, ושואל שאלות, והספר עצמו נראה כמו גמרא [חוץ מזה שגמרא זה פי אלף יותר גדול...].
כל החברות שלי ישר באות אלי: "מה את לומדת גמרא??"
אבל אחרי שהן ראו שאני רצינית, הן באו, טפחו לי על הכתף, אמרו לי סחטיין, ובת אחת אפילו באה והתעניינה במה שאני לומדת [הבת האחרונה שמתאים לה!!! הכי לא דוסית בכיתה, באה ושאלה מה זה, והתעניינה...]
קיצור-- חבר'ה-- באמת שכדאי לנצל ת'חופש ללמוד דברים בשביל הנשמה. לא בשביל הבגרות, לא בשביל המבחן, לא בשביל התעודה, לא בשביל האוניברסיטה.
פשוט בשביל הנשמה, כדי שיהיה לכם חופש באמת מוצלח-- גם מבחינה רוחנית, וגם מבחינה גשמית-- כי זה יכול לקדם אותכם המון בכל תחום!!!
[דוגמא? מה שעכשיו למדתי. על עניין הגאווה. זה יכול לקדם אותי. ללמד. לפתח.]
אז ממש ממש ממליצה בחוםם ללמוד משו. אפילו תנ"ך, חוברות של "מרכז", ספרי אמונה, הלכות... משו קטן ומחזק, ותראו איך החופש שלכם יהיה שונה וטוב יותר!!!
חופש מועיל!!!









