מפחיד אותי לחשוב מה יקרה אחרי שאמות אז אני מפחדת לחתום כי זה יכניס אותי לפחדים נוראים

אבל זה ממש חשוב

שבו אתה מאשר שאתה מסכים שיתרמו את אבריך לאחר מותך

בס"ד

ת'אמת, אני די חוששת מהעניין... לא מעונינת שהאברים שלי יהיו בתוך גוף של ערבי, מצטערת, אני גזענית בכל מה שקשור בערבים. אם, בעז"ה וזה יקרה, שיחתמו לי ויבטיחו לי שאם אני לא רוצה האברים שלי לא יהו בתוך גוף ערבי, אני לא חושבת שתהיה לי בעיה.

אין אפשרות לבבחור למי לתרום ולמי לא.. אם אתה חותם- אז זה נתרם לבנאדם הראשון ברשימה שמתאים [סוג שם וכו'...]

גם אני לא ממש מתלהבת מהרעיון שהאיברים שלי יהיו בגוף של איזה ערבושק... אבל אני חושבת שזה נכון לחתום על כרטיס כזה בגלל הסיכויי של להציל יהודים.

זה או הכל- כל בנאדם.. או כלום.

ואני מעדיפה הכל...

כלומר שבני המשפחה יכולים לסרב לתרום את האיברים גם אם חתמת על כרטיס אדי. הכרטיס הוא רק כדי להראות להם שאתה רוצה להתרים.

היה לפני חצי שנה בערך מקרה כזה של אחד (נראה לי ספורטאי) שחתם על כרטיס אדי והמשפחה שלו לא הסכימה לתרום, והיה על זה הרבה רעש בתקשורת

תכל'ס, מצווה- לגבי זה אין מחלוקות, להציל חיים של יהודי במותך, עולם ומלואו.

לגבי האופן שזה נעשה, ושעת המוות, -- (ובגלל זה אאל"ט יש עוד מסגרת כלשהיא לתרומת אברים חוץ מאדי. )

כל עוד התנאת שזה באישור איש-דת לבחירת המשפחה. אין שום בעיה הלכתית.

(אני אישית צירפתי פתק שאעדיף, שהאיברים יצילו חיים של יהודים.)  

יש כאלה שמאשימים את הרופאים בזה שהם 'ממיתים' אנשים (לפי ההגדרה ההלכתי) כדי שיוכלו לתרום את איבריהם ולא מחכים עד שאיש-דת יופיע. לדעתי, זו רק האשמה...ממש הזוי להאשים את הרופאים בשחיתות.

בס"ד

זו מצווה חשובה וענקית!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

התלבטתי אם לחתום- הרבה רבנים אוסרים את זה, כי הרופאים מנתקים את הבנאדם מהמכשירים לפני שהוא מת סופית, (במילים אחרות- עוזרים לו למות..) אבל כל אחד והרב שלו..

כאילו עם חס וחלילה אני אמות לפני תחית המתים, אז מה יהיו לי חתיכות חסרות??? אולי אני אתרום את הקרנית....

אבל המשיח יגיע עוד כשאני בחיים אז אני לא ימות ואנשים כבר לא יצטרכו (איך שלא כותבים) איברים................

אז מסכנה לא צריך לחתום

כי המשיח אוטוטו פה!

אף אחד לא באמת יודע מה יהיה בתחיית מתים.. לי למשל אמרו פעם שבתחיית המתים לא כל נשמה תחזור בדיוק לגוף שלה שנמצא בקבר...תחשבי על זה.. יש המון נשמות שהגוף שלהן עכשיו הוא רק שלד..=]]]

אני לא נראה לי שאני יתרום,

זה מפחיד אותי פשוט לחשוב על זה.

אני לא רוצה להשלים עם זה שאני יום אחד ימות.זה קשה.

אם חס וחלילה חס ושלום אני אמות ויהיה אפשר לתרום ת'אברים שלי-

ברור שיתרמו..

אבל תכל'ס זה לא משנה אם יש כרטיס אדי או לא-

בכל מצב המשפחה של הנפטר יכולה להגיד כן או לא.

גם אם יש לי כרטיס המשפחה שלי יכולה להגיד שהם לא מסכימים לזה.

וגם אם אין לי כרטיס המשפחה שלי יכולה להגיד שהם מסכימים.

אז חוץ מההרגשה הטובה, מה שכרטיס אדי נותן- זה קדימות ח"ו אם האדם שיש לו כרטיס יצטרך..

לא יודעת אם אני אעשה כרטיס אדי- ישמצב..

בעולם? בלי הגוף שלההם?????????? אני יודעת שזה לא קשור אבל באמת אני רוצה לדעת

זה מצווה מאד גדולה לתרום איברים,אבל באדי אין פיקוח.כלומר אם יהיה לך מוות רק במח-יעני קליני-;הם ינתקו אותך מהמכשירים-יהרגו אותך למרות שהמון אנשים התעוררו מזה...

יש ארגונים כאלה אם פיקוח מעולה של רבנים.

ודניאלה-דבר ראשון אם אתה תהיה עם הגוף שהיה לך אז מה יעשו כל האנשים שנפטרו לפני הרבה זמן וכל מה שנשאר מהגוף שלהם (שהתולעים לא אכלו...) יהיה עצמות ואומרים שמי שתורם יקבל חדש...

כל רב אומנר משו אחר...

אבל אף פעם לא שמעתי שאומרים שלא יהיה גוף-אם את רוצה תשאלי את הר' אבינר הוא עונה על הרבה שאלות כאלה...

בהצלחה!

סורי על החפירות!

אם יש לך את היכולת להציל חיים של מישהו אחר- אז למה לא?! 

יש כאלה שזה גורם להם לחשוב על המוות..

נכון, זה מצווה, אבל בדוגרי, אנשים שלא עושים הם אנשים רגילים מאוד ואפשר להבין אותם..

אני אישית עוד לא בגיל, אז..

א. חשוב לי להגיד שאני מדברת מנסיון - אח שלי תרם את איבריו. למה חשוב לי להגיד? בשביל שתבינו שאני לא מדברת מידע שצברתי אלא מדבר שעברתי ושאני יודעת.

אז ככה- לגבי תחיית המתים, השאלה הזאת מאוד נפוצה, וזאת אחת התגובות ששמעתי הכי הרבה כשספרתי לאנשים שאח שלי תרם, ה' בורא אדם. בורא עולם. אני בטוחה שהוא יסדר אברים בתחיית המתים למי שהצטרך..

לגבי העניין ש"הרופאים הורגים אותך"  - יש שני סוגי מוות שאפשר לתרום בהם, מוות לבבי ומוות מוחי, יש בדיקות בשביל לגלות אם זה באמת מוות סופי.

יש חוק במדינת ישראל שצריך לחכות 24 שעות בשביל לעשות את הבדיקות האם המוות המוחי הוא מוות סופי [על מוות לבבי אני פחות יודעת, בגלל שזה לא מה שהיה לאח שלי] ואח"כ עושים בדיקות  רציניות, הם לא סתם קובעים מוות. אני חותמת לכם על זה!

וגם כאשר יש מוות מוחי או לבבי, יש שתי אפשרויות, או שהמשפחה כן תסכים או שלא, ולכן הם לא יכולים לקחת את האופציה של "נשאל אותם לפני שאנחנו יודעים שהוא מת", בגלל שאם הם עונים לא, הרופאים מאוד מסתבכים..

יש מתאמי השתלות, שהם בד"כ מלווים את המשפחה, הם מאוד רגישים ועדינים, לא לוחצים ומסבירים. יש אנשים כ"כ טובים! המרכז להשתלות בכלל  לא מחפש אנשים להרוג אותם, הוא מחפש להציל חיים. ומאיפה שאפשר לצערם הם עושים את זה. [אגב, הם גם דואגים אח"כ למשפחות השכולות - יש קבוצת תמיכה פעם בחודש, ויש איתם קשר..]

טוב התחילו לדבר על זה וכמו שאחי שפמנון ציין - אם חותמים על כרטיס אד"י אתה נותן את הסכמתך שהתרומה תגיע לכולם! - ערבים, דרוזים, יהודים, חילונים, דתים ,חרדים.. כ-ו-ל-ם!!

אנשים- זה לא סותר את המצווה הגדולה, אומנם הערבים הם אוייבינו, אבל ה' ברא אותם, אז מצווה - יש.

ולגבי זה שאנחנו לא רוצים שזה יגיע לאויבינו, אצלנו במשפחה חלק מהאברים של אח שלי הגיעו לערבים.

הלכנו לרבנים ,דברנו איתם.הרגשנו לא טוב עם התרומה.

ואחד הדברים שעזר לי לקום מהפצצה הזאת שקיבלו ערבים את איבריו זה מש'ו שרב היישוב אמר לנו - "שווה להציל אפילו 100 ערבים בשביל להציל אפילו יהודי אחד" -ואנשים, המושתלת לב של אח שלי, היתה צריכה לנוח כל 10 מדרגות שהיא עלתה, ועכשיו היא יוצאת לטיולים שנתיים עם האולפנה שלה, כשפגשנו את המושתלים הערבים, שני מושתלי הכליה שיחקו כל המפגש מתחת לשולחן, זזו, עשו בלאגן..- אין דבר נפלא מזה!!

וכמו שהרב של היישוב אמר לנו כשהוא ראה את התמונה של המושתלת לב- "היא בטוח תהיה אמא ל10 ילדים ויותר, ואם לא אז היא תהיה רבנית"

וכמובן, אתה יכול לחתום אבל המשפחה לא תרצה.  המרכז להשתלות איברים והרופאים לא כופים עליך. הרב של היישוב שלנו אמר שהכי חשוב ,גם אם אתה לא חותם וגם אם כן, אם אתה בעד- לידע את המשפחה!

אפשר לבקש שכל התהליך ילווה ע"י רב.

טוב, העברתי את המסרים יותר דרך סיפורים נראה לי ולא דרך עובדות שלמדתי מהסיפורים, אז תסיקו מכל דבר מסקנה..

אם יש שאלות, תשאלו בכיף, כי אני באמת מדברת על הנושא דיי חופשי.

בע"ה שאף אחד לא יגיע למצב הזה של שימוש בכרטיס, אבל באמת "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו"

חיים טובים ושמחים!

והצדעה למי שקרא עד כאן

אך, יצא לי קצת מבולבל ומבולגן..

אבל זה ממש מפחידדדדדד...עושה לי צמרמורת לחשוב על זה..

מצד אחד,

זו מצווה ענקית להציל חיים של עוד מישהו מישראל,

ולדעת שבזכות האיבר ההוא שאתה הסכמת לתרום מישהו ימשיך לחיות כראוי מבחינה בריאותית..

מצד שני,

מי אני שיש לי את הזכות להזיז שערה ביצירת הבורא??!!

הוא ברא את הגוף שלי בצורה כ"כ מחושבת ויפה, שאין לי זכות אפילו לחשוב על אפשרות כזו.....

וגם, כל העניין של תחיית המתים, נכון, אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת מה יהיה,

ואיך הקב"ה יחזיר את הנשמות האלו לעולם הזה...אבל עדיין אנחנו גורמים לשיבוש כלשהוא, לא?!

(לא חשבתי בכלל על הצד של המוות, כמו שעוד אמרו כאן...

שיש בעיה בניתוק האדם מהמכשירים לפני שהוא מת סופית...

זו גם סיבה למחלוקת...)

כמו שראיתם, אני עוד דיי נטרלית..ואלו דעותי בינתיים (למרות שנראה לי שאני נוטה לכיוון של הצד השני..)

אשמח אם תאירו את עיניי..

המשך יומעולה

וmp123 אשריך על פתיחת השרשור!~

זה כאילו לבוא ולהגיד- אני רוצה למות...

מי שכ'כ חמוווד ורוצה לתרום אברים שיתרום כשהוא עדיין בחיים!!!!!!!!!!!

כמעט ואין לך סיכוי להמשיך לחיות..

אבל בדיוק קראתי (הלכתי לבדוק ת'נושא) על איזו אחת שנתנה קיליה\כיליה אבל אז האחרת הזדהמה או משו בסיגנון ובגלל שהיה לה רק את וגם היא לא עבדה אכשיו אז היא מתה.........

גורם לך לרצות לתרום נכון?

צודק!

אני עדיין לא גיבשתי לי תשובה סופית..לכן הראתי שני צדדים..

אלו דעותיי,

תודה שהארת את עיניי, הסקתי מזה כמה מסקנות!

תודה רבה והמשך יומעולה

אני יודעת שיש רבנים..רובם..לא מתירים כרטיס כזה כי הם לוקחים את החלקים ולא משתמשים בהם מיידית..אלא שיהיה אצליהם..ואם יצטרכו אז יקחו ולפעמים לא משתמשים באיברים ואז הם נזרקים

אני לא יודעת אם זה נכון.ככה שמעתי ממישהו ששאל רב וזה..

אני אומרת..איך שבאת לעולם ככה תחזיר את עצמך..

נכון שזה יכול להציל אחרים..אבל אפשר לתרום גם בלי כרטיס אדי!!!

אחד שכביכול יותר קרוב לדת ושאר הרבנים שלא מסיכימים ב100% לאדי מסכימים לגביו

http://www.health.gov.il/transplant/halacha.htm

לא הייתי לומד כלום מהוכחה הלכתית מהאתר של משרד הבריאות

לא רע בכלל. 

צריך להעמיק יותר לפני שחותמים, בלי ספק.

חוץ מיזה, איך בכלל עושים את זה? איך חותמים?

הראשונה: מותר הלכתית לתרום איברים?.. איך תקום בתחיית המתים? בלי כבד, כלייה, ועצמות? 

הלכתית, כל עוד האדם מת גם על פי ההלכה, ולא רק ע"פ הרפואה- מצווה.  

לידיעתכם, חברי לישיבה- כשאתה בקבר, כל האיברים נאכלים ע"י תולעים ושאר ג'וקים ומזיקים- תחיית המתים זה נס - אם הקב"ה יכול להחזיר את כל האיברים שלך למצב הקודם, להחזיר את הנשמה- הוא בטח גם יכול לקמבן לך איזו כלייה חדשה...

 השנייה: לא מוזר להיקבר בלי האיברים שלך?  בלי רגל, בלי.....

כנ"ל 1. חוץ מזה- מוזר, לא מוזר...מצווה- אני לא הולך להרגיש את זה שאני אהיה בלי איברים

 השלישית: אתה לא מפחד שהאיברים שהאיברים שלך ילכו לערבי? 

אני אקח את הסיכון, רוב המדינה, וכך רוב מבקשי התרומות הם יהודים- ולכן, ע"פ רוב- האיברים יופנו ליהודים- (אפשר גם לעשות כמוני ולהדביק פתק קטן מאחורה שמוסיף בקשה שהאיברים יופנו ליהודים המבקשים)

הרביעית: איך אפשר לחתום? 

וזו השאלה החשובה ביותר. זו המטרה של הכרטיס-  אם בזכות זה שאתה מחצין את הכרטיס, עוד שניים-שלושה יחתמו- מה טוב? [הייתי הראשון בשכבה, אחרי באו עוד 4 ב"ה...]

מאז שחתמתי המון השתנה- אז היה אפשר בכמה לחיצות באינטרנט לדאוג לחתימה. אני יכול להרחיב ולספר:  אבל אם תשוטטו בעצמכם באתר שלהם, ככה זה ישאר לכם בראש עד שתגיעו לגיל המתאים.   

http://www.agudatadi.org.il/

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני רואה חיים של מישהו שאני מכיר שניצלו בזכות שמישי תרמה לו ריאות!!

יגיע לגיל קודם!

{אים אני יזכור}

שאלה:אנשים מסתובבים איתו כל הזמן?,אים הוא נאבד?

אם הוא נאבד- יש לאנשים באד"י רשימות של האנשים שחתמו.. הכרטיס הוא יותר עניין כזה של הוקרה

שאלתי אישית  את הרב בורשטיין שליט"א  {רב מכון פוע"ה} שמתעסק בין השאר בנושא של השתלות איברים, מה דעתו בעניין, והוא ענה לי שלא לחתום. הוא הסביר שהממסד הרפואי הרבה פעמים קובע את רגע המוות לפני הזמן  האמיתי, כדי שיוכלו לתרום את האברים של החולה.

 הרבנות הראשית פנתה לממסד הרפואי שרבנים שיתמחו בזה יהיו הפוסקים בשאלות האלה { הרב אליהו ורב אברום זצוק"ל בזמנם}, אבל לצערנו הממסד הרפואי מטעמי כבוד לא הסכים לשתף פעולה עם הרבנים בתהליך ההחלטה.    .

כתוב בכרטיס כי התרומה תינתן "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי"

בהתחלה חשבתי שנכון וראוי לחתום על כזה טופס, אולם לאחר שכמה פעמים התקשרו בני משפחה מבוהלים מבית החולים לשאול הלכה למעשה. נוכחתי לראות כי לרובם המוחלט של הרבנים אין כלים לענות על שאלות המשפחות, ומנגד החתימהת ההרוג על הכרטיס יוצרת מוייבות שקשה למשפחות לקיימה. ופעמים שבלחץ הנסיבות מתרשלים מלקיימה כהלכה. לכן כל זמן שהממסד הרפואי  עדיין לא מסכים למינו רבנים מומחים' או רופאים יראי שמים שמקובלים על הרבנות, שיהו שותפים בהחלטה על קביעת רגע המוות ונטילת האיברים להשתלה, לא לחתום על על  הכרטיס.

ובינתיים, במקרה שיפנו אל משפחת ההרוג ויבקשו מהם להסכים שייטלו מגופת יקירם איברים כדי להציל חיי אחרים, באופן עקרוני ישנה מצווה חשובה לתרום, אלא שכדי לוודא שהתרומה תעשה כהלכה, חובה להתקשר למכון פוע"ה שפועל 24 שעות ביממה, והם ישלחו לבית חולים מומחה שיפקח על רגע ההחלטה של המוות. נסיים בתקווה שבעתיד הממסד הרפואי ישתף פעולה עם הוראת הרבנות, וזי תיהיה מצוות לחתום כל כרטיס התרומה.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.