מפחיד אותי לחשוב מה יקרה אחרי שאמות אז אני מפחדת לחתום כי זה יכניס אותי לפחדים נוראים

אבל זה ממש חשוב

שבו אתה מאשר שאתה מסכים שיתרמו את אבריך לאחר מותך

בס"ד

ת'אמת, אני די חוששת מהעניין... לא מעונינת שהאברים שלי יהיו בתוך גוף של ערבי, מצטערת, אני גזענית בכל מה שקשור בערבים. אם, בעז"ה וזה יקרה, שיחתמו לי ויבטיחו לי שאם אני לא רוצה האברים שלי לא יהו בתוך גוף ערבי, אני לא חושבת שתהיה לי בעיה.

אין אפשרות לבבחור למי לתרום ולמי לא.. אם אתה חותם- אז זה נתרם לבנאדם הראשון ברשימה שמתאים [סוג שם וכו'...]

גם אני לא ממש מתלהבת מהרעיון שהאיברים שלי יהיו בגוף של איזה ערבושק... אבל אני חושבת שזה נכון לחתום על כרטיס כזה בגלל הסיכויי של להציל יהודים.

זה או הכל- כל בנאדם.. או כלום.

ואני מעדיפה הכל...

כלומר שבני המשפחה יכולים לסרב לתרום את האיברים גם אם חתמת על כרטיס אדי. הכרטיס הוא רק כדי להראות להם שאתה רוצה להתרים.

היה לפני חצי שנה בערך מקרה כזה של אחד (נראה לי ספורטאי) שחתם על כרטיס אדי והמשפחה שלו לא הסכימה לתרום, והיה על זה הרבה רעש בתקשורת

תכל'ס, מצווה- לגבי זה אין מחלוקות, להציל חיים של יהודי במותך, עולם ומלואו.

לגבי האופן שזה נעשה, ושעת המוות, -- (ובגלל זה אאל"ט יש עוד מסגרת כלשהיא לתרומת אברים חוץ מאדי. )

כל עוד התנאת שזה באישור איש-דת לבחירת המשפחה. אין שום בעיה הלכתית.

(אני אישית צירפתי פתק שאעדיף, שהאיברים יצילו חיים של יהודים.)  

יש כאלה שמאשימים את הרופאים בזה שהם 'ממיתים' אנשים (לפי ההגדרה ההלכתי) כדי שיוכלו לתרום את איבריהם ולא מחכים עד שאיש-דת יופיע. לדעתי, זו רק האשמה...ממש הזוי להאשים את הרופאים בשחיתות.

בס"ד

זו מצווה חשובה וענקית!!

ראיתי שהרב רונצקי חתם, הרב אבינר, הרב שרלו, אבל יש גם רבנים שנגד.

הכרטיס הזה הוא לא צוואה אין למשפחה חיוב משפטי לתרום אברים אם חתמת על כרטיס אדי!

אבל זה מיידע את המשפחה שאתה רוצה, וזה לעיתים עוזר בבחירה.

ומי שהזכיר את הסיפור של הספורטאי (אבי כהן, אם אנני טועה)- זוהי דוגמא לכך.

אם אתה מסכים שיתרמו את אברי גופך (איזה מוזר לכתוב את המשפט הזה) - אתה מסכים שיתרמו לכולם: ערבים יהודים דרוזים וכו', אחרת- לא מקבלים את התרומה.ד"א, שמעתי שמעבירים חוק שמי שתרם על כרטיס אדי- יש לו עדיפות לקבלת אברים, במידה ואתה צריך ח"ו ל"ע.

חיים טובים.

התלבטתי אם לחתום- הרבה רבנים אוסרים את זה, כי הרופאים מנתקים את הבנאדם מהמכשירים לפני שהוא מת סופית, (במילים אחרות- עוזרים לו למות..) אבל כל אחד והרב שלו..

כאילו עם חס וחלילה אני אמות לפני תחית המתים, אז מה יהיו לי חתיכות חסרות??? אולי אני אתרום את הקרנית....

אבל המשיח יגיע עוד כשאני בחיים אז אני לא ימות ואנשים כבר לא יצטרכו (איך שלא כותבים) איברים................

אז מסכנה לא צריך לחתום

כי המשיח אוטוטו פה!

אף אחד לא באמת יודע מה יהיה בתחיית מתים.. לי למשל אמרו פעם שבתחיית המתים לא כל נשמה תחזור בדיוק לגוף שלה שנמצא בקבר...תחשבי על זה.. יש המון נשמות שהגוף שלהן עכשיו הוא רק שלד..=]]]

אני לא נראה לי שאני יתרום,

זה מפחיד אותי פשוט לחשוב על זה.

אני לא רוצה להשלים עם זה שאני יום אחד ימות.זה קשה.

אם חס וחלילה חס ושלום אני אמות ויהיה אפשר לתרום ת'אברים שלי-

ברור שיתרמו..

אבל תכל'ס זה לא משנה אם יש כרטיס אדי או לא-

בכל מצב המשפחה של הנפטר יכולה להגיד כן או לא.

גם אם יש לי כרטיס המשפחה שלי יכולה להגיד שהם לא מסכימים לזה.

וגם אם אין לי כרטיס המשפחה שלי יכולה להגיד שהם מסכימים.

אז חוץ מההרגשה הטובה, מה שכרטיס אדי נותן- זה קדימות ח"ו אם האדם שיש לו כרטיס יצטרך..

לא יודעת אם אני אעשה כרטיס אדי- ישמצב..

בעולם? בלי הגוף שלההם?????????? אני יודעת שזה לא קשור אבל באמת אני רוצה לדעת

זה מצווה מאד גדולה לתרום איברים,אבל באדי אין פיקוח.כלומר אם יהיה לך מוות רק במח-יעני קליני-;הם ינתקו אותך מהמכשירים-יהרגו אותך למרות שהמון אנשים התעוררו מזה...

יש ארגונים כאלה אם פיקוח מעולה של רבנים.

ודניאלה-דבר ראשון אם אתה תהיה עם הגוף שהיה לך אז מה יעשו כל האנשים שנפטרו לפני הרבה זמן וכל מה שנשאר מהגוף שלהם (שהתולעים לא אכלו...) יהיה עצמות ואומרים שמי שתורם יקבל חדש...

כל רב אומנר משו אחר...

אבל אף פעם לא שמעתי שאומרים שלא יהיה גוף-אם את רוצה תשאלי את הר' אבינר הוא עונה על הרבה שאלות כאלה...

בהצלחה!

סורי על החפירות!

אם יש לך את היכולת להציל חיים של מישהו אחר- אז למה לא?! 

יש כאלה שזה גורם להם לחשוב על המוות..

נכון, זה מצווה, אבל בדוגרי, אנשים שלא עושים הם אנשים רגילים מאוד ואפשר להבין אותם..

אני אישית עוד לא בגיל, אז..

א. חשוב לי להגיד שאני מדברת מנסיון - אח שלי תרם את איבריו. למה חשוב לי להגיד? בשביל שתבינו שאני לא מדברת מידע שצברתי אלא מדבר שעברתי ושאני יודעת.

אז ככה- לגבי תחיית המתים, השאלה הזאת מאוד נפוצה, וזאת אחת התגובות ששמעתי הכי הרבה כשספרתי לאנשים שאח שלי תרם, ה' בורא אדם. בורא עולם. אני בטוחה שהוא יסדר אברים בתחיית המתים למי שהצטרך..

לגבי העניין ש"הרופאים הורגים אותך"  - יש שני סוגי מוות שאפשר לתרום בהם, מוות לבבי ומוות מוחי, יש בדיקות בשביל לגלות אם זה באמת מוות סופי.

יש חוק במדינת ישראל שצריך לחכות 24 שעות בשביל לעשות את הבדיקות האם המוות המוחי הוא מוות סופי [על מוות לבבי אני פחות יודעת, בגלל שזה לא מה שהיה לאח שלי] ואח"כ עושים בדיקות  רציניות, הם לא סתם קובעים מוות. אני חותמת לכם על זה!

וגם כאשר יש מוות מוחי או לבבי, יש שתי אפשרויות, או שהמשפחה כן תסכים או שלא, ולכן הם לא יכולים לקחת את האופציה של "נשאל אותם לפני שאנחנו יודעים שהוא מת", בגלל שאם הם עונים לא, הרופאים מאוד מסתבכים..

יש מתאמי השתלות, שהם בד"כ מלווים את המשפחה, הם מאוד רגישים ועדינים, לא לוחצים ומסבירים. יש אנשים כ"כ טובים! המרכז להשתלות בכלל  לא מחפש אנשים להרוג אותם, הוא מחפש להציל חיים. ומאיפה שאפשר לצערם הם עושים את זה. [אגב, הם גם דואגים אח"כ למשפחות השכולות - יש קבוצת תמיכה פעם בחודש, ויש איתם קשר..]

טוב התחילו לדבר על זה וכמו שאחי שפמנון ציין - אם חותמים על כרטיס אד"י אתה נותן את הסכמתך שהתרומה תגיע לכולם! - ערבים, דרוזים, יהודים, חילונים, דתים ,חרדים.. כ-ו-ל-ם!!

אנשים- זה לא סותר את המצווה הגדולה, אומנם הערבים הם אוייבינו, אבל ה' ברא אותם, אז מצווה - יש.

ולגבי זה שאנחנו לא רוצים שזה יגיע לאויבינו, אצלנו במשפחה חלק מהאברים של אח שלי הגיעו לערבים.

הלכנו לרבנים ,דברנו איתם.הרגשנו לא טוב עם התרומה.

ואחד הדברים שעזר לי לקום מהפצצה הזאת שקיבלו ערבים את איבריו זה מש'ו שרב היישוב אמר לנו - "שווה להציל אפילו 100 ערבים בשביל להציל אפילו יהודי אחד" -ואנשים, המושתלת לב של אח שלי, היתה צריכה לנוח כל 10 מדרגות שהיא עלתה, ועכשיו היא יוצאת לטיולים שנתיים עם האולפנה שלה, כשפגשנו את המושתלים הערבים, שני מושתלי הכליה שיחקו כל המפגש מתחת לשולחן, זזו, עשו בלאגן..- אין דבר נפלא מזה!!

וכמו שהרב של היישוב אמר לנו כשהוא ראה את התמונה של המושתלת לב- "היא בטוח תהיה אמא ל10 ילדים ויותר, ואם לא אז היא תהיה רבנית"

וכמובן, אתה יכול לחתום אבל המשפחה לא תרצה.  המרכז להשתלות איברים והרופאים לא כופים עליך. הרב של היישוב שלנו אמר שהכי חשוב ,גם אם אתה לא חותם וגם אם כן, אם אתה בעד- לידע את המשפחה!

אפשר לבקש שכל התהליך ילווה ע"י רב.

טוב, העברתי את המסרים יותר דרך סיפורים נראה לי ולא דרך עובדות שלמדתי מהסיפורים, אז תסיקו מכל דבר מסקנה..

אם יש שאלות, תשאלו בכיף, כי אני באמת מדברת על הנושא דיי חופשי.

בע"ה שאף אחד לא יגיע למצב הזה של שימוש בכרטיס, אבל באמת "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו"

חיים טובים ושמחים!

והצדעה למי שקרא עד כאן

אך, יצא לי קצת מבולבל ומבולגן..

אבל זה ממש מפחידדדדדד...עושה לי צמרמורת לחשוב על זה..

מצד אחד,

זו מצווה ענקית להציל חיים של עוד מישהו מישראל,

ולדעת שבזכות האיבר ההוא שאתה הסכמת לתרום מישהו ימשיך לחיות כראוי מבחינה בריאותית..

מצד שני,

מי אני שיש לי את הזכות להזיז שערה ביצירת הבורא??!!

הוא ברא את הגוף שלי בצורה כ"כ מחושבת ויפה, שאין לי זכות אפילו לחשוב על אפשרות כזו.....

וגם, כל העניין של תחיית המתים, נכון, אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת מה יהיה,

ואיך הקב"ה יחזיר את הנשמות האלו לעולם הזה...אבל עדיין אנחנו גורמים לשיבוש כלשהוא, לא?!

(לא חשבתי בכלל על הצד של המוות, כמו שעוד אמרו כאן...

שיש בעיה בניתוק האדם מהמכשירים לפני שהוא מת סופית...

זו גם סיבה למחלוקת...)

כמו שראיתם, אני עוד דיי נטרלית..ואלו דעותי בינתיים (למרות שנראה לי שאני נוטה לכיוון של הצד השני..)

אשמח אם תאירו את עיניי..

המשך יומעולה

וmp123 אשריך על פתיחת השרשור!~

זה כאילו לבוא ולהגיד- אני רוצה למות...

מי שכ'כ חמוווד ורוצה לתרום אברים שיתרום כשהוא עדיין בחיים!!!!!!!!!!!

כמעט ואין לך סיכוי להמשיך לחיות..

אבל בדיוק קראתי (הלכתי לבדוק ת'נושא) על איזו אחת שנתנה קיליה\כיליה אבל אז האחרת הזדהמה או משו בסיגנון ובגלל שהיה לה רק את וגם היא לא עבדה אכשיו אז היא מתה.........

גורם לך לרצות לתרום נכון?

צודק!

אני עדיין לא גיבשתי לי תשובה סופית..לכן הראתי שני צדדים..

אלו דעותיי,

תודה שהארת את עיניי, הסקתי מזה כמה מסקנות!

תודה רבה והמשך יומעולה

אני יודעת שיש רבנים..רובם..לא מתירים כרטיס כזה כי הם לוקחים את החלקים ולא משתמשים בהם מיידית..אלא שיהיה אצליהם..ואם יצטרכו אז יקחו ולפעמים לא משתמשים באיברים ואז הם נזרקים

אני לא יודעת אם זה נכון.ככה שמעתי ממישהו ששאל רב וזה..

אני אומרת..איך שבאת לעולם ככה תחזיר את עצמך..

נכון שזה יכול להציל אחרים..אבל אפשר לתרום גם בלי כרטיס אדי!!!

אחד שכביכול יותר קרוב לדת ושאר הרבנים שלא מסיכימים ב100% לאדי מסכימים לגביו

http://www.health.gov.il/transplant/halacha.htm

לא הייתי לומד כלום מהוכחה הלכתית מהאתר של משרד הבריאות

לא רע בכלל. 

צריך להעמיק יותר לפני שחותמים, בלי ספק.

חוץ מיזה, איך בכלל עושים את זה? איך חותמים?

הראשונה: מותר הלכתית לתרום איברים?.. איך תקום בתחיית המתים? בלי כבד, כלייה, ועצמות? 

הלכתית, כל עוד האדם מת גם על פי ההלכה, ולא רק ע"פ הרפואה- מצווה.  

לידיעתכם, חברי לישיבה- כשאתה בקבר, כל האיברים נאכלים ע"י תולעים ושאר ג'וקים ומזיקים- תחיית המתים זה נס - אם הקב"ה יכול להחזיר את כל האיברים שלך למצב הקודם, להחזיר את הנשמה- הוא בטח גם יכול לקמבן לך איזו כלייה חדשה...

 השנייה: לא מוזר להיקבר בלי האיברים שלך?  בלי רגל, בלי.....

כנ"ל 1. חוץ מזה- מוזר, לא מוזר...מצווה- אני לא הולך להרגיש את זה שאני אהיה בלי איברים

 השלישית: אתה לא מפחד שהאיברים שהאיברים שלך ילכו לערבי? 

אני אקח את הסיכון, רוב המדינה, וכך רוב מבקשי התרומות הם יהודים- ולכן, ע"פ רוב- האיברים יופנו ליהודים- (אפשר גם לעשות כמוני ולהדביק פתק קטן מאחורה שמוסיף בקשה שהאיברים יופנו ליהודים המבקשים)

הרביעית: איך אפשר לחתום? 

וזו השאלה החשובה ביותר. זו המטרה של הכרטיס-  אם בזכות זה שאתה מחצין את הכרטיס, עוד שניים-שלושה יחתמו- מה טוב? [הייתי הראשון בשכבה, אחרי באו עוד 4 ב"ה...]

מאז שחתמתי המון השתנה- אז היה אפשר בכמה לחיצות באינטרנט לדאוג לחתימה. אני יכול להרחיב ולספר:  אבל אם תשוטטו בעצמכם באתר שלהם, ככה זה ישאר לכם בראש עד שתגיעו לגיל המתאים.   

http://www.agudatadi.org.il/

אני לא הולך לחתום עליו לפני גיל 80.. למה להיות כזה פסימי ולחשוב שאני הולך למות מחר?

בכללי מציק לי לראות את חברים שלי בישיבה לומדים ומשתמשים בכרטיס אד"י בתור סרגל. למה אתם צריכים לראות את יום המיתה שלכם מול העניים כל היום? זה כיף לכם??                             

אני רואה חיים של מישהו שאני מכיר שניצלו בזכות שמישי תרמה לו ריאות!!

יגיע לגיל קודם!

{אים אני יזכור}

שאלה:אנשים מסתובבים איתו כל הזמן?,אים הוא נאבד?

אם הוא נאבד- יש לאנשים באד"י רשימות של האנשים שחתמו.. הכרטיס הוא יותר עניין כזה של הוקרה

שאלתי אישית  את הרב בורשטיין שליט"א  {רב מכון פוע"ה} שמתעסק בין השאר בנושא של השתלות איברים, מה דעתו בעניין, והוא ענה לי שלא לחתום. הוא הסביר שהממסד הרפואי הרבה פעמים קובע את רגע המוות לפני הזמן  האמיתי, כדי שיוכלו לתרום את האברים של החולה.

 הרבנות הראשית פנתה לממסד הרפואי שרבנים שיתמחו בזה יהיו הפוסקים בשאלות האלה { הרב אליהו ורב אברום זצוק"ל בזמנם}, אבל לצערנו הממסד הרפואי מטעמי כבוד לא הסכים לשתף פעולה עם הרבנים בתהליך ההחלטה.    .

כתוב בכרטיס כי התרומה תינתן "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי"

בהתחלה חשבתי שנכון וראוי לחתום על כזה טופס, אולם לאחר שכמה פעמים התקשרו בני משפחה מבוהלים מבית החולים לשאול הלכה למעשה. נוכחתי לראות כי לרובם המוחלט של הרבנים אין כלים לענות על שאלות המשפחות, ומנגד החתימהת ההרוג על הכרטיס יוצרת מוייבות שקשה למשפחות לקיימה. ופעמים שבלחץ הנסיבות מתרשלים מלקיימה כהלכה. לכן כל זמן שהממסד הרפואי  עדיין לא מסכים למינו רבנים מומחים' או רופאים יראי שמים שמקובלים על הרבנות, שיהו שותפים בהחלטה על קביעת רגע המוות ונטילת האיברים להשתלה, לא לחתום על על  הכרטיס.

ובינתיים, במקרה שיפנו אל משפחת ההרוג ויבקשו מהם להסכים שייטלו מגופת יקירם איברים כדי להציל חיי אחרים, באופן עקרוני ישנה מצווה חשובה לתרום, אלא שכדי לוודא שהתרומה תעשה כהלכה, חובה להתקשר למכון פוע"ה שפועל 24 שעות ביממה, והם ישלחו לבית חולים מומחה שיפקח על רגע ההחלטה של המוות. נסיים בתקווה שבעתיד הממסד הרפואי ישתף פעולה עם הוראת הרבנות, וזי תיהיה מצוות לחתום כל כרטיס התרומה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....