אלא אם כן אתה חושב שיהודי הקונה חסיד ומקפיד גדול בענייני נסתר ואז יש מקום לחשוש שהוא יעדיף סופר ימני.

היום ממש לא נהוג להודיע על דבר כזה. הלואי שנכתוב כשר ע"פ הנגלה בע"ה.

ב"ה

אין שום בעיה הלכתית לסופר שמאלי.

הבעיה היחידה היא, אם הסופר שולט בשתי ידיו וכותב ביד שמאל, כאן יש מחלוקת ודעה שעדיף לא לקחתו לסופר.

מי שעושה הכל ביד שמאל, שמאל דידה הוה ימין (היד השמאלית שלו לגביו הוא הימין וזה באותו רמת הידור מימני שכותב ביד ימין. עיין במשנה ברורה ובביאור הלכה.

עכשיו לשאלה האמיתית

אדם ששולט בכתיבה ביד אחת ועושה מלאכתו בידו השניה: משנ"ב (ס"ק יח): הביא מהפמ"ג דלכתחילה אין לקבלו לסופר, ובדיעבד אין לאסור (וכ"כ קסת הסופר סי' ג סע' ז). הקול יעקב (ס"ק כה): הביא אחרונים דס"ל אפילו לכתחילה יש לקבלו לסופר."

זהו ציטוט מאחד האשכולות הישנים כאן

לפי הקו"י לכתחילה

וכן ירע"ש

האם צריך להודיע?

מחד: יש מחלוקת

מאידך: זה לכתחילה לפי פוסקים חשובים

לא נראה לי לעשות חילוק בין ספדרים לאשכנזים....

אבל מנסיון : אם מגדילים ראש ומסבירים ללקוח.... אז מפסידים אותו לטובת סופרים שהם אנשי מכירות

ולא מחייב שמה שהם מוכרים יותר טוב ...(והמבין יבין)

עד כמה זכות הציבור לדעת?

ב"ה

ואסתלק מן הספק.

שאלתי היא יותר כללית

מה עושים בכל מיני דילמות שאני יודע שאין איתם "הונאה" הלכתית

האם יש חיוב "אתי" לדווח ללקוח?

אם למשל יש חור במזוזה קטן מאוד בין מילה למילה

אם אני סופר מתחיל והכתב מהודר אבל יש הרבה מחיקות (מותר לכתוב על מקום הגרר ומקום המחק)

אם כתבתי בעל פה  או שלא קראתי בקול

אפשר למסור שיעור שלם על כל אחד מהנ"ל שאינו פוגם בהידור

אני מזדהה עם מה שאמר אות והדר הלוואי ונכתוב כמו שצריך בלי גימיקים

אבל אחרי שגמרתי להצדיק את עצמי הלקוח מרגיש שגם אם יש תשובה יפה

זה לא מוחק את השאלה !!!!!!!

אבל זה כן מוחק את הסופר

מה עושה הלקוח??????

הולך לסופר אחר שהוא סופרסוחר שמשווק את מרכולתו  או רק לסוחר שאפילו לא מודע לשאלות הנ"ל וכמובן שאצלו הכל מהודר....

שוב לשאלה

עד כמה זכות הציבור לדעת

נ.ב. כמובן שהכל על דעת רבנים בכתיבה אני שואל עכשיו על הקונה

בחוברת החדשה של לשכת הקודש (שאלות למבחן), בהערות למטה ציין " הבדל הקובע לרמת ההידור". כלומר יש מלא מקרים שלפי ההלכה זה בסדר (כשר) אבל בגלל שזה לא לפי כל הדעות ,זה לא נחשב מהודר.

מהודר פירושו, לפי כל הדעות (כמו בכשרות). לכן דנים כל דבר לגופו בתוספת מנהג סופרים או פוסקים שבאותו דור.

צריך לדעת כל ההלכה עם המקורות שלה. למשל קריאת התיבות בכתיבה, אם לא קראת אותם זה לא פוסל אפילו לא מוריד בהידור. מכיון שאנו כותבים היום (ס"ת) מתיקון, או בקיאים בנוסח תו"מ אין חיוב לקרוא בפה ע"פ ההלכה (כך ראיתי בבית וסף). ע"פ נסתר כמובן זה דבר חשוב מאוד לקרוא (אור מקיף וכו')

אני מאוד ממליץ על חוברת שאלות של לשכת הקודש שהוסיף את בירורי רמת ההידור ועוד מלא תיקונים טובים שלא מובאים בחוברת של משמרת סת"ם. זה עולה רק 15 שקל, מושקע ומאיר עיניים.

ב"ה

לפני שהסביר את הכותרת, אתן קצת רקע, ברשותכם:

ר' הלל היה חסיד גדול שהכיר שלושה רביים, הבעל התניא, האדמו"ר האמצעי והצמח צדק.

היתה אפילו כוונה למנותו לרבי אבל הוא סירב.

והר' הלל הזה לא היה אוכל "כשר"???

והנה ההסבר, שהוא נתן "כשר, זה מוצר שיש עליו שאלה, ומביאים אותו לרב שפוסק לכאן או לכאן, והוא היה אומר אינני רוצה לאכול "כשר", מזון שהיה עליו שאלה, והרב הכשיר, אני רוצה לאכול רק מה שאין עליו שאלות בכלל !"

להות והדר יצא חוברת מס.3?? או שאתה מתכוון למס.2?

אני מתכוון לחוברת שאלות למבחן ולא לחוברת מאמרים (שהוא גם מעולה).

זה הזכיר לי שרב ספרדי אחד אמר ברדיו ש"אנחנו מקפידים לא לאכול כשר"

זה לא היה נשמע טוב.

ב"ה

חלק גדול מספורי חסידים מבוססים על משחקי מילים מאוד מאוד עדינים. ויש בהם גלויים שמימיים.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.