מצחיק? כן, יש כמה קטעים מצחיקים אבל טיפשיים (אבל רק כשאתה במוזה!)

מעניין- כשמשועממים ואין כוח למשהו כבד- זה ספר מעולה...

אבל גם אחד המשעשעים...

ממליצה לשעה קלה של בזבוז זמן...

אלו השגיאות הלשוניות.

אוקיי, הבנו שזה יומן של חנון אבל למה לכתוב לאורך כל הספר בשגיאות דקדוקיות כמו: "הבריכת שחיה" (במקום ב"ריכת השחיה"), או "השיעורי בית" (במקום "שיעורי הבית")[העיקרון הוא שצריך ללידע את הסומך ולא את הנסמך]

אני מבינה שרצו לשמור על משלב לשוני נמוך מאוד של ילד קטן, אבל יש גבול! אין הצדקה לשגיאות לשוניות!

לדעתי צריך לאסור כתיבה כזו בספרים, במיוחד שהם מיועדים לילדים.

בס"ד

מה אתם אומרים? זה גס? או סבבה?

בס"ד

על מזה בכלל? רוצים לתת תקציר?

אבל יש בזה משו שהסדרה די מטומטמת... יש דברים נחמדים אבל הרוב לא כדאי לדעתי...

לא מכירה את יומנו של חנון אבל לפי שם הספר מדובר ככל הנראה ביומן...

הוא לימד אותי הרבה... חוץ מזה שהסידרה עצמה משעשעת ביותר ומתאימה לכל גיל. (תשאלו את אמא שלי).

ספר רדוד וגרוע במיוחד מהבחינה החינוכית- הוא מציג משפחה אמריקאית על כל הסטיגמות- שנאה ופחד בין האחים, מריבות הורים, חוסר אכפתיות וחוסר שיתופיות ומשפחתיות, וכו. פשוט מודל של משפחה ד פ ו ק ה. כל העניין שליהם סובב סביב עניינים רדודים וטיפשיים- מסיבות של האח הגדול, מה יגידו עלי החברה בכיתה, איך להיות קול על חשבון חברים וכו.

אני ממש לא אומרת שכל ספר צריך להיות ספר (ה)חינוך אבל יש גם גבול לצד השני.

אני באמת לא מבינה איך ספר כ"כ חסר פואנטה הפך לרב מכר. כנראה המצב בארה"ב לא משו ואני ממש מקווה שזבל כזה לא יתפוס גם אצלנו.

אחרי הספר הזה אני כבר מתביישת להיות חנונית אם זאת ההגדרה הרווחת

לא זוכרת דברים גסים, אבל קראתי רק את הראשון, לכן יכול להיות שבהמשכים שלו יש.

זה באמת מיועד לגיל שלי?...

הייתי בטוחה שבטעות לקחתי אותו..

בעזהי"ת

חצי ממנו ריק. כאילו שזה 'חוברת עבודה'.

בעע, סדרה עלובה אש.

טוב, אין לי מה לשקר לכם- ולכן אני אומרת שכן, הספר הזה כן עיניין אותי. כן התחלתי לקרוא אותו, וכן-סימתי לקרוא אותו.

הספר עצמו כתוב בצורה רדודה ודי גסה מבחינת הבדיחות שיש בו.
הוא לא חינוכי בעליל, אבל מושך את הקוראים.

קלאופטרה, בוא נגיד-תקציר?
ככה, יש ילד חנון, לא מקובל בחברה- יש לו אח גדול שמתעלל בו ושלא אכפת לו כ''כ אם הוא חי או מת.
יש לו אמא דביקית כזאת, ואבא שסובל מהדביקיות הזאת (כי הוא נאלץ לבלות שעות איכות עם הבן שלו-בהוראה של האמא כמובן)
וכל הספר מראה סיטואציות אומללות של הילד החנון ו'מצחיקות' מהנקודת ראיה שלנו.

י
 

האמת שקראתי כשהייתי יותר קטנה [לפני שנה, שנה וחצי] ועוד חשבתי שזה ספר סביר.

לפני שבועיים בערך אח שלי הביא אותה מהספרייה ולא הבנתי מה מצאתי בו.

האמת, כמו שאמרו פה כבר, אם יש לכם שעה לבזבז- תקראו אותו. יכול להיות שתאהבו אותו, זה סגנון מאוד מסויים...

זה רק אמריקאים יכולים להפוך ספר כזה לרב מכר...

[פלספנית- זה לא ספר, זה כאילו מדריך לכתיבת יומן אישי שלך...

נתקלתי בו בדרך עצובה. החלטתי שאני צריכה להתאמן על קריאת ספרים באנגלית, אז לקחתי את יומנו של חנון מהספריה..

כשהגעתי הביתה ופתחתי אותו גליתי שזה מדריך ליצירת יומן..   ]

א. אפשר להבין לפי השם

ב. אפשר להבין לפי הכריכה

ג. מה כבר יכול להיות כתוב שם?! תכל'ס מספיקות לי הבעיות שלי, לא צריכה גם את שלו (אני חושבת שאם היו משתמשים בכיתה שלי בהגדרות מעין אלו הייתי בהחלט מהראשונות שהיו מכונות 'חנוניות') ומי שהו לא כזה (כזה='חנון') ממילא לא יבין.

אני אוהבת מאוד ספרים בעלי עומק ועניין, אבל הספר הזה הוא לא כזה!!

אתם לא אמורים לחפש בו עומק, מהסיבה הפשוטה שאין בו.

הוא כתוב בסלנג של ילד בן שלוש עשרה בצירוף של ציורים מפרי עטו, ומסר על חיים של ילד שחצן וגאוותן, שנמצא, לדעתו, הרבה יותר מדי נמוך בשרשרת המזון.

הספר הזה לא גרם לי לצחוק בקול, אבל הוא בהחלט מעלה גיחוך ומעביר את הזמן בצורה נהדרת.

בקשר ל"יומנו של סרט" והיומן הפרטי- אין מה לעשות, אנשים מחפשים איך לעשות כסף.

אבל בכללו של דבר, מדובר כאן בסדרה חמודה, לא גסה בכלל.

הציון שלי: 3.5

זה לא ספר יפה שאמורים לאהוב. זה לא ספר בעל מסר כלשהו.זה סתם ספר נחמד להעביר ת'זמן.

דווקא אהבתי אותו מאוד, כי לומדים על תעשיית הסרטים.

מסבירים שם (בלי כל המריחות הטפשיות מסביב) על הדיוק שבפרטים הקטניים- כמו התסרוקות והלבוש, וזה מעניין מאוד.

גם אני קראתי את הספר על הסרט ונהנתי - היה חביב! 

אבל לחלוטין. רב מכר? סימפטום

תתכחשו כמה שבא לכם

באמת כמו שאמרו אם סתם משעמם תיקראו אבל הרעיון של הספר ממש מטומטם...

לא.הספר הזה באמת מפגר.

בס"ד

חוץ מזה שזה בכלל לא מצחיק (וכולם אומרים שזה מצחיק) יש שם גם דברים גסים

אולי אז זה יהיה מצחיק...

אישיצ קראתי עם חברות והיינו על הרצפה אבל כן הוא גס וחסר תוכן..

אבל כן-גס

חבל שדתים לא ספרים כאלה...

לא נוגעת יותר.

(קראתי 2 עמודים.)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

יעני אחלה ספר (לדעתי)