פשוט תרקעי ברגליים ליד החתולה והיא תברח.. אלא אם כן את מדברת על החתולות הקרציות האלו שמה שלא תעשי הם לא תזוזנה מהמקום שלהן..

יצא קצת ארוך, פשוט יש לי המון מה לומר בנושא...

מבינים שהפחד הזה יושב איפה שהוא בראש- והוא לא מובן או מוגדר- ורק שולט בנו. 

מה החתול יכול לעשות? הוא לא תוקפני.

גם פחד מגבהים, מכלבים, מחושך...הכל פשוט לא הגיוני!  אז למה הרתיעה נוצרת?

פחד, ע"פ איך שאני תופס אותו - הוא מנגנון שהמוח מפעיל בעת סכנה, במטרה להתגונן מאיום כלשהוא. 

אגב: כך נראה חתול כשהוא רואה בנ"א ואין לו לאן לברוח- ככה: החתול  מרגיש מאוים, יש משהו שיכול לפגוע בו ולהזיק לו ומנגנון הפחד מופעל אוטומטית. 

לפעמים, הפחד מופעל מסיבות שאינן שכליות, אלא 'רגשיות' בגלל דברים שעברנו בילדות, וכד'- הם בכלל לא ברורים  שכלית. 

כשהייתי ילד, בערך עד גיל 8-9 פחדתי מגבהים- כשכולם התגלשו על הצינור- מים שיוצא מהחומה, אני עשיתי את הסיבוב, בגן אני זוכר שלא קפצתי מהמתקנים- הייתי היחידי שירד רגיל..|בטראומת ילדות| |מזיל דמעה| |דרמטי| עבר... 

כבר אז חשבתי שלא הגיוני שאני מפחד מדבר כזה, אז אמנם זה בא מהמניע הילדותי ש'אם כולם עושים--גם אני יכול' 

אבל הכרחתי את עצמי, לאט לאט, להתרגל לטפס ולרדת מהחומה כשאני אוחז בצינור הזה, אחרי זה התגלשתי עליו, ושנה אחרי זה כבר טיפסתי על גגות ומעקות.

[תחילת תקופת היותי פסיכי, מבן אדם עם פחד גבהים, נעשיתי לאדם שיודע שכל עוד הוא יחזיק במעקה שבקומה הרביעית, גם אם הוא בצד הלא נכון ומתחתיו יש 30 מטר ליפול- הוא מחזיק ויהיה בסדר- לא נמשיך כדי שלא תסקלו אותי..]

[המון פעמים הפחד חזר- פעם כשהייתי על גג של בניין, וראיתי את הכל מלמעלה, הרגשתי שזה חוזר עלי ואני לא יכול להתקרב למעקה כי הוא נמוך מדי...שוב, הכרחתי את עצמי, בזהירות, לא רציתי להיות מוגבל...]

מתי הפחד יעיל ומתי לא? 

כשאני חוזר לביתי בלילה מהשכונה שצמודה לשכונה שלי, אני חוצה מטע זיתים שמפריד בינהן. 

יצא לי כמה פעמים לראות שם חזירי בר, ותנים. 

לפעמים בא להפחד להתקל בחזירת-בר עם גורים שתחשוב שאתה רוצה לאכול את ה'קטנים' שלך- ערבייה אחת מהאיזור מתה ממקרה כזה (וכבר רצו מסביבי משפחה בחושך, ואני מתפעל לי ואומר לדודה שלי שזה מגניב..-- אבל אז הם פחדו, זה לא אותו דבר)

חשבתי על זה, והפחד לא צריך להגביל אותי ולהכריח אותי לעשות חתיכת סיבוב, אלא הפחד בא להגיד לי: "אריאל, יש פה אפשרות לסכנה- פשוט תיזהר ותהיה מוכן" -- אני מסתכל מעבר לעצי הזית- אפשר לראות כשמתכופפים טיפה יופי (בגלל המבנה שלהם, כשאתה זקוף, אין לך שדה ראייה..) ופשוט עובר. 

העקרון הוא כזה: הפחד חיוני, כאזהרה- כמשהו שאמור לאפס אותך ולגרום לך להתרכז. אבל אם תיכנע לפחדים לא ברורים, אתה הופך את עצמך למוגבל. ולא, חתול לא אמור לעשות לך כלום, וגם גובה, כל עוד אתה שולט על התנועות שלך.  

כל הקטע של פחד זה שהוא לא הגיוני!

אני ממש לא מבינה איך אתה מסביר למישו [או אפילו לעצמך] בצורה הגיונית למה לא לפחד ממשו..

זה כמו שאני מפחדת מכלבים, ופעם אישה אחת בתחנת אוטובוס שחררה את הכלבה שלה, וביקשתי שתקשור אותה כי אני מפחדת אז היא התחילה להסביר לי ולכל מי שהיה שם למה זה מפגר לפחד מהם ושהכלבה כזאת לא מזיקה ובלה בלה בלה.. IנזכרI

אבל זה בדיוק העניין, שרגש זה לא הגיוני..

זה כמו להסביר למישו שמפחד מג'וקים שהם לא יאכלו אותו, זה ברור! הוא יודע את זה!

אבל זה לא מפחית את הפחד..

לא כביקורת, זה אף פעם לא עוזר. 

קודם: 

באג, את פוחדת למשל מפינצ'ר קטנטן?..פחד מרוטווילר זה הגיוני לגמרי.. - ומה שכתוב למטה מיותר. 

יותר פסיכולוגי- בגלל זה יותר קשה עם מבוגרים- עם חניכים שלי זה עבד יופי...העניין הוא להבין,שכלית את חוסר ההגיוניות שברגש הזה:  

למשל פחד מחושך בא בגלל חוסר הידע מה מסתתר שם בחושך ויכול לסכן אותך.

פחד מגבהים בא מהסיכון ליפול ולהפגע.

פחד מכלבים/חתולים- הוא נובע מעצם היותם 'תוקפנים' ונתפסים כ'מסכנים'. 

כל זה מאספקט שכלי על הרגש. 

איך הסברתי לעצמי?  

הפנמתי את זה שהפוביה שלי לא הגיונית- כי אני שולט בגוף שלי, אני צריך מחזיק במעקה כשאני הולך על החומה הגבוהה הזו, וכל עוד אני לא יעזוב וישלוט בעצמי, אני לא אפול. הגיוני לגמרי.

מפה מתקדמים צעד צעד, העיקר זו ההבנה שהפחד נובע מסיבות לא הגיוניות.

כך גם הסברתי לחניכים- ישבתי איתם, והבאתי אותם להבנה שהפחד מהחושך/גבהים לא הגיוני. מפה התקדמנו, לאט לאט.

אחד הדברים שאני מאמין בו הוא לא לתת לרגש לשלוט בך- אלא לשלוט ברגש, כל רגש: לדעת לשחרר כשצריך ולדעת להתגבר כשצריך- ופה חייבים להתגבר, אם לא אתה נשאר מוגבל באיזה מובן כלשהוא.

כדי שלא יהיו אי הבנות: ככה בערך התהליך:

א. להבין מה הוא בא להגיד לך, לקחת את זה לתשומת ליבך- מה הרגש הזה אומר. 

ב. מה הסיכונים שהרגש הזה מזהיר אותי מפניהם? ואם במקרה הספציפי הזה בכלל יש סיכון? 

        אם יש סיכון: תהייה: האם הסיכונים האלה באמת כ"כ יכולים לפגוע? פחד מכלב משוטט, (סליחה שאני יושב על זה, פשוט זה מזכיר לי פוביה מטורפת של מישהי מהסניף...) כלבים תוקפנים רק בטריטוריה שלהם, אם הם משוטטים, אין שום סיבה רציונלית לפחד.  

       אם אין סיכון/ הסיכון מתבטל אחרי אקט כלשהוא שלך:  להבין שהפחד מיותר, מגביל בלי סיבה...

ג. מתוך ההבנה שהסיכון 'לא סוף העולם' - (אם באמת כך)  - בוחרים את הדרך ההגיונית להתמודד, וכך לאט לאט, מקרה מקרה- מתגברים...                     

לפעמים הפחד הוא כן הגיוני...

ללכת לבד בחושך ברחוב- כן, כן. כבר היו מקרים...

זה פחד מוצדק ומשתק.

אתה יודע שיכול להיות שיבוא מישהו שיכור/ מסומם (ויש כאלה...) ויעשה לך משהו...

רעידות אדמה... אמא'לה!!!

לגבי פחד לא הגיוני-

מצאתי שיטה!!!

חוץ מפחד גבהים- שאני פשוט מכריחה את עצמי (ובד"כ אחרי בכי היסטרי...).

לפעמים כשאני נכנסת לחדר חשוך אני פשוט חושבת על אסונות שקרו, פיגועים, וכאלה.

ואני לא מצליחה לגרש את הפחדים.

פעם אחת כשזה קרה אמרתי לעצמי שאני מפחדת בכוח... אני מזכירה לעצמי את הדברים האלה בלי שליטה, ועלתה לי שורה מהשיר 'אם אלה החיים' של קרן פלס "לפחד בכוח"...

מעכשיו, כל פעם שזה קורה אני פשוט שרה לעצמי את שתי המילים האלה וזה ממש מצחיק אותי שאני גורמת לעצמי לפחד בכוח ואז אני מפסיקה לפחד...

סליחה שכתבתי מבולבל...

בצורה נוראית!. זה פשוט אינסטיקט שלי כשאני רואה חתול לעצור נשימה.. .

פעם ניסיתי לעבוד על עצמי שאני לא מפחדת וללכת ליד חתולים אבל זה לא החזיק מעמד..

אני מאמינה שאם באמת רוצים אפשר להתגבר על זה...

נייס?

אוקיי, זאת אני שפתחתי את השרשור..

תקשיבו יקרים,

חתולה ג'ינג'ית ארורה שרטה אותי ברגל \= עד היום יש צלקת!!

היא שעה הסתבכה לי בתוך החצאית שמחם שלי ובסוף שרטה וברחה חצופה!

מאז לא רק שאני נגעלת בטירוווף מהם אלא אני משקשקת מפחד! במיוחד מהג'נג'ית שמחכה לי יומיום מחוץלבית p:

אני ממש רצינית! זה נורא!

הקמתי עם חניכותי המקסימות את ה"אגודה למלחמה בחתול" (במיוחד בג'ינג'ים שבניהם..)

מי שרוצה להצטרף-מוזמן בשמחה! פרטים באישי  הסנה בוער-גם את מוזמנת..

אריאל-זה לא סתם פחד וזה לעולם לא יעבור! אבל תודה =]

עוד מנסה למחול לה בליבי (:

אשמח לעזרה ועידוד בעניין..

שבת מנוחה

תלטפי חתולה קטנה ולא מזיקה...

בהצלחה ;)

גמני שונאת ת'חיה הזאת, אבל לא במצב של לעבוד מדרכה..

תעשי לה 'קישט' [אם כותבים את זה ככה.. =]]] והיא אמורה לברוח.. חחח... 

חשבתי שאני היחידה... וכן, אני בדיוק כמוך מסוגלת לעשות ברחוב היקוף שלם כדי לא לעבור לידה=\

א. פעם שרטה אותי אחת ועברתי איזה מיליון זריקות נגד כלבת (אולי חטלת?)

ב. זרקתי על חב לא מזמן את הזבל ופגעתי בה אז היא קפצה עלי!!!!!

לה זנב, והיא הייתה כ''כ חסרת אונים.

קראתי לה טונה אני חושבת- באיזשהו יום היא נעלמה.. והייתה גם את גילה וארסטה..

זכרונות! דווקא אהבתי אותם. פעם גם הייתי מלטפת ציפורים.

אומרים שחתולות לפעמים הן גלגול של מישהו שעשה לך משהו רע.

אז אומרים להן "מחול לך" 3 פעמים והן מסתלקות...

אולי זה יעזור אם כל דבר אחר לא יעשה את זה...

אצלנו בסניף יש קיר שכתוב עליו "מורידים לחתולות את האף!"

את יכולה לצרף את כל החב"ב שלנו לאגודה...

(מי שלא יודע מזה, אל תדאג אתה לא לבד) הם נראים כמו עכבישים אבל הרבה יותר גדולים ועם מחושים אאארררווכים ופוול שערות על כל הגוף.. בקיצור משהו מפחיד וכל פעם שהייתי רואה היייתי הולך מסביבם כדי שלא ירוצו עלי פתאום וינשכו אותי. ויום אחד נמאס לי לפחד מהם, אז בפעם הראשונה שראיתי עקרבוט גדול ומפחיד פשוט דרכתי עליו (אל תדאגו הייתי עם נעליים, אני לא כזה אמיץ) עד שהוא סופית, ומאז אני לא פוחד מהם.

אז אני לא אומר שתהרגי עכשיו חתול חס וחלילה, את יכולה אולי במקום זה לנסות לבעוט באחד או לתפוס אחד, ולמרות שאת לא תצליחי אפילו לגעת בו (ואת לא תצליחי לגעת אותו..) זה יגרום לך פחות לפחד.

(שורה 3, מילה 6 מהסוף)

זה רק בשביל שתפסיק לפחד, כי אם היא רואה שהיא יותר חזקה מהחתולים אז היא תפסיק לפחד מהם

בגיל שלי (15..) שמפחד מוות מחתולים...

וגם מכלבים. עד שיום אחד הכלב הכי גדול ומפחיד בשכונה בא

ופשוט ליקק אותי |איכס| מאז אני לא מפחדת בכלל.

לא מכלבים ולא מחתולים. אבל אני לא הולכת ומלטפת אותם כי אני לא אוהבת את זה.

בשביל אחותי (יותר גדולה ממני) אני "קמע המזל" שלה.

היא פשוט מפחדת ואני כל פעם מבריחה בשבילה את החתולות..

חחח, זה די מצחיק...

מה שיותר מצחיק זה שככל שהיצור יותר קטן יותר מפחדים ממנו.

עיין ערך עכביש...

יאללה, תתעלמו מהם!! הם כולחה יצורים קטנים ומסריחים בד"כ.

אין מה לפחד מהם...

בהצלחה...

מגעיל ודוחה!!!!!!!! מצטערת אבל לא יפה

אבל זה בגלל שכשהיא הייתה קטנה חתולה שרטה אותה ומאז יש לה טראומות..:X

יש לי סיפור ארווך על מה שקרה בשבת עם הג'ינג'ית..

אבל עסוקה (: בלהכין לי ארוחת ערב =]

בהזדמנות..

מה עם צער בעלי חיים???

אין על נחשים!!

ומי לא לא יפה לדבר אלליהם ככה

וגם איך שכתבת מה שצריך לעשות להם זה נשמע כאילו שאתה אדם בלי שום רגשות

בס"ד

מה מפחיד בחתול?! מה?! החיה עושה "מיאו" אתה עושה לה "קישט" והיא רצה כאילו היא ראתה נמר...

יש לי חתולה בבית, היו לה הרבה מאוד גורים, בגיל שנה עלתה עלי חתולה באמצע הלילה חתולה על העגלה וליקקה לי את הפרצוף, נשרטתי מהחתולה הזאת כל כך הרבה פעמים, ואני עדיין לא שונאת אותה...

סבבה, אני לא הכי מתה עליה, אבל אני גם לא שונאת אותה...

רק שתדעו שהחתולה שלי ממש צדיקה (כנראה בגלגול הקודם שלה היא הייתה יהודיה...) היא עונה "אמן" לקידוש (כן, כן...), ושאני עצבנית\כועסת\עצובה\בדיכאון היא באה אלי ויושבת עלי, תקשיבו, היא אחלה פסיכולוג

"מיאווווווווווווווו"

אמרתי שככה זה נראה ונשמע לא אמרתי זה מישאתה

בחיי שלא ידעתי שיש כ"כ הרבה לא אוהבי חתולים בעולמינו הקטן (:

כל מי שהצטרף לאגודה-ברוכים הבאים p: חרותיק-שכוייח, המשיכו כך 

אין..החתולה הזאתי יש לה משהו נגדי..אני אומרת לכם!מלחיצה ברמווות!

בשבת באתי לפתוח את הדלת ואני שומעת שריטות על הדלת..אמרתי לעצמי שאני בטח שוב הוזה ואין לי מה להילחץ.

הקיצר, פתחתי את הדלת וןהחתולה הג'ינג'ית חיכתה לי מאחורי הדלת!! ממש ככה!התקף לב עשתה לי זאתי \=

סגרתי בטיייל את הדלת ועשיתי אסיפה של הקטנטנים בבית והחלטנו פה אחד לצאת במבצע נגד החתולה שרודפת אותי..
לקחתי רובה מים(כן, חתולות מפחדות ממים) ופתחתי בזהירות את הדלת..עכשיו, כדי שכל אוהבי חתולים לא יכעסו עליי p: - אני באמת ממש רחמתי עליה אז השפרצתי בקטנה כזה..באמת בקטנה! בגלל זה היא לא ברחה!

ואחרי כמה שניות שאני משפריצה עליה טיפה טיפה מים אני קולטת כמווויות של מים לעבר החתולה!!

וואו, זה היה מלחיץ!!היא טסססה..

מסתבר..השובבבים האלה נדלקו על הרעיון, לקחו רובי מים והתחילו להשפרייייץ בלי סוף!

אני מסתובבת אחורה ורואה את הרצפה בבית רטובה והבגדים שלהם מלאים במים!

זה נגמר במלחמת מים (שכולם עשו אמבוש עלי..) ואז חשבנו על הכנרת שלנו והפסקנו (;

אממ באמת שריחמתי עליה! לא מאמינה שאני אומרת את זה.

ותקשיבו, לעשות קישטה לחתולה הזאת זה לא עוזר!! היא פשוט נדבקת אליך..

אוחח..שאלה יהיו צרותינו

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....