http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=12098

אני קבלתי ושמעתי כמה דברים מהרב זצ"ל

שאלתי אותו בקשר לבתים מכוונים, והוא אמר לי להקפיד בזה גם אם זה מוסיף במחיר.

שמעתי ממנו, שהוא היה נגד רצועות שחורות משני הצדדים.

כמובן דעתו ידועה בקשר לקולמוס ברזל

הרב הקפיד שיהיה קלף עבודת יד ללא תנאי כמו קה"ס וקול יעקב.

שמעתי בשם הרב זצ"ל שאין צורך להדר במיקשה אם זה מוסיף במחיר מישהו יודע על זה משהו?

דבר שני לגבי רצועות שחורות שמעת ממנו אישית?

זה היה בשיעור השבועי שלו, גם הרצועות שלו לא היו שחורות משני הצדדים. ד"א גם שאלתי את הרב מאיר מאזוז, הוא גם סובר שזה לא טוב. הוא אמר שמותר לשים רצועות שחורות רק אם צד החיצוני ממש מבריק וההבדל ניכר טוב בין שני הצדדים.

לגבי מקשה, סביר להניח שהרב זצ"ל לא הקפיד בזה. הרי זה ממש המצאה של דור האחרון ואין במקשה שום עניין חוץ מלשלם הרבה יותר. (כך כתוב בזרכון אליהו בשם הרב אלישיב)

- דעתו של הרב ידועה בבקשר לקולמוס ממתכת, שהיה ממש נגד. פעם שאל אותו חבר שלי על נרוסטה והרב אמר לו "לא תגע בו יד", יש גם תשובה בנידון בשו"ת הרב הראשי

- בקשר לכתיבת פיטום הקטורת, הרב היה מתיר לכתוב לכתחילה ללא שום הגבלות. (שלוש תיבות וכו').

- שמעתי מחבר טוב, סופר מומחה, שהרב הכשיר לו אל"ף, שיו"ד העליונה היתה ללא ירך כלל אלא נוגע בפינה. (כמובן זה לא הלכה למעשה ללא שאלת חכם) גם הרב גרוס אמר לי שהוא היה מקל בזה.

- שאלתי אותו אישית בקשר לקובה וזנב בתפילין, הוא אמר לי שכדי שיהיה קובה צריך הפרש של אותיות גדולות (שני יודים לפחות) ושורה אחרונה לא מצטרפת לחשבון בגלל שהיה יוכל לקצרה כמה שהוא רוצה .

אות ז שהקו יצא ממש באמצע הראש ולא בימין 

ראיתי שהעיר לסופר לעשות תגים של בית ודלת לא ממש בסוף האות אלא קרוב לאמצע- בערך בתחילת השליש השמאלי כדי שלא ידמה ללמד

שאלתי אותו לגבי חית האם  וז או זז

כף פשוטה האם צריך שיהיה עיגול או שגם זוית זה בסדר

או פא האם  כו או כי

ועל כולם אמר שלא משנה

אבל שאלתי בזמנו כלקוח והייתי מאוד רוצה לדעת אם הדריך מישהו איך לכתוב לכתחילה

אגב מעבר לנירסטה שהוזכרה לעיל, אצל הרב זצ"ל קנה לא היה נחלת ההיסטוריה

כתיבת קטורת אמר לי שאין שום בעיה לכתוב גם את הפרשה

אות והדר אתה מצוי בסגירת בתים מה דעת הרב האם צריך גיד כדי לחבר את היוד ביד?

לא יודע אם זה נכון אבל זה כתוב בקול יעקב, והגיוני שהרב החזיק בזה.

לכתוב הח' כצורת ו-ז, ואחרי שהתעקשתי, וכל פעם הבאתי לו מקורות ודיוקים למה עדיף לכתוב כב' זיינין- אמר לי לכתוב איך שאני רוצה. ומאז אני כותב הח' כו ז.

פעם ראשונה אני שומע על זה.

חבל שתקנתי כמה סופרים בעניין זה. אם הייתי יודע הייתי מניח להם.

ואחר מ"ש בלשון כ"כ ברורה וחדה בקו"י, ובפרט שכן היה מנהג בגדאד.

ולכן שאלתי את הרב כ"כ הרבה פעמים את השאלה הזאת, עד שהרב יהודה מוצפי צעק עלי מה אני מטריד את הרב.. עד שבפעם האחרונה ששאלתי את הרב כשהייתי בביתו (בלי הרב מוצפי), ואז הרב אמר לי: טוב, תעשה מה שאתה רוצה..

וייתכן שהפתרון לשאלה זו הוא בספר ידי חיים (ע"מ 220), שנשאל שם רבינו הרי"ח בענין כתיבת האות ח' מהרב קו"י, והתשובה לא נמצאה. ומזה למדנו שהנידון לא היה פשוט כ"כ לרי"ח סופר בעל הקו"י, כמ"ש בפשיטות בספרו.

ועוד יש לאלוה מילין בעניין זה.

ואגב, דעת הרב היתה שלא לחלק בין צורות האותיות מס"ת לתפילין, וכמ"ש מהקו"י למשל גבי כתיבת האות ע'. וכן לגבי האות א', שאלתי את הרב אם לכתבה בתפילין כיו"ד ובס"ת כיו"י, והרב ענה לי שלא לחלק, ובשניהם לכתוב כיו"י, ובחיוך גדול אמר לי, שאם יכתוב כיו"ד, ויהיה לה מושב- זה בסדר ג"כ. 

הרב חסר לי! מאוד! יהי זכרו ברוך.

(ואגב, לגבי האות ח', גם האו"ל כתב לכתבה כו ז. וכך כתב בנו הצדיק של הרב קו"י, וספרי התורה שלו מפורסמים בירושלים, וכך היה מנהג ירושלים, כידוע למבינים בס"ת הירושלמים, אלא שהו' היתה עם זוית בצד ימין).

חכם בניהו אמר לי ג"כ לכתוב הא כיו"ד- פשט שעה"כ. ואחרי שאמרתי לו מה הגר"מ זיע"א אמר, חזר בו (והגרי"מ הילל חילק בין תפילין דרש"י לתפילין דר"ת, עיין בספריו).

וזכורני שפעם חכם שמואל דרזי ע"ה אמר לנו שא"צ לחתוך האפיקומן ממש בצורת ו ד, אלא לחתוך לב' חתיכות לא שוות, ולגדולה לכוין ו ולקטנה ד'. וא"כ, נראה דה"ה לכתיבת הא' בתפילין.

דעת הרב הייתה לתייגה, וכ"ד החיד"א, בסוד בעטרה שעטרה לו אמו.

ועיין ביר"ש מ"ש גבי דעתו של מהר"י אפתייא זיע"א.

והרב דרזי זצ"ל אמר לי שהוא מנהג טעות לתייגה (אע"פ שהבבלים היו מתייגים אותה). וכך שמעתי בשם הר"י אביחי שליט"א.

דעת הרב הייתה לכתוב ג' השמות אחר ה' א-הינו ה', למרות שבקו"י ובישכי"ע כתבו שלא לכתבם (וכ"כ ביבי"א).

פעם הבאתי לרב מזוזה שנכתבה ע"י תלמיד של הרב י' צדקה זיע"א, והוא העיד עליו שהוא יר"ש, ומזוזה שמקורה לא ידוע.

הרב הסתכל היטב על ב' המזוזות, והעדיףלבסוף את המזוזה השנייה..

כשיעלו לך עוד דברים נשמח לשמוע...

אני מבין שכתבת על יו"ד או כיו"ד שביו"ד התחתונה של האל"ף נכון?

לא הבנתי מה קשר לעי"ן, אם תוכל להסביר אני אשמח.

שלשום הבאתי לארץ ס"ת ישן כ-150-200 שנה והו"וים של שהוי"ה מתוייגים.

בהזדמנות אעלה בלי"נ כמה צילומים מהספר המדהים הזה.

ורק בתפילין כתבוה כב' ו', ודעת הרב היתה שלא לחלק (וכן כל מ"ש בשעה"כ בשינויי האותיות גבי תפילין כך יש לכתוב גם בשאר הסתו"ם- חוץ מהאות א' וכנ"ל).

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.