אני חושבת שאת יכולה לומר לאבא הדואג 

שכדי למחול, כדאי לבקש קודם סליחה..

זה התפקיד של הבחורצ'יק - שלא יתחמק מזה..

-יודעת מה את חווה-

כאחת שחוותה את מה שאת מתארת- והרבה יותר קרוב לחתונה ממך-

את לא חייבת למחול. אם הוא רוצה שתמחלי- הוא צריך לבקש.

ואת רשאית לבקש פיצוי שנראה לך יכול לסייע לך למחול-

כשהכוונה בזה היא ההרגשה שהוא השקיע משהו (אפילו כספי) בלרצות אותך ולזכות במחילתך.

אם תחתמי על כתב מחילה בלי להרגיש מחילה- את חוטאת לו אבל בעיקר לעצמך.

נשמה שלי- לא פשוט למחול. בוודאי לא כשהצד השני לא מוכן לבקש מחילה- ולהבין מה הוא גרם.

את יכולה לנסות לנקות את הלב, אבל זה קשה. מאד.

אני חושבת שאני הצלחתי למחול באמת- רק כשבעלי שיחיה לקח אותי לחדר ייחוד לאחר חופתי.

עד אותו רגע- לא באמת הצלחתי למחול!

וזה לא שלא הבנתי את הצעד ההוא- או שבדיעבד - לא הסכמתי איתו. ממבט לאחור ברור לי שהקב"ה גרם לכל זה כדי שאזכה בבעלי- ואם לא הייתי עוברת את הביטול ההוא- לא היה סיכוי שאני ובעלי נכיר..

ובכל זאת- מחילה- הבחור צריך לבקש ממך. זה לא אבא שלו מאבא שלך!

זה לא עובד ככה!

ואם את צריכה עוד משהו- תפני אלי באישי.

אני גם חשבתי על זה כמה פעמים, שמן הסתם יהיה לי קל יותר כשאני אהיה נשואה, בעז"ה יתברך במהרה, לזיווג האמיתי שלי.

כבר עכשיו אני ממש מודה לה' שלא התחתנו כמובן, וברו שהכל משמיים אבל, איך אמרו על מצרים?

זה שה' גזר שמישהו ישעבד את ישראל- זה לא אומר שהם ישר צריכים לקפוץ ולהתנדב, זאת לא מצווה גדולה.. אז קצת קשה לסלוח לשליח על שליחותו, במיוחד כשהדבר נעשה, אומנם לא מתוך זדון, אבל בצורה מכוערת עד כדי נבזות (הוא פחות או יותר התעלל בי רגשית במשך מעל חודש).

בקשר לזה שהוא יבקש סליחה ממני- ולא דרך האבות: טוב, כאן אני קצת ילדותית אבל אני לא מסוגלת לדבר איתו!

הבעיה היא שאם נגיד אני אבקש שהוא יכתוב מכתב או משו- הוא יעשה את זה רק כי הוא רוצה שאחתום, הוא לא באמת חושב שהוא היה כ" לא בסדר, כך שיהיה לי די קשה להאמין לבקשת מחילה כזו.

ואיזה סקפטית נהייתי, אוף!!

וואי, יש לך נשמה גדולה!!

בנאדם התהג כמו.... ואת, במקום לכעוס ו"להחזיר לו"

מודאגת מלסלוח לא בלב שלם, את משהו!!

ברוך ה' שהוא ביטל כי את ראויה למישהו הרבה יותר טוב!!

ובקשר לשאלה- זה באמת לא פשוט,

דברי על זה קודם ההורים שלך- הם מכירים אותך ואת המצב יותר טוב ממנו

לא התנסתי בכך ב"ה אבל אני לא היייתי חותמת בשום אופן-

גם כי זה לא מועיל,

אין סיבה למחול, וגם לא תהיה מחילה למעלה- אם האדם לא מבין שטעה ולא מצטער!

אבל בעיקר כי זה יפגע בך- לאף אחד, אף אחד אין זכות לפגוע בך

ואת צריכה לעמוד על שלך, הקב"ה לא רוצה שירמסו אותך,

שם ה' נקרא עלייך!!!

זה לא גאווה לדעת שאין זכות לפגוע בנו, זה האמת,

הוא לא מתחרט?

אם מבחינתו הוא יעשה את זה למישהיא גם בפעם הבאה-

אני לא הייתי מוחלת- אולי מבינה, אבל המעשה אסור.

לא מוחלים על עצם הפגיעה ,אלה על זה שעשו אותה מתוך איזה חוסר שמנסים להשלים-

חוסר תשומת לב/ידיעה/כוחות שהיקשו על לא לפגוע...

מקווה שהובנתי

ובעז"ה שהקב"ה יתן בבחור דעת להבין, והוא -ואת- תזכו שהוא יתחרט באמת ויפייס אותך

בשביל שניכם

בהצלחה ענקית!!!

לא נראה לי שתפקידך לחנך את הבחור. אני מניח שאפילו אם הוא לא מבין את חומרת הפגיעה בך,הסיפור הזה היה גם לא נעים לו, והוא יעדיף שלא לחזור עליו. 

בוודאי שזכותך לדרוש שהוא ינסה לפייס אותך, וכאן השאלה מה באמת חשוב לך, והאם חשובה לך בקשת הסליחה, חשוב לך שהוא יראה שהוא מצטער, או שחשוב לך יותר לא לשמוע אותו ולנסות לשכוח ממנו.

את לא חייבת למחול.!!!

אם הוא רוצה שתמחלי- הוא >חייב<  לבקש.

ואת רשאית לבקש פיצוי שנראה לך יכול לסייע לך למחול-

כשהכוונה בזה היא ההרגשה שהוא השקיע משהו (אפילו כספי) בלרצות אותך ולזכות במחילתך.

לי נשמע שהבנאדם הזה לא מבין כלום במושגים של "כבוד לרגשות אנוש"

ככה שהוא בטח מבין יותר טוב מהכיס שלו....

הוא רוצה מסמך רישמי של מחילה- חתום לו שהוא נקי

הלב שלך-?לא מעניין אותו

אבל אותך הלב שלך מעניין מאוד

ואת לא רוצה לצאת מסכנה או פרייארית (אגו? כן, מתור. ויותר חשוב- ללמד אותו שיעור אמיתי-  שאשתו לעתיד  תודה לך כל החיים )

תסבירי את זה לאבא שלך- תתני לו לגבות אותך

ואם קשה לו לקבל את זה- לכי לרב שלך- שיעזור לך בגיבוי

גם אני מכירה את הסיטואציה מקרוב..

ראשית אני מחזקת אותך- נשמע שאת מתואשתת בצורה מעוררת התפעלות!

מעבר לכל הדבים הנכונים שכתבה רותי אני מוסיפה-

אין משמעות למחילה שלך כשהיא לא יוצאת מהלב. פשוט אין משמעות!

היא לא מועילה בכהוא זה לבחור ואפילו להפך כי הוא חושב שמחלת כשזו לא המציאות.

כדי שזה יקרה הבחור צריך לבקש את מחילתך ולא אבא שלו את אבא שלך.

הוא לא חייב לעשות את זה בישירות (אולי אפילו תעדיפי שלא) אך חייב להיות ברור שהוא מבקש את זה ואת המען הנפגע כי אחרת - "מה הועילו"..

(הערה קטנה- יתכן שגם ההורים פגועים ואז יש פה עניינים של בן אדם לחברו שההורים צריכים לברר..)

ולסיום-

זה תהליך!

יתכן שהוא ייקח זמן.

לאט לאט מוחלים יותר..

חשוב לזכור שהמחילה הזו תועיל מאוד גם לך- היא תאפשר לך להשתחרר להמשיך הלאה ולבנות בית טוב בריא ומלא קדושה!

כך שזה תהליך שווה ביותר שדורש המון סבלנות..

מחזקת את ידיך ושולחת המון חיזוקים

מוזמנת לפנות גם באישי!

אבל אפשר ללכת לפנים משורת הדין וכמו שתרחמי עליו ירחמו עלייך בשמים ותזכי לקבל את האחד והמיוחד..

זו עבודת חיים

 עושה רושם שאת לוקחת את זה באופן יותר רציני מהמבקשים וזה לטובתך

לא חסר סיפורים על מי שאמר שהוא סולח והצרות לא עברו מעל ראש המבקש

עד שהבינו שצריך לבקש באמת סליחה באופן שהנפגע ירגיש מינימום הזדהות

עברתי מצב דומה והרב שמואל אליהו אמר לנו שצריך להתאמץ בטלפון וזה עדיף פי כמה ממכתב

ברור שאת הנפגעת בכל הסיפור הזה והבחירה בידייך

תוכלי להבהיר להם (בשלב זה אפשר עדיין דרך ההורים) שאם הוא מרגיש שפגע אז שיתנצל ואם הוא מרגיש שלא פגע אז אין צורך במחילה על הנייר  ושיחליט אם הוא הולך על זה או לא

אפשרות שניה ונראית לי עדיפה למרות שאפשר לשלב גם את הנ"ל

הרבה עבודה עצמית לסלוח אפילו אם הוא לא יבקש סליחה

הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים

עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כאת השמש בגבורתו"

לפי האופן ששאלת את מסוגלת גם אם זה יקח עוד קצת זמן

קיבלת תוכנית אימונים אישית מבורא עולם

פשוט סדנא אישית לתיקון המידות

גם אם תשליכי את הבחור לסל ההיסטוריה, את נשארת עם העבודה הזאת ולא אף אחד אחר בלי שום קשר להקפדות והפחדות. כי הנפש שלך צריכה להיות שלמה

עם כבוד עצמי כמובן

יהי רצון שממש בקרוב תגיעי למצב שאת לקראת  אירוסין

ואז תרגישי בעצמך את הצורך במשהו מעשי כדי לסגור סופית את הסיפור הזה כדי להתחיל את החיים עם בן זוגך משורש נשמתך

סגירה שאחריה אפילו אם תראי אותו לפנייך בתור בסופר תהיי שלימה ולא תסערי מחדש...

ואז תגיעי לדקות וזכות החשיבה שאמנם נכון שהוא פגע בך אבל בכל זאת היתם ביחד כך וכך חודשים אולי גם את באיזה שבריר של אמירה או מעשה פגעת בו (בלי להשוות למה שהוא עשה)

ואת הרי רוצה להתחיל חדשה בלי שיש למישהו עלייך אפילו בדמיון....

סליחה על האריכות מקווה שלתועלת....

קודם כל, כמו שכתבו לך עוד לפני - מחילה שלך ללא בקשת מחילה שלא באופן אישי ופרטני (לא ע"י מתווך) היא חטא לו (כי אחרת יש סיכוי שהוא יעשה את זה לעוד מישהי, ומישהו צריך לנער אותו טוב טוב לפני שהוא מתחיל לדבר על "עיכובים") ובעיקר חטא לעצמך.

אבל (וזה אבל גדול),

את חייבת לזכור שגם אם בסופו של דבר את נפגעת, גם את יצאת "נשכרת" (זה בכוונה במרכאות, כי אין לי מילה שתבטא את הציניות בצורה מספיק חזקה) מכל הסיפור.

כמו שקראתי איפשהו - "עד כמה שכל אחד מנסה להיות מרוכז בעצמו ו-"למה זה קרה לי?", צריך להבין שלפעמים אנחנו דמויות משנה בסיפור של מישהו אחר".

מה שקרה היה צריך לקרות כדי שכשאת תפגשי את הבחור *שלך*, את תהיי הרבה יותר בוגרת, מבינה... "בְּשֵׁלָה".

המון בהצלחה ורק טוב.

א. אבל אני חושב שיש כבר בהלכה את כל מה שצריך לדעת לגבי סליחה, ולא צריך להמציא את הגלגל. כשהוא יבצע את כל התנאים האמורים שם, לא תהיה לך ברירה אלא לסלוח...

ב. אין צורך להכניס כסף לכל דבר. הוא לא גנב ממנה, לכן היא לא צריכה לנסות לקחת ממנו כסף. כי:

         1. נכון שהיום יש מנטליות כזאת בחברה, לתבוע כסף על כל דבר (עגמת נפש..) אבל זה מציאות מקולקלת של עודף עורכי דין, לא דבר שאנחנו רוצים לחקות.

         2. יש חברות שהכניסו לכל הקטע של השידוכים את הענין הכספי יותר מדי, ורואים את כל הענין כעסקה כלכלית, שהייתה משתלמת או לא משתלמת. לכן, על ביטול עסקה צריך לשלם כסף... אנחנו לא מהם...    

ויש גם מחיר למעשה מעליב(כמו אם ירק בפניו וכו')

ואת זה אמר לי רב ידוע מאד- אתן לך באישי את פרטיו.

העובדה שיש דמי בושת בתורה היא בדיוק בגלל שזאת הדרך לפייס!!!!!

אין מה לעשות. ככה הנפש של האדם בנויה!

הרב זילברשטיין שליט"א בספרו טובך יביעו מביא את 2 הדברים הכי הכי להינצל מצרות, כפרת עוונות, צחצוח וכו'

השני הוא שמירת הלשון.

והראשון: "שאם אדם חוסם פיו בעת מריבה ומחלוקת ולמרות שמעליבים אותו הוא שותק ואינו מגיב, אלא מקבל את העילבון בשמחה ובחיבה, אין "כיבוס" טוב מזה...כל מה שפוגעים בך יותר, הכביסה יותר מצוחצחת. אין כפרת עוונות גדולה מזאת. ואם מחפשים זכויות להנצל ממחלות נוראות ר"ל, צריך לדעת שיסורים אלה של אדם החוסם פיו, שרק מי שהתנסה בכך, יודע שיותר קל לסיים את הש"ס כולו מאשר להתגבר על בזיון ופגיעה אישית - מצילים אותו מפורענויות קשות, כמבואר בגר"א. חבל לבזבז הזדמנויות פז שכאלה. אם מעליבים אותך, אם פוגעים בך ומבזים אותך לפני קהל עם ועדה, יש לך ברגעים אלה הזדמנות לזכות לדברים גדולים ונעלים שספק אם תוכל להגיע אליהם פעם נוספת בחייך. לא חבל על כך ?!"

עד כאן מדבריו

מי שבולם את פיו  מלכעוסבשעת מריבה - שכרו גדול.

זאת אומרת שאני שותקת בזמן מריבה.

זה לא אומר שאני אתן למישהו לדרוך עלי ולפגוע בי.

ובטח שיש לפעול  - לאחר המעשה כדי לתקן את העוול !

בעזרת ה' שנזכה לשמור על הלב שלנו גם מהכעס, הפחד הרגשות השליליים

 וגם מרמיסת הטוב שבי לא משנה על ידי מי.

שולחת חיבוק !

יהי רצון שעזרת ה' תלווה אותך תמיד, ותזכי בתוכך לוודאות ושמחה פנימית.

שתבני את ביתך בשמחה ובקדושה .

קודם כל ולפני הכל (ואני לא מבינה איך עוד לא אמרו על זה כלום)- מה זה היה ההערה שלך בסוף לגבי "כולם רשאים לדלג כמובן"? כל אחד ואחת רשאים לכתוב כאן. זה בא מהלב הענק שלך, ואף אחד לא רשאי "לדלג כמובן". את פונה לעזרה, ולשם כך כתבת. אנחנו פה בשבילך!

שנית כל, ברור לי שמה שהיה לי לא מגיע בכלל למה שאת עברת יקירה, אבל ברשותך אספר לך על משהו שהיה לי, ומה למדתי מזה. את מוזמנת לקחת מזה מה שתחליטי.

לצערי קרה לי מקרה שמישהו פגע בי מאוד. נעלבתי, כעסתי, ופשוט נפגעתי קשה.

אחד הדברים הבאמת מכעיסים היו שהוא באמת לא הבין מה הוא עשה. וזה לא שהוא לא ביקש סליחה. הוא ביקש סליחה מיליון ואחד פעם, והרגשתי שזה לא מספיק אמיתי. ידעתי שהוא שליח להחלטו של הקב"ה, אבל אף אחד לא שליח סתם (לא מתיימרת לשפוט אותו על למה הוא השליח, הרי גם לזה שאני הייתי זו שבצד השני הייתה סיבה..). רציתי ללמד אותו כך שלא יעשה ח"ו למישהי אחרת משהו אפילו דומה, רציתי שהוא יבין כמה הוא פגע ויתנצל על זה אחרי הבנה.

אבל אח"כ הבנתי, הבנתי שהוא בעצמו ילד (ואז מה אם הוא גדול ממני ב5 שנים?), שהוא לא בוגר מספיק בשביל זה, ושהוא אף פעם לא באמת יבין, וכל הכעס שלי פוגע בי בלבד. התחלתי במסע מפרך לסליחה.

זה לא קל, בכלל לא, אבל את יודעת מה? זה כל כך שווה את זה! לא הייתי מי שאני היום אילולא זה, לא הייתי יוצאת עם אנשים מסוימים שלמדתי מהם, אילולא זה. גם ממנו למדתי.

כולם רוצים לסלוח בסופו של דבר, אבל שימי לב שאם את לא באמת-באמת רוצה את זה, זה לא יבוא. אל תכריחי את עצמך, ועוד יותר: אל תתני להם להכריח אותם! זו הנפש שלך, ואת זו שיודעת מתי זה הזמן הנכון. לא הם.

עוד דבר- כשהתקשרתי להבהיר לו שסלחתי לו, הסתבר שהוא חשב שסלחתי כבר חודשיים לפני זה. באותו רגע הבנתי כמה דברים מוזרים שהוא עשה באותה תקופה, במסגרת "הַבָנָתוֹ שסלחתי והכל בסדר". אם את לא שלמה עם זה, אל תתני לו לחשוב שכן. אנשים עושים הרבה דברים מוזרים כשיש אי-הבנות, ואת עלולה בהחלט להפגע מזה עוד יותר ח"ו.

ישר כוח אדיר על האומץ לנסות, הרצון לגדול מתוך הקושי, ועוצמות הנפש לסלוח למישהו שבאמת פגע!

שיהיה המון ב"הצלחה,

ובעזהי"ת תמצאי את זיווגך הנכון בזמן הנכון (רק שיהיה מהר).

בד"כ אנלא מגיב,ואין לי איך לעודד,אבל הרגשתי צורך לנסות.

לענ"ד זה שאת רוצה לסלוח כבר מוכיח שאת אדם גדול וביום שתהיי שלימה אם זה אז בכלל..אם הוא לא בא לבקש-ברור לי שזה יהיה לפנים משורת הדין..

זיווג הגון בקרוב והצלחה בכל.

ראשית מצטערת לשמוע את המקרה שעברת. מקווה שה' ישלח לך במהרה את הזיווג הראוי והנכון.

לאור מה שכתבת, לא הייתי בכלל נאבקת בשאלה זו..... חוצפתם של אנשים עוברת כל גבול.

וכמו שהרב אבינר אמר למגורשי קטיף - אין הם חייבים לסלוח ולמחול כל עוד לא נתבקשו סליחה.

כך גם את - אינך מחוייבת לאף אחד.

וצודקת הראשונה או צודק הראשון  שציין/נה שתודיעי לאביו של הבחור שקודם יבקש מחילה בלב ובנפש ואז אולי תסלחי לו ותחתמי על שטר הזוי זה.

בלי קשר לגודל הפגיעה ולשאלה האם למחול ומה ראוי לעשות כדי לקבל מחילה.

רציתי לציין שאולי בכל זאת כדאי לשמוח שהעסק "התפרק" עכשיו ולא אחרי כמה שנות נישואין שאז זה הרבה יותר כואב.

אנחנו לא תמיד מבינים את השיעורים שה' מנסה ללמד אותנו, אבל צריך להמשיך...

בעזרת השם תמצאי את האיש הראוי לך ותבנו ביחד בית נאמן בישראל.

שלום

ראשית גם אני מצטער על כאב הלב שנעשה לך. אך בראיה קדימה אני רוצה להציע לך כיוון חשיבה אחר.

1. כמעט הגעת איתו לנישואין, כלומר את רואה בו הרבה צדדים חיובים. כדאי לעשות ריענון ולשחזר אותם במוחך. זה חשוב, תזחרי למה בחרת בו.  זה יוריד את כל האוירה השלילית שיש לך כלפיו כרגע. ויפתח לך אפשרות בנפש לחוות את החוויה הזו אחרת.
2. תראי את הביטול שלו ככשל נקודתי. כלומר הוא באמת קיבל רגלים קרות, תקף אותו פחד, זה לא פשוט לקחת אחריות. למרות שרצה להתחתן איתך, אני מאמין שבאמת רצה. אבל הוא לא היה מסוגל - הפחד התגבר עליו. הוא יודע שטעה טעות טרגית. אך חשב שאחרי שביטל, את בחיים לא תרצי לראות אותו ממטר. לכן לא התקשר ולא ניסה לחזור אליך. הוא לא ידע, וכנראה שגם עכשיו לא יודע. שיש לו כלה שמחכה לו. לכן לא ניסה לחזור אליך, גם אחרי שהבין את הטעות שלו. (שהיא טעות של פרק זמן קצר חולף, ולא אמיתית)
3. אולי הסביבה שלו היא לא סביבה תומכת, והוא היה נבוך, ולא ידע עם מי להתיעץ,. אז הוא שמע עצות מאנשים שהם לא אנשי מקצוע, והם סתם קילקלו לכם את החיים עם העצות הרעות שלהם. שאם הוא חושש, שאם הוא לא בטוח, אז שלא יתחתן איתך. במקום לחזק אותו. הרי יכול להיות שהכל הבל וריק, והוא באמת אוהב אותך. רק אנשים עם אופקים מצומצמים השפיעו עליו לרעה.
4. כל העניין שהוא לא יכול להביט לך בעיניים ולדבר איתך ישירות. זה בגלל שהוא לא מסוגל להסתכל לעצמו בעיניים. ולכי תדעי כמה הוא בוכה בלילות על האבדה היקרה שהוא איבד במו ידיו. בטעות של רגע.  והוא לא יודע שעדיין יש לו ערוץ תקשורת ישירות לליבך. אני עדיין רוצה להאמין שאם היה יודע היה מתנצל מעומק ליבו, מנסה לחזור אליך, לרצות אותך, ולהתחתן איתך.
5. האמת היא שכל הסיפור הזה עכשיו יותר בידיים שלך מאשר בידיים שלו. את זו שמחליטה עכשיו אם לסלוח לו ולהתחתן איתו. או לזרוק אותו לכל החיים (הפוך ממה שחשבת) את יכולה להגיד לאבא שלו. או לו עצמו ישירות (תתקשרי ישירות לנייד שלו)  אם הוא רוצה חתימה נפגש קודם אצל יועץ זוגי לשיחה פתוחה ביני לבינו. זה חשוב שזה יהיה אצל יועץ זוגי אמיתי. כי הוא יוציא ממנו את הדברים, שאת בשיחה רגילה לא תצליחי לחשוף אצלו - יכול להיות שהוא יהיה נבוך, סגור , ומופנם. אני מאמין שהיועץ הזוגי יעשה את שלו. יחשוף את הסיפור האמיתי (שאל תשכחי) את עדיין לא יודעת מה הוא. (תפעלי בחוכמת נשים)
6. אני מקווה שלא תוותרי על הבירור הכרחי הזה, שישפיע על כל חייך. ויש לך כעת את האפשרות לעשות זאת. אל תחתמי על כלום לפני שתקבלי תשובות. או לחילופין שתוותרי עליו לחלוטין, תזרקי אותו, ותשכחי אותו.
7. גברים לפעמים נופלים. מתיאשים וקורסים. במצרים הם כבר השלימו עם המוות של עם ישראל מתוך ייאושם. זה לא רק רגלים קרות, הם איבדו תיקווה לחלוטין בקשר לחיים  ולגאולה. אך הגאולה באה. היא באה בזכות נשים  צדקניות שהיה להם כוחות נפש אדירים מעבר לזמן ולמקום. מעבר לכל שיקול רציונאלי. אם אהבת אותו, את עדיין אוהבת אותו מתחת לכל הכעס והעלבון. תלחמי עליו כמו לביאה פצועה על גוריה, נגד כל העצות הרעות שקיבל, נגד כל החוסר בטחון עצמי שתקף אותו ושיתק אותו. הוא שלך, הוא בעלך, הוא אוהב אותך. .  .הרי רציתם להתחתן לא ?. לדעתי עדיין לא מאוחר. רק חבל שכדור השלג הזה צבר כזו תאוצה, שגרם לך לכל מה שאת חושבת עליו עכשיו. אבל את יכולה גם להחליט אחרת.
8. אם תרצי כל עזרה, קוראים לי אלי גרון, אל תהססי להתקשר, ואנסה לעזור בניכם
9. בהצלחה, אלי גרון - המלקט את דמעותיך

במחילה מכבודך, באמת, אבל כל התגובה שלך, כולה ספיקולציות.

אתה מניח שהוא בוכה ומיצטער על שהפסיד אותה, אתה מניח שלא הייתה לו סביבה תןמכת ושכל מיני יועצים הרסו להם את החיים.

אתה גם מערבב בין הבקשה שלו שתמחל לו לבין חזרה אליו.

הוא לא ביקש שהם יחזרו, הוא ביקש שלא תהיה עליו קפידה. הוא עסוק אך ורק בעצמו ובזה שלא תהיה עליו קפידה.

לא בה ובפגיעה שלה ממנו.

כי אז יש אין ספור דרכים לבקש סליחה ומחילה גם בלי להביט בעיניים. יש התמודדויות קלות יותר ומכבדות לא פחות.

(סמס, מייל, מכתב בדואר, בקשת מחילה ע"י שליח ועוד)

הבחורה מספרת שכבר התקדמה קדימה יפה עד אותו טלפון של האב שעורר את השד ממרבצו.

איזו תועלת צומחת מהעיצה שהיא תיזכר למה בחרה בו? מלבד כאב לב שזה יעורר בה?

נכון שהדרך הבריאה להתנתק ריגשית היא לא ע"י השחרת כל האישיות כדי "לעבוד" על עצמינו שרק ניצלנו.

נכון שמבט כולל של המעלות והמיגרעות, הערכה על המעלות ואפילו ציון משהו אחד שלמדנו מהמעלות הללו, והודיה על ההצלה מהמגרעות, זה מבט יותר בריא.

אבל מכאן ועד לשבת להתחבר מחדש לכל אותן סיבות בהן בחרה בו, לאחר שהוא בחר להיפרד, נשמע לי כמו התעללות עצמית ולא מקדם לשום מקום.

לסיום - ממליצה על קצת ענווה. לכתוב בכותרת שכל העיצות לא נכונות, קצת גובל ביומרנות...

שלום

כמו בזוגיות, נקודת המוצא היא שקובעת הכל. כך גם כאן לגבי השירשור כולו

ובמיוחד התגובה הלוחמתית שלך נגדי, שמזיכרה יותר מריבות בין בני זוג שלא מבינים אחד את השני

מאשר לנסות להבין איך הגעתי לשם , ומה אני רוצה להגיד

אז נקודת המוצא שלי לסיפור הזה (וזה יפתור לך הכל) זה דרכם של חז"ל

שקודם כל מנסים להשכין שלום בין אדם לחברו, ובין איש לאישתו וכ"ו

היה לי קל מאוד לכתוב כאן כמו כל הנשים שכתבו על הבחור מתוך כעס והתרסה כנגדו

למרות שבאמת לא יודעות מה הסיפור שלו, או שלה. ומה קרה שם באמת.

זה טוב עבור שחרור הרגשות

אך זה לא טוב עבור זוג שהחליט להתחתן, הסתבך בתוך עצמו (או רק החתן)

ובמקום ללכת ליעוץ זוגי, שהיה אומר לבחור

אם אתה אוהב אותה, אל תשמע להורים , הם לא מבינים, ומסבכים ומפריעים לך.

או אם אתה מהסס, קח עוד חודש עד החתונה, שום דבר לא בוער

או לחילופן לעזור לו סדר את המחשבות, ואז הוא היה מחליט על חתונה בלי להסס ולקבל רגלים קרות

לדעתי הבחור פשוט לא היה מודרך, ולא קיבל תדרוך במקום הנכון.

לכן כל מה שכתבתי היה על שמדובר בטעות מקומית, כשל נקודתי בקשר

לכן ניתן לדבר שוב על חתונה, אצל זוג שהחליט שהוא רוצה להתחתן אחד עם השני.

כבר היו דברים מעולם שזוגות חזרו אחד לשני גם אחרי חצי שנה ויותר. . . מה ההבדל בסיפור הזה ?

אגב : דעתי היא שאם היא תסלח לו על זה ותתחתן איתו - היא צדקת אדירה

והוא יצטרך להית אסיר תודה על כך לכל ימי חייו 

והדרך שבה את ועוד כמה נשים שכתבו בפורום בצורה בלתי אחראית

מתוך רגשנות מהסיפור, בלי פרופורציות לשים כל מרכיב ממרכיבי הסיפור במקום שלו

ולנסות אפילו בסיכוי קלוש לחבר שוב בין בני הזוג שרצו להתחתן, ולא הצליחו

דרך זו, היא חלק מהדרך הגורמת לבעיית הרווקות המאוחרת בדורינו - ומי יתן על כך את הדין ?

אני מציע לך כי תאמצי את הגישה שלי, באימון שאת נותנת לנשים שונות

ומקווה שהזוג הזה ימצא את הדרך חזרה לעצמו, ויצליח להתגבר על המשבר הגדול הזה

ואם לא אז לפחות ניסיתי כמו שמצופה  ממני ביהדות

בברכה

אלי גרון

ואני מצטטת:

אגב : דעתי היא שאם היא תסלח לו על זה ותתחתן איתו - היא צדקת אדירה

והוא יצטרך להית אסיר תודה על כך לכל ימי חייו 

והדרך שבה את ועוד כמה נשים שכתבו בפורום בצורה בלתי אחראית

מתוך רגשנות מהסיפור, בלי פרופורציות לשים כל מרכיב ממרכיבי הסיפור במקום שלו

ולנסות אפילו בסיכוי קלוש לחבר שוב בין בני הזוג שרצו להתחתן, ולא הצליחו

דרך זו, היא חלק מהדרך הגורמת לבעיית הרווקות המאוחרת בדורינו - ומי יתן על כך את הדין ?

למה שתסלח לו ותתחתן איתו?!?!!?

מה? היא ברירת מחדל של מישהו????

וואי, אלי גרון!!

סליחה, אבל עיצבנת אותי...!

אני גם ביטלתי אירוסין.. מסיבות ששמורות לי- אבל בוא נגיד, שאמנם אני  זאת שביטלתי, וביקשתי על זה סליחה... אבל בחיים ואני מדגישה ב-ח-י-י-ם לא הייתי חוזרת ומתחתנת עם הבחור שביטלתי איתו.. ונכון, רציתי להתחתן איתו- עד שהבנתי עם מה אני אמורה לחיות כל החיים.... ועל זה הוא היה צריך לבקש סליחה.. ועל כל ההתנהלות שלו..

והרי אני הורסת לך את התיאוריה... "זה" לא מה שגרם לבעיית רווקות אצלי.. אני נשואה ב"ה.. ושמחה ומאושרת על הצעד שעשיתי ועומדת מאחוריו עד היום.

ותסלח לי- אתה קשקשן!

"הדרך שמצופה ממך ביהדות???? למה? אתה יודע חשבונות של הקב"ה?? מי הזיווג של מי??

אני מציעה לך לאמץ את הגישה של חז"ל "סייג לחכמה שתיקה".

למה היא חייבת להתחתן איתו??

ועוד שהיא תבוא ותתחנן?? שהוא זה שביטל!!

סליחה זה לא ילדים בגן זה רציני למה הבחורה צריכה להיות הסמרטוט??

מה אתה חושב שהבחור תכלס מבין?? 

" טוב אני יכול לפגוע בה כמה שאני רוצה במילה היא בסוף תזחל אלי ותבקש סליחה.." 

למה קרה??

למה הוא חשב על הבחורה כשהוא חטף רגליים קרות בלי להתנצל בכלל??

אני אישית חושבת שאם היא תצליח לשחרר ולסלוח היא סוג של מלאך!!

א.ש שלא יגידו לך אחרת את לא צריכה לזחול על ארבע זאת לא דרך היהדות  שלא ישקרו לך הדרך היא לשחרר ממנו לסלוח לו להבין שהוא בחור מסכן(ואת לא רוצה להתחתן עם בחור מסכן...) ולמצוא בחור אחר שהוא יהיה מושלם בשבילך..

בכלל התגובה הזאת הפתיע אותי אני מקווה שאנשים לא מקשיבים לעצות שלך! 

ואני לא מתנצלת על התגובה!

שה' יברך אותך.

באמת.

כל הפוסל במומו פוסל. יחסת לתגובותינו רגשנות? - בדוק את עצמך.

תגובתי מקצועית לחלוטין. ולא רק שלי.

מה שאני כן לוקחת מדברך, כי אני לא נוהגת לשלול עיצות שלמות של אנשים, ולקטלג את אישיותם כרגשנים או כל דבר אחר, זה את עניין העזרה לזוגות .ושאכן קורה וזוג חוזר.

אבל גם האמירה הזו לא שייכת לסיפור הספציפי הזה.

כיוון שהבחור יצר קשר אך ורק על מנת שתחתום לו על שטר מחילה שלא יסגור את מזלו בפגישות הבאות עם בחורות.

לא חזר על מנת לאמר שהוא מבקש הפסקה במקום פרידה, עבודה ובירור עם עצמו או ייעוץ ביחד איתה, ובודאי לא ביקש לחזור אליה.

התבונן בעובדות שהיא כתבה.

יעוץ זוגי?? לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה.

 כשבעיות עולות אחרי נישואין הולכים ליעוץ זוגי,

כשהן עולות לפני, ואין שום נכונות בצד השני לעבוד, רק לפרק, בורחים, לא רודפים אחריו ומבקשים ללכת ליעוץ.

לא הייתי עונה לך כאן ולא הייתי נכנסת בכלל לשקלא וטריא אילולא חששתי שמא השואלת תקשיב לך.

ולאנ בגלל שאינך ראוי לתגובה, כל אדם ראוי אלא בגלל שיחסך מזלזל כאן באנשים.

שלום לכולם, ובבקשה להירגע

אם תחזרו לדברים הראשונים שכתבתי תראו שמה שאמרתי היה שהדברים כעת בידים שלה

היא יכולה כעת להגיד לו, אם אתה רוצה חתימה תספר לי מה קרה  שקבלת רגלים קרות.

הרי היתה כימיה טובה בנינו וחשבנו להתחתן, לאן הכל נעלם פתאום ?

אם לא  תעשה כך היא לא תדע את התשובה לעולם.

אז אם היא חושבת לחתום, לכל הפחות שתקבל תשובה. אם זה עדיין מעניין אותה.

המלצתי לה גם שתעשה זאת אצל יועץ זוגי, שיעזור להם להוציא את הדברים הכמוסים בלב.

היא לא חייבת לעשות זאת, היא הרי יכולה בקלות להמשיך לדרכה , וכך גם עשתה.

אך מה שהבנתי מתוך המבוכה שלה לגבי החתימה

זה שהיא עדיין במבוכה לגבי סיום הקשר

כמו גם שהבנתי שהבחור רצה בה מלכתחילה, רק קיבל רגלים קרות. מה שלי נראה ככשל נקודתי.

ושאבא שלו שולט בכל הסיפור יותר ממנו.

אז כפי שיש מצווה על אדם להחזיר גרושתו

(והיא לא גרושתו חלילה, אני רק לומד מכך לאירוסין הללו)

וכפי שיש מצווה לעשות שלום בין אדם לרעהו

אם היא עדיין מעוניינת בו, (ויכול להיות שהאמת היא שהוא גם מעוניין בה

רק הוא לא יודע איך לדבר איתה על החולשה הנפשית  + הלחץ המשפחתי שנקלע אליו וגרם לה עוול נורא)

יש לה הזדמנות להציב לו תנאי, מפני שחזר להופיע בזירה.

אתה רוצה חתימה - בו תשפוך את הלב

הזדמנות של פעם בחיים אולי, להתגבר על כל המניעות החיצוניות ולחדש את הקשר

שרון נאגרי : מה את יודעת על הקשר בניהם ?

אולי זה יצליח והם יחזרו אחד לשני  - למה את כל כך מתנגדת ?

מה לא יהודי במה שאני אומר ?

למה הסגנון הפוגעני הזה שלך ?

וחוץ מזה שתסכימי איתי שחלק מבעית הרווקות המאוחרת

היא הקלות הבלתי נסבלת לפעמים של ניתוק הקשר

בגלל גורמים שיועץ נישואין היה יכול לפתור, אם היו פונים אליו בזמן

כמו לדוגמא אם החתן היה פונה ליועץ לפני ניתוק הקשר, והוא היה עוזר לו להתגבר על הרגלים

הקרות שהקפיאו אותו.

קל מאוד להרוס ולקטרג

אני מציע לך לעבור לצד שמתאמץ לעשות שלום בין אנשים - שזה גם יותר קשה.

ואולי לתרום להקמת עוד בית בישראל

וכמו שכבר כתבתי הכל בידי החלטת הבחורה, שהבנתי שרצתה פעם להתחתן איתו.

אני לא יודע מה הנסיון שלך

אך אני ראיתי כבר סיפורים קשים יותר בחיי

שנגמרו בסוף טוב

לכן אני עדיין מוכן להשקיע את הזמן ולעזור לזוג הזה

אם הבחורה רוצה - אני מוכן לשבת עם החתן כמה שידרש בל"ד

היא רק צריכה להתקשר אליי -  054-65911156

שנתבשר בשורות טובות

אלי גרון  

הבחור היה אצל כמה יועצים זוגיים (וגרר אותי לאחד מהם אפילו) שאמרו לו להאט, אבל לנסות להמשיך ולמרות זאת הוא בחר לחתוך.

אין שום סיכוי בעולם (!!!) שאני אחזור אליו (ולדעתי הוא גם לא רוצה בזה, אבל זה כבר לא מענייני),

אז תודה על הדאגה, ואני מעריכה את הרצון לעשות שלום ולקרב אבל הוא פשוט לא תמיד רלוונטי.

כאן מדובר בפוסט קשר, בלי שום רצון לחזור אליו, והשאלה היא רק איך לסגור אותו הרמטית בצורה שתהיה מתאימה לשני הצדדים.

שבת שלום

גם אם הוא יתנצל ויבקש באופן רישמי את סלחתך (ולפי מה שאי מבין הוא עדיין לא)

מה שכן, כדאי לך מול עצמך, בלב, לשחרר אותו ולסלוח לו ובכך גם להשתחרר ממנו ולסגור מול עצמך את הסיפור.

יה"ר שה' ישלח לך מישהו טוב בהרבה שיכבד אותך ויתיחס אלייך כמו שצריך 

חיזקי ואימצי ! 

צריך לשים לב לעובדות

יכול לקרות גם לבחור/ה טוב/ה וגם כשהצד השני נפלא.  פתאום "נבהל" ואיבד עשתונות. ואולי טוב שזה התברר לפנֵי...

את הכאב והצער העצום שלך - בוודאי שאפשר לשער. טוב שהצלחת להתגבר, ואל תחששי לחזור ל"תמימות נאבית" חיובית...  תהיי את מבפנים, ורק תביאי בחשבון שלעיתים יש תופעות שהן מחוץ לנו, וחוסננו ונקיותנו וה"לשם שמיים" שלנו יעזרו לנו בעזרת ה' להתגבר, להישאר אנחנו, ולהתחזק בטובנו הפנימי ולצפות ליותר ויותר טוב.

לענ"ד בוודאי יפה שאת מוכנה לחתום על שטר מחילה, אך את צודקת בכך שאת רוצה שיבקש מקודם סליחה.

ואת יכולה להסביר: אינני מבקשת שיתנצל על כך שהחליט שאינו מעונין להתחתן - קורה. אבל כל אחד מבין שכאשר מחליטים דבר כזה אחרי אירוסין, סמוך לנישואין, נגרם צער גדול; וכמו כל צער שאדם גורם לשני, גם כשלא התכוין לכך, מבקשים מחילה. על הצער שנגרם.  אם הוא רוצה שאחתום על שטר מחילה - משמע, מבין שיש פה דבר שצריך למחול עליו, עגמת הנפש של ביטול הענין. אז שיבקש מחילה על עגמת הנפש הזו.

דומני שאחרת זה קצת עושה צחוק מהבקשה עצמה: מה פירוש שמבקשים לחתום על שטר מחילה בלי שמבקשים מחילה?

ואולי זה גם מה שישכנע אותם: תסבירי (אולי דרך אביך), שאם הם רוצים שהחתימה לא תהיה משחק אלא משהו אמיתי, שבא באמת ממחילה - אז שהוא יבקש באמת מחילה על הצער הזה, ואז גם החתימה תהיה אמיתית (יתכן גם שהם מבלבלים וחושבים כאילו את רוצה שיתנצל שלא התחתן איתך.. ברור שזה לא הענין. בקשת הסליחה שבוודאי ראויה היא על הצער שמהביטול החד צדדי. פשוט לגמרי).

והשאלה שלך היא לא "ארוכה ומבולגנת" של "לדלג עליה". היא שאלה על כאב מאד גדול, שרואים שהצלחת לטפס ממנו יפה מאד, בשליטה ובאצילות. כל הכבוד.

הוא יכול לבקש סליחה גם על ידי שליח. אבל לאחרי שיבקש סליחה - מן הראוי למחול לו, וזה יפתח את הדרך לשניכם למצוא את הזיווג הנכון.

תחשבי שזה היה איזה "תיקון" שהיית צריכה לעבור... בסופו של דבר הכל בהשגחה פרטית והכל לטובה. מצד שני, אם אין מחילה, זה יכול חס ושלום להפריע לשניכם בעתיד.

אבל אין ספק שהוא חייב לבקש את הסליחה ולא רק את חתימתך האוטומטית. מקובל לעשות את זה דרך שליח. הוא צריך לבקש ממך מחילה בלב שלם, על הצער ועל הפגיעה בכבודך. הוא חייב להכיר בכך שזו היתה פגיעה בכבודה של בת ישראל, ולבקש ממך סליחה.

בשורות טובות ומשמחות שיהיו לך בקרוב!

לכל אחד מאיתנו יש בחירה חופשית, וגם כל מעשינו בספר נכתבים... 

אם תעבירי על מידותייך גם בשמיים יעבירו, לדעתי הוא בצרה גדולה, הוא יחיה עם עצמו עד הסוף ואת כבר נפרדת ממנו. אם את מאמינה שמזווגים לאדם לפי מעשיו אז בטוח שמחקה לך משהוא טוב, ממש טוב, רק תסיימי את זה על הצד הטוב ביותר. המון היזוקים...

a

ערב טוב צר לי לקרוא מה עבר עלייך ואיני יכול להיות זה שיקבע לך האם למחול או לא

איני יודע מה אני הייתי עושה במצב הזה . דווקא למצב הזה חז"ל אמרו דאגה בלב ישיחנה אומר רש"י הקדוש ישיחנה לאחרים אחד הטעמים שאדם במצב קשה לפעמים שופט מתוך הרגש לכן הוא צריך צד שני שידבר איתו שכלית

ואני מאוד נדהם איך אחרי פגיעה כזאת את עובדת בחכמה ולא מתביישת ומבינה שכנראה במצב הקשה הזה את עלולה לשפוט לא נכון ולכן מה שחשוב לך שהכל יהיה אמיתי ומתייעצת .

הלוואי על כל עם ישראל בחורות כאלה .

ובכן אומר את דעתי האישית שאינך חייבת לקבל ואני מאמין שבחכמתך תביני את מה שאני כותב עכשיו זה לא פסיכולגיה כדי שתתאוששי אלא מציאות שבמציאות .

איך שאני רואה את התמונה מדובר בבחור אכזרי ושחצן הוא כנראה יודע כמה חמור העניין שהכלה לא מוחלת לכן עושה זאת . אני יכול להבין ששולח מתווכים כי בכל זאת זה לא נעים אפילו שהוא גרם לך מצב לא נעים ומצב מביש כשאת בטח מתביישת לצאת החוצה ומרטיבה את הכרית בלילות וזה בסדר ונורמלי זה קורה לכל אחד שעובר מצבים קשים.לצערי הרב .

ונניח שהוא צודק איני מכיר את הסיפור הרי שני הצדדים נפגעו מהסיפור לא משנה מה הסיבה גם את נפגעת לכן הוא חייב לבקש סליחה ואם אחרי שהוא ביטל את השידוך ולא מסוגל להוציא מפיו את המילה סליחה זה אומר שהוא שחצן ואכזר .

ולכן אני אומר לך דבר קשה אבל אמיתי תשמחי שהוא ביטל הקב"ה הציל אותך מידיו תארי לך מה היה קורה אילו היית מתחתנת איתו ומביאה ילד שניים ופוגע בך מפעם לפעם ולא מבקש סליחה אדם כזה היה יכול לרמוס אותך נפשית ולהביא אותך למשבר דיכאון ..

וזה שהוא ביטל הוא מפגר כי בסך הכל כפי איך שאני הצלחתי קצת להבין אותך',הוא הפסיד פנינה ויהלום ..

ואותך לא צריך לעניין אם הוא מבין ומהסיבה הפשוטה הוא מטומטם ואי אפשר לבוא בטענות למטומטם את נשמעת בחורה עם מלא רגש ואחת כזאת בטח יכולה להעניק הרבה אהבה מי שיתחתן איתך  וברגע שהוא הפסיד אותך הוא הפסיד מה שכל אחד רוצה אשה אוהבת אמא טובה לילדים .

אני הייתי אומר תכתבי לו כתב מחילה ובתנאים הללו א. שרב גדול בישראל מוכן להבטיח לך שלא תינזקי גם אם הוא לא רוצה לבקש סליחה (כי שני הצדדים פגועים ) ב. הוא הרי רוצה להראות שיש לו כתב מחילה אין בעיה אבל דרך הכתב מחילה תוכלי להירגע בזה שתעקצי אותו כמו שצריך ומצד שני להרגיש שאת חלקך עשית ובזה הלשון תכתבי לו אני החתומה מטה (שמך בישראל) מוחלת לשחצן והאכזר (שלא מוכן לבקש סליחה רק מבקש שאני אמחל לו ) -שמו בישראל - על זה זה שביטל  את  האירוסין בלי לשתף אותי בתהליך

ותראי שהפתק יהיה קטן והכי צפוף שיש כדי שלא יוכל למחוק מה שהוספת

ואני בטוח שאז הוא יבין ותעמדי על זה כי על כבודך אל תוותרי הוא השפיל אותך תלמדי אותו לקח ובכך יהיה לו קשה להציג את הפתק .

ופתק נורמלי תיתני לו רק אם הוא יכתוב פתק כמו שצריך ליד אדם שאת סומכת עליו ולא שמישהוא עובד עלייך והכותב זה מישהוא אחר.

ואני בטוח ומשוכנע שהכל מה שקרה זה לטובתך והזמן הקשה הזה יעבור מהר ותצליחי לשכוח ממנו ולהתעטף בחיקו של בעל חבר אוהב ורגיש כפי שחלמת וממשיכה לחלום .

ויום יבוא ותצחקי על כל מה שהיה ותהייי הכי מאושרת בעולם.

וכל הכבוד איך שאת אומרת תודה רבה לקב"ה שעזר לך לאורך כל הדרך , ממך אפשר ללמוד אמונה ואמונה נותנת כוח לאדם ..

ואני מברך אותך שבקרוב מאוד תמצאי את זיווגך האמיתי גבר שיש לו יופי פנימי וחיצוני כפי שאת חולמת .אמן .

לסיום |פרסומת לשדכן|

אבי

אני בכלל לא אומר שזה מוכרח, אבל כדאי לחשוב על זה:

אולי בקשה לחתום על שטר מחילה זו הדרך שלו לבקש סליחה? כלומר, קשה לו לבוא ולהגיד "סליחה", אבל הוא אומר במקום זה: "תסלחי לי".

בנוח לדבר איתו ולהתייעץ איתו

איך לנהל את כל העיניין הזה, שהרב ינחה אותך או אולי אפילו ייתערב ויסיבר להורי הבחור וגם לבחור עצמו שככה זה לא דרך מתאימה לנהוג

הבחור הזה פגע ברגשות הכי עמוקות שלך... חודש וקצת לפני החתונה זה כבר קשר מאד מתקדם ומין סתם ההכנות היו בעיצומן... קשה לי לחשוב על הקושי הגדול הזה שעברת... איזה ניסיון.. לא פשוט...

וביגלל זה כדאי לעשות את הכל אחרי התייעצות עם רב, לו את תסםרי את כל מהשעבר עלייך ופרקי גם עול מליבך... והוא יעזור לך לראות את הכל בדרך טובה יותר ויעזר לך לתמרן עם הבקשה של האב בצורה טובה יותר...

הבחור חייב כמו גבר לעמוד לפנייך ולבקש סליחה לא שטרות ולא נעליים קודם כל שיקח אחראיות על מעשיו וייתנצל

וכדי להקל עלייך בכל התהליך שוב אני חוזרת על ההמלצה שלי לפנות לרב מוסמך

הרבה ברכה והצלחה

אם אכן כל הפרטים שסיפרת מדוייקים אז לא רק שהנך רשאית לבקש ממנו שיבקש סליחה אלא את חייבת לדרוש ממנו שיבקש סליחה כי זה המינימום.ואם הוא לא מוכן אז לפחות תגידי לו שאת לא סולחת לו (אם כי ממדת חסידות את יכולה לסלוח לו בלב ) עד שיבקש סליחה - דרך ארץ קדמה לתורה...

שתזכי בעז"ה למצוא את זווגך המתאים משמים

הוא ביטל שהוא יבקש סליחה תגידי שאת מוכה לחתום רק אם הוא  מתנצל לפניך אחרת את לא חותמת לו על מפית! במסעדה גם ככה תגידי ישר שלא ימרח או שהוא מתנצל או שאני לא חותמת בהצלחה ממש ממש!

בדרך כלל אני מגיבה ע"י שאלות שעוזרות לברר את הרצון והתשובות מתוכך ולא נותנת עיצות משלי. (זה תפקידה של מאמנת)

אך מכיוון שהרצון שלך כבר עולה מהשורות, ומתחזק בתגובות שלך הרשי לי לאמר לך מס' דברים:

א. אחד הרצונות הבולטים שלך הוא עשיית הטוב והנכון.

את רוצה למחול מצד היותך טובה! (וכבר התפעלו כאן לא מעט מאישיותך ומידותיך לפני)

ורצון אחר מנגד הוא שיבקשו מימך סליחה!

הרצון למחול מיד הוא מהמקום ששואף לטוב המוחלט אם אפשר היה עכשיו לדלג על שלבים אנושיים ולהיות מושלם,

והרצון לבקשת סליחה נובע מצורך אנושי בסיסי ליחס מכבד. זה צורך בריא שמראה שאנו מכירים בעריכנו - זה דבר חשוב מאוד!

מראה על בריאות נפשית, שיש לנו גבולות וקווים אדומים אותם אנו לא מסכימים שיעברו ביחס כלפינו.

עצם הרצון שלך לסלוח, ימשוך אליך הרבה סיעתא דשמיא, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו. את תראי איך ה' יעזור לך לנקות את הלב, ולו בשביל שלך לא ישאר מהרעל הזה בלב. בשביל עצמך קודם כל.

אבל! כפי שכבר נאמר כאן קודם, מחילה על דבר כזה, היא תהליך.

חשוב להקשיב לעצמך. לבקש מה' בכל יום, לנקות מימך עוד קצת מהפגיעה.

יתכן ותוכלי לחתום על שטר שכזה רק כשהלב יהיה נקי לגמרי ויתכן שעוד תרגישי שנשארה נק' קטנה שחורה בלב, אבל שזה כבר מספיק בשביל לחתום...

מה שאני מנסה לאמר הוא, שגם אחרי שהוא יבקש סליחה, שזה תנאי בסיסי,

זה לא אומר שחתימתך תגיע מיד.

הוא יעשה את שלו, ואת אחר כך תעשי את שלך בקצב שלך.  (יכול להיות שבפועל הוא יראה את חתימתך כשנה מבקשת הסליחה, וזה בסדר!)

לסיום, מתנה שעולה על כל מה שכתבתי כאן פי אין סוף - יש לי תשובה שהרב מורדכי אליהו נתן פעם למישהי שאני מכירה, במיקרה דומה:

אותה בחורה שאלה את הרב 2 שאלות - האם עליה לבקש מחילה גם היא, על אף שלא היא ביטלה

                                                      והאם עליה למחול.

על השאלה הראשונה ענה: שבשום אופן לא תבקש ממנו סליחה! במילים אלה ובתוקף שלו.

ועל השאלה השניה ענה מיד אחרי הראשונה: נו, תסלחי לו... בטון שקט ומרחם, והסביר - שהיא לא יכולה לצפות מאותו אדם לרמה שבה היא נוהגת בבריות, כי הוא לא מתקרב לדרגתה, אז שתרחם... כמו שסולחים לילד קטן חסר דעת!

בהצלחה ושתזכי בקרוב לזה שראוי לך באמת!!

אם לא תימחלי לו זה חלילה יכול להביא אותך גם לעיכובים מנסיון אחותי אני אומרת ומאחלת לך זיווג הגון משורש נישמתך!

יש באיזה שהו מקום שמעתי על רב אחד(שחכתי מי מחילה...) שמשהו פגה בו אז הוא עשה את הדבר הבאה...

בהתחלה הוא מחל לו גם בלי שביקש סליחה(הוא לא היה מודע למה שהו עושה, דן אותו לכף זכות וכו..)

ואז אחרי שהוא סלח לו בלב שלם הוא הלך אילו וניסה לגרום לו לבקש סליחה

כי בעצם הכי קל למחול לבנ"א בלי צורך שצד השני מוחל אבל בעצם זה גורם לצד השני לא להבין מה הוא עשה ולהמשיך להתנהג ככה ואולי אפילו זה ידרדר אותו למקום יותר גרוע.

נכון זה מה שהרב ההוא עשה איש גדול ואני לא ברמה הזאת...

אולי כידי לנסות למחול בלי לחכות שהבחור יסלח כי ממה שכתבת הוא באמת לא מבין מה הוא עשה והוא חי קצת בסרט שאין לו צורך למחול

פשוט תסלחי ממקום כזה שלך זה יהיה הרבה יותר טוב פשוט לעבור הלאה.

מקווה שתמצאי את הבנ"א המושלם בשבילך!!

ב"ה

יש הבדל בין מחילה לבין חתימה על שטר מחילה. מחילה בלב זה דבר אישי, הוא גם יכול לבוא וללכת. חתימה על שטר זו החלטה. גם בלב יכולה להיות החלטה חזקה מאד מאד. אבל חתימה על שטר.....

אז קודם כל, זה שלא חתמת מיידית לא אומר שלא תגיעי למצב של מחילה. אני מניחה שאת יודעת את כל זה ומתחילה את השאלה מהנק' הבאה, אבל הייתי חייבת לשים זאת על השולחן.

הנק' הבאה:

לחתום למישהו שרוצה מחילה בשביל עצמו.

את צודקת, זה קשה. לא יודעת מה הייתי עושה במקומך כי לי, זה משנה את כל נקודת היחס כלפיו בכל מפגש איתו.

מאחלת לך חירות אמיתית בבחירותיך! 

אל תסלחי מתוך הרגשת אשמה- כאילו את מעקבת אותו.

הוא מעקב את עצמו, תדרשי מכתב סליחה אמיתי ובכך תעזרי לו באמת.

לא ברור למה כולם כאן אומרים לא לסלוח. מה האידיאל הגדול. אני יכול להבין שבן אדם אומר - אני כ"כ פגוע\כועס, שאני לא יכול לסלוח. אבל למה לשכנע בן אדם להתנהגות כזו??

יותר מזה - מה זה יועיל לה בחיים? להמשיך להתעסק בזה, לקבל טלפונים (או אבא שלה) ממי שהיא רוצה לשכוח ממנו. זה ממש מזיק. צריך להתקדם הלאה.

חוצמזה - גם אם את סולחת מהשפה ולחוץ, אז מה? הוא כנראה רוצה להיות נקי בדיני שמיים, ומספיק לו שטר מחילה. אז שיקבל את זה, מה זה פוגע בך? את יכולה להיות כאן הצד היותר בוגר ויותר טוב - "קח את המחילה שלך ושלום על ישראל".

מה, את כל הצרות שיהיו, אם יהיו לו , את רוצה שיאשימו אותך?

אולי תגידי לאביך שאת מוכנה לחתום, רק שאת מצפה שישלח שטר בקשת מחילה, ומיד תחתמי על שטר מחילה...

לפחות שהצד השני ידע למה את מצפה.

וכל השאר- אם אכן הוא היה או לא היה בסדר, בידי שמים להחליט. כנראה יש לו כוחות קטנים...נקווה עבורו שיעבוד על זה אם רצונו להתקדם בחיים.

תחתמי! מה כבר יכול להיות? הרי ביטלתם את העניין. ואם זה יעשה טוב לאבא שלו תעשה את זה... גם ככה אתם כבר לא תהיו ביחד. ומי יודע מה בשמיים מתכננים לך בזכות זה שתעשי את זה.

למרות שזה לא אשמתך!

בהצלחה!!

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.