אני חושבת שאת יכולה לומר לאבא הדואג 

שכדי למחול, כדאי לבקש קודם סליחה..

זה התפקיד של הבחורצ'יק - שלא יתחמק מזה..

-יודעת מה את חווה-

כאחת שחוותה את מה שאת מתארת- והרבה יותר קרוב לחתונה ממך-

את לא חייבת למחול. אם הוא רוצה שתמחלי- הוא צריך לבקש.

ואת רשאית לבקש פיצוי שנראה לך יכול לסייע לך למחול-

כשהכוונה בזה היא ההרגשה שהוא השקיע משהו (אפילו כספי) בלרצות אותך ולזכות במחילתך.

אם תחתמי על כתב מחילה בלי להרגיש מחילה- את חוטאת לו אבל בעיקר לעצמך.

נשמה שלי- לא פשוט למחול. בוודאי לא כשהצד השני לא מוכן לבקש מחילה- ולהבין מה הוא גרם.

את יכולה לנסות לנקות את הלב, אבל זה קשה. מאד.

אני חושבת שאני הצלחתי למחול באמת- רק כשבעלי שיחיה לקח אותי לחדר ייחוד לאחר חופתי.

עד אותו רגע- לא באמת הצלחתי למחול!

וזה לא שלא הבנתי את הצעד ההוא- או שבדיעבד - לא הסכמתי איתו. ממבט לאחור ברור לי שהקב"ה גרם לכל זה כדי שאזכה בבעלי- ואם לא הייתי עוברת את הביטול ההוא- לא היה סיכוי שאני ובעלי נכיר..

ובכל זאת- מחילה- הבחור צריך לבקש ממך. זה לא אבא שלו מאבא שלך!

זה לא עובד ככה!

ואם את צריכה עוד משהו- תפני אלי באישי.

אני גם חשבתי על זה כמה פעמים, שמן הסתם יהיה לי קל יותר כשאני אהיה נשואה, בעז"ה יתברך במהרה, לזיווג האמיתי שלי.

כבר עכשיו אני ממש מודה לה' שלא התחתנו כמובן, וברו שהכל משמיים אבל, איך אמרו על מצרים?

זה שה' גזר שמישהו ישעבד את ישראל- זה לא אומר שהם ישר צריכים לקפוץ ולהתנדב, זאת לא מצווה גדולה.. אז קצת קשה לסלוח לשליח על שליחותו, במיוחד כשהדבר נעשה, אומנם לא מתוך זדון, אבל בצורה מכוערת עד כדי נבזות (הוא פחות או יותר התעלל בי רגשית במשך מעל חודש).

בקשר לזה שהוא יבקש סליחה ממני- ולא דרך האבות: טוב, כאן אני קצת ילדותית אבל אני לא מסוגלת לדבר איתו!

הבעיה היא שאם נגיד אני אבקש שהוא יכתוב מכתב או משו- הוא יעשה את זה רק כי הוא רוצה שאחתום, הוא לא באמת חושב שהוא היה כ" לא בסדר, כך שיהיה לי די קשה להאמין לבקשת מחילה כזו.

ואיזה סקפטית נהייתי, אוף!!

וואי, יש לך נשמה גדולה!!

בנאדם התהג כמו.... ואת, במקום לכעוס ו"להחזיר לו"

מודאגת מלסלוח לא בלב שלם, את משהו!!

ברוך ה' שהוא ביטל כי את ראויה למישהו הרבה יותר טוב!!

ובקשר לשאלה- זה באמת לא פשוט,

דברי על זה קודם ההורים שלך- הם מכירים אותך ואת המצב יותר טוב ממנו

לא התנסתי בכך ב"ה אבל אני לא היייתי חותמת בשום אופן-

גם כי זה לא מועיל,

אין סיבה למחול, וגם לא תהיה מחילה למעלה- אם האדם לא מבין שטעה ולא מצטער!

אבל בעיקר כי זה יפגע בך- לאף אחד, אף אחד אין זכות לפגוע בך

ואת צריכה לעמוד על שלך, הקב"ה לא רוצה שירמסו אותך,

שם ה' נקרא עלייך!!!

זה לא גאווה לדעת שאין זכות לפגוע בנו, זה האמת,

הוא לא מתחרט?

אם מבחינתו הוא יעשה את זה למישהיא גם בפעם הבאה-

אני לא הייתי מוחלת- אולי מבינה, אבל המעשה אסור.

לא מוחלים על עצם הפגיעה ,אלה על זה שעשו אותה מתוך איזה חוסר שמנסים להשלים-

חוסר תשומת לב/ידיעה/כוחות שהיקשו על לא לפגוע...

מקווה שהובנתי

ובעז"ה שהקב"ה יתן בבחור דעת להבין, והוא -ואת- תזכו שהוא יתחרט באמת ויפייס אותך

בשביל שניכם

בהצלחה ענקית!!!

לא נראה לי שתפקידך לחנך את הבחור. אני מניח שאפילו אם הוא לא מבין את חומרת הפגיעה בך,הסיפור הזה היה גם לא נעים לו, והוא יעדיף שלא לחזור עליו. 

בוודאי שזכותך לדרוש שהוא ינסה לפייס אותך, וכאן השאלה מה באמת חשוב לך, והאם חשובה לך בקשת הסליחה, חשוב לך שהוא יראה שהוא מצטער, או שחשוב לך יותר לא לשמוע אותו ולנסות לשכוח ממנו.

את לא חייבת למחול.!!!

אם הוא רוצה שתמחלי- הוא >חייב<  לבקש.

ואת רשאית לבקש פיצוי שנראה לך יכול לסייע לך למחול-

כשהכוונה בזה היא ההרגשה שהוא השקיע משהו (אפילו כספי) בלרצות אותך ולזכות במחילתך.

לי נשמע שהבנאדם הזה לא מבין כלום במושגים של "כבוד לרגשות אנוש"

ככה שהוא בטח מבין יותר טוב מהכיס שלו....

הוא רוצה מסמך רישמי של מחילה- חתום לו שהוא נקי

הלב שלך-?לא מעניין אותו

אבל אותך הלב שלך מעניין מאוד

ואת לא רוצה לצאת מסכנה או פרייארית (אגו? כן, מתור. ויותר חשוב- ללמד אותו שיעור אמיתי-  שאשתו לעתיד  תודה לך כל החיים )

תסבירי את זה לאבא שלך- תתני לו לגבות אותך

ואם קשה לו לקבל את זה- לכי לרב שלך- שיעזור לך בגיבוי

גם אני מכירה את הסיטואציה מקרוב..

ראשית אני מחזקת אותך- נשמע שאת מתואשתת בצורה מעוררת התפעלות!

מעבר לכל הדבים הנכונים שכתבה רותי אני מוסיפה-

אין משמעות למחילה שלך כשהיא לא יוצאת מהלב. פשוט אין משמעות!

היא לא מועילה בכהוא זה לבחור ואפילו להפך כי הוא חושב שמחלת כשזו לא המציאות.

כדי שזה יקרה הבחור צריך לבקש את מחילתך ולא אבא שלו את אבא שלך.

הוא לא חייב לעשות את זה בישירות (אולי אפילו תעדיפי שלא) אך חייב להיות ברור שהוא מבקש את זה ואת המען הנפגע כי אחרת - "מה הועילו"..

(הערה קטנה- יתכן שגם ההורים פגועים ואז יש פה עניינים של בן אדם לחברו שההורים צריכים לברר..)

ולסיום-

זה תהליך!

יתכן שהוא ייקח זמן.

לאט לאט מוחלים יותר..

חשוב לזכור שהמחילה הזו תועיל מאוד גם לך- היא תאפשר לך להשתחרר להמשיך הלאה ולבנות בית טוב בריא ומלא קדושה!

כך שזה תהליך שווה ביותר שדורש המון סבלנות..

מחזקת את ידיך ושולחת המון חיזוקים

מוזמנת לפנות גם באישי!

אבל אפשר ללכת לפנים משורת הדין וכמו שתרחמי עליו ירחמו עלייך בשמים ותזכי לקבל את האחד והמיוחד..

זו עבודת חיים

 עושה רושם שאת לוקחת את זה באופן יותר רציני מהמבקשים וזה לטובתך

לא חסר סיפורים על מי שאמר שהוא סולח והצרות לא עברו מעל ראש המבקש

עד שהבינו שצריך לבקש באמת סליחה באופן שהנפגע ירגיש מינימום הזדהות

עברתי מצב דומה והרב שמואל אליהו אמר לנו שצריך להתאמץ בטלפון וזה עדיף פי כמה ממכתב

ברור שאת הנפגעת בכל הסיפור הזה והבחירה בידייך

תוכלי להבהיר להם (בשלב זה אפשר עדיין דרך ההורים) שאם הוא מרגיש שפגע אז שיתנצל ואם הוא מרגיש שלא פגע אז אין צורך במחילה על הנייר  ושיחליט אם הוא הולך על זה או לא

אפשרות שניה ונראית לי עדיפה למרות שאפשר לשלב גם את הנ"ל

הרבה עבודה עצמית לסלוח אפילו אם הוא לא יבקש סליחה

הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים

עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כאת השמש בגבורתו"

לפי האופן ששאלת את מסוגלת גם אם זה יקח עוד קצת זמן

קיבלת תוכנית אימונים אישית מבורא עולם

פשוט סדנא אישית לתיקון המידות

גם אם תשליכי את הבחור לסל ההיסטוריה, את נשארת עם העבודה הזאת ולא אף אחד אחר בלי שום קשר להקפדות והפחדות. כי הנפש שלך צריכה להיות שלמה

עם כבוד עצמי כמובן

יהי רצון שממש בקרוב תגיעי למצב שאת לקראת  אירוסין

ואז תרגישי בעצמך את הצורך במשהו מעשי כדי לסגור סופית את הסיפור הזה כדי להתחיל את החיים עם בן זוגך משורש נשמתך

סגירה שאחריה אפילו אם תראי אותו לפנייך בתור בסופר תהיי שלימה ולא תסערי מחדש...

ואז תגיעי לדקות וזכות החשיבה שאמנם נכון שהוא פגע בך אבל בכל זאת היתם ביחד כך וכך חודשים אולי גם את באיזה שבריר של אמירה או מעשה פגעת בו (בלי להשוות למה שהוא עשה)

ואת הרי רוצה להתחיל חדשה בלי שיש למישהו עלייך אפילו בדמיון....

סליחה על האריכות מקווה שלתועלת....

קודם כל, כמו שכתבו לך עוד לפני - מחילה שלך ללא בקשת מחילה שלא באופן אישי ופרטני (לא ע"י מתווך) היא חטא לו (כי אחרת יש סיכוי שהוא יעשה את זה לעוד מישהי, ומישהו צריך לנער אותו טוב טוב לפני שהוא מתחיל לדבר על "עיכובים") ובעיקר חטא לעצמך.

אבל (וזה אבל גדול),

את חייבת לזכור שגם אם בסופו של דבר את נפגעת, גם את יצאת "נשכרת" (זה בכוונה במרכאות, כי אין לי מילה שתבטא את הציניות בצורה מספיק חזקה) מכל הסיפור.

כמו שקראתי איפשהו - "עד כמה שכל אחד מנסה להיות מרוכז בעצמו ו-"למה זה קרה לי?", צריך להבין שלפעמים אנחנו דמויות משנה בסיפור של מישהו אחר".

מה שקרה היה צריך לקרות כדי שכשאת תפגשי את הבחור *שלך*, את תהיי הרבה יותר בוגרת, מבינה... "בְּשֵׁלָה".

המון בהצלחה ורק טוב.

א. אבל אני חושב שיש כבר בהלכה את כל מה שצריך לדעת לגבי סליחה, ולא צריך להמציא את הגלגל. כשהוא יבצע את כל התנאים האמורים שם, לא תהיה לך ברירה אלא לסלוח...

ב. אין צורך להכניס כסף לכל דבר. הוא לא גנב ממנה, לכן היא לא צריכה לנסות לקחת ממנו כסף. כי:

         1. נכון שהיום יש מנטליות כזאת בחברה, לתבוע כסף על כל דבר (עגמת נפש..) אבל זה מציאות מקולקלת של עודף עורכי דין, לא דבר שאנחנו רוצים לחקות.

         2. יש חברות שהכניסו לכל הקטע של השידוכים את הענין הכספי יותר מדי, ורואים את כל הענין כעסקה כלכלית, שהייתה משתלמת או לא משתלמת. לכן, על ביטול עסקה צריך לשלם כסף... אנחנו לא מהם...    

ויש גם מחיר למעשה מעליב(כמו אם ירק בפניו וכו')

ואת זה אמר לי רב ידוע מאד- אתן לך באישי את פרטיו.

העובדה שיש דמי בושת בתורה היא בדיוק בגלל שזאת הדרך לפייס!!!!!

אין מה לעשות. ככה הנפש של האדם בנויה!

הרב זילברשטיין שליט"א בספרו טובך יביעו מביא את 2 הדברים הכי הכי להינצל מצרות, כפרת עוונות, צחצוח וכו'

השני הוא שמירת הלשון.

והראשון: "שאם אדם חוסם פיו בעת מריבה ומחלוקת ולמרות שמעליבים אותו הוא שותק ואינו מגיב, אלא מקבל את העילבון בשמחה ובחיבה, אין "כיבוס" טוב מזה...כל מה שפוגעים בך יותר, הכביסה יותר מצוחצחת. אין כפרת עוונות גדולה מזאת. ואם מחפשים זכויות להנצל ממחלות נוראות ר"ל, צריך לדעת שיסורים אלה של אדם החוסם פיו, שרק מי שהתנסה בכך, יודע שיותר קל לסיים את הש"ס כולו מאשר להתגבר על בזיון ופגיעה אישית - מצילים אותו מפורענויות קשות, כמבואר בגר"א. חבל לבזבז הזדמנויות פז שכאלה. אם מעליבים אותך, אם פוגעים בך ומבזים אותך לפני קהל עם ועדה, יש לך ברגעים אלה הזדמנות לזכות לדברים גדולים ונעלים שספק אם תוכל להגיע אליהם פעם נוספת בחייך. לא חבל על כך ?!"

עד כאן מדבריו

מי שבולם את פיו  מלכעוסבשעת מריבה - שכרו גדול.

זאת אומרת שאני שותקת בזמן מריבה.

זה לא אומר שאני אתן למישהו לדרוך עלי ולפגוע בי.

ובטח שיש לפעול  - לאחר המעשה כדי לתקן את העוול !

בעזרת ה' שנזכה לשמור על הלב שלנו גם מהכעס, הפחד הרגשות השליליים

 וגם מרמיסת הטוב שבי לא משנה על ידי מי.

שולחת חיבוק !

יהי רצון שעזרת ה' תלווה אותך תמיד, ותזכי בתוכך לוודאות ושמחה פנימית.

שתבני את ביתך בשמחה ובקדושה .

קודם כל ולפני הכל (ואני לא מבינה איך עוד לא אמרו על זה כלום)- מה זה היה ההערה שלך בסוף לגבי "כולם רשאים לדלג כמובן"? כל אחד ואחת רשאים לכתוב כאן. זה בא מהלב הענק שלך, ואף אחד לא רשאי "לדלג כמובן". את פונה לעזרה, ולשם כך כתבת. אנחנו פה בשבילך!

שנית כל, ברור לי שמה שהיה לי לא מגיע בכלל למה שאת עברת יקירה, אבל ברשותך אספר לך על משהו שהיה לי, ומה למדתי מזה. את מוזמנת לקחת מזה מה שתחליטי.

לצערי קרה לי מקרה שמישהו פגע בי מאוד. נעלבתי, כעסתי, ופשוט נפגעתי קשה.

אחד הדברים הבאמת מכעיסים היו שהוא באמת לא הבין מה הוא עשה. וזה לא שהוא לא ביקש סליחה. הוא ביקש סליחה מיליון ואחד פעם, והרגשתי שזה לא מספיק אמיתי. ידעתי שהוא שליח להחלטו של הקב"ה, אבל אף אחד לא שליח סתם (לא מתיימרת לשפוט אותו על למה הוא השליח, הרי גם לזה שאני הייתי זו שבצד השני הייתה סיבה..). רציתי ללמד אותו כך שלא יעשה ח"ו למישהי אחרת משהו אפילו דומה, רציתי שהוא יבין כמה הוא פגע ויתנצל על זה אחרי הבנה.

אבל אח"כ הבנתי, הבנתי שהוא בעצמו ילד (ואז מה אם הוא גדול ממני ב5 שנים?), שהוא לא בוגר מספיק בשביל זה, ושהוא אף פעם לא באמת יבין, וכל הכעס שלי פוגע בי בלבד. התחלתי במסע מפרך לסליחה.

זה לא קל, בכלל לא, אבל את יודעת מה? זה כל כך שווה את זה! לא הייתי מי שאני היום אילולא זה, לא הייתי יוצאת עם אנשים מסוימים שלמדתי מהם, אילולא זה. גם ממנו למדתי.

כולם רוצים לסלוח בסופו של דבר, אבל שימי לב שאם את לא באמת-באמת רוצה את זה, זה לא יבוא. אל תכריחי את עצמך, ועוד יותר: אל תתני להם להכריח אותם! זו הנפש שלך, ואת זו שיודעת מתי זה הזמן הנכון. לא הם.

עוד דבר- כשהתקשרתי להבהיר לו שסלחתי לו, הסתבר שהוא חשב שסלחתי כבר חודשיים לפני זה. באותו רגע הבנתי כמה דברים מוזרים שהוא עשה באותה תקופה, במסגרת "הַבָנָתוֹ שסלחתי והכל בסדר". אם את לא שלמה עם זה, אל תתני לו לחשוב שכן. אנשים עושים הרבה דברים מוזרים כשיש אי-הבנות, ואת עלולה בהחלט להפגע מזה עוד יותר ח"ו.

ישר כוח אדיר על האומץ לנסות, הרצון לגדול מתוך הקושי, ועוצמות הנפש לסלוח למישהו שבאמת פגע!

שיהיה המון ב"הצלחה,

ובעזהי"ת תמצאי את זיווגך הנכון בזמן הנכון (רק שיהיה מהר).

בד"כ אנלא מגיב,ואין לי איך לעודד,אבל הרגשתי צורך לנסות.

לענ"ד זה שאת רוצה לסלוח כבר מוכיח שאת אדם גדול וביום שתהיי שלימה אם זה אז בכלל..אם הוא לא בא לבקש-ברור לי שזה יהיה לפנים משורת הדין..

זיווג הגון בקרוב והצלחה בכל.

ראשית מצטערת לשמוע את המקרה שעברת. מקווה שה' ישלח לך במהרה את הזיווג הראוי והנכון.

לאור מה שכתבת, לא הייתי בכלל נאבקת בשאלה זו..... חוצפתם של אנשים עוברת כל גבול.

וכמו שהרב אבינר אמר למגורשי קטיף - אין הם חייבים לסלוח ולמחול כל עוד לא נתבקשו סליחה.

כך גם את - אינך מחוייבת לאף אחד.

וצודקת הראשונה או צודק הראשון  שציין/נה שתודיעי לאביו של הבחור שקודם יבקש מחילה בלב ובנפש ואז אולי תסלחי לו ותחתמי על שטר הזוי זה.

בלי קשר לגודל הפגיעה ולשאלה האם למחול ומה ראוי לעשות כדי לקבל מחילה.

רציתי לציין שאולי בכל זאת כדאי לשמוח שהעסק "התפרק" עכשיו ולא אחרי כמה שנות נישואין שאז זה הרבה יותר כואב.

אנחנו לא תמיד מבינים את השיעורים שה' מנסה ללמד אותנו, אבל צריך להמשיך...

בעזרת השם תמצאי את האיש הראוי לך ותבנו ביחד בית נאמן בישראל.

שלום

ראשית גם אני מצטער על כאב הלב שנעשה לך. אך בראיה קדימה אני רוצה להציע לך כיוון חשיבה אחר.

1. כמעט הגעת איתו לנישואין, כלומר את רואה בו הרבה צדדים חיובים. כדאי לעשות ריענון ולשחזר אותם במוחך. זה חשוב, תזחרי למה בחרת בו.  זה יוריד את כל האוירה השלילית שיש לך כלפיו כרגע. ויפתח לך אפשרות בנפש לחוות את החוויה הזו אחרת.
2. תראי את הביטול שלו ככשל נקודתי. כלומר הוא באמת קיבל רגלים קרות, תקף אותו פחד, זה לא פשוט לקחת אחריות. למרות שרצה להתחתן איתך, אני מאמין שבאמת רצה. אבל הוא לא היה מסוגל - הפחד התגבר עליו. הוא יודע שטעה טעות טרגית. אך חשב שאחרי שביטל, את בחיים לא תרצי לראות אותו ממטר. לכן לא התקשר ולא ניסה לחזור אליך. הוא לא ידע, וכנראה שגם עכשיו לא יודע. שיש לו כלה שמחכה לו. לכן לא ניסה לחזור אליך, גם אחרי שהבין את הטעות שלו. (שהיא טעות של פרק זמן קצר חולף, ולא אמיתית)
3. אולי הסביבה שלו היא לא סביבה תומכת, והוא היה נבוך, ולא ידע עם מי להתיעץ,. אז הוא שמע עצות מאנשים שהם לא אנשי מקצוע, והם סתם קילקלו לכם את החיים עם העצות הרעות שלהם. שאם הוא חושש, שאם הוא לא בטוח, אז שלא יתחתן איתך. במקום לחזק אותו. הרי יכול להיות שהכל הבל וריק, והוא באמת אוהב אותך. רק אנשים עם אופקים מצומצמים השפיעו עליו לרעה.
4. כל העניין שהוא לא יכול להביט לך בעיניים ולדבר איתך ישירות. זה בגלל שהוא לא מסוגל להסתכל לעצמו בעיניים. ולכי תדעי כמה הוא בוכה בלילות על האבדה היקרה שהוא איבד במו ידיו. בטעות של רגע.  והוא לא יודע שעדיין יש לו ערוץ תקשורת ישירות לליבך. אני עדיין רוצה להאמין שאם היה יודע היה מתנצל מעומק ליבו, מנסה לחזור אליך, לרצות אותך, ולהתחתן איתך.
5. האמת היא שכל הסיפור הזה עכשיו יותר בידיים שלך מאשר בידיים שלו. את זו שמחליטה עכשיו אם לסלוח לו ולהתחתן איתו. או לזרוק אותו לכל החיים (הפוך ממה שחשבת) את יכולה להגיד לאבא שלו. או לו עצמו ישירות (תתקשרי ישירות לנייד שלו)  אם הוא רוצה חתימה נפגש קודם אצל יועץ זוגי לשיחה פתוחה ביני לבינו. זה חשוב שזה יהיה אצל יועץ זוגי אמיתי. כי הוא יוציא ממנו את הדברים, שאת בשיחה רגילה לא תצליחי לחשוף אצלו - יכול להיות שהוא יהיה נבוך, סגור , ומופנם. אני מאמין שהיועץ הזוגי יעשה את שלו. יחשוף את הסיפור האמיתי (שאל תשכחי) את עדיין לא יודעת מה הוא. (תפעלי בחוכמת נשים)
6. אני מקווה שלא תוותרי על הבירור הכרחי הזה, שישפיע על כל חייך. ויש לך כעת את האפשרות לעשות זאת. אל תחתמי על כלום לפני שתקבלי תשובות. או לחילופין שתוותרי עליו לחלוטין, תזרקי אותו, ותשכחי אותו.
7. גברים לפעמים נופלים. מתיאשים וקורסים. במצרים הם כבר השלימו עם המוות של עם ישראל מתוך ייאושם. זה לא רק רגלים קרות, הם איבדו תיקווה לחלוטין בקשר לחיים  ולגאולה. אך הגאולה באה. היא באה בזכות נשים  צדקניות שהיה להם כוחות נפש אדירים מעבר לזמן ולמקום. מעבר לכל שיקול רציונאלי. אם אהבת אותו, את עדיין אוהבת אותו מתחת לכל הכעס והעלבון. תלחמי עליו כמו לביאה פצועה על גוריה, נגד כל העצות הרעות שקיבל, נגד כל החוסר בטחון עצמי שתקף אותו ושיתק אותו. הוא שלך, הוא בעלך, הוא אוהב אותך. .  .הרי רציתם להתחתן לא ?. לדעתי עדיין לא מאוחר. רק חבל שכדור השלג הזה צבר כזו תאוצה, שגרם לך לכל מה שאת חושבת עליו עכשיו. אבל את יכולה גם להחליט אחרת.
8. אם תרצי כל עזרה, קוראים לי אלי גרון, אל תהססי להתקשר, ואנסה לעזור בניכם
9. בהצלחה, אלי גרון - המלקט את דמעותיך

במחילה מכבודך, באמת, אבל כל התגובה שלך, כולה ספיקולציות.

אתה מניח שהוא בוכה ומיצטער על שהפסיד אותה, אתה מניח שלא הייתה לו סביבה תןמכת ושכל מיני יועצים הרסו להם את החיים.

אתה גם מערבב בין הבקשה שלו שתמחל לו לבין חזרה אליו.

הוא לא ביקש שהם יחזרו, הוא ביקש שלא תהיה עליו קפידה. הוא עסוק אך ורק בעצמו ובזה שלא תהיה עליו קפידה.

לא בה ובפגיעה שלה ממנו.

כי אז יש אין ספור דרכים לבקש סליחה ומחילה גם בלי להביט בעיניים. יש התמודדויות קלות יותר ומכבדות לא פחות.

(סמס, מייל, מכתב בדואר, בקשת מחילה ע"י שליח ועוד)

הבחורה מספרת שכבר התקדמה קדימה יפה עד אותו טלפון של האב שעורר את השד ממרבצו.

איזו תועלת צומחת מהעיצה שהיא תיזכר למה בחרה בו? מלבד כאב לב שזה יעורר בה?

נכון שהדרך הבריאה להתנתק ריגשית היא לא ע"י השחרת כל האישיות כדי "לעבוד" על עצמינו שרק ניצלנו.

נכון שמבט כולל של המעלות והמיגרעות, הערכה על המעלות ואפילו ציון משהו אחד שלמדנו מהמעלות הללו, והודיה על ההצלה מהמגרעות, זה מבט יותר בריא.

אבל מכאן ועד לשבת להתחבר מחדש לכל אותן סיבות בהן בחרה בו, לאחר שהוא בחר להיפרד, נשמע לי כמו התעללות עצמית ולא מקדם לשום מקום.

לסיום - ממליצה על קצת ענווה. לכתוב בכותרת שכל העיצות לא נכונות, קצת גובל ביומרנות...

שלום

כמו בזוגיות, נקודת המוצא היא שקובעת הכל. כך גם כאן לגבי השירשור כולו

ובמיוחד התגובה הלוחמתית שלך נגדי, שמזיכרה יותר מריבות בין בני זוג שלא מבינים אחד את השני

מאשר לנסות להבין איך הגעתי לשם , ומה אני רוצה להגיד

אז נקודת המוצא שלי לסיפור הזה (וזה יפתור לך הכל) זה דרכם של חז"ל

שקודם כל מנסים להשכין שלום בין אדם לחברו, ובין איש לאישתו וכ"ו

היה לי קל מאוד לכתוב כאן כמו כל הנשים שכתבו על הבחור מתוך כעס והתרסה כנגדו

למרות שבאמת לא יודעות מה הסיפור שלו, או שלה. ומה קרה שם באמת.

זה טוב עבור שחרור הרגשות

אך זה לא טוב עבור זוג שהחליט להתחתן, הסתבך בתוך עצמו (או רק החתן)

ובמקום ללכת ליעוץ זוגי, שהיה אומר לבחור

אם אתה אוהב אותה, אל תשמע להורים , הם לא מבינים, ומסבכים ומפריעים לך.

או אם אתה מהסס, קח עוד חודש עד החתונה, שום דבר לא בוער

או לחילופן לעזור לו סדר את המחשבות, ואז הוא היה מחליט על חתונה בלי להסס ולקבל רגלים קרות

לדעתי הבחור פשוט לא היה מודרך, ולא קיבל תדרוך במקום הנכון.

לכן כל מה שכתבתי היה על שמדובר בטעות מקומית, כשל נקודתי בקשר

לכן ניתן לדבר שוב על חתונה, אצל זוג שהחליט שהוא רוצה להתחתן אחד עם השני.

כבר היו דברים מעולם שזוגות חזרו אחד לשני גם אחרי חצי שנה ויותר. . . מה ההבדל בסיפור הזה ?

אגב : דעתי היא שאם היא תסלח לו על זה ותתחתן איתו - היא צדקת אדירה

והוא יצטרך להית אסיר תודה על כך לכל ימי חייו 

והדרך שבה את ועוד כמה נשים שכתבו בפורום בצורה בלתי אחראית

מתוך רגשנות מהסיפור, בלי פרופורציות לשים כל מרכיב ממרכיבי הסיפור במקום שלו

ולנסות אפילו בסיכוי קלוש לחבר שוב בין בני הזוג שרצו להתחתן, ולא הצליחו

דרך זו, היא חלק מהדרך הגורמת לבעיית הרווקות המאוחרת בדורינו - ומי יתן על כך את הדין ?

אני מציע לך כי תאמצי את הגישה שלי, באימון שאת נותנת לנשים שונות

ומקווה שהזוג הזה ימצא את הדרך חזרה לעצמו, ויצליח להתגבר על המשבר הגדול הזה

ואם לא אז לפחות ניסיתי כמו שמצופה  ממני ביהדות

בברכה

אלי גרון

ואני מצטטת:

אגב : דעתי היא שאם היא תסלח לו על זה ותתחתן איתו - היא צדקת אדירה

והוא יצטרך להית אסיר תודה על כך לכל ימי חייו 

והדרך שבה את ועוד כמה נשים שכתבו בפורום בצורה בלתי אחראית

מתוך רגשנות מהסיפור, בלי פרופורציות לשים כל מרכיב ממרכיבי הסיפור במקום שלו

ולנסות אפילו בסיכוי קלוש לחבר שוב בין בני הזוג שרצו להתחתן, ולא הצליחו

דרך זו, היא חלק מהדרך הגורמת לבעיית הרווקות המאוחרת בדורינו - ומי יתן על כך את הדין ?

למה שתסלח לו ותתחתן איתו?!?!!?

מה? היא ברירת מחדל של מישהו????

וואי, אלי גרון!!

סליחה, אבל עיצבנת אותי...!

אני גם ביטלתי אירוסין.. מסיבות ששמורות לי- אבל בוא נגיד, שאמנם אני  זאת שביטלתי, וביקשתי על זה סליחה... אבל בחיים ואני מדגישה ב-ח-י-י-ם לא הייתי חוזרת ומתחתנת עם הבחור שביטלתי איתו.. ונכון, רציתי להתחתן איתו- עד שהבנתי עם מה אני אמורה לחיות כל החיים.... ועל זה הוא היה צריך לבקש סליחה.. ועל כל ההתנהלות שלו..

והרי אני הורסת לך את התיאוריה... "זה" לא מה שגרם לבעיית רווקות אצלי.. אני נשואה ב"ה.. ושמחה ומאושרת על הצעד שעשיתי ועומדת מאחוריו עד היום.

ותסלח לי- אתה קשקשן!

"הדרך שמצופה ממך ביהדות???? למה? אתה יודע חשבונות של הקב"ה?? מי הזיווג של מי??

אני מציעה לך לאמץ את הגישה של חז"ל "סייג לחכמה שתיקה".

למה היא חייבת להתחתן איתו??

ועוד שהיא תבוא ותתחנן?? שהוא זה שביטל!!

סליחה זה לא ילדים בגן זה רציני למה הבחורה צריכה להיות הסמרטוט??

מה אתה חושב שהבחור תכלס מבין?? 

" טוב אני יכול לפגוע בה כמה שאני רוצה במילה היא בסוף תזחל אלי ותבקש סליחה.." 

למה קרה??

למה הוא חשב על הבחורה כשהוא חטף רגליים קרות בלי להתנצל בכלל??

אני אישית חושבת שאם היא תצליח לשחרר ולסלוח היא סוג של מלאך!!

א.ש שלא יגידו לך אחרת את לא צריכה לזחול על ארבע זאת לא דרך היהדות  שלא ישקרו לך הדרך היא לשחרר ממנו לסלוח לו להבין שהוא בחור מסכן(ואת לא רוצה להתחתן עם בחור מסכן...) ולמצוא בחור אחר שהוא יהיה מושלם בשבילך..

בכלל התגובה הזאת הפתיע אותי אני מקווה שאנשים לא מקשיבים לעצות שלך! 

ואני לא מתנצלת על התגובה!

שה' יברך אותך.

באמת.

כל הפוסל במומו פוסל. יחסת לתגובותינו רגשנות? - בדוק את עצמך.

תגובתי מקצועית לחלוטין. ולא רק שלי.

מה שאני כן לוקחת מדברך, כי אני לא נוהגת לשלול עיצות שלמות של אנשים, ולקטלג את אישיותם כרגשנים או כל דבר אחר, זה את עניין העזרה לזוגות .ושאכן קורה וזוג חוזר.

אבל גם האמירה הזו לא שייכת לסיפור הספציפי הזה.

כיוון שהבחור יצר קשר אך ורק על מנת שתחתום לו על שטר מחילה שלא יסגור את מזלו בפגישות הבאות עם בחורות.

לא חזר על מנת לאמר שהוא מבקש הפסקה במקום פרידה, עבודה ובירור עם עצמו או ייעוץ ביחד איתה, ובודאי לא ביקש לחזור אליה.

התבונן בעובדות שהיא כתבה.

יעוץ זוגי?? לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה.

 כשבעיות עולות אחרי נישואין הולכים ליעוץ זוגי,

כשהן עולות לפני, ואין שום נכונות בצד השני לעבוד, רק לפרק, בורחים, לא רודפים אחריו ומבקשים ללכת ליעוץ.

לא הייתי עונה לך כאן ולא הייתי נכנסת בכלל לשקלא וטריא אילולא חששתי שמא השואלת תקשיב לך.

ולאנ בגלל שאינך ראוי לתגובה, כל אדם ראוי אלא בגלל שיחסך מזלזל כאן באנשים.

שלום לכולם, ובבקשה להירגע

אם תחזרו לדברים הראשונים שכתבתי תראו שמה שאמרתי היה שהדברים כעת בידים שלה

היא יכולה כעת להגיד לו, אם אתה רוצה חתימה תספר לי מה קרה  שקבלת רגלים קרות.

הרי היתה כימיה טובה בנינו וחשבנו להתחתן, לאן הכל נעלם פתאום ?

אם לא  תעשה כך היא לא תדע את התשובה לעולם.

אז אם היא חושבת לחתום, לכל הפחות שתקבל תשובה. אם זה עדיין מעניין אותה.

המלצתי לה גם שתעשה זאת אצל יועץ זוגי, שיעזור להם להוציא את הדברים הכמוסים בלב.

היא לא חייבת לעשות זאת, היא הרי יכולה בקלות להמשיך לדרכה , וכך גם עשתה.

אך מה שהבנתי מתוך המבוכה שלה לגבי החתימה

זה שהיא עדיין במבוכה לגבי סיום הקשר

כמו גם שהבנתי שהבחור רצה בה מלכתחילה, רק קיבל רגלים קרות. מה שלי נראה ככשל נקודתי.

ושאבא שלו שולט בכל הסיפור יותר ממנו.

אז כפי שיש מצווה על אדם להחזיר גרושתו

(והיא לא גרושתו חלילה, אני רק לומד מכך לאירוסין הללו)

וכפי שיש מצווה לעשות שלום בין אדם לרעהו

אם היא עדיין מעוניינת בו, (ויכול להיות שהאמת היא שהוא גם מעוניין בה

רק הוא לא יודע איך לדבר איתה על החולשה הנפשית  + הלחץ המשפחתי שנקלע אליו וגרם לה עוול נורא)

יש לה הזדמנות להציב לו תנאי, מפני שחזר להופיע בזירה.

אתה רוצה חתימה - בו תשפוך את הלב

הזדמנות של פעם בחיים אולי, להתגבר על כל המניעות החיצוניות ולחדש את הקשר

שרון נאגרי : מה את יודעת על הקשר בניהם ?

אולי זה יצליח והם יחזרו אחד לשני  - למה את כל כך מתנגדת ?

מה לא יהודי במה שאני אומר ?

למה הסגנון הפוגעני הזה שלך ?

וחוץ מזה שתסכימי איתי שחלק מבעית הרווקות המאוחרת

היא הקלות הבלתי נסבלת לפעמים של ניתוק הקשר

בגלל גורמים שיועץ נישואין היה יכול לפתור, אם היו פונים אליו בזמן

כמו לדוגמא אם החתן היה פונה ליועץ לפני ניתוק הקשר, והוא היה עוזר לו להתגבר על הרגלים

הקרות שהקפיאו אותו.

קל מאוד להרוס ולקטרג

אני מציע לך לעבור לצד שמתאמץ לעשות שלום בין אנשים - שזה גם יותר קשה.

ואולי לתרום להקמת עוד בית בישראל

וכמו שכבר כתבתי הכל בידי החלטת הבחורה, שהבנתי שרצתה פעם להתחתן איתו.

אני לא יודע מה הנסיון שלך

אך אני ראיתי כבר סיפורים קשים יותר בחיי

שנגמרו בסוף טוב

לכן אני עדיין מוכן להשקיע את הזמן ולעזור לזוג הזה

אם הבחורה רוצה - אני מוכן לשבת עם החתן כמה שידרש בל"ד

היא רק צריכה להתקשר אליי -  054-65911156

שנתבשר בשורות טובות

אלי גרון  

הבחור היה אצל כמה יועצים זוגיים (וגרר אותי לאחד מהם אפילו) שאמרו לו להאט, אבל לנסות להמשיך ולמרות זאת הוא בחר לחתוך.

אין שום סיכוי בעולם (!!!) שאני אחזור אליו (ולדעתי הוא גם לא רוצה בזה, אבל זה כבר לא מענייני),

אז תודה על הדאגה, ואני מעריכה את הרצון לעשות שלום ולקרב אבל הוא פשוט לא תמיד רלוונטי.

כאן מדובר בפוסט קשר, בלי שום רצון לחזור אליו, והשאלה היא רק איך לסגור אותו הרמטית בצורה שתהיה מתאימה לשני הצדדים.

שבת שלום

גם אם הוא יתנצל ויבקש באופן רישמי את סלחתך (ולפי מה שאי מבין הוא עדיין לא)

מה שכן, כדאי לך מול עצמך, בלב, לשחרר אותו ולסלוח לו ובכך גם להשתחרר ממנו ולסגור מול עצמך את הסיפור.

יה"ר שה' ישלח לך מישהו טוב בהרבה שיכבד אותך ויתיחס אלייך כמו שצריך 

חיזקי ואימצי ! 

צריך לשים לב לעובדות

יכול לקרות גם לבחור/ה טוב/ה וגם כשהצד השני נפלא.  פתאום "נבהל" ואיבד עשתונות. ואולי טוב שזה התברר לפנֵי...

את הכאב והצער העצום שלך - בוודאי שאפשר לשער. טוב שהצלחת להתגבר, ואל תחששי לחזור ל"תמימות נאבית" חיובית...  תהיי את מבפנים, ורק תביאי בחשבון שלעיתים יש תופעות שהן מחוץ לנו, וחוסננו ונקיותנו וה"לשם שמיים" שלנו יעזרו לנו בעזרת ה' להתגבר, להישאר אנחנו, ולהתחזק בטובנו הפנימי ולצפות ליותר ויותר טוב.

לענ"ד בוודאי יפה שאת מוכנה לחתום על שטר מחילה, אך את צודקת בכך שאת רוצה שיבקש מקודם סליחה.

ואת יכולה להסביר: אינני מבקשת שיתנצל על כך שהחליט שאינו מעונין להתחתן - קורה. אבל כל אחד מבין שכאשר מחליטים דבר כזה אחרי אירוסין, סמוך לנישואין, נגרם צער גדול; וכמו כל צער שאדם גורם לשני, גם כשלא התכוין לכך, מבקשים מחילה. על הצער שנגרם.  אם הוא רוצה שאחתום על שטר מחילה - משמע, מבין שיש פה דבר שצריך למחול עליו, עגמת הנפש של ביטול הענין. אז שיבקש מחילה על עגמת הנפש הזו.

דומני שאחרת זה קצת עושה צחוק מהבקשה עצמה: מה פירוש שמבקשים לחתום על שטר מחילה בלי שמבקשים מחילה?

ואולי זה גם מה שישכנע אותם: תסבירי (אולי דרך אביך), שאם הם רוצים שהחתימה לא תהיה משחק אלא משהו אמיתי, שבא באמת ממחילה - אז שהוא יבקש באמת מחילה על הצער הזה, ואז גם החתימה תהיה אמיתית (יתכן גם שהם מבלבלים וחושבים כאילו את רוצה שיתנצל שלא התחתן איתך.. ברור שזה לא הענין. בקשת הסליחה שבוודאי ראויה היא על הצער שמהביטול החד צדדי. פשוט לגמרי).

והשאלה שלך היא לא "ארוכה ומבולגנת" של "לדלג עליה". היא שאלה על כאב מאד גדול, שרואים שהצלחת לטפס ממנו יפה מאד, בשליטה ובאצילות. כל הכבוד.

הוא יכול לבקש סליחה גם על ידי שליח. אבל לאחרי שיבקש סליחה - מן הראוי למחול לו, וזה יפתח את הדרך לשניכם למצוא את הזיווג הנכון.

תחשבי שזה היה איזה "תיקון" שהיית צריכה לעבור... בסופו של דבר הכל בהשגחה פרטית והכל לטובה. מצד שני, אם אין מחילה, זה יכול חס ושלום להפריע לשניכם בעתיד.

אבל אין ספק שהוא חייב לבקש את הסליחה ולא רק את חתימתך האוטומטית. מקובל לעשות את זה דרך שליח. הוא צריך לבקש ממך מחילה בלב שלם, על הצער ועל הפגיעה בכבודך. הוא חייב להכיר בכך שזו היתה פגיעה בכבודה של בת ישראל, ולבקש ממך סליחה.

בשורות טובות ומשמחות שיהיו לך בקרוב!

לכל אחד מאיתנו יש בחירה חופשית, וגם כל מעשינו בספר נכתבים... 

אם תעבירי על מידותייך גם בשמיים יעבירו, לדעתי הוא בצרה גדולה, הוא יחיה עם עצמו עד הסוף ואת כבר נפרדת ממנו. אם את מאמינה שמזווגים לאדם לפי מעשיו אז בטוח שמחקה לך משהוא טוב, ממש טוב, רק תסיימי את זה על הצד הטוב ביותר. המון היזוקים...

a

ערב טוב צר לי לקרוא מה עבר עלייך ואיני יכול להיות זה שיקבע לך האם למחול או לא

איני יודע מה אני הייתי עושה במצב הזה . דווקא למצב הזה חז"ל אמרו דאגה בלב ישיחנה אומר רש"י הקדוש ישיחנה לאחרים אחד הטעמים שאדם במצב קשה לפעמים שופט מתוך הרגש לכן הוא צריך צד שני שידבר איתו שכלית

ואני מאוד נדהם איך אחרי פגיעה כזאת את עובדת בחכמה ולא מתביישת ומבינה שכנראה במצב הקשה הזה את עלולה לשפוט לא נכון ולכן מה שחשוב לך שהכל יהיה אמיתי ומתייעצת .

הלוואי על כל עם ישראל בחורות כאלה .

ובכן אומר את דעתי האישית שאינך חייבת לקבל ואני מאמין שבחכמתך תביני את מה שאני כותב עכשיו זה לא פסיכולגיה כדי שתתאוששי אלא מציאות שבמציאות .

איך שאני רואה את התמונה מדובר בבחור אכזרי ושחצן הוא כנראה יודע כמה חמור העניין שהכלה לא מוחלת לכן עושה זאת . אני יכול להבין ששולח מתווכים כי בכל זאת זה לא נעים אפילו שהוא גרם לך מצב לא נעים ומצב מביש כשאת בטח מתביישת לצאת החוצה ומרטיבה את הכרית בלילות וזה בסדר ונורמלי זה קורה לכל אחד שעובר מצבים קשים.לצערי הרב .

ונניח שהוא צודק איני מכיר את הסיפור הרי שני הצדדים נפגעו מהסיפור לא משנה מה הסיבה גם את נפגעת לכן הוא חייב לבקש סליחה ואם אחרי שהוא ביטל את השידוך ולא מסוגל להוציא מפיו את המילה סליחה זה אומר שהוא שחצן ואכזר .

ולכן אני אומר לך דבר קשה אבל אמיתי תשמחי שהוא ביטל הקב"ה הציל אותך מידיו תארי לך מה היה קורה אילו היית מתחתנת איתו ומביאה ילד שניים ופוגע בך מפעם לפעם ולא מבקש סליחה אדם כזה היה יכול לרמוס אותך נפשית ולהביא אותך למשבר דיכאון ..

וזה שהוא ביטל הוא מפגר כי בסך הכל כפי איך שאני הצלחתי קצת להבין אותך',הוא הפסיד פנינה ויהלום ..

ואותך לא צריך לעניין אם הוא מבין ומהסיבה הפשוטה הוא מטומטם ואי אפשר לבוא בטענות למטומטם את נשמעת בחורה עם מלא רגש ואחת כזאת בטח יכולה להעניק הרבה אהבה מי שיתחתן איתך  וברגע שהוא הפסיד אותך הוא הפסיד מה שכל אחד רוצה אשה אוהבת אמא טובה לילדים .

אני הייתי אומר תכתבי לו כתב מחילה ובתנאים הללו א. שרב גדול בישראל מוכן להבטיח לך שלא תינזקי גם אם הוא לא רוצה לבקש סליחה (כי שני הצדדים פגועים ) ב. הוא הרי רוצה להראות שיש לו כתב מחילה אין בעיה אבל דרך הכתב מחילה תוכלי להירגע בזה שתעקצי אותו כמו שצריך ומצד שני להרגיש שאת חלקך עשית ובזה הלשון תכתבי לו אני החתומה מטה (שמך בישראל) מוחלת לשחצן והאכזר (שלא מוכן לבקש סליחה רק מבקש שאני אמחל לו ) -שמו בישראל - על זה זה שביטל  את  האירוסין בלי לשתף אותי בתהליך

ותראי שהפתק יהיה קטן והכי צפוף שיש כדי שלא יוכל למחוק מה שהוספת

ואני בטוח שאז הוא יבין ותעמדי על זה כי על כבודך אל תוותרי הוא השפיל אותך תלמדי אותו לקח ובכך יהיה לו קשה להציג את הפתק .

ופתק נורמלי תיתני לו רק אם הוא יכתוב פתק כמו שצריך ליד אדם שאת סומכת עליו ולא שמישהוא עובד עלייך והכותב זה מישהוא אחר.

ואני בטוח ומשוכנע שהכל מה שקרה זה לטובתך והזמן הקשה הזה יעבור מהר ותצליחי לשכוח ממנו ולהתעטף בחיקו של בעל חבר אוהב ורגיש כפי שחלמת וממשיכה לחלום .

ויום יבוא ותצחקי על כל מה שהיה ותהייי הכי מאושרת בעולם.

וכל הכבוד איך שאת אומרת תודה רבה לקב"ה שעזר לך לאורך כל הדרך , ממך אפשר ללמוד אמונה ואמונה נותנת כוח לאדם ..

ואני מברך אותך שבקרוב מאוד תמצאי את זיווגך האמיתי גבר שיש לו יופי פנימי וחיצוני כפי שאת חולמת .אמן .

לסיום |פרסומת לשדכן|

אבי

אני בכלל לא אומר שזה מוכרח, אבל כדאי לחשוב על זה:

אולי בקשה לחתום על שטר מחילה זו הדרך שלו לבקש סליחה? כלומר, קשה לו לבוא ולהגיד "סליחה", אבל הוא אומר במקום זה: "תסלחי לי".

בנוח לדבר איתו ולהתייעץ איתו

איך לנהל את כל העיניין הזה, שהרב ינחה אותך או אולי אפילו ייתערב ויסיבר להורי הבחור וגם לבחור עצמו שככה זה לא דרך מתאימה לנהוג

הבחור הזה פגע ברגשות הכי עמוקות שלך... חודש וקצת לפני החתונה זה כבר קשר מאד מתקדם ומין סתם ההכנות היו בעיצומן... קשה לי לחשוב על הקושי הגדול הזה שעברת... איזה ניסיון.. לא פשוט...

וביגלל זה כדאי לעשות את הכל אחרי התייעצות עם רב, לו את תסםרי את כל מהשעבר עלייך ופרקי גם עול מליבך... והוא יעזור לך לראות את הכל בדרך טובה יותר ויעזר לך לתמרן עם הבקשה של האב בצורה טובה יותר...

הבחור חייב כמו גבר לעמוד לפנייך ולבקש סליחה לא שטרות ולא נעליים קודם כל שיקח אחראיות על מעשיו וייתנצל

וכדי להקל עלייך בכל התהליך שוב אני חוזרת על ההמלצה שלי לפנות לרב מוסמך

הרבה ברכה והצלחה

אם אכן כל הפרטים שסיפרת מדוייקים אז לא רק שהנך רשאית לבקש ממנו שיבקש סליחה אלא את חייבת לדרוש ממנו שיבקש סליחה כי זה המינימום.ואם הוא לא מוכן אז לפחות תגידי לו שאת לא סולחת לו (אם כי ממדת חסידות את יכולה לסלוח לו בלב ) עד שיבקש סליחה - דרך ארץ קדמה לתורה...

שתזכי בעז"ה למצוא את זווגך המתאים משמים

הוא ביטל שהוא יבקש סליחה תגידי שאת מוכה לחתום רק אם הוא  מתנצל לפניך אחרת את לא חותמת לו על מפית! במסעדה גם ככה תגידי ישר שלא ימרח או שהוא מתנצל או שאני לא חותמת בהצלחה ממש ממש!

בדרך כלל אני מגיבה ע"י שאלות שעוזרות לברר את הרצון והתשובות מתוכך ולא נותנת עיצות משלי. (זה תפקידה של מאמנת)

אך מכיוון שהרצון שלך כבר עולה מהשורות, ומתחזק בתגובות שלך הרשי לי לאמר לך מס' דברים:

א. אחד הרצונות הבולטים שלך הוא עשיית הטוב והנכון.

את רוצה למחול מצד היותך טובה! (וכבר התפעלו כאן לא מעט מאישיותך ומידותיך לפני)

ורצון אחר מנגד הוא שיבקשו מימך סליחה!

הרצון למחול מיד הוא מהמקום ששואף לטוב המוחלט אם אפשר היה עכשיו לדלג על שלבים אנושיים ולהיות מושלם,

והרצון לבקשת סליחה נובע מצורך אנושי בסיסי ליחס מכבד. זה צורך בריא שמראה שאנו מכירים בעריכנו - זה דבר חשוב מאוד!

מראה על בריאות נפשית, שיש לנו גבולות וקווים אדומים אותם אנו לא מסכימים שיעברו ביחס כלפינו.

עצם הרצון שלך לסלוח, ימשוך אליך הרבה סיעתא דשמיא, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו. את תראי איך ה' יעזור לך לנקות את הלב, ולו בשביל שלך לא ישאר מהרעל הזה בלב. בשביל עצמך קודם כל.

אבל! כפי שכבר נאמר כאן קודם, מחילה על דבר כזה, היא תהליך.

חשוב להקשיב לעצמך. לבקש מה' בכל יום, לנקות מימך עוד קצת מהפגיעה.

יתכן ותוכלי לחתום על שטר שכזה רק כשהלב יהיה נקי לגמרי ויתכן שעוד תרגישי שנשארה נק' קטנה שחורה בלב, אבל שזה כבר מספיק בשביל לחתום...

מה שאני מנסה לאמר הוא, שגם אחרי שהוא יבקש סליחה, שזה תנאי בסיסי,

זה לא אומר שחתימתך תגיע מיד.

הוא יעשה את שלו, ואת אחר כך תעשי את שלך בקצב שלך.  (יכול להיות שבפועל הוא יראה את חתימתך כשנה מבקשת הסליחה, וזה בסדר!)

לסיום, מתנה שעולה על כל מה שכתבתי כאן פי אין סוף - יש לי תשובה שהרב מורדכי אליהו נתן פעם למישהי שאני מכירה, במיקרה דומה:

אותה בחורה שאלה את הרב 2 שאלות - האם עליה לבקש מחילה גם היא, על אף שלא היא ביטלה

                                                      והאם עליה למחול.

על השאלה הראשונה ענה: שבשום אופן לא תבקש ממנו סליחה! במילים אלה ובתוקף שלו.

ועל השאלה השניה ענה מיד אחרי הראשונה: נו, תסלחי לו... בטון שקט ומרחם, והסביר - שהיא לא יכולה לצפות מאותו אדם לרמה שבה היא נוהגת בבריות, כי הוא לא מתקרב לדרגתה, אז שתרחם... כמו שסולחים לילד קטן חסר דעת!

בהצלחה ושתזכי בקרוב לזה שראוי לך באמת!!

אם לא תימחלי לו זה חלילה יכול להביא אותך גם לעיכובים מנסיון אחותי אני אומרת ומאחלת לך זיווג הגון משורש נישמתך!

יש באיזה שהו מקום שמעתי על רב אחד(שחכתי מי מחילה...) שמשהו פגה בו אז הוא עשה את הדבר הבאה...

בהתחלה הוא מחל לו גם בלי שביקש סליחה(הוא לא היה מודע למה שהו עושה, דן אותו לכף זכות וכו..)

ואז אחרי שהוא סלח לו בלב שלם הוא הלך אילו וניסה לגרום לו לבקש סליחה

כי בעצם הכי קל למחול לבנ"א בלי צורך שצד השני מוחל אבל בעצם זה גורם לצד השני לא להבין מה הוא עשה ולהמשיך להתנהג ככה ואולי אפילו זה ידרדר אותו למקום יותר גרוע.

נכון זה מה שהרב ההוא עשה איש גדול ואני לא ברמה הזאת...

אולי כידי לנסות למחול בלי לחכות שהבחור יסלח כי ממה שכתבת הוא באמת לא מבין מה הוא עשה והוא חי קצת בסרט שאין לו צורך למחול

פשוט תסלחי ממקום כזה שלך זה יהיה הרבה יותר טוב פשוט לעבור הלאה.

מקווה שתמצאי את הבנ"א המושלם בשבילך!!

ב"ה

יש הבדל בין מחילה לבין חתימה על שטר מחילה. מחילה בלב זה דבר אישי, הוא גם יכול לבוא וללכת. חתימה על שטר זו החלטה. גם בלב יכולה להיות החלטה חזקה מאד מאד. אבל חתימה על שטר.....

אז קודם כל, זה שלא חתמת מיידית לא אומר שלא תגיעי למצב של מחילה. אני מניחה שאת יודעת את כל זה ומתחילה את השאלה מהנק' הבאה, אבל הייתי חייבת לשים זאת על השולחן.

הנק' הבאה:

לחתום למישהו שרוצה מחילה בשביל עצמו.

את צודקת, זה קשה. לא יודעת מה הייתי עושה במקומך כי לי, זה משנה את כל נקודת היחס כלפיו בכל מפגש איתו.

מאחלת לך חירות אמיתית בבחירותיך! 

אל תסלחי מתוך הרגשת אשמה- כאילו את מעקבת אותו.

הוא מעקב את עצמו, תדרשי מכתב סליחה אמיתי ובכך תעזרי לו באמת.

לא ברור למה כולם כאן אומרים לא לסלוח. מה האידיאל הגדול. אני יכול להבין שבן אדם אומר - אני כ"כ פגוע\כועס, שאני לא יכול לסלוח. אבל למה לשכנע בן אדם להתנהגות כזו??

יותר מזה - מה זה יועיל לה בחיים? להמשיך להתעסק בזה, לקבל טלפונים (או אבא שלה) ממי שהיא רוצה לשכוח ממנו. זה ממש מזיק. צריך להתקדם הלאה.

חוצמזה - גם אם את סולחת מהשפה ולחוץ, אז מה? הוא כנראה רוצה להיות נקי בדיני שמיים, ומספיק לו שטר מחילה. אז שיקבל את זה, מה זה פוגע בך? את יכולה להיות כאן הצד היותר בוגר ויותר טוב - "קח את המחילה שלך ושלום על ישראל".

מה, את כל הצרות שיהיו, אם יהיו לו , את רוצה שיאשימו אותך?

אולי תגידי לאביך שאת מוכנה לחתום, רק שאת מצפה שישלח שטר בקשת מחילה, ומיד תחתמי על שטר מחילה...

לפחות שהצד השני ידע למה את מצפה.

וכל השאר- אם אכן הוא היה או לא היה בסדר, בידי שמים להחליט. כנראה יש לו כוחות קטנים...נקווה עבורו שיעבוד על זה אם רצונו להתקדם בחיים.

תחתמי! מה כבר יכול להיות? הרי ביטלתם את העניין. ואם זה יעשה טוב לאבא שלו תעשה את זה... גם ככה אתם כבר לא תהיו ביחד. ומי יודע מה בשמיים מתכננים לך בזכות זה שתעשי את זה.

למרות שזה לא אשמתך!

בהצלחה!!

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.

אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!

– תוך־כדי־שיחה אין מה לעשות את זה

– שלא תוך־כדי שיחה, למה לא

–אם כי, אם מדובר ביותר מדי מחיקות, יכול להיראות מוזר

אני כל הזמן עורך עריכות מינוריות של ניסוח או מוחק דברים קטנים לא קורה עם זה כלום

ולא לערוך או למחוק.

כל עוד לא מדובר באינסוף הודעות רצופות של תיקונים קלים

שלב בקשר ואדם, אין פה תשובה גורפת שנכונה לכל המקרים. אמנם שאלת על משהו מסויים, אבל המערכת שלי מעלה עוד מידע שאולי יועיל למישהו. אז אנסה לגעת בכמה מקרים שעולים לי במחשבה עכשיו.

אתחיל בתלוי הקשר:

אם תוך כדי התכתבות ומדובר בשינוי של טעות הקלדה - פשוט שזה בסדר, הצד השני ראה ומבין.

אם מדובר בשינוי ניסוח מהותי - הייתי מסבירה את סיבת העריכה אם מצידי (רצון לדייק, וכדו'...) אם במחשבה על הצד השני (שלא יפגע, שלא ישתמע אחרת מהכוונה שלי וכדו'...).

בהירות במקומות האלו יכולה להיות קריטית ומשמעותית עבור מי שמולך. והיא יכולה לקבוע אם התנועה תהיה התקרבות או התרחקות.

אם זה קורה כשהצד השני לא 'בנוכחות' וירטואלית, יכול להיות שזה יהיה רגיש יותר. אומרת יכול להיות, כי יש משהו במערכת שעשוי להעלות מחשבות על מה היה שם ומה פספסתי שאולי היה משמעותי וחשוב. לא הכרחי שכך יהיה, אבל כדאי להיות בתשומת לב לאפשרות הזו ולרגישות שעלולה להתגלות שם.

תלוי שלב בקשר:

בתחילת קשר, כשעולה צורך כזה לערוך או למחוק, זו הזדמנות ללמוד ולברר מה הצד השני מרגיש מול סיטואציות כאלו. עדיף ללמוד כך, באופן שנותן הרגשה שמודעים, שמים לב ורגישים לחוויה של השני מול מצב שיכול לעורר הרגשה לא נעימה או הסתרה. יש אנשים שזה עניין רגיש יותר אצלם, מכל מיני סיבות, וזה יכול ממש להשפיע על החוויה הפנימית שלהם. אז כדאי לדעת מראש כדי להתנהל ברגישות.

בהמשך, כשיש תקשורת עמוקה יותר המצב מצריך יותר רגישות.

קודם כל, חושבת שעדיף להשאיר את המרחב הוירטואלי בעיקר לדברים טכניים ולא לשיחות מהותיות, רגישות ורגשיות. יש משהו שלא עובר בכתב (שגם מי שמצליח לקרוא בין השורות לא תמיד מצליח לפרש נכון ומדויק), ונכון שתקשורת על דברים מהותיים ורגישים תהיה בדרך אחרת.

דבר שני,גם במצב של תקשורת יותר קרובה, ברור שיש הבדל בין מחיקה/עריכה כשנמצאים בתקשורת טובה וזורמת או כשמדובר במשהו טכני ששני הצדדים מבינים את ההיגיון בפעולה הזו, למצבים שנחשבים יותר רגישים וטעונים, ששם עריכה (ועוד יותר מחיקה...) עלולות להחמיר את המצב.

תלוי אדם:

יש אנשים רגישים יותר, לכל מיני דברים ולזה בפרט.

בדר''כ, נשים רגישות יותר לניואנסים קטנים שכאלו.

לא אצל כל אחת ההשפעה תהיה באותו היקף ובאותה עוצמה, ויש מי שתהיה רגישה לזה מאוד ככל שמכירים יותר, ויש מי שדווקא הביטחון בקשר יקל עליה להכיל יותר...

כל אחת עובדת כמו שהנפש שלה עובדת,

ולומדים את הרגישות הזו תוך כדי תנועה והיכרות.

בשורה התחתונה,

להסכים לעבוד גם מול השאלה הזו עם הלב.

לנסות להבין מה מרגיש מי שמולי ולתקשר איתו גם על זה.

אישית, לא רואה בעיה לערוך הודעות אם זה תיקונים לשוניים וכאלה. למחוק הודעה, פחות נהוג.

אבל אני חושב יותר לפני שאני שולח…

אבל זאת העדפה אישית שלי, אין פה משהו מיוחד...

אם זאת הודעה שלא חשבת עליה כנראה שזה לא כזה משנה לשנות

ששאל מה נסגר אחרי שמחקתי כמה הודעות

אז שישראל

שטויות

זכותי למחוק מה שבא לי

נכון שאם מחקו לי הודעה זה מסקרן

נו אז

יש חופש ביטוי

לצערי אני חשבתי כך גם בהתחלה.

אבל בסוף דווקא בגלל שאני נותנת לראש לנהל אני מתחילה לרדוף אחרי זה..

נגיד כשיש כמה הצעות במקביל אז מתחילה לחשב וכו' ואז מרגישה את המרדף הזה..

תודה!

של אובר ניהול.

וצריך לדעת להרפות ולתת קצב נכון לפרויקט.

אורך רוח, איך משיגים אורך רוח.

כדי לשהות בשאלה קצת ולהרגיש אותה ;)

תקרא את הספר הישן, שעדיין טוב בכדי להבין את הבסיס לשונות הזו - גברים ממאדים ונשים מנוגה.

לפחות על מנת להבין שהאמירה "הבחורות מסבכות הכל" אינו נכון.  

אבל היום זה קצת התערבב 

תהילים פרק לב

א לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל    אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃
ב אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן    וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה׃
ג כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י    בְּ֝שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם׃
ד כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮    תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ
נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י    בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
ה חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡    וַֽעֲ֘וֺנִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי
אָמַ֗רְתִּי    אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַֽיהוָ֑ה
וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י    סֶֽלָה׃
ו עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮    לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים    אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
ז אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮    מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי
רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט    תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃
ח אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ    אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃
ט אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮    אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין
בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם    בַּ֝֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃
י רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע    וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהוָ֑ה חֶ֝֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ׃
יא שִׂמְח֬וּ בַֽיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים    וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃

יש המון הסחות שמונעות מאיתנו לשים לב לכל הטוב העצום שעוטף אותנו, ובעיקר מאמץ מטורף של איראן ושלוחות הרשע לזרוע בכולנו פחד, תבהלה, דכדוך, יאוש.

אבל אנחנו ה-ר-ב-ה יותר חזקים וחכמים מהם! ולא ניתן להם!

וממש מזמור לתודה!

זה פלא אלוקי מה שקורה כאן.

אני יודעת שכולנו בתוך תוככי הקושי והאתגר וה"קוצר רוח ועבודה קשה"

אבל ממש כך היא גאולתן של ישראל

בתחילה קמעא קמעא וכל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת (ירושלמי, ברכות)

ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

יש לנו כוח על

כל אחת ואיפה שהיא

כל אחד ואיפה שהוא

ונתחיל ממש בנו פנימה.

כי אם יש לי את עצמי -

אז יש לי את עצמי.

ויש לאחרים את עצמי.

וכל אחד ואחת מאיתנו הוא אור אינסוף

רק להביט רגע פנימה ולזכור זאת, להתחזק מכך, להאיר בתוכנו מכוח כך.

"כי יש שכר לפעולתך"

יש שכר לכל פעולה ופעולה שלנו

תחזיקו מעמד

אתם הגאולה עצמה!

וב"ה נזכה לראות בחוש ממש את הישועה השלמה שלנו במהרה, בשלמות, במתיקות ובטוב גלוי!!! ❤️

כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִהקונספציה וְלֹא עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְלֹא הָרַג אֶת־אייתוללותיהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הָרַג אֶת־אייתוללותיהם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוך לימוד אמונה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שָׁנָה וְלֹא סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ  סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, וְלא נָתַן לָנוּ אֶת הביטחון והתורה. דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הביטחון והַתּוֹרָה וְלֹא שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָּנוּ אחדות העם דַּיֵּנוּ.

עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמהקונספציה, וְעָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְהָרַג אֶת־אייתוללותיהם, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הגנתו האלוקית, וְקָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה, וְסיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' גם במלחמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה שלמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַביטחון והתּוֹרָה, וְשמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־אחדות העם.

תפס אותי כהבלי העולם וטרדות היום יום מעסיקות אותי 

טוב להגביה עוף ולקבל פרופורציות

מתוך גם תקווה

לדברים הגדולים ולדברים הקטנים

ממש משמח לשמוע, תודה רבה 🙏

אוהבים אותך יעל שלנו🤗😘

תודה רבה מכל הלב 🙏❤️

וואלה, חבורת שווים זה דבר שאין עליו בעולם!!

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

בניין עדי עד ב"ה באושר גדול🌹🌟

תודה להשם ממש

איזה דרך הוא מעביר אותך עד שתגיע לאן שאתה צריך😅

מאחל ישועות נחמות ושמחות לכולם בעזרתו יתברך