-אם לא מגעיל אותך הטבע אז-את\ה יכול\ה ללכת עם חברים\ות לאנשהו ליד המקום שאת\ה גר\ה|נגעל ממי שהציע לי את זה|

-להקליד לסוג'וק הוא צריך מתנדבים

-סתם לקשקש בפלאפון..

-ללכת לקניון..

אממ...

-להכין דברים שאת\ה אוהב\ת..

קיצ' לא חסר...

אבל מה שהכי מעצבן זה שחייבים מחשב[לפחות אני]ואז אינכח לכלום!!!

יהיה טוב..

והאמת שיש לי מה לעשות אבל אינכח..=\... והמחשב מושך..

תצאי עם חברות..לכי לים, לקניון יש פוווול דברים שאפשר לעשות..

תתנחמי, את לא היחידה!!

מזל שיש מחשב..

מתישהו תמיד נהיה משעמם, לא?!

אם אני רוצה לעבוד יש לי אפשרות בכמה מקומות. וגם עם הרבה כסף.

אבל אין לי שום רצון לעבוד.

אז בנתיים אני פה..

חח יש לי יותר מידי תכנונים. אם אני אספיק חצי מהם זה יהיה נס.

באמת תשבי כמה דקות עם עט ודף ותכתבי כל מה שאת רוצה לעשות, אצלי הדף התמלא בשניות. בת כמה את? ככה נציע הצעות יותר ריאליות.

ולא לשבת כל היום מול המחשב [מי שמדברת.. פחחח אני.. ]

אולי יוציא ותך מהשעמום

ככה אפשר לארגן דברים ולצאת לפעילויות..

חוצמיזה - את תמיד מוזמנת לארץ מולדת

לגלות מאחזים חדשים! ולעזור לנו לבנות ולהסתטלן בא"י!

עייני בחופש תשע"א

ליד יריחו.

ככה זה, בימים שעסוקים לא שמים לב לזה שהיום עבר, אבל כשיש זמן לחשוב על זה פתאום חושבים שהכל שחור, זה לא תמיד נכון...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....