קראתי אותם הם מהממים!

לי אישית אין מה לשאול על זה...

אבל זה פשוט סדרות טווובות!

למרות שפרסי ג'קסון...

עבר זמנו עכשיו יש את גיבורי האולימפוס!

בס"ד

רוצה לספר למשל למה פרסי ג'קסון עוסק בע"ז? זה פעם ראשונה שמעתי את זה...

וארגון? איזה עולם זה? גם מיתולוגיה? של מי? פתחי קצת! אנלא מכירה.. =]] 

[ועכשיו גם ברומאית] ויש כאלה שטוענים שבגלל זה לא צריך לקרוא את זה...

אראגון- עולם של רוכבי דרקונים, גמדים, אלפים וכו'...

והודיה- אחלה סדרות!!!

האמת שאת אראגון עדיין לא סיימתי, אבל ממה שקראתי עד עכשיו- מעולה!

אני חושבת גם שפרסי ג'קסון הוא הרבה יותר לקהל יעד מצומצם- כי מבוגרים לא יאהבו את השפה שלו, לעומת אראגון שיכול להתאים לקהל יעד יותר רחב לעניות דעתי..

אבל אני מבינה שאנשים אוהבים... פשוט לא כ"כ הסגנון שלי...

איך קוראים לפרסי ג'קסון בגרסה היהודית?

ישו.

נ.ב.- הרגע המצאתי אותה.

ולפני זה אקדים ואומר, שאת אראגון התחלתי לקרוא מזמן, אבל נתקעתי. לא הלך. לא יודעת למה.

ואת פרסי ג'קסון אף פעם לא חשבתי לקרוא. באופן כללי אני לא נמשכת לפנטזיה- מאז שקראתי את הארי פוטר. אני מרגישה שאני בוגדת בו...

ולגבי שאלתי:

האם הע"ז שאתם טועמים שיש בפרסי ג'קסון היא רק אלילי רומא ויוון?

כי אם כן, אני אישית לא הייתינ מנעת בגלל זה לקרוא את הסדרה, כי המיתולוגיות שלהם כ"כ כ"כ כ"כ מטומטמות ובלתי מקבלות על הדעת [אליל היין, אליל הגרביים...] שזה בדיחה אחת גדולה לדעתי ולא "עבודה" זרה, ולכן הייתי קוראת למרות הפיטפוטי בייצים האלה.

בכל אופן- זה לא חמור כמו הע"ז של הנוצרים, שזה יותר טעון ויש מה לומר בעניין [למרות שזה מטומטם לא פחות, כן? אלוהים שנולד כתינוק, מת, חזר לעולם שוב ושוב. ובלה בלה בלה]

אראגון, אבל  פרסי גקסון קראתי ואהבתי , מצטרף להמלצה.

סליחה שאני מנג'סת, אני פשוט לא רוצה שהשרשור ירד למטה ויעלם... ואני אוותר ללא תשובה!

כן זה רק זה.

אבל האמת אף פעם לא חשבתי על זה בתור ע"ז....

למרות שלא הייתי מזכירה את פרסי ואראגון בחפיפה כי זה עושה עוול חמור לאראגון.

פרסי גקסון- עם כל הכבוד, הוא ספר חמוד, הומוריסיטי וקליל (אפילו כתבתי המלצה בבלוג שלי)

אבל אראגון  בליגה אחרת- ספר פנטזיה טוב ואיכותי (למרות שהעלילה בהחלט יורדת בספר השני והשלישי)

אני זוכרת בזמנו, שעוד הייתי מעריצת הארי פוטר קטנה ועליזה, התחבטתי עמוקות בשאלה אם אראגון יותר מוצלח מהארי...

אז כן- אני באמת ממליצה על אראגון בחום!פנטזיה משובחת,  סיפור אהבה קליל..וכל מה שאתה מחפש בספר טוב.

ופרסי? כדאי לקרוא אם לא עברת את גיל 15-16

שרשור שמצאתי בענין:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t329371#4085076

ממש לא ע"ז!!  

אה! יש עוד משהו!!!!!!!!!! 

למה שאת מכנה הסדרה 'אראגון' קוראים בכלל 'הירושה' ! 

לא כתוב בשום מקום 'הירושה' בספר הראשון ,אבל תסתכלי בשאר הספרים! כתוב על השני והשלישי !! וגם ברעיונות עם כירסטופר פאולני!!!

טוב, ממליצה על שתי הסדרות!! (אבל פרסי ג'קסון עד גיל 14\15 גג..)

- ככה שבהחלט ייתכן שאפשר לקרוא אותם.

אראגון, בהחלט אחלה ספר, סדרה, וכו'.... מתאים לילדים גדולים [כיתה ו' מינימום...] ומעלה...

פרסי ג'קסון- אני ממש אוהבת... אבל זה מתאים בעיקר לילדים עד כיתה ו'... למרות שאני נהנית לקרוא את זה גם עכשיו, בכיתה י"א... זה כתוב כזה קליל ונחמד...

בס"ד

יש לכם מושג מתי אראגון 4 יוצא ואיך קוראים לו

נ.ב.: ואם יש לכם עוד כמה דברים שאתם יודעים מה יקרא....

ירושה

יהייה נחמד אם מישהו יגיד מתי הוא יוצא בעברית!

אמן שהרביעי כבר יצא!!!!
ופרסי גקסוןן ובכלל כל הספרים של ריק ריירדן הם ממש כיפיים!!

לא חושבת שלא לקרוא את זה בגלל ע"ז כי זה ממש שטויות והוא מראה את זה בספר...

למי שעוד לא קרא שירוץ לספריה!!!!!!!!!!!!!

ואני מתכוונת לעברית בלבד

[שונאת אנגלית]

ובאנגלית - ELDEST

תנסי אם זה לא זה אני יחפש לך שוב..

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.