לטעמי צדי"ק גדולה מדי

הייתי טיפה מאריך את רגל השמאלי באות ה"א

יש כמה למ"דים שהוא"ו שלהם גבוליות.

כתב אחיד, יפה, בלי סילסולים, ממש מרמלדה...

אני מתלבט אם באות הא הירך קטנה מידי

באות ג אני לא בטוח אם הרגל והירך שוות או שרגל ימין ארוך יותר

דווקא השתדלתי לשפר את ה' מהפעם האחרונה....

אז לא רואים כ"כ טוב את הלמדי"ם הן בשיעור הנכון, צולם בשיפוע ולכן לפעמים נראה ו' הלמד כיוד

תודה לכם !!!!! 

דרך אגב איפה יש בעמוד הזה ג' רחמים?

בגלל זה אני לא בטוח ....

פשוט חיפשתי אותה ולא מצאתי

אשריך שי כתב ממש יפה

רואים שאתה איש אמיתי, כי נתת לי בדיוק את אותן הערות ובדיוק את אותן מחמאות

וגם אתה אות והדר(סו"סו) :"דבש וסוכר", ו "מרמלדה"

תודה לכם שוב

ושוב  )

סתם סתם.

אם מה אתה כותב?

כמה זמן לוקח לך עמודה?

נו באמת..אתה לא זוכר ששאלתי אותך לגבי נוצה שאני מפחד מהיום שאצטרך להחליפה וכתבת לי "אל תפחד לתקן לחתוך לשנות.." משהו כזה...

לגבי עמודה...בסביבות ארבע שעות וחצי,  לא מדוייק בכלל לא שם לב...אני די משקיע (זה נכתב לשם מצוות כתבו לכם)

את ההא לא זכרתי

עכשיו הסתכלתי שם ד"ה  "אשמח להערותכם על התקדמותי בחומש ויקרא"

ממש נוסטלגי...

בהסתכלות ארוכת טווח כן השתפרת בהא ועכשיו זה באמת עניין של טעם ולא הילכתי

פעם שעברה ראו עלי שמי שאין לו יר"ש (יריעות שלמה דוקא יש לי) אין דבריו נשמעים

תהיה רגוע אני מתחזק בע"ה

אם תשימו לב:

העמוד שמדבר עליו ר' רחמים הוא עמוד אחד אחרי העמוד שהבאתי כאן

אלא מה?:

שאת העמוד שהראתי לכם עכשיו כתבתי זמן רב אחרי שכתבתי את העמוד שלאחריו (חיות טהורות ושאינן טהורות...)

תגיד, אתה חושב שאני זוכר מה אני כותב ולמי?

האמת ששמתי לב שאתה כותב אטי (לכן שאלתי) אבל ארבע שעות וחצי זה קצת לאט מדי.

בע"ה תנסה לשפר את המהירות וגם לא לרדת באיכות. זה אפשרי.

כמובן אם אתה רוצה 

מסקרן אותי מה כתבת במילת חיפוש כדי להגיע לשם...

הכל בצחוק

אבל באמת צריך לחזור על יר"ש ולהתחזק ביר"ש

כתבתי אות גימל ולא עלתה בידי

ניסיתי בגימל וזה היחידי שעלה לא יודע למה ניסיתי ככה ועוד יותר לא מבין למה הצליח

לפני 10 דקות קיבלתי הערות על הכתב שלי מר' משה טפר בי-ם אחרי שבדק מזוזות שכתבתי.

יהודי מלא וגדוש בהלכות סת"ם

העיר לי על ההיררכיה בין התגים בלמד (ב"י) שצריך שימין יגבר

נתן לי שיעור נגד שרטוט כפול (חלק מהמזוזות שבדק היו כפולות)

והערה שלא הבנתי לגבי אות שין הוא אמר  שצריך שהואו השמאלית תתחבר לאמצע הזין השמאלית וכך המנהג.. ולא כמו שאני עושה... שנראה כאילו שלשתם יוצאים מאותה נקודה

מה המקור למנהג? הרי המשנ"ס כותב"וירך הראש השני ג"כ ימשיך בשיפוע לד שמאל למטה עד שיהיו השלשה ראשים מחוברים למטה במקום אחד"

דווקא ראיתי בכתב ידך שהו' (האמצעי) מתחבר ל-ז' השמאלי סמוך מאוד לאמצע והמושב מעובה...מה הבעיה?

שהו' האמצעי מכופף היטב כמנהג בית יוסף

שאני מסה לאתר אותו כרגע החיבור צריך להיות מעל העיבוי

אצלי יוצא שאחרי העיבוי הכל יוצא מאותה שלולית "כאילו מחוברים במקום אחד"

אגב הוא אמר שמאחורי המזוזה אם כותבים את השם צמוד לואו של והיה ומושכים את הדלת כך שהשם יגמר צמוד לשרטוט זה מביא שמחה בבית (בשם הרב בן טוב זצ"ל)

ב"ה

הכותרת היא רק לחכמי הח"ן, השולטים ברזי "תורת התגובות".

ולענין:

הוד והדר: איך היה, צילמת? תספר בבקשה בטוחני שזה מענין את רובנו.

שי ק.: שאפו ! (בצרפתית קובע בתרגום מילולי) ובתרגום לשוני אני מוריד בפניך את הקובע. יש לך עתיד מזהיר בתור סופר, אבל אין לך עתיד בתור צלם. (עקיצה ידידותית שהם נחלת חיים מ.)

ואחרון אחרון חביב, רחמים:

לגבי השין, נא לעיין ב:

1. אומנות הכתיבה, חלק א' אם אתה ימני, חלק גימל אם ח"ו אתה שמולני
2. מקדש מעט אות שין
3. אותיות הרב כנ"ל או בקיצור נמרץ בחוברת לשכת הסופר חלק ב' מאמר המחבר הרב וינר, על הכתב המיוחס.
4. אם אין לך את הספרים הנ"ל אשמך לשלוח לך צילומים במייל בעז"ה.

שבת שלום

מי שלא יודע על מה ר' חיים מדבר, אתמול היתה הכנסת ס"ת מאוד עתיקה (כנראה מלפני גרוש) שזכיתי לתקן אותה.

הגאון ומקובל הרב יעקב הלל כתב את האות האחרונה והכנסו אותו לישיבת פורת יוסף בינתיים אח"כ הוא נוסע לקושטא שבתורכיה. אחרי שהרב הלל כתב פרץ בשירת אשורר שירה עם הבנים שלו והיו ריקודים. היה מאוד שמח.

20110701144332.jpg

20110701145058.jpg

לא מגיע לנו תמונות מהספר תורה??

((דרך אגב: זה אתה שם בצד שמאל נכון??))) ((תשובה משוערת: מן הסתם!!

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.