אני פעם נהנתי בלעשות פדיחות למישי אחרת היא כולה לא הייתה חברה ממש טובה שלי ובסוף ריקוד סטקלטים היא כולה בהתלהבות זאת שהייתה בשורה השלישית אחרון בשורה טעתה כמעט בכל השיר ואני כולי זה אני זה היה נראה כיאלו שהיא רוצה להתאבד......|נהנת לעשות לאחרים פדחיות|

יאללה....

פדיחה קטנה שקרתה לי היום, לא מפוצצת. לא חייבים תמיד לחשוב על הפדיחות הכי מפוצצות.. אפשר גם פשוטות כאלה כמו שהיה לי היום.. קיצור-

היום התקשר אלי מס' לא מוכר, עניתי ואז שמעתי קול מוכר קצת אומר שם של חברה שלי אחרת נקרא לה שלוה. קיצור "שלווה מקורה? זאת רננה" (המצאתי שם) "אמ.. נעים מאוד אני לא שלוה, אני חבצלת" (המצאתי שם..) עכשיו רננה ואני לא שונאות אחת תשניה אבל גם לא ממש חברות.. קיצצ.. לא נעים כזה. אז היא אומרת "אה אופס, זו חבצלת. למה את רשומה לי בתור שלוה? איזה מוזר.. אז איך החופש?" התחלתי לגמגם לה איזה משו.. פדיחות.. לה ולי גם יחד. איככ. זה היה לא נעים. יותר מאשר פדיחה.

מתאימים גם לבנים וגם לבנות...(התכוונת למעיל הזה כע?!..)

והזכרת לי פאדיחה שקרתה לי גם עם חברה... יום אחדו ראיתי משהו שנראה מוזר בנעלים הרגילות שלה,

ואז קיצור עליתי על זה שהיא כנראה החליפה שרוכים כי הם היו לבנים כאלו צחורים וזה ממש בלט ואני כזה: "וואי תחדשי על השרוכים!!" ואז היא כזה מסתכלת עלי, ובטון נעלב: "אממ... הנעלים עצמם חדשות..." (היא קנתה את אותן נעלים...)

באיזה פארק בתל אביב, ואז ריתי מישהו רץ ותפסתי אותו... ותברר שהוא לא משחק..

"בואנ אתה רוצה מכות??"

"סליחה סליחה.."

חחח היה לי טונות פדיחות עם כמה אנשים שחלק נעלמו לי מהעניים חחח

ואני די מכירה אותם...

איזה אחד שאני מכירה במראה, נכנס לי לבית שאני עם גופיה וחצאית קצרה ו... קפצתי...

ופדיחה לי לראות אותו עד כמה שזה נחשב...

וסליחה על החפירה....

אבל עם שרוך של קפוצ'ון...

היתה לנו שנה שעברה שבת תרמחים, וראש הישיבה חפר בשכל על הישיבה, וטיש ופה ושם. ואחרי כל זה היה עוד שו"ת על הישיבה, וכל השאלות היו בסגנון (כולם שאלו את אותן השאלות ) של למה אסור להביא mp4 , ולמה אין טיולים של שלושה ימים, ולמה ככה ולמה ככה. אני כבר הייתי אפוץ לג-מ-ר-י, והשתעממתי בטירוף. אז הצבעתי, והרב כזה אומר" אוקיי נ' אבל שאלה אחרונה שלך." אז שאלתי " הרב, אפשר ללכת לישון?" (הייתי בטוח שהוא ישחרר את כולם, או יגיד לי עוד מעט... משו כזה.) והוא ענה לי - "כן. לך לישון." לא ידעתי מה לעשות... בסוף קמתי, אדום לגמרי, ויצאתי. ומה הבאסה? בחדר שישנתי בו האורות היו דלוקים, אז כל הלילה לא ישנתי. ובתפילה נמרחתי קצת. אז הראש ישיבה בא אלי ואומר לי "תגיד, אתה סגור שישנת?"

אז בסעודה בלילה ישבנו כזה עם המשפחה לקראת סוף הארוחה.. ופתאום היתה דפיקה בדלת..

עכשיו זה בד"כ חברים של אח שלי (שבכיתה ז') שאני מרגישה ממש סבבה איתם, אז פתחתי את הדלת ועשית "בהה"!! (יעני, להפחיד..)

ואז זה לא היה הם.. זה היה סוגשל חבר של אחי השני (שבכיתה י') מישהו שאני ממש לא מרגישה בנוח איתו והוא גם ממש דוס..

אז ניסיתי להסביר לו מה קרה וכו'.. קצת לא נעים =)

שנה שעברה עברנו דירה אז הזמנו מישהו שיתקין לנו ת'מזגנים אז הוא התקין ביומיום את 2 המזגנים ואז הוא בהפסקות(יענו הוא לא נהיה כל היום) ואז ביום השני אני הלכתי לפעילות שהיה לנו בבי"ס ואז כשחזרתי הביתה לא ידעתי שהבנאדם הזה היה בבית שלנו קודם ואז הגעתי ושמתי לי צלחת ואז שמעתי שמישהו בא לכייון הדלת אז הייתי בטוחה שזה אחותי שחזרה מהבריכה.. אז עמדתי מאחורי הדלת ואז פתאום הבנאדם נכנס ואני כולי כזה ב-ו-ו-ו-! והוא כזה עונה לי : בכלל לא הבהלת אותי... נהנהנ בננהההההה" -זה היה החלק הכי מפדח בעינין!!!!!

תודו קורע... 

אני בכיתה י' אבל חברות שלי תמיד יורדות עלי שיש לי בטלפון קול של ילדה קטנה...קיצר,אני עונה לטלפון ואיזה חברה של אמא שלי שואלת אותי:"אמא בבית?" אמרתי לה שלא, אז היא אומרת לי :"ואת תזכרי להגיד לה שהתקשרתי?" אמרתי לה כן רק תביאי לי תשם שלך אז היא אמרה לי:"את בטוח לא תשכחי??...יודעת מה...תקשיבי חמודה,תביא דף ועט ואני יגיד לך איך כותבים את המספר שלי.."לא הבנתי מה היא רוצה מימני אבל הבאתי דף ועט ואמרתי לה :"אני כותבת " אז היא אומרת לי :"תעשי אפס..זה בצורת  עיגול, ואח"כ חמש זה קו ואז יורדים טיפה למטה וחצי עיגול..." אז אמרתי לה:"זה בסדר, תגידי לי תמספרים ,עם הכתיבה אני יסתדר..." אז היא אומרת לי:"איזה ילדה גדולה!!! רק בגן וכבר יודעת לקרוא.." ואז כבר התעצבנתי... ואמרתי לה:"אני בכלל לא בגן...אני בכיתה י' ואולי את כבר יכולה לתת לי תמספר שלך..."

אח"כ היא התקשרה לאמא'שלי לבקש סליחה...חחחחח!!!!!!!

לי תמיד קורה שמתקשרים אלינו הביתה, אני עונה וישר אומרים לי: "אהלן כהן [שם בדיו~]... מה המצב גבר??" ואני כזה...: "אממ. זה אמנם כהן.. אבל הבת... אתה בטח מחפש את ב'... זה אחשלי הקטן..."

תמיד מתבלבלים ביני לבין אח שלי....

אבל לאישה הזאת לא לך...

או "אפשר את הרב?"

"את מי?"

"את הרב" (עוד לא גיליתי שיש רב בבית)

"אמ.. מי זה?" (בתהיה אם הם מתכוונים לאבא שלי)

"תלמיד, יש מחר מתכונת" 

"אה... את המורה!"

אופס.

או שבשבת אחת באיזו ישיבה אחד הבנים של המורים איבד את השן שלו (היא נפלה) ועזרתי לו למצא אותה ואז אחותי הצביע "היי אולי זה זה " ואני כולי מרימה כזה "לא, זאת אבן"

והילד היה בשוק "מנשה!! היא הרימה את זה, איזה קרועה!!"

בעבר עשיתי בזה שימוש בכל מיני הזדמנויות.

בס" 

קצר פעם מישהו התקשר ושאל:"אבא בבית?"

הרב ענה:"אבא בקבר"

"אמא בבית?"

"אמא גם בקבר"......

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

יצאתי להגיד משו למישו מהישיבה ליד הבית שלי באמצע הלילה, ורק באמצע השכונה [כשכבר כמעט פגשתי אותו] נזכרתי שאני כבר עם פיג'מה... [כה... מכנסיים א-ד-ו-מ-ו-ת וחולצה קצרה ורודה.. עזבו..]

לא נעים~

הלכנו לראות הצגה של חברה שלנו. קיצר אנחנו יושבות שם-- ואז מישי מההצגה שואלת

"אתם יודעים למה? יודעים??" (וזה אמור להיות הקטע הכי דרמטי בכל ההצגה. )

ואז פתאום כל כיתה ב' צועקת "יודעים! כי אתה יהודי!!" (בקינטור כזה, כי כל ההצגה המשפט הזה חוזר.)

ואז המנהל בא.. ושוש, הוא התחיל לצרוח עלינו שמה נראלנו, באות עד לכאן כדי להפריע. כולם הסתכלו עלינו בזמן שחברות שלי ממלמלות שהן לא עשו כלום..

אותי זה דווקא שיעשע. איך שהם האדימו והוא צורח עד כלות. (לא משנה שזה היה גם מכוון אלי כל הצרחות..)

אחרת..

אני כזה:כן אני שניה יביא את דקלה(מתחילים לספר לי מה קרה בעבודה...)

הייתי באיזו התנדבות השבת ושיחקנו כדרוגל עם החברה שם- בנים יחסית קטנים ואז הצטרפו הערסים הגדולים יותר של המקום... וחברה שלי באה וניסתה לבעוט את הכדור והיא החליקה כזה על אחד הערסים (ע-ל), וואחאד נפילה כזו דרמטית,  ובכלל לא נגעה בכדור...

שצריך להיות מספיק בוגרים כדילהודות בהם! זה לא בושה, לכולם קורים פדיחות...אף אחד לא מושלם... 

וגם אני במישור האישי לעיתים ניסיתי להתחמק מהפדיחה, כשהתגלתה...אבל גבר אמיתי, עדיף שיעמוד עם האמת שלו ובמקרה הצורך יבקש סליחה...

שבוע טוב!

-הלכתי עם חברות שלי לגלידה ונשענתי על המקרר ולא ידעתי שהוא עם גלגלים קיצר עפתי קדימה לתוך החנות עם המקרר וחברה שלי עפה עלי ושתינו נמעכנו כזה על הזכוכית...חחחח.

-עשיתי מלא גלגלונים ברצף כאלו על החוף ולא שמתי לב שנתחתתי על אישה אחת והיא התחילה לצרוח עלי ואני כולי כזה רועדת מהנפילה ולא ידעתי איפה לקבור ת'צמי.......

אינלי כוח להיזכר בעוד..

טוב הלכנו בשבת ועש=כשיו בגלל שחופש וכל ה בנים הלא משו יוצאים אז הם צסתובבים באיזושהו רחוב ואנחנוט עברנו שם עם כלבה גדולה ואיזה אחד נטפל ואומר לנו יו אני מת על כלבים אז אמרנו לא שזו כלבה אז באותו נשימה הוא אומר יו אני אוהב כלבות,, אז הוא נעצר ואומר ללנו יו נכון זה נשמע מוזר זה היה פדיחה שלו

עוד משהו שחיבקתי מאוחרה מישהו שחשבתי שזה חברה שלי אבל בסוף זה היה בכלל גבר

הוא רדף בישיבה אחרי חבר שלי עם נטלת מים.  קיצר וחבר שלי ברח וברח.. ואז חבר שלי היה בטוח שהוא ברח מאחורי איזה רכב, אז הוא בא ושפך על מי שהיה שם את הנטלה אבל זה לא היה חבר שלי..

?פדיחה..............

היינו בשבת בר מצווה של בנדוד שלי במלון בבאר שבע, קיצר בחדר אוכל שם יש דלתות זכוכית, קיצר אח שלי שיחק עם בנדוד שלי תופסת, אז הוא רץ ובדיוק נסגרה הדלת והוא נתקע בה אבל מזה חזק, וכול האורחים הסתכלו וזה, קיצור אני הסמקתי בשבילו, לא משנה שאחר כך צחקנו עליו........

עובדת של אמא שלי מתקשרת אליה, ואני עונה (אמא'שלי לא יכלה לענות) . זה הולך ככה:

העובדת: "היי מה קורה אז תקשיבי אני לא יכולה לבוא מחר לעבודה..."

אני: "אההה..... אוקי.... זאת הבת של x (אמא שלי) ,היא לא יכולה לדבר כרגע.... יש מצב שתחזרי אליה עוד 15 דקות?"

העובדת: "אההה.טוב בסדר, סליחה"

קיצר פדיחות............

פעם גם קרה לי את זה עם חברה מזה טובה של אמא שלי והיא ( החברה) מכירה אותי מאז שנולדתי.....

יאללה, חוויה מתקנת...   איחרתי לשיעור הלכה, ונכנסתי עם עוגיות (אצלינו יש עוגיות ותה בבוקר כי הארוחת בוקר מאוחרת) קיצור, אני מתיישבת ולוקחת ביס ע נ ק מעוגיה כשבדיוק הרב מתחיל בסבב של כל אחת עונה על שאלה מהדף ואני בשולחן הראשון... אני כולי עם פה מפוצץ מנסה לדבר אכשהו, כמעט נחנקת, פירורים... והרב מסתכל עליי במבט של- מי בכלל מרשה לאכול בשיעורים?! קיצור לא נעים...

דיברתי עם חברה שלי בסקייפ ואז חבר של אח שלי התקשר אליו ואח שלי אמר לי לענות כיאין לו כח לדבר עם חבר שלו ותוך כדי הוא לקח לי ת'מחשב (נייד) אז אמרתי לו יונתן חברה שלי במצלמה אז תנתק אותה ובדיוק עניתי גם לחבר שלו ואז אני כזה הלו וחבר שלו אומר לי אפשר לדבר עם יונתן ואני כזה הוא ישן והוא בטוח שמע אותי מדברת איתו .........!!! קיצר אחת הפאדיחות!

אחלנו בדירה אחת אבל השתמשנו במטבח בבית אחר, אז נרדמתי בבית עם המטבח על הספה וכנראה כשישנתי החצאית שלי עלתה בהרבה מאוד....... ואז החליטו שהבנים מנקים, וכל אחד שנכנס מיד ראה אותי ולהם לא היה נעים להעיר אותי ולאומר לי (בנים מהישיבהשל דוד שלי) ולא היה מספיק שכל לאוומר לאמא שלי להעיר אותי. אז כל אחד שנכנס הם אמרו לו אל תסתכל על הספה והנאדם מיד הסתכל על הספה כמובן..... עד שאמא שלי הגיע והעירה אותי כולם ראו אותי ככה.............

ממש פדיחה

ואז הרב נכנס במקום מי שרצינו שיכנס... בהתחלה לא ראינו רק שמענו צעקה כולם נשפכו מצחוק ואז קלטו אותו. איך זה הפסיק בבת אחת..

הסרטנו איזה משהו לערב כשרונות ובגלל זה נכנסנו מאוחר לשיעור הלכה.

ואני בשיא הפעירות, לא חשבתי, ואני אומרת לרב,

היינו בסרט..

ובעיקרון אסור לראות סרטים באולפנא.

פאדיחות מהרב..

התקשרתי לבן אחד מנסניף שלנו, ושעות הוא לא הבין מה אני רוצה(מפתחות..) ואז כבר התעצבנתי וזה.. אז צעקתי עליו בטלפון שהוא דיסלקט.. בקיצור, די פאדיחות...

ועוד אחת---  אחותי גדולה ממני בשנתיים-- מה שאומר -חברות שלה מכניסות אותי להדרכה-  ותמיד כשהייתי קטנה (וגם כשלא...:]) הייתי באה איתה לסניף, ויום אחד היא ביקשה ממני לבוא איתה לסניף, ואז בדרך היא אימרה לי שצריך למצוא תרוץ למה אני באה כל הזמן, אז אמרתי בשיא הצחוקים- "מה? חברות שלך מכניסות אותי ,אני צריכה להתחנף.." אקיצר-- הגענו לסניף, ודבר ראשון שהיא עושה זה להגיד לחברות שלה שאני באה איתה לסניף בשביל להתחנף... ועד היום (אחרי שהן נכנסו..) יש שזוכרת לי את זה... אבל לא נורא..

הלכתי לסניף עם חברה שלי, והיא באה לאסוף אותי..

היא נכנסת ואני רואה שהיא עם טישרט כזה, אז שאלתי אותה אם צריך לבוא עם בגדים ג'יפה.... ואז קלטתי ש---

היא היתה ככה כל היום,אופס (!!) 

צחקנו על זה אח"כ....    

בס"ד

היה איזה 1 בלילה והיינו מחורפנות.. עשינו רונדלים ביישוב, והגענו לירידה חזקה כזאת שאין שם אנשים בדר"כ ובייחוד לא בשעה כזו של הלילה............

התחלנו לדלג ולשיר בקולי קולות .......פתאום נפלטה לאחותי צרחת הפתעה-הסתכלתי הצידה וקלטתי שני אנשים מהיישוב-לא קלטתי מי הם היו פשוט דפקתי ריצה משם!!! לא מספיק אנחנו עושות לעצמנו פדיחות-היא רואה אותם וצורחת?!

יש בכיתות אצלנו מין כזה גגון מעל הדלת שאפשר להיות עליו.אז פעם אחת בחמישית,שהיינו בלהט של מלחמות מים וכו',ילד אחד ישב שם והשפריץ כמעט על כל מי שעבר,המורה בדיוק אֱחר,ובגלל הילד הזה היה התקהלות מסביב לכיתה וזה גם עשה רעש....קיצר,בכיתה שליד היה שיעור מתמתיקה עם מורה מרוקאי (אסלי מה שנקרא)מזה עצבני,חבל"ז.

הוא יצא לבדוק מה הרעש,ואז הוא הלך לכיתה כשראה שכולם מתקהלים שם.ואז התלמיד הזה מילא אותו במים,אבל מזה מילא וואי וואי וואי.המורה ראה שהוא משפריץ עליו,אז הוא לקח ת'רגל של הילד ופשוט משך את הילד למטה שהמשיך להשפריץ עליו,וכולנו מתפקעים שם מסביב מצחוק.....אחי שהילד הזה ירד המורה לקח אותו ו"כלא" אותו בשיעור שלו,תוך כדי שהחולצה של אותו  מורה מלאה מים...

איייייי,היה צחוקות בחמישית...

אחרי ההשבעה בחמישית שלי עליתי לאוטובוס הביתה וישר נרדמתי. אחרי שנרדמתי התישבה לידי בחורה אחת (כנראה מחוסר מקום). ואז נפלתי עליה תוך כדי שינהוככה עברנו איזה חצי נסיעה. אחרי שהתעוררתי התפדחתי וישר עברתי למקום אחר אבל בתחנה שירדתי היא גם ירדה והלכה מאחורי כל הדרך הביתה ובסוף התברר שהיא חברה של אחותי שבאה אליה לשבת. כך "ביליתי" שבת שלמה.

ההיתי בקניון רננים עם בנות דודות שלי קיצר לא מצאנו תמדרגות למעלה אז רצנו במדרגות היורדות כי גם כך אפחד לא מכיר אותנו ופתעום אני מתנגש בשכנים שלי

חבר שלי הלך למקווה ומשהו ניגש איליו השעון.. והוא עונה זה בסדר הוא נגד מים...

יש לי עוד מלה הרמתי כאפה לילד וזה לא היה מי שהתכבנתי..

בסמנריון דרכה הינו משועממים רצח אז התחלנו לזרוק תישו על אנשים(ונשים) ומללה בנות באו וצעקו אלינו...חחח..

צעקתי לחבר העם יש לו סרט לשלוח לי וזהבכלל היה הרב שלי

נרדם עלי משהי בטרמפ'(נהיה לי נמק בכתף) נסיעה של שעה ורבע! וקיצר הנהג מסתכל אלי וכולו מצחקק..

בשלב כלשהו הוא נתן ברקס בחבנה ועז היא עפה והתעוררה..

עצר אותנו שוטר וחשבתי שזה חבר שלי שעובד אלי..(אמרתי לו לסתום.:) 

ואז החברה של אחותי מתחילה סחנ"שים ואני כזה, "ד', זאת מ', רק רגע, אני יביא לך את כ'..."

אבל מה שתמיד היה קורה זה כשהחבר לשעבר של אחותי הבכורה, שאנחנו שיא הדומות (בקול ובאישיות [=יחסית לאחים האחרים...]) היה מתקשר והוא כולו  "הי, מה נשמע?" ומתחיל לספר כל מיני דברי, ובשלב מסוים אני איכשהו מצליחה להגיד לו "א', זה מ'! רגע אני מביאה לך את אחותי ..." והוא כזה "אוופס, סליחה" (הוא בנאדם ממש סבבה)

אח שלי הקטן מוכר שרקנים (סוג של חיה למי לשא יודע) באינטרנט. וכל הזמן מתקשרים ומבקשים אותו ואיזה פעם מישו התקשר ושעה חיפשנו אותו בכל הבית ולא מצאנו אותו ואחרי איזה 5 דקות שהבנאדם מחכה על הקו אמרתי טוב נו- אני ידבר מסכן הבנאדם ואני לוקחת את הטלפון ומתחילה להסביר לו כמה שרקנים גדולים יש לנווכמה קטנים ואחיות שלי שהיו לידי מתפרקות מצחוק ומסמנות לי לנתק אני מנתקת והם אומרות לי -זה המדריך שלו בסניף... ואני ברוב חוכמתי חוזרת אליו ושואלת אותו-רצית משו? והוא נשפך מצחוק בטלפון.. לא מאחלת לאפאחד...

זה היה בהצגה שלנו ממש אבל ממש לא משעשע!!

כל המקרה הזה זכור לי לא טוב בכלל!!! =[]

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...