בע"ה.

אם זה שלילי או לא- זה נקבע עפ"י התורה - ולא על פי חוקר או כל אחד אחר.

יש בעיה לאהוב - כי זה אסור כרגע (אישית אני חושב שזה נורמה חברתית קלוקלת, צריך לנצל יותר את הגיל הצעיר ככה שלהתחתן בגיל 16 יהיה דבר לא מקובל אבל נפוץ)

תגידי, שאלה לי אליך - בגיל 3, מותר לאהוב? ובגיל 5, מותר?

זה לא שמותר, חייבים!!! אבל את המושג אהבה את והרבה אחרים בחרו לצמצם רק לעניין של חבר/חברה. זהו, שאהבה זה רגש פנימי עמוק ששייך לכל מכלול החיים - לא רק לחבר/חברה.

בגיל 3 אתה אוהב - אתה אוהב את אבאמא, את האחים, ואת סבא וסבתא...

גם בגיל מאוחר יותר אתה אוהב, את החברים שלך, אולי אפילו את המדריך (לבנות זה את החברות, את המדריכות, את המורות...)

בכל גיל אוהבים!!! אבל אהבה שמתאימה לגיל!!! בגיל 13, הגוף עדיין לא בשל לאהבה למין השני, לכן כדי לפתח את הכישורים החברתיים והאישיים את חייבת לאהוב, אבל את בנות המין שלך - תמצאי חברה טובה שתאהבי באמת מכל הלב, תמצאי מדריכה/מורה שאת קשורה אליה. תעמיקי את הקשר עם אמא ואחיות שלך (וגם עם האחים, למרות שזה קשר מסוג קצת שונה) - ובעזרת ה' כשתגדלי, תזכי גם לאהוב את האחד שלך, את מי שתאהבי לנצח, עד המוות ואחריו - את בעלך!!!!

יום טוב ושבוע מוצלח לכולם!

ואחר כך עובדים קשה כדי להיפטר מזה.

כיון שאת/ה משאיר חלקים מליבך ומעצמך אצל אחר/ת שאינו/ה אישך/אישתך...

אי אפשר להדחיק רגשות...לפעמים אתה מרגיש שאתה אוהב..מה לעשות??זה הטבע שלנו!!!!

בתחושה הזו של הפרפרים..

בהתעמקות ובמחשבה על מישהו מיוחד שכביכול יעשה אותנו למאושרים..

בפנטזיה החלומית..

ובכלל לא מוכנים להעניק ולהשקיע ולהתמסר לאותו אדם שאוהבים..

שזו אהבה אמיתית, לרצות שיהיה לו רק טוב..

שלב ההתאהבות הוא שלב רצוי ונכון לקשר אמיתי

והוא משאיר בנפש משקעים מאוד גדולים אם ההתאהבות שבו לא מתממשת לאהבת אמת.

לא חבל לשרוף ת'לב על מי שלא יהיה שלך??

שההתאהבות היא בהרגשה הכיפית (והחולפת) של הפרפרים בבטן ולא בבנאדם שעומד מולך.

באמת שלא חשבתי על הכיוון וזה עוזר לי להבין יותר עכשיו כל מיני דברים.

אבל השאלה מה עושים עם האהבה הזאתי..

לממש אותה אסור.. אז בעיקרון בשביל מה?!

הדבר היחיד שזה יכול לעשות זה רק להזיק למי שמאוהב.. ואולי גם למי שמאוהבים בו..

זה סתם לפתח ציפיות ותקוות.. ובסוף להתאכזב ולהתבאס.. אז בשביל מה?!?!

אני חושבת שלהרגיש מותר כי אין לך שליטה על זה...אבל אהבה ממש זה לא משהו  כזה, אם את\ה אומר:"כיף לי להיות חבר\ה שלה\ו" -זאת לאאאאאא אהבה אמיתית!!!!!!! משהו כאן פגום-כיף לי,טוב לי...סורי, אבל אתה אגואיסט...(סתם,זה טבעי...כולנו כאלה!!!!) אתה אוהב את עצמך כי זה כיף לך, כי זה טוב לך...אהבה באה מנתינה ....כשאתה אוהב מישו סימן שנתת לו...את הלב, את הנשמה, עזרה או כל מיני כאלה ...או להפך, כשאתה נותן למישו את כולך- אתה אוהב אותו...

אני התנדבתי עם ילדים מבתים הרוסים...שנה שלמה הייתי חונכת של שמונה בנות מ-ו-פ-ר-ע-ו-ת...הם הרגו אותי...בהתחלה פשוט שנאתי אותם, אבל אחרי מרדפים של שעות בכל מקום, שעות של שיעורי בית ומשחקים פשוט הייתי חולה עליהם בטירוף...הייתי מחכה לרגע שהם יבואו!!!!

אתה לא יכול להגיד לעצמך- זהו, עכשיו אני לא אוהב אותה . ולא נראה לי שישפטו אותך בשמיים על זה שאהבת מישהי\מישהו. אם כן זה פשוט נראה כאילו מחפשים אותך... אי אפשר לחשוב על ה' בצורה כזאת.

הרי שהמסקנה שלך מופרכת.

 כשתמצא/י את שאהבה נפשך אז מצווה לאהוב אבל לפני זה רק מזיק...

נכון שקשה אבל חייבים להתגבר...

נכון חיבים להתגבר.

אבל זה לא דבר רע!!! כי גם אם אתגבר איך יהיה על מה להתגבר אם זה לא קרה לי??

זה דבר שבא בטעות אני לא מחליטה שהיום בא לי לאהוב אותו ואותו

אהבה זה רגש שמופיע פתאום הרבה פעמים בלי אזהרה מראש.

נכון כשהוא מופיע צריך להילחם אבל אי אפשר להגיד שמבחינה הלכתית לאהוב זה אסור.

מישהו השבוע אמר לי: אני לא אגיד לך שאהבה זה אסור זה פשוט לא שייך בגיל הזה כמו שלנסוע על בימבה בי-ם זה לא אסור אבל זה פשוט לא שייך (בימבה בכביש 1)" אז תבינו זה לא אסור זה פשוט מאוד קשה אחר כך להתגברות אז עדיף שלא אבל אם זה בא תילחמו בזה כי לא יעזור להגיד זה רע צריך ממש להילחם בזה!!

מקווה שהובנתי אם לא מוזמנים לשאול

אני חושבת.. (מניסיון מר בתחום שנכון זה כיף לאהוב מישהי, ולחשוב שאולי הוא גם אוהב אותך..

הכל אשליה שבסוף תתפוצץ יום אחד.. וזה יביא לכם רק אכזבה..

צ'מעו יש מצב שבסוף יצא מזה משו.. אבל זה סיכויים של אחד למיליון..

קיצור עדיף לא להיכנס לזה..

קשה לצאת מזה??!"

מזה לא נכון!!!

אני אהבתי כבר 2 ילדים בעבר והיום אני אפלו לא מסתכלת עליהם!!

הם לא מעניינים אותי..

ואני ממש לא חושבת עליהם אפלו לא לפעמים!!

והיום שאני אוהבת מישו אחר אני לא עושה עם זה כלום..

אז פסדר..אני אוהב אותו..לא מתגברת עלזה ולא כלום!!

זה יעבור..

סלחו לי קצת קשה לי להאמין שיש ילדים בגיל ההתבגרות שלא חוו אהבה

עדיף לא להכנס בזה?!?!!?...חח אנחנו לא שולטים בזה..!! אם את אוהבת מישו את ממש לא יכולה להדחיק את זה..!!...או להתגבר על זה..!!..או שאולי בכלל את לא באמת רוצה (מבחינת הרגש.....!)! (ככה נראה לי..).

יש הרבה בעיה בהרהורים, שכמעט תמיד באים עם האהבה.

אני יכולה להגיד לך שלי זה היה כמה פעמים וזה אחד הדברים הקשים שחויתי בפעם האחרונה אמרתי די אני מפסיקה להילחם לכמה ימים כדי שאוכל לחזור לזה ביותר כוח כי כבר התעיפתי וכן זה מעייף תגיד מה שאתה רוצה אולי אתה בן אדם מיוחד אני לא יודעת אבל זה עבודה כל כך קשה שמתישהו נמאס.

אם זה היה בלתי אפשרי.

דוג' קטנה: "ואהבת את ה' אלוקיך" - מצווה מפורשת של רגש.

               "ולא תתורו אחרי לבבכם" - כנ"ל.

צריך להשתלט אבל זה קשה!!

ואני חושבת שזה שנכנסתי לזה זה לא איסור בתכלית האיסור במיוחד לאור זה שנלחמתי אני חושבת שזה שנכנסתי לזה ויצאתי זה היה עלייה ועלייה משמעותית.

לא נראה לי שיש הלכה שאומרת אסור לאהוב הרהורים נכון זה אסור וזה גם לא בריא במיוחד.

אבל אהבה כמו שאני ועוד כמה פה חוו (לפי דעתי) זאת אהבה תמימה יחסית ונכון גם היא לא טובה אבל היא לא אסורה כל עוד אנחנו יודעים שצריך לצאת ממנה ומנסים לצאת ממנה ברור שברגע שזה יהפוך למוחשי או שזה יגיע לידי מחשבות אז זה כבר באמת לא בסדדר אבל אם אני בתוך זה ואני נלחמת לפי דעתי זה יותר עליה מאשר ירידה.

מקווה שהובנתי.

בטח שאנחנו שולטים בזה!! וברור שאפשר להדחיק את זה.. אני הצלחתי!!

זה היה לי קשה ולקח הרבה זמן אבל הצלחתי..

לא כ"כ הבנתי ת'המשך.. מוזמת באישי

אבל אני שוב מסבירה ת'דעה שלי..

אני לא חושבת שזאת בעיה הלכתית.. זה נראה לי מותר..

אבל סתם לא כדאי לשחק ברגשות, בגיל הזה..

שלא יגיב!

שצריך אדם לירחק מן האישה מאוד מאוד.

עכשיו אני מטיל עליך משימה - תן לי דרך בה אדם שמקפיד להיזהר לשמור על מצוות השולחן ערוך, ומתרחק מן האישה מאוד מאוד (בדגש על המאוד!), בכל זאת מצליח "לאהוב" בת כלשהי - ואני מצדיע לך, כי זה פשוט בלתי אפשרי. זה כמו שתגיד לי עכשיו שאתה אוהב לאכול חזיר. אף פעם לא אכלת את זה, אז אתה לא באמת אוהב את זה, נכון? אולי אתה חושב שתאהב את זה, אולי אתה ממציא לעצצמך דימיון מה זה לאהוב את זה, אבל אתה לא באמת אוהב את זה... כנ"ל לגבי אישה... אין דרך לאהוב אישה באמת אם אתה מקפיד לקיים את הפסיקה הזאת של השו"G (וכן, תתפלא, זה נוגע אפילו לגבי ארוס וארוסתו - כל עוד הם לא התחתנו, זאת לא אהבה אמיתית לגמרי, ויעיד בפניך כל זוג נשוי מספיק זמן, שמה שאני אומר עכשיו הוא אמת לאמיתה...אהה נבנית באמת רק לאחר החתונה...

להן אין איסור כזה.. ואהבה יכולה להתחיל רק מראייה.

וכל מי שאמר שיאללה, בוא נתגבר על זה, שולטים על זה וכו'

אז זהו- שלא!! זה כמעט בלתי אפשרי!!

לדעתי העניין הוא להשאר בגבול המחשבה ולא לממש את זה

כי אז זה כבר יכול להפוך לאיסור.

תשמעי, ככל שאני יודע, אם הבן מצווה לירחק מהאישה מאוד מאוד, האישה לא אמורה אם ככה להיות בשום קשר עם בן, ולא להכיר בנים... כלומר, האיסור הוא דו צדדי אם לא הבנת אותי...

ומצטער, אבל לא, ממש לא - אין דבר כזה "אהבה יכולה  להתחיל רק מראייה" - תשכחי מזה. מה שאת כן יכולה להגיד, זה "תאווה יכולה להתחיל רק מראייה" - ואז אני מסכים איתך... 

קודם כל אני רוצה לראות את הבן שיבוא ויגיד לי מעולם לא הסתכלתי על בת

דבר שני לא מדובר פה על אהבה אמיתית גם האהבות שאני או כל אחת אחרת פה חוינו הן לא אהבות אמיתיות מדובר פה על אהבות של גיל הנעורים אהבות טיפשיות בתכלית הטיפשות.

מה שהבאת מהשו"ע זה לא איסור לאהוב אלא איסור להתקרב לאישה אבל גם אם אתה מתרחק מנשים יש גבול כמה אפשר להתרחק ואני לא מאמינה שיש פה מישהו\מישהי שלא חווה\חוותה אהבה מימיו (שוב, מדובר על אהבה טיפשית לא אמיתית בעליל אהבה של גיל הנעורים)

היה צורך לשאול : "האם מותר להיות עם תאווה בגיל צעיר?" - כי גם את וגם אני מבינים שאהבה זה לא - את מכנה את זה "אהבה טיפשית של גיל הנעורים", כשמה שזה זה "תאווה של גיל הנעורים" - ואין בין זה לבין אהבה ולא כלום. האדם תאב בגיל הזה, תאב לאהבה, תאהב לאהוב את האהבה, לא את השני - אסור בתכלית האיסור לקרוא לזה אהבה, ממש אסור! זה רמיית הציבור הקורא!

מבינה?

חוץ מזה שמה שאמרת שאף אחד לא יכול לא להיות בקשר עם בנות - אנחנו שואפים לטוב ביותר ולהגיע לאידיאל, אפילו ם בחיים לא נגיע אליו...

יום טוב, שבוט טוב וחופש מעולה!

אבל אתה לא יול להגיד שזה אסור בתכלית האיסור הרגש הזה כי זה לא הגיוני!!!

אנחנו שואפים זה נכון אבל אם אנחנו שואפים זה אומר שעדיין לא הצלחנו ולכן כעת יש לנו את הרגש הזה וברשותך אני אמשיך לקרוא לו אהבה של גיל הנעורים כי לא זה לפעמים ממש לא תאווה זאת אהבה שיקרית נכון אבל זו לא תאווה לא הכל לפחות.

תכל'ס אם זו הייתה תאווה אז כל בן שני שהייתי נתקלת בו על השניה הראשונה הייתי יעני "מתאהבת" בו אבל לא לי למשל זה קרה עם מישהו חודש אחרי שהכרתי אותו ודיברנו יחסית הרבה ואני יודעת שמה שהרגשתי לא היה תאווה אלא אשליה כן זו הייתה אהבה שהייתה בנויה רק על צד אחד זו לא הייתה אהבה אמיתית אבל זו הייתה אהבה.

מקווה שהובנתי אם לא אפשר לשאול פה או באישי זה לא משנה לי.

שנית-גם אם האיסור הוא רק על הבנים,עדין ברור שיש שני איסורים על הבנות, 1)"לפני עיוור".2)קיום (במובן של אחזקה) מצב שאסור.

שלישית-אסור לאדם להנות מיופי של אשה (אפילו הנאה פשוטה, לא איזה משהו מיוחד).

רביעית-אדם חייב להתרחק מנשים מאוד מאוד, למה?-שלא יהרהר בהן!

חמישית-זה אולי קשה אבל עלינו למתוח את כוחנו עד קצה גבול היכולת (על זה שכתבת שזה מעייף), ועד שנגיע לקצה גבול היכולת הבעיה תיפתר (אני לא אומר שתמיד אני נוהג כך, אבל בדיון צריך להתעסק רק באיך שצריך לנהוג).

אין איסור בהנאה שבאה לאדם בעל כרחו.

ברור שאם אדם רוצה לאהוב, זה לא בעל כורחו. אם אתה מדבר עכשיו על אדם שאוהב בלי שהתכוון לכך, אז סבבה, אבל לא נראה לי שמהנאה שבאה לאדם בעל כורחו, בסיטואציה כזאת שהוא שמר על עצמו, הוא יאהב מישהי, זה פשוט לא קורה, ואתה מוזמן בשמחה להוכיח לי שאני טועה.

אתה מאוד אוהב להביא נתונים הלכתיים יבשים שלא קשורים למציאות, ככה זה נראה...

אני לא יכולה להוכיח את מה שאמרת (ואני מקווה שבכלל הבנתי את זה נכון)

אבל לי יש עוד שאלה תראה לי אחד שמנותק לגמרי לגמרי מבנות?

אחד שלא רואה אותן לא מדבר איתן וגם לא מתקרב אליהן? אני רוצה לראות את האחד שיבוא ויגיד לי "לי זה אף פעם לא קרה".

אם יש מישהו כזה אני מצדיעה לו באמת! רק חבל שאני לא מאמינה שיש מישהו כזה.

אז הוא בן אדם מאוד מיוחד באמת!

כמעט מלאך ואני למען האמת אתם תשבו שזה משוגע אבל אני לא הייתי רוצה אותו בתור בעל אל תשאלו למה כי לא תקבלו תשובה.

על אנשים שנזהרו מאוד מאוד מאוד

בתנ"ך יש גם אנשים שגנבו, שרצחו ללא אישור הלכתי ועוד אלף דברים - האם זה אומר שאנחנו לא שואפים לאידיאל? אפילו אם בחיים לא נגיע אליו, אסור לנו לזנוח אותו בטענה כאילו "הרי כולם נופלים, אפילו בגמרא ובתנ"ך..."

אני בכלל לא בטוחה שזה האידאל.
ולא שאני לא תומכת בריחוק בין בנים לבנות אבל אני חושבת שהמצב שצריך להיות שבת כן תגיד לבן שלום ברחוב וכן תדבר עם בן דוד שלה אם הוא פותח איתה שיחה... ותדבר עם הרכז נוער כשהיא רוצה להירשם לפעילויות ולא תפנה לאח שלה שידבר איתו.. זו היא דעתי... אני אשמח לשמוע דעות אחרות ולשמוע נימוקים (וזה שזה היה פעם זה לא נראה לי נימוק כי העולם השתנה מבחיות מסוימות ולכן הגיוני שהשתנו הדעות בהלכה בהתאם וזה לא בתור להגיד העולם השתנה מותר לעשות מה שבא לנו- אלא צריך לעשות מה שמתאים).

כתבת בתחילה "אני בכלל לא בטוחה שזה האידאל", ובסוף "וזה שזה היה פעם זה לא נראה לי הוכחה"

האידאל לא משתנה על פי המציאות. הלא תסכימי?

שנית-האם יש לך טענה רצינית מדוע לא צריך להיות ניתוק בין בנים לבנות?

שלישית-אם חייב אדם להתרחק מהנשים מאוד מאוד, משמעות מוכרחת מכך היא שהוא לא אמור לדבר איתם (ללא צורך משמעותי), לא?

רביעית-פעם זה היה כך.... אני מתכוון ברצינות, כי כמו שכבר כתבתי...

אך לדעתי בעולם שלנו העולם לא יכול להתקיים ללא דיבור בין גברים לנשים. גם אח שלי לדוג, שהוא מאוד מקפיד על דבירם כאלה מדבר על דברים ספיציפיים שצריך עם בנות שרות שמתנדבות איתו. אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה עם דיבור ספיציפי בקשר למשהו שצריך לעשות\ לאמרית שלום ברחוב מתוך נימוס. הבעיה היא כשנוצר קשר אמיתי ומזה צריך להיזהר.

לגבי טענה רצינית- קודם כל אני כן חושבת בצריך להיות ניתוק!!! אבל לא ניתוק מוחלט לגמרי. אני חושבת שהעולם צריך להתנהל במשותף כ,י נשים וגברים. אני חושבת שזה לא טוב שאדם לא מכיר את המין השני בכלל- אני חושבת שזה פוגע באדם. ובכלל אני חושבת שכחברה- לא צריך לעשות יותר מדי סייגים- אדם שמרגיש שזה מסוכן לו- שהוא יחטא- יעשה יותר סייגים אבל צריך להבין שלא לראות בנות זה בד"כ החמרה. וצריך לדעת מה באמת התורה רוצה. זוהי דעתי.

לגבי השלישית- ללא צורך משמעותי אדם באמת אל צריך לדבר עם בנות סתם, מסכימה. (חוץ מלהגיד שלום ברחוב שלדעתי אין בכך בעיה אבל יכול להיות שיהיו שיחלקו עלי והאמת שזה לא נראה לי עקרוני).

רביעית- אני אל בטוחה שזה באמת היה הדבר הכי טוב. אולי זה היה דווקא בגלל שהיתה פריצות, מצד שני גם בעולם שלנו יש הרבה פריצות ואפילו אצל יהודים לצערנו. בכל מקרה אני לא יודעת אם יש לי זכות להגיד דבר כזה- אבל אני לא בטוחה שזה היה טוב אי שנהגו פעם.

לגבי האידאל- אני מסכימה שהוא לא משתנה באופן כללי. אבל כן מה טוב לעשות זה תלוי לפי המצב, נכון? זה במצב שלנו אני חושבת שזה טוב לעשות ניתוק אבל לא מוחלט בניגוד למצב שהיה אז.

מה שהתורה באמת רוצה זה שהאדם יתרחק מנשים מאוד מאוד-משמע, כל מה שיכול להסתדר בלעדיהן-שיסתדר בלעדיהן!

כך שאם הדברים יכולים להיעשות בעזרת מתווך-מדוע לא?

כל אחד יכיר את המין השני כי יש לו הורים ואחים, אבל ע"פ מה את מניחה שהוא צריך להכיר את המין השני?

מה יחסר לו אם לא יכיר?

יש בעיה מסוימת אם בן רואה בנות-כי אסור לו להנות מזה, וחבל להביא את עצמך לידי ניסיונות מיותרים.

פעם כמדומני היתה יותר צניעות, ואפשר לראות את זה בקלות, וכך גם מסתבר, מכיוון שאז נשים היו עסוקות בבית, והגברים היו מטפלים בעניני החוץ.

דבר שצריך לעשות-מדוע שיהיה אסור?

זה כמו שאני מפחד מכלבים, אבל אם אין ברירה אני הולך לידם (לא לבלוע אותי על הדוג'), מתרחק=מתרחק ככל האפשר.

אמירת שלום ברחוב-נאסרה בהלכה.אמנם ייתכן שאז זה לא היה עניין של נימוס אלא של חיבה, אבל בשביל לעשות חילוק כזה צריך שאדם בעל סמכות פסיקה יעשה זאת, ולא אנו.

את כותבת שצריך לדעת מה באמת התורה רוצה. בדקת וגיבשת דיעה לגבי מה רצון התורה?

אם לא את לא יכולה להשתמש בזה כטיעון-כי הוא בעצם טיעון ריק.

אם גיבשת דיעה-אשמח לשמוע.

כן האמת שזו היתה חשיבה ארוכה וזו המסקנה שהגעתי אליה.
מצד שני לגבי אמירת שלום לבן ברחוב- אם הוא פונה אלי אז לא להחזיר לו שלום?

כלומר כי מצד אחד למימטב זכרוני יש חיוב להחזיר לאדם שלום אם הוא פונה אליך אבל אם יש איסור להגיד שלום לבן... אז מה עושים? י אם זה לא רצוי אז אני לא אגיד.

ואני לא חושבת שהוא צריך להכיר את המין השני אלא לדעת להסתדר איתו כשצריך, זה הכל.
למעשה למעט חילוקים קטנים אני חושבת שאנחנו בערך בעלי אותו ראש. אולי לא כתבתי את זה טוב. מצטערת.

ולגבי פעם- נכון פעם היתה יותר צניעות. (בישראל... בעולם- לא נראה לי שהיתה יותר צניעות ולזה התכוונתי שכשכתבתי שהיתה פריצות) מצד אחד זה באמת חיובי שהיתה יותר צניעות. מצד שני אני חושבת שזה טוב שהאישה קצת פחות בבית ומתקדמת גם היא בעצמה בענינים רוחניים יותר (גם לימוד תורה,כן...) וגם עוזרת לפרנס את הבית זה לא נראה לי רע. ובמצב הזה באמת נראה לי שאי אפשר ולא טוב לשמור על ניתוק מוחלט.

לא יודעת כ"כ על תקופת המשנה והתלמוד, אבל תקופת התנ"ך לאו דוקא היתה כ"כ צנועה. לדוג' לקיחת  שרי/ה פעמיים, הסיפור של רבקה בגרר, זה שיעקב מנשק את רחל, סיפור יהודה ותמר, זה שבנות שילו חוללו בכרמים, חטא בת-שבע ודוד (חוסר הצניעות זועקת לאורך הסיפור), רות ובועז, לקיחת אסתר, ועוד הרבה.

לפחות בימי התנ"ך ההפרדה בין נשים לגברים לא היתה מוחלטת.

*נסיתי לקחת מקרים שבהם הבעיתיות היתה מצד אנשים מצד עמ"י, גם אם היו מעורבים בה גויים, ולא מקרים שברור שאסורים כמו גילוי העריות שגרם לחורבן הבית.

זה לא מוחצן כלומר האהבה תהיה רק בלבו של האדם ולא יפעל בקשר לכך

אבל לרוב אהבה בגיל הזה זה לא אהבה אמיתית, וחבל לעשות שטויות על משו שיש סיכוי שהוא יחלוף..

אז גם את את מתאהבת, אל תצפי לקשר בגיל הזה כי חבל סתם להרוס לעצמך והיכנס לקשר שרוב הסיכויים שלא יחזיק מעמד.

(יש 39הודעות וזה מציק...)

אבל אפשר לשנות רגשות בעזרת עבודה. ה' מצווה אותנו לאהוב אותו ולאהוב את עם ישראל, לשנוא את הרשעים. אם לא היה אפשר להשפיע על רגשות, לא היה אפשר לצוות על זה.

רגש של אהבה לבן המין השני הגיל הזה הוא שלילי מכמה סיבות:

הלכתית - רגש כזה יכול לגרום להרהורים אסורים ולהסתכלויות אסורות.

רעיונית - כיון שבגיל הזה הרגש לא באמת יכול לבוא לידי ביטוי, הוא יוצר מתח נפשי וסבל מיותר. (או לחילופין הופכים ל"חברים", ואז עוברים על איסורים יותר גדולים, ויוצרים עיוותים נפשיים יותר גדולים.)

ואם כבר התאהבתי, מה עושים?

יושבים עם דף ועט (או מחשב) וחושבים תוך כדי כתיבה: למה זה רע ומיותר, ואיזה נזקים זה יכול לעשות לי בגיל הזה. אפשר להעזר במבוגר, מדריך, חברים מקשיבים.

ככל שיותר חושבים על זה ומפנימים את זה - הרגש מתפוגג מאליו.

יש שני סוגי אהבה: אהבה שהיא כמו מים ואהבה שהיא כמו אש. אהבה של אחים היא אהבה של מים. סטאטית, בלי שיאים ובלי משברים גדולים מדי. לעומתה, אהבה של בן ובת היא אהבה של אש. מצד אחד היא מגיעה לשיאים, אבל מצד שני היא לא מחזיקה מעמד הרבה זמן אם לא מלבים אותה כל הזמן. את הכלל הזה צריך לזכור כשנשואים, ורוצים לשמור על זוגיות טובה, אבל גם כשעוד לא הגיע הזמן, ורוצים לתת לאהבה שאינה במקומה לדעוך. צריך לזכור שזה קורה לבד, ועיקר התפקיד שלנו הוא לא ללבות את האש.

אם מישהו רוצה לשמוע את דעתי- אז אני כותב..

לדעתי ברור שמותר לאהוב. השאלה היא אם בגיל צעיר כ"כ אתה באמת אוהב, ואם אתה באמת אוהב, אתה גם עושה את זה בצורה הנכונה שעם אהבה כזאת תתחתן?

תקשיבי חמודה..

אהבה זה רגש!1

את לא יכולה להתווכח עם אהבה..!!

ככה אלוקים ברא אותנו..

אין מה לעשות..

זה לא משנה גיל..!

רגשות..זה כל החיים..

זה באמת הטבע שלנו אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להתגבר עליו ולא אמורים להתגבר עליו.
בספר ויקרא בפרשת אחרי מות, פרק יח' (שמדובר בו על איסורי עריות) יש ביטוי חוזר (ביטוי מנחה): "אני ה'". המשך חכמה כותב על זה שהחזרה  היא כדי שלא תחשוב יש בי יצר כזה ואני לא יכול לקיים את איסורי עריות. אלא "אני ה'"- אני בראתי אתכם, ידוע את טבעיכם ואת היצרים שלכם ואף על פי כן אני מצווה אתכם באיסורים אלה סימן שאתם מסוגלים לקיימם (למרות הקושי)....
 

בע"ה כל אחת ואחד אמורים להתחתן לאהוב רק את הבן זוג ואם חלילה בעבר היו קשרים או אפילו רק חלומות,ברור שזה יכול להרוס בנישואים כי תמיד בן אדם יעשה השוואות ואולי אפילו רק בתת מודע הוא יחשוב -ההיא יותר נחמדה מאישתי (כנ"ל לבנות כמובן) ויכולים להכנס לכל מיני ציפיות וויכוחים בגלל זה. הרי בתפילות של כלות ונשים/בעלים כתוב מפורש שהלוואי שהאשה/הבעל לא יאהב לעולם מישהו אחר,וזה ברור שכל אחד גם ירצה את זה לעצמו,להיות האחד והיחיד מאז ומעולם,ואז זה באמת מעצים את הקשר פי 1000.יש פסוק על זה בשיר השירים "גל נעול,מעיין חתום" זה שבח לבני ובנות ישראל שזוכים להתחתן מתוך קדושה וטהרה.

השאלה נוגעת להגדרת האהבה שהרי "אני אוהב פיצה" ו-"אני אוהב אותך" לא מדברים על אותה אהבה, כך אני מקוה.

קשה מאד לאהוב מישהו באמת, אהבה שאינה תלויה בדבר, או שאינה תלויה בדבר בטל (גירסאות שונות במשנה).

לכן נראה שלאהוב מישהו בגיל כזה - לרוב זה לאהוב את עצמי, לאהוב את ההרגשה שזה גורם לי וכו'.

אחרי שמבינים את זה - זה לא כ"כ נורא "לאהוב" מישהו בגיל כלשהו, הוא בסה"כ עוד פיצה שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות היום. אני בשרי. אין לי כסף. (כמובן שתמיד טוב לעקור מהשורש דברים כאלה ולשלוט על הרגשות. זה יהיה נורא רק כשלא ממש מבינים את הרגש הזה ואובססביים לגביו)

ניתן לחלק את האהבה לכמה קטגוריות, כשלכל אחת יש מאפיינים אחרים. אם מגדירים את האהבה כיחסים בין החיים בלבד, אזי ישנם חמישה סוגים של אהבות עיקריות:

• אהבה הורית - בין הורים לבין ילדיהם. לרוב נתפסת אהבה זו כבלתי מותנית, ומתקיימת כתוצאה מכך שהאדם רואה בצאצאיו בבואה של עצמו.^[1]
• אהבה משפחתית - בין ילדים להורים, אחים וקרובי משפחה, הקיימת בשל קרבת הדם ותחושת השייכות הטבעית.
• אהבה חברית - בין חברים, הקיימת בשל תחומי עניין, רעות וחברות ותחושת שיתוף ושייכות.
• אהבה רומנטית - בין בני זוג, הכוללת קרבה נפשית ומשיכה גופנית לאחר.
• אהבה עצמית - בין אדם לבין עצמו.

אם מגדירים את האהבה כיחס בין האדם לחיים בכללותם, אזי יכולים להיות סוגי אהבה נוספים, ואצל בני-אדם מסוימים אותן אהבות תופסות חלק גדול יותר מאהבתו לקרובים אליו, לדוגמה:

• אהבת האל - אהבה בין אדם לקב"ה האדם מרגיש מחובר ודבק באלוקים.
• אהבת אדם - אהבה לבני-אדם באשר הם, הנובעת מאהבת החיים.
• אהבה לעיסוק מסוים - בין אם זה לחכמה, אמנות, וכו'

אהבה בגיל כזה זה לא אמיתי ולא נכון...

יש מושג שנקרא אהבה חיצונית שזה אהבה שלילית כי היא כוללת נגיעה ואז נדמה לי שאני אוהבת את הבנאדם אבל בעצם זה לא אהבה אמיתית כי הנגיעה מסנוורת.

אבל אהבה פנימית זה רגש ואז לדעתי זה לא אסור אבל צריך לשים גבולות כדי לא להגיע לאהבה חיצונית.

בכלל קשר בגיל הזה זה לדעתי לא נכון ולא טוב ומגעיל אותי לראות את הפריצות שיש בדור הזה(גם אצל זוגות דתיים!)

ולדעתי עדיף להתרחק מבנים ולא להתחיל עם זה בכלל.

בדיון פה יש נקודת הנחה - אהבה בגיל הזה היא חיצונית.

אני לא מסכימה איתה. 

לא כל אהבה אסורה. ולאו דוקא חיצונית.

הדוגמא הראשונה שקפצה לי, היא שאם אני יושבת באוטובוס, ושומעת 2 בנים מאחורי מדברים, (מה שקורה על אף כל הפרדה,) אפשר לפתח רגשות כלפי אחד מהם, וזה לא רק חיצוניות. דרך הדיבור שלו, הטון שלו, והמילים שלו, אפשר ללמוד הרבה מאוד על בן-אדם. אפשר להסיק שהבן הזה שיושב מאחוריי, מתוק, עדין, עניו, ביישן, שקט, ירא שמים, חכם, למדן, צנוע, חמוד, מצחיק, או כל תכונה אחרת, ולהתאהב בדמות בעלת התכונות האלה.

ואם שומעים או רואים את הבן הזה בעוד כל מיני מקומות, ומתרשמים עוד יותר מהדמות שלו, האהבה יכולה להתחזק.

אפשר לטעון שזו אשליה, ושהוא לא באמת כזה, אבל לדעתי זה לא נכון כל הזמן.

הרגשות לא חייבות לגרום להרהורים אסורים. אמנם אני לא חושבת שזה בהכרח חיובי, וסביר שזה גורם ליותר נזק מאשר תועלת, אבל גם לא הייתי אומרת שזה דבר שלילי, ובטח שלא אסור.

ודברים טובים שנגרמים, הם שלפני שאני עושה משהוא בעייתי, אני מדמיינת שהבן הזה היה רואה אותי, ולא עושה את זה.

זה פשוט. לאהוב מישהו מהמין השני,שהוא לא נשוי/מאורס שלך זה לא דרך התורה וההלכה.ב"ה שיש לנו דרך חיים ברורה שמדריכה אותנו בכל נושא הכי טוב שבעולם-כי זה ההדרכה של בורא העולם שברא אותנו (עם כל הרגשות והנפש והגוף שלנו) ויודע הכי הכי מה טוב לנו.

והרי פשוט לכל אחת שאם משהו יפגע בצניעות שלה,זה צלקת שהיא תצתרך להתמודד איתה כל החיים,אז לעשות את זה לעצמנו?בשביל קצת ריגושים/מחמאות?להכתים את הטוהר שלה (ושל הנשמות שאמורות אח"כ להגיע לעולם ממנה),לגרוע מהקשר עם האיש שבאמת תחיי איתו לכל החיים,למה?

ניראה לי שאנשים לא מספיק יודעים כמה יקר כל בית בישראל,כמה חשובות בנות ישראל,בנות מלך. 

לילד בן 13 וגם פחות יש פוטנציאל להיכנס לפנימיות, אם לא מונעים את זה ממנו ע"י תרבות המערב והחבר'ה הישראלית. ולילדים מ13 בערך יש פוטנציאל להיות גם אחראים, אם מחונכים כהוגן. בסדר?! בשו"ע כתוב שמתחתנים בגיל 13... אני מניח שהבן שיהיה לי בע"ה יתחתן לא יותר מ4 שנים מאוחר מזה...

בע"ה.

בדיוק בגלל השאליות, לא רוצים שתתמודד עם זה בפנים (אם כי גכם אז אם לא התמודדת -אכל אותה. אין שום היתר גם במצב הזה, ויוסף מלמד אותנו שאפשר במצב הזה...)

ב.

בנים כאלה הם ונשותיהם הכי מאושרות בעולם. אמנם לא תמדי הם יודעים לפרגן או מה צריך לקנות (לומדים עם הזמן) - אבל הם נותנים את כל כולם.

בפגישות לא נופלים. הוא נפגש עם דוסיות, ואם הוא יעשה משהו הכי קרוב לזה יפסיקו לצאת איתו. מי שלא נחשף לזה עבד על עצמו הרבה על מנת לא להחשף.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.