כן, יש אנשים בלי טקט בעולם. זה ידוע. יש אנשים שלא חושבים הרבה לפני שפולטים משפטים פוגעים, ואולי אפילו חושבים שזה "לטובה" ו"אנחנו רק רוצות לסדר לה מישהו".

אבל את לא רוצה את זה. זה ברור, ומובן, ולגיטימי, ומתאים. ואפילו יפה מאוד!

אז מה עושים? שלב ראשון, התעלמות מוחלטת. אנשים ניזונים מתגובות, גם של פנים, גם תגובות נגד - תגובות לדברים זה החמצן שמניע אנשים! בדוק! אם מתעלמים באופן מוחלט וגורף, אפילו לא מראים סימן ששמעת את זה - כאילו רוח רפאים דיברה אליך ואת לא שמעת - סיכוי ענק שאחרי כמה ימים זה יתחיל להיעלם אט אט, כי פשוט הם יבינו שזה לא מעניין אותך לא לטוב, ובעיקר גם לא לרע. אם זה לא מעניין, אז למה שהן תמשכנה בזה? בעיקר אם הן לא רוצות באמת לפגוע בך...

שלב שני, אם זה לא עוזר אחרי שבועיים שלושה, זה פנייה דרך גורם שלישי, ששבקשה שיפסיקו. את יכולה גם לקחת לשחנ"שים פרטניים את העיקריות שפוגעות בך - אתן הבנות טובות בזה - ולהסביר לה מכל הלב מה זה עושה לך. מי יודע, אם תעשי את זה מכל הלב, קשה להאמין שחברה אמיתית שלך תמשיך עם זה. אם היא תמשיך, יש סימן שאלה גדול מאוד האם היא באמת חברה או שלא.

שלב שלישי אם היא באמת המשיכה, זה להתחיל להגיב בציניות ולתקוף בחזרה בדרכים שלך, עד שהן תיקלוטנה את המסר. 

שלב רביעי ואחרון, מאוד כואב ולכן כמעט אף פעם לא מגיעים לזה ולא רוצים להגיע - אם שום דבר לא עוזר, ניתן פשוט לנתק את הקשר עם הפוגעות. חד וחלק - את לא מכירהא ותן יותר. זה יכאב אולי גם לך וגם להן, אבל המסר יעבור בצורה חדה ונוקבת, ובעזרת ה' זה גם יעזור.

זהו לבנתיים, זה הרעיונות שיש לי לעזור לך, ולפני כל זה, אני בטוח שכולם פה מחבקים אותך ומעודדים אותך, כי כל ישראל אחים (ואחיות, בווא לא נהייה שוביניסטים...)

רק שלי כבר לא כל כך אכפת אני כבר התרגלתי ואני זורמת עם זה.

יש את הקבועים שמשודכים לי וזה לא מזיז

אני יודעת את האמת ושזה לא ברצינות ולא רלונטי.

גיסתי בשבת ברמצווה של קרוב משפחה שלי התחילה לברר פרטים על מישהו שישב מאחורינו היא התחילה לשאול איך קוראים לו איפה הוא לומד וכשהיא הגיעה לשאלה בן כמה הוא אמרו לה שיעור ג' אז היא ירדה מזה

אבל אם הוא היה בגילי היא הייתה מסוגלת לברר טלפון בשיא הרצינות.

אני פשוט כבר יחסית זורמת ולא מתיחסת לזה ברצינות

 בהצלחה ואם לא באלך אז חאלאס פשוט תגידי שלא באלך וזהו

אחרי שנפצעתי בראש הרב של היישוב שלנו התקשר לברר אצל אבא שלי אם זה מתחת לקו השיער או מתחת, כי חטפתי אבן במוח, אז אבא שלי שואל אותו, "למה?" כאילו למה אתה צריך לדעת (בעדינות ובכבוד, כמובן) אז הוא אומר, "כי זה יכול לפגוע לה בשידוכים",

כאילו עזבו אותי תנו לי לחיות עוד כמה שנים...........

כבר שידוכים???....

תעיפי את כולם אם לא בא לך...

זה-- אבל בצחוק.... ואם נמאס לך אז פשוט תגידי-- חברותס!! אתן לא מצחיקות, ומספיק..

לי ממש עשו את זה עם מישהו שבתדודה שלו בשכבה שלי, והיא החליתה שיא צריכה לנסות לסדר לי אותו והיא ניסתה ולא הלך לה...

אז או שפשוט תגידי להם מספיק!!!!!!!!!!!!!!!! או שתזרמי עם זה..

תנו לגדול בש'קט!!! מזדהה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....