הוא אולי ראה אותך מס' פעמים מדברת בשעות כאלו ,או ששם לב שהסתגרת בחדר אחר עם הטלפון.

הוא בודאי דואג לך וחושש שמא את מדברת עם גורמים לא רצויים / יש לך קשרים שאינם נכונים בגיל הזה.

נסי לדבר איתו (תוך שמירה על יראה וכיבוד הורים) ותספרי לו מה בדיוק היה ,כנות היא המפתח של המשחק הזה.

וגם אם הוא לא ירשה לך לדבר בשעות כאלו קבלי זאת באהבה שאבא שלך דואג לך ולא רוצה שתדרדרי.

בהצלחה !
 

טוב, קורה שאנשים מאבדים לרגע את שיקול דעתם...

את בעצמך אמרת שזה לא אופיינו לו!

בכולופן אני ממליצה לך ללכת ולהגיד לו שנפעת.

כדאי שתדברו פתוח.

אבל אולי בכל זאת תנסי להבין אותו הוא אולי הוא היה בסערת רגשות או שהוא היה לחוץ נורא וזה פשוט מה שיצא...אולי פשוט תנסי לדבר איתו על מה שהיה..תסבירי לו שכאב לך ושלא הבנת מה הוא רצה...ושיסביר לך למה הוא עשה את זה אולי יש לו סיבה מוצדק מאוד רק הוא לא הביא אותה נכון??

תבואי אליו בזמן שהוא רגוע שלא כל המשפחה שלך שם ותדבר איתו יפה תנסי להבין למה..בטוח היית סיבה...

ואם את רואה שכרגע זה לא הזמן והוא מראה לך קצת משו לא נוח באותו רגע תקומי ותלכי ..

תנסי פעמיים אם לא הולך לך לדעתי או שתכתבי מכתב ארוך שכתוב כל מה שאת רוצה לומר..שד"א על דף יותר קל להוציא את מה שרוצים..מניסיון ותשאירי לו על המיטה ותכתבי שאת מצפה לתגובה...וגם אם הוא לא יענה לך בכמה ימים הראשונים תחכי יכול להיות שהוא מחפש זמן טוב יותר ואולי הוא לא ממש יגיב הוא רק יגיד אולי קראתי ולפחות את יודעת שהוא קרא והוא ידע איך את מרגישה...

אולי הוא עדיין קצת לא מרגיש נעים....

ואם את רואה שגם זה לא הולך תנסי לדבר עם אמא שלך שהיא תדבר איתו..

בהצלחה ואם את צריכה עוד משו בכיף באישי..=]

נכון שהדרך שאיך שהוא עשה את זה היתה ממש לא נעימה.

תשתדלי להבין- הוא דואג לך!!!

חיבוק גדול!

השטויות האלה...

דמייני לעצמך שכל פעם את מתעוררת באמצע הלילה ושומעת את הבת שלך מתלחשת בפלאפון.

לילה ראשון? יאללה עוברים, אין סיבה לדאגה>>>
לילה שני? הממ, מוזר עם מי היא מדברת פתאום כל לילה? ממ, טוב, תמוהה.<<<
לילה שלישי? וואו, מה קורה לבת שלי פתאום? מה זו השעה הזו בכלל? עם מי היא מדברת שם???
לילה רביעי? היא בסכנה! היא עושה מעשים שטותיים! אני צריך להגן עליה!!!

וכן, אבא שלך ב''ה תודה לקל דואג לך, ומפחד.
אז אולי לדעתך הוא קצת הגזים, אבל כן לקום באמצע הלילה עם קורי שינה עצבני באמצע החלום הטוב/רע שלך ולשמוע את לחישותיה הערבות של בתך...ממ, לא נעים במיוחד.

אז קחי את זה לתשומת הלב שלך, ותשתדלי ללחוש פחות חזק ולנסות להגביל את שעות השיחה שלך עם חברות. 

היה לי כזה מקרה לפני קצת יותר משנה, ואבא שלי שיא ההתעצבן עליי אז הוא גם החרים לי ת'מחשב נייד וגם קיללתי אותו וקיצור לא רוצה להיזכר בזה....... אה והוא לא משך לי בשערות, אבל באמת שאני מעדיפה לא לפרט. הייתי בשוק איך הוא העז להתנהג אליי ככה ולא דיברתי איתו איזה חודשיים וחצי נראה לי, השלמנו לקראת סוף החופש הגדול הקודם...

אל תלכי בדרכי, כי אחר כך ממש הצטערתי על זה שהפסקתי לדבר איתו בגלל פעם אחת ששנינו לא שלטנו ברגשות (גם אני הייתי לא בסדר...) בסוף איכשהו אמא שלי הצליחה לגרום לנו להמשיך לדבר, אבל היחסים שלנו אף פעם לא חזרו להיות מה שהיו. גם אחרי יותר משנה יש חומה קטנה בלתי נראית, קרירות מסויימת... שנבנתה לבנה על גבי לבנה במשך חודשיים וחצי.

קיצור, אני ממש ממש מצטערת על כל מה שהיה, ואני רק מציעה לך ולכולם אף פעם לא להחליט בזמן כעס החלטות כאלו פזיזות, אלא לחשוב אח"כ ברוגע עד כמה שאפשר... כי 99% מצטערים על כאלו החלטות...

יום טוב. בהצלחה. אני מבינה אותך שאת פגועה ממנו.. מזדהה ממש.

וזה שאתם אב ובת עושה לכם הכל יותר קל.
 

מפחד שאת מדברת עם כל מיני אנשים שלא ממש כדאי להתחבר איתם....

ככה זה נשמע....

פשוט תדברי איתו על זה ותסבירי לו....

כמובן, אם זו באמת הסיבה...

זה לא ברור לך?

הוא פשוט "מחבק אותך יותר מידי", ומאמין שכך יציל אותך מדברים לא טובים...

אולי הוא חושש שיש לך חבר...

אולי הוא חושש שאת מדברת עם מישהו/מישהי שהכרת באינטרנט...

אולי הוא פשוט חושש שאם זה יתחיל ככה, את תגיעי לשעות יותר ויותר מאוחרות ותידרדרי בגלל זה...

יש הרבה השערות למה הוא עשה את זה, אבל הדרך הטובה ביותר לדעת היא לפתוח איתו שולחן, לפרוס את כל הקלפים בכנות, ולהסביר לו את התחושה שלך, להסביר לו בכנות שאת מדברת עם חברות שלך, שבכל מקרה את לא הולכת לישון בשעה הזאת, וכל שאר הדברים ששפכת פה... אבל תזכרי לעשות את זה בנעימות ובלי ללחוץ, כי בכל זאת הוא אבא שלך, ויש מצוות כיבוד הורים ויראה מהם, כמה שזה קשה ומעצבן...

בהצלחה!

ערב טוב!

ם או משו.

טוב אז דעתי:

אין לי מושג מה עבר על אבא שלך!!!

וכל מי שאמר "הוא אוהב אותך", "הוא מגן עלייך".

יש דרך להראות את זה ומה שהוא עשה לא מאוד היה בסדר!!!

חוץ מזה שאפשר טיפה לסמוך על הבת שלך וגם אם היא מדברת עם מישהי שהיא הכירה באינטרנט זה לא מצדיק את מה שהוא עשה.

אצלי ברוך ה' הורי לא מתערבים לי כל כך בחיים ואני מדברת ב12 בלילה בפלא' אני יוצאת החוצה ליישוב והורי גם אם הם יודעים הם לא מתקיפים אותי בצורה כזאת הם סומכים עלי!!!.

נכון שהורים צריכים להגן אבל יש גם את הענין של לתת אמון בילדה ולתת לה מקום בהחלטות חוץ מזה שמי שרשמה את זה לא נשמעת לי כמו מישהי בת 12 אז דחילרבאק תסמוך עליה קצת מה היא כבר עשתה?? דיברה בפלא' ב12 בלילה??

יש דרך לבגיד כל דבר..(אני לא באה לסכסך או משו..)

בגיל הזה שיקול הדעת לוקה לפעמים בחסר וצריך הדרכה (כל אחד ברמה שלו),אני לא חושב שהיא צריכה לצאת בטרוניא נגד אביה אלא לדבר איתו ! בצורה מכובדת וביראת הורים וכיבוד הורים.

בסדר מה שהוא עשה!!! אתם מנסים להצדיק אותו ויש משו פה בדברים שאתם כותבים. וזה נכון לגמרי שאני צריכה להבין אותו קצת. 

אבל אתם לא מסכימים איתי שהפעם זה באמת לא היה בסדר מצידו?????

שהפעם הגזמנו מאוד??????

אגב, תודה לכל העונים.

אבל תדברי איתו על זה, אל תשאירי את זה ככה...

להיכנס לחדר שאחותך ישנה בו, להדליק לה את האור ולדבר שם? זה קצת מראה על אי אכפתיות מצדך, וזו יכולה להיות תוספת די מעצבנת לאבא שלך, בנוסף למה שהוא כבר חשב-על עם מי את מדברת... אבל שוב- ברור שזו לא היתה הדרך הנכונה לנזוף בך...

הגיוני שגם את.

בכל אופן- שום דבר לא מצדיק התנהגות כזו לדעתי, ואני מאמינה שכשהכעס דעך הוא הבין זאת, או שיבין זאת עוד כמה זמן.

אני חושבת שכרגע את צריכה להגיע למצב שרת מבינה ששניכם לא שלטתם בעצמכם ושניכם לא הייתם בסדר, הוא מבחינתו לא שלט ברגשות שלו וזאת התוצאה. גם לך יש רגעים שאת צורחת על כולם או אנערף מה כתוצאה מחוסר שליטה.

אם הוא לא הבין שטעה את יכולה להסביר לו כשיוצא לכם להזכיר את הנושא, או לאמא שלך שתדאג מן הסתם להעביר את המסר, הוא למד שיעור חשוב לחיים וגם את.

המון הצלחה!

את צריכה להבין שאבא שמגדל ילדים יש לו לחצים שקשה להבין אותם כשצעירים.

אני לדוגמא יכולה להבין כיום את מה שאמרו לי ההורים בגיל ההתבגרות[אם עברתי אותו כבר..]

תנסי להכנס לראש שלו ותביני אפילו קצת

בהצלחה

יותר מ-50% מהתגובות פה מסכימים עם האבא בגלל שהוא חשב שאולי היא מדברת עם בנים.. 

נ-נ-י-ח שהיא באמת דיברה עם בן.. זה סיבה למשוך בשיער?! להיות אלים?! 

אתם מתיחסים לזה ככה שלדבר עם בן שווה ללדבר עם ערבי ולסכן את החיים שלך... 

כולה בן!! 

זה ממש לא מצדיק את התגובה של האבא .. 

מנסים להבין אותו ואת המניעים שלו... אף אחד לא אמר שמה שהוא עשה נכון...

בס"ד

קודם מנסים לדון לכף זכות.תשימי את עצמך במצב שלו. זה לא "כולה" בן. אבא שמגלה שהבת שלו מדברת עם בנים, נלחץ.זה מלחיץ.הבת שלי התבגרה, היא כבר לא תינוקת, זה מפחיד אפילו, בסדר?. ויש אבות שלא מוכנים שהבנות שלהם ידברו עם בנים.ויש להם את הסיבות שלהם שאנחנו לא נכנס לזה עכשיו, אבל יש סיבות שאפילו מוצדקות מאוד.

זה אומר שאני מסכימה עם המעשה ששלו?למשוך לבת שלו בשיער ולצעוק עליה ולכעוס? לא, אני לא מסכימה, אבל מה את היית עושה במקומו במצב של לחץ?

זה לא חייב להיות קשור לבנים, את עושה ביביסיטר על ילד בן 6 חודשים, זוחל, שמסתובב ברחבי הבית ומכניס כל דבר שהוא רואה לפה, הוא הכניס גולה לפה-מה את תעשי? תוציאי לו את הגולה מהר מהפה, תצעקי עליו, תכעסי עליו, ואפילו תתני לו סטירונת על היד-למה?זה לא מוסרי, זה לא בסדר! הילד עמד להחנק!!! אבל הוא לא מבין שאת למה את לא מרשה לו, או כועסת או אפילו נותנת לו סטירונת על היד-כי מה הוא בסה"כ רצה לעשות? לשחק. זה מה שאנחנו עושים במצבי לחץ-נלחצים!

אף פעם לא קרה לי כמוך

אבל הרבה פעמים אמא שלי צועקת עלי ואני מרגישה שזה סתם

לא שהיא אמא רעה.... ממש לא היא שיא המותק אבל יש לה רגעים כמו כל אחד.......

קיצר לפעמים אני חושבת שההורים עוברים את גיל ההתבגרות ולא הילדים....

נקווה שיעבור להם מתי שהוא...

אבל אם התכוונת ברצינות אז- פה הבעיה!שאנחנו חושבים שהבעיה היא אצל ההורים שלנו ואז...

בס"ד

(וסליחה, אבל אני חייבת להוסיף: אם אבא שלי היה מושך לי בשיער-הייתי רוצחת אותו!!)

אם את בת 15 אז לא תימנע ממנו ההשארה שאת מדברת עם בנים או אנשים שהוא לא מכיר...

וזה לא משנה מה שתאמרי לו וכמה שתנסי לשכנע אותו!!!!!

שיהיה ב"הצלחה...[[=

דברי עם אמא שלך..מן הסתם היא תבין אותך..תגידי לה כמה הוא פגע בך..היא כבר תדע מה לעשות..

בהצלחה

אבא שלי אדם שקול והוא חושב טוב לפני מה שהוא עושה. וכל מה שהוא עושה בה מתוך הבנה שזה מה שהוא צריך לעשות. זה לא בא מחוסר שיקול דעת. תהיו בטוחים. עכשיו אבא שלי מכיר אותי וידע שאני לא אחת שמתעסקת עם בנים. אז למה הוא מפחד שכן פתאום??? למה לחשוב עלי דבר כזה??? הוא מכיר אותי טוב מאוד, אין מצב שהוא חושב ככה. ואם כן, בגלל זה אני כ"כ פגועה ולא יודעת מה לעשות..

ותיקון קטן בגלל כל הניפוחים פה-- אבא שלי לא משך לי בשערות. הוא חטף לי את הטלפון ומרוב שהוא התאמץ השערות שלי נשמכו קצת.. וזה היה כואב..

מלא פעמים קורה שההורים מתעצבנים עליך ולפי דעתך הם סתם מתעצבנים בלי סיבה.

אבל כנראה אבא שלך היה עצבני על משהו אחר או שהוא ניסה לשמור על שקט בשביל אמא שלך שהלכה לישון

ושהילדים (או רק אחותך) ישנו ואמא שלך לא תצטרך לקום או משהו כזה,( כל משפחה והמקרה שלה..)

שחושבים על זה היה לו סיבות להתעצבן..אולי הוא בכלל הלך לישון בזמן שדיברת ואת אולי העלת את הטונים והערת אותו ולכן הוא לא חשב בשיקול דעת...

דברי עם אבא שלך..מנסיון - זה לא כיף לריב הרבה זמן עם הורים!

בהצלחה! נסי להבין אותו..

נסי לברר איתו אם הסיבה שהוא חטף לך ת'טלפון זה באמת בגלל חשש דיבור עם בנים או משו כזה,

ואם כן, פעם הבאה שאת מדברת מאוחר והוא חושש את יכולה להראות לו ת'מספר האחרון שחוייג...

(שיראה שאת מדברת עם חברות..)

ב"הצלחה מותק!!

בס"ד

אני מציע לך לדבר איתו על זה...

דבר ראשון-יכול להיות שאבא שלך לא רגיל לשעות כאלו.מי אמר שהוא מכיר את המושג של לדבר ב-00:00 בלילה??את צכה פשוט להסביר לו שזה הנורמה עם חברות שלך,להסביר לו שזה היא שהתקשרה,בצורה יפה ועדינה ובכבוד.

חוצמיזה.יכולהיות שהוא היה בעצבים עלייך מלפני זה.כן.קורה.אולי המקרה הזה עצמו זה לא מה שגרם לו לעשות אתזה,אלא רק החריף את הכעס שלו עלייך.אני לוידעת מה קרה לפני זה,אבל זה ממש יכול להיות.

אולי זה לא פעם ראשונה,אולי הוא כבר העיר לך כמה פעמים לפני זה,ובכ"ז את ממשיכה.

אולי הוא לא כעס בכלל על זה שדיברת,אלא על זה שהדלקת לאחותך את האור.וכן.אני מודה שגם אני הייתי מתעצבנת אם הייתי מתעוררת פתאום באמצע הלילה מאור בחדר ולחשושים בטלפון..הוא כנראה לא רוצה שזה יבוא על חשבון השינה של אחותך..

לדעתי לא קשור ממש לקטנה או גדולה.אז אם את גדולה מותר לדבר בשעות לא שפויות ולהדליק ת'אור לאחותך הקטנה??כאילו באמת..אני לא המחכנת שלך אבל מנסה למצוא דברים שהביאו אותו לעשות אתזה..מבינה??

ולדעתי את פשוט צכה לדבר איתו,ולנסות להבין גם אותו.ואז אולי פתאום תראי כמה המעשה הזה היה מוצדק.או שלא,ואז הוא פשוט יתנצל בפנייך.זה נראלי ממש יעזור לשניכם.

ובקשר למה שהוא שאל את האחים הגדולים-אני באמת לא יודעת למה הוא עשה אתזה.אולי מרוב שהוא איבד את העשתונות,אולי הוא בתקופה של לחץ.לא יודעת.תנסי לדון אותו.באמת.למרות שאתומרת שהוא אדם שקול.זה קורה.אבל אל תנסי לחשוב דברים לפני שאת בודקת את העניין.פשוט תדברי איתו פנים אל פנים,או שתכתבי מכתב.אם ממש קשה לך את יכולה גם עם אמא שלך..מה שאת חושבת שנכון לעשות.

וזהו..בהצלחה ענקית.שתישבו את ההדורים ותגיעו להבנה של אחד את השני..וסה"כ הוא באמת אוהב אותך..נראלי לפחות.ואם תסבירי לו בנחת הוא באמת יבין,ויתחשב

חיימאושרים,וסורי על החפירות למיניהם

דבר ראשון, תהיי בטוחה שאבא שלך אוהב אותך, ולא משנ המה תעשי, גם לי היו (הרבה) מקרים שחשבתי שההורים שלי לא אוהבים אותי, אבל בסוף התברר שהכל מאהבה ודאגה, גם אם אני עדיין לא מבינה את זה....  בקיצור, יש לי הרבה מה לומר, ואם את רוצה, יויו לשרותך תמיד, אז קבלי חיבוק, ותקראי את החתימה שלי  

דבר ראשון את חייבת להרגע ואז ללכת ולדבר עם אבא שלך כי אם תדברי איתו 

כשאת עצבנית לא ילך לך ולהסביר לו שסכ"ה דיברת עם חברה שלך, וזה לא משהו לא טוב

ותגידי לו שזה מממש נורמאלי לדבר עם חברה בשעה כזאת (במיוחד שעכשיו חופש...)

ולדעתי גם זה לא בסדר שנכנסת והדלקת את האור אז אם באלך תתנצלי..
ותסבירי לו שזה פגע בך שהוא לקח לך את הטלפון באמצע השיחה, ושהוא הרים עליך את הקול....

בהצלחה..

אהה ותיהיה בטוחה שהוא עשה את זה לטובתך (גם אם יצא מזה משהו לא טוב...) ושהוא אוהב אותך הכי בעולם.

מקווה שעזרתי..

אבל -רק את מכירה את אבא שלך ואת הקשר ביניכם,אז את צריכה לחשוב אם זה יועיל ונכון לדבר איתו,למשל אצלי יש דברים שאפשר לדבר חופשי עם אבא אבל עם אמא אין מצב,ולהפך יש דברים שאני ידבר רק אם אמא,ויש דברים שהכי טוב שאני יסתדר עם עצמי או עם חברה.

אבל תזכרי שהכל לא מתחיל ומסתיים בערב ההוא ,גם אם זה היה נורא (מאמינה לך לגמרי)וגם אם היו פה נפילות (שלו ושלך) בע"ה זה יעבור וישכח ויגיעו עוד הרבה זמנים טובים ושנים טובות ,החיים לא נגמרים בגיל 15,הם רק מתחילים..וסליחה שאני נשמעת ספתא (האמת אני לא רחוקה מזה),אבל מנסיון,לצערי,היו לי תקופות די קשות עם ההורים שלי,ולמרות שאפילו לא ציפיתי לתקפות הטובות ,הם הגיעו ,ברוך ה'.ולפי הכאב שלך ושלו,ברור שהוא אוהב ודואג לך ושאת אוהבת אותו,רק יש קצת פנצ'רים בדרך..

לפי מה שאמרת הבנתי שבכללי אתם בסדר ואבא שלך טוב ושקול,אז אולי באמת מגיע לו שתמחלי לו על המעידה,ותרגיעי אותו למקרה שבאמת נכנסו לו לראש פחדים-ובעולם שלנו,קשה להאשים אותו,אל תיפגעי,זה בלי קשר למי שאת,פשוט יש כ"כ הרבה ממה לפחד היום,שמאוד קל להורה ליפול לדאגות יתר...אני ממש אמא תרנגולת מרוב הדאגות שלי,אבל מעדיפה שהילדים יסבלו קצת מעודף השגחה מאשר שחלילה יסבלו  באמת..ומקווה שכשהם יגדלו הם יסלחו ויבינו ויודו.

מקווה שלא נשמעתי מתנשאת או לא מבינה,אני יודעת ,יותר מידי,כמה זה 'לא נחמד'' להיות במצב כזה מול ההורים.

לא פשוט,אני יודעת,הרבה נשיקות וחיבוקים

מה שחשוב שאל תיגררי ממה שקרה, לוויכוח עם אבא שלך שעלול להוביל למריבה שסתם תתעצבנו אחד על השני. אולי תנסי להתעלם ממה שקרה ואם הענין יחזור על עצמו תנסי לדבר איתו בצורה הכי מכובדת שיש.

בהצלחה!

שעה די מאוחרת (בכל זאת... 12 בלילה...) והוא שומע את הבת שלו מדברת בטלפון.

זה נשמע קצת חשוד, כי הוא רגיל שלא מדברים בטלפון בשעה כזו.

אבל אני לא אומרת שהוא צודק מאה אחוז, התגובה שלו לדעתי הייתה קצת קיצונית מידי. אבל תשתדלי לא לשפוט אותו בחומרה... כנראה הוא היה במצברוח רע...

ואת יכולה לדבר עם אמא שלך על זה, אולי הוא תעזור לך...

מעצם העובדה שכולם ממש עוזרים לילדה שכאן ואני שמח לגלות שיש לא מעט אנישים נחמדים בעולם שלנו

הרבה פה אומרים  שצריך לסמווך עלייך ומותר לך לדבר מתי שאת רוצה עם מי שאת רוצה אבל יש לי מספר הערות לגבי  זה:

1. בכל בית יש כללים - מה הכללים אצלכם? כדאי שתבררי את זה ותנסי להגיע להבנה עם אבא שלך.

2. האם כשאת ישנה היה מוצא חן בעינייך שאחותך תכנס לחדר תדליק את האור ותתחיל לפטפט? (למה צריך אור? והאם את בטוחה שדיברת בלחש? ), חוץ מזה למה לדבר בשעות כאלו כאשר אפשר כל היום לדבר ? הרי יש חופש, לא פלא שאבא שלך חושב שאת מדברת עם גורמים לא רצויים.

3. לצערי כבר קרו מקרים שהורים סמכו על הילדים ולא היו מודעים עם מי הילדים בקשר, תעשו חיפוש בחדשות באינטרנט ותגלו כמה מפחיד העולם יכול להיות. אבא שלך בצדק רוצה להגן עלייך (אם לא ידוע לכם, ההמלצות כעת עבור הורים זה לסמוך על הילדים אבל להיות מודעים לכל מה שעובר עליהם ועם מי הם בקשר. ואפילו להיות בפייסבוק רק כדי להיות בקשר עם הילדים)

4. לדעתי - אסור לך לדבר עם מי שאת רוצה מתי שאת רוצה - הורה שאוהב את הבת שלו לא ירשה לה לדבר עם פדופיל או סוטה מין למשל.

5. לגבי משיכת השיער - אני מאמינה שהמטרה הייתה למשוך את הטלפון מהאוזן שלך ולא למשוך את השיער כדי להכאיב - אז תני לו את הקרדיט שהוא לא אבא אלים (אם חס ושלום הוא היה אלים הרי שהיית חוטפת מכות ואז באמת הוא לא היה בסדר)

6. תקשיבי - את בת 12 - סה"כ ילדונת, הבת שלי עדיין קטנטונת, אבל אני חושבת שאם בגיל 12 היא תתחיל לשוחח בלילות עם אנשים שאני לא יודעת מה טיבם הייתי ממש דואגת.

בקיצור - תשלימי עם אבא שלך ותשמחי שיש מישהו שיכול להגן עליך אפילו מסכנות שאינך מודעת אליהן.

אני חושבת שאבא שלך לא היה בסדר כי את כבר לא תינוקת (בת כמה את? 14/15/16?)

ולפעמים הבאות פשוט כדאי לך לדבר במקום אחר ולהראות לו שזו באמת חברהה ולא מישהו מוזר............

בהצלחה

עזרתם, עודדתם. asv1 באמת נכון מה שאמרת זה לא דבר רגיל שאתה מספר משו שקרה לך וכולם ישר עוזרים ומציעים רעיונות מה לעשות. אין לכם מושג כמה הועלתם. ובלי קשר-כדאי קצת יותר להודות פה אחד לשני. אל תראו עזרה של אנשים פה כדבר טבעי. הם משקיעים וכותבים תגובה בשבילכם- תגידו תודה. סתם לתשומת ליבנו.

ונחזור לעניינ... המקרה שסופר קרה לפני שבוע וזה לא שעכשיו אבא שלי ואני כסח. יעני לא מדברים אחד עם השני אנחנו מדברים רגיל וטבעי כאילו לא קרה כלום פשוט לא דיברנו על זה מאז... אבל עדיייין זה יושב לך בלב. כל פעם שאני מדברת איתו אני ניזכרת מה הוא עשה לי לפני שבוע וזה גורם לי לכעוס ולא לרצות להמשיך לדבר איתו.. ואיי. אז תכלס' עכשיו זה יותר בעייתי. כי מה פתאום אני יבוא אליו ויגיד לו "אבא, זוכר מה היה לפני שבוע? כן, אותו לילה ארור. אז רציתי לדבר איתך על זה.." כאילו, מה? מה פתאום את ניזכרת? אחח.. בעיונת.

בס"ד

א. אף פעם לא מאוחר.

ב. זה שווה את הפאדיחה הרגעית. מנסיון!

אני בגישה בחיים שזה ממש גרוע חשמור אי הבנות בבטן. אני ממש משתדלת כמה שיותר לדבר עח, ללבן ולהביר דברים. הרבה פעמים אחרי שמדברים אתה פתאום מבין דברים שלא חשבת עליהם והגישה שלך משתנה.

אותך אז אוו דואג לך ואת כיתה ו את לא צריך ליות ערה ב12 בלילה

לדעתי את צריכה לכתוב. לדבר ולפתוח לפעמים קשה וכואב ומביך, אבל אם תכתבי, תכתבי לו מה את מרגישה בלי להתבייש, בלי לחשוב יותר מדי ולתכנן. תאמרי לו שזה יושב לך על הלב, ושזה עצוב לך, שזה הפתיע והבהיל אותך ואת לא כ"כ מבינה את ההתפרצות הזו ושזה איכזב אותך,

כי הוא לא ככה בדרך כלל.

את יכולה לשאול מה בדיוק מפריע לו, לומר לו שזה פוגע שהוא לא בוטח בך - ופשוט מה שאת מרגישה. את יודעת.

אני מאמינה שזה יגרום לו יותר להבין, אולי להסביר את עצמו, אולי להתנצל, - אבל הכי חשבו שתפתחי את זה, זה לא טוב לשמור את זה אצלך. מנסיון.

גם הוא, כשהוא יראה שזה חשוב לך ושלא עברת על זה לסדר היום, זה יזמן לו משהו..

בהצלחה! ושה' יהיה איתך, סומכת עליך שתתאמצי ותעשי את מה שהכי טוב. גם אם זה קשה. ו-- אני פה באישי אם את צריכה.

לפני שאנחנו מתחילים להאשים את כל העולם, כדאי להסתכל על עצמנו.

לנסות להבין אותו, אבל על אמת. יש לנו נטייה ישר להאשים, אני לא שופטת חלילה. ברור שגם אני עושה את זה. אבל בדרך כלל, אחרי זמן פתאום הדברים נראים אחרים. אכן זה מקרה מלחיץ. ולא בדיוק מובן. אבל באמת שצריך לקחת לכף זכות. אולי הוא שמע על מקרה אונס, פדופילים וכולי ופתאום נכנסת עם הפלא בשעה מאוחרת והמוח שלו עבד שעות נוספות? או שהיתה איזה אי הבנה? אי לדעת. אבל רצוי ולדעת אפילו חובה, לדבר איתו. לראות מה בדיוק מפריע לו, מה לא עשית בסדר? שהגעת הביתה מאוחר? שדיברת בפלא מאוחר? שאת ערה עד שעות מאוחרות? אני מאמינה שזה משהו שהתחיל מלפני זה ופשוט התפוצץ באותו יום... 

בכל מקרה, המון בהצלחה!
ואם צריכה לדבר, כמובן שאפשרי באישי...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...