כדאי לפרסם בכל מקום כי

אנשים שלא מבינים קונים

מסופרים שלא מבינים שקונים

מסוחרים שלא מבינים שקונים

מנחשים עם שטריימלך

אגב מה הסיפור?

אות והדר אם לא תענה עד הלילה אז חיים יענה במקומך

ב"ה

מהפורום הפרטי נודע לי, ש"הצנזור הראשי" הפורום הזה, כעט לא יהיה זמין לכמה ימים ספורים.

אבל ע"מ לא להשאיר אותך  אספר לך את הסיפור של הלמדן שלמד 10 שנים בשביל ... (גם מסיפורי הבעש"ט אם אני לא טועה), והנה המעשה:

כידוע בעבר, לומדי התורה בעירות המזרח, היו מתחתנים אם בת של עשיר, וסומכים על שולחנם כל עוד שהם יושבים ולומדים (הכספים היחודיים דאז), עילוי הישיבה כמובן התחתן אם בת הגביר, והכינו לא מקום, חדר עם ספריה, ליד המטבח, והוא שקד על התורה יומם ולילה, וכשהרגיש שמיכוון המטבח מביטים עליו שתי עינים גדולות, הוא למד ביתר שאת בחושבו שזו השוויגער, עברו השנים וחמתו הלכה בדרך כל הארץ, אבל ...

לאחר השבעה העיניים שוב מסתכלים עליו, מי זה יכול להיות? השווער הרי מנהל את עסקיו ואשתו לא תעמוד כמו גולם כל היום רק להסתכל עליו!! הוא ניגש בזהירות לכיוון המטבח ואז התברר לו שהוא למד עשר שנים בשביל החתול !!!

נכון זה לא שור אם שטריימעל אבל לפחות זה חתול עם משקפיים ! מקווה שזה מספק בינתיים.

יש לי עוד סיפור מדהים ששמעתי לפני כשעה, אבל הביטויים שם נראה לי לא מתאימים לפורום לכן בע"ה הכתב לך בפרטי.

מסופר שבעל שם טוב צחק באמצע סעודת שבת ולא הבינו תלמידים למה ועל מה. אמר להם בעש"ט אתם רוצים לראות את המחזהן שראיתי, תנו יד אחד לשני ואראה לכם מה ראיתי.

תלמידים נדהמו ממראה עיניהם לראות שור עם זקן לבן ושטריימעלך אוכל בעבלעך של הצולאנט וקורא בהתלהבות לכובוד שבעס קויידש. אחרי העליית נשמה שאלו את בעש"ט מה פשר המחזה הזה, נורא ואיום.

אמר בעש"ט השור הזה, זה יהודי אברך מבוגר עם הדרת פנים, לומד רוב היום אפילו מעביר שיעור של עין יעקב ל"עמי הארץ". אבל כשהוא אוכל את צ'ולאנט הוא כ"כ שקוע בטעם הגשמי שלו, הפנים הרוחניות שלו אינו אלא ממש כמו שור שאוכל עשב. שאלו התלמידים אבל למה יש לו שטריימעל? ענה בעש"ט: השטריימעל לא מתפעל מהאוכל אז הוא נשאר שטריימעל.  

ועוד עם כזה סיפור....

כנראה שמשמרת לא יוסיפו חומר לבחינה בנושא הבתים

אבל אולי כדאי לרכז רשימת דברים שכדאי לבדוק כשקונים בתים בכל הרמות דקה פשוטים פרודים מכוונים מצופים זהב מיקשה וכו..

אפשר לפרסם כאן ואצל יחיאל ואם ישא פירות אז אפשר לצלם על דף לחלוקה בחנויות הקלף

אות והדר ראית את השאלה שלי על אות ש?

להכין מדריך מקוצר לקונה בתים.

עיין בשירשור של שי על אמצע התורה

ד"ה איזה שיחה היתה לי עכשיו

עיין שם ותרווה צימאונך

*תיקון:  צימאוני

יש הרבה כאלו כבר. 

דוג'- של הרב זאב גרינוולד, ועוד'

אפשר למצוא אפילו באוצר החכמה.

ר' רחמים תחפש בכל הספרים אני לא יודע אם תמצא מקור כל שהוא על הענין הזה שהזהירו אותך. באלפא ביתא כתוב שכל הירכיים של הו"וים וזי"ן צריך להפגש במקום אחד וזהו. אבל מנהג לעשות כעין בסיס ועושים את זה על ידי ירך של ו"ו  אמצעי מתחבר חצי קולמוס למעלה אצל הזי"ן וממלאים מתחתיו. הרב גרוס אמר בשיעור שכך צריך לעשות הוא דייק את זה מלשון של ב"י נדמה לי.  ואילו הבריסקרים עושים חיבור בנקודה אחד וזהו.

לפי מה שראיתי בס"ת אשכנזיםן ישנים ג"כ עשו כעין בסיס כמו הנ"ל א'

ב"ה

צריך להיות מושב, ובנוסף מה שהזכיר הוד והדר מהאלפא ביתה שהרגלים צריכים להיפגש בנקודה אחת, אז יוצא שמחברים כמו שהוא כתב לך, ואז יש גם חיבור בנקודה אחת וגם מושב קטן מאוד.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.