כנראה היא ילדה שקשה לה להתחבר לאנשים,

אז היא ממציאה דברים.

אם את באמת רוצה לעזור לה, תראי לה שכל דבר שהיא מספרת

באמת מעניין אותך, אז היא לא תצטרך להמציא סיפורים.

אני כבר ל-א חברה שלה! אני לא רוצה להיות!

כבר ניסיתי את השיטות שכתבתם פה, כי חשבתי שזה יעזור. כל דבר שהיא סיפרה לי- התיחסתי בכובד ראש, לקחתי ברצינות, הבעתי אמון ותמיכה. אבל אני לא רוצה איתה יותר שום קשר! כלום! היא חולת נפש! היא מסוכנת!

הבעיה היותר דחופה שלי היא  איך להרחיק את החברות שלי ממנה?

ודבר שני- איך להאמין בפעם הבאה שמישהי אומרת לי כאלה דברים על עצמה? איך לא לחשוש שהיא משקרת?

אבל בכללי- תודה על העצות, אולי יש מישו שהן כן טובות לו.

היא הייתה באמת ילדה שהיה חסר לה קצת תשומת לב ובדרך הזאת היא ניסתה לקבל אותה.

נכון שזאת דרך נוראית ועצובה ביותר אבל אני לא חושבת היא ילדה רעה או משהו כזההיא פשוט הייתה צריכה כמו שאמרת קצת צומי.

צומי זה לא דבר רע וכל אחד מאיתנו צריך אותו הילדה הזאת כנראה ברמה יותר גבוהה של צריכת צומי.

אני חושבת שמעכשיו קיימי בה "כבדהו וחשדהו" תכבדי אותה תקשיבי לה אבל קחי את דבריה בערבון מוגבל.

עדיף להאמין כל פעם מאשר שבפעם האמיתית לא תאמיני לה.

באמת, קשה כשהחברים שלך משקרים עליך, ועוד בנושאים כל כך רציניים, שגוררים מאליהם התייחסות מיוחדת. 

אבל אם בכל זאת חשוב לך הקשר עם החברה הזאת, ובסך הכל את מחבבת אותה, בואי ננסה לדון אותה לכף זכות, לפחות במשהו, טוב? כל אדם בעולם צריך צומי. כולם. מי שלא מעניקים לא תשומת לב, הבדידות שוברת אותו מתישהו. יש אנשים שמטבעם זקוקים ליותר צומי, וצריכים שאנשים ישימו לב אליהם, יהיו לידם, ינחמו, יחבקו וכו'... יכול להיות שהחברה שלך היא מאותם אנשים שצריכים תשומת לב מתמדת, וכשהיא מרגישה שאין לה מספיק התייחסות, היא מחפשת דרכים מקוריות עד מוזרות, כדי למשוך אליה התייחסות ואהדה שוב. אני לא יודע, אני רק נותן אפשרויות לחשיבה...

אבל, לא משנה אם קלעתי או לא קלעתי לאמת, וגם אם את לא תצליחי להבין עכשיו וגם לא אחר כך את התשובה למה, ואפילו אם תביני בדרך עקיפה - יש דרך אחת הכי טובה להתגבר על המשבר, והיא פשוט לשבת לדיבור רציני עם אותה חברה, לפתוח בפניה את תחושותיך בעדינות, אולי בדרך עקיפה שבהתחלה היא לא תבין שאת יודעת על הרמאויות שלה... תמצאי דרך לדבר איתה על כל מיני דברים, ואז להכניס בדרך חכמה את נושא השקרים בכללי, ולהגיע לסיפורים אישיים, ולנסות לפתוח אותה לזה...

את יכולה גם להתייעץ עם מדריכה/מישהי גדולה יותר משניכן שמכירה טוב את שניכן, שתייעץ לך איך להתייחס ולפנות אל אותה חברה...

לא רוצה להגיע למקרים קצוניים אבל זה מה שעולה לי עכשיו....יש כאזת תסבוכת(משו פסיכולוגי...)שאנשים משקרים

וגם אם זו לא תסבכת יכול להיות שהיא סתם רצתה צומי......בכל מקרה ברור שעכשיו אי אפשר לסמוך עליה יותר...

אינלי מושג מה עובר עליה וכניראה עובר עלייה אבל לא הייתי מדברת איתה מטובועד רע!!

פשוט! מה היא חושבת שאתן הבובות של הצומי שלה?? היא יכולה להשיג צומי בדרכים אחרות.. לשקר בצורה כזאת זה יותר מידי..

לחברות שלי קרה משהו דומה, משהי מהכיתה שלהן אמרה להן שאנסו אותה, וזה התברר כשקר!

(היא עזבה בית ספר חילוני בגלל שהיא שקרה כל הזמן...)

אף אדם בעולם(שפוי) לא יאמר דברים כאלו בשביל צומי. לא ברצינות ולא בצחוק.

כנראה זו ילדה שיש לה איזשהו סעיף נפשי בנושא הזה(והיא עדיין אדם נורמטיבי לגמרי שאפשר לדבר איתו על דברים או בקיצור היא עדיין בנאדם מאוזן לגבי שאר הדברים).

לדעתי לעזוב אותה זה לא מכובד ולא ראוי. תמשיכי להתייחס אליה ולדבר איתה אבל פשוט לקחת את הדברים שהיא אומרת בערבון מוגבל.

אוקיי... *#&למה?!*#&- הפצצת בשאלות... אני מביאה אותן כאן כדי שאוכל להשיב...

שאלותייך------

1איך לעזזל אני יכולה להאמין לחברות שלי ולעזור להן בלי לחשוב שהן סתם רוצות צומי???

2.  איך היא מסוגלת לשקר על כזה דבר נוראי???אני סיפרתי לה סיפורים אישיים כדי שתרגיש בנוח, שיתפתי אותה בהתמודדות האיישית שלי עם מקרים דומים...איך היא מסוגלת?!?

3. הבעיה היותר דחופה שלי היא  איך להרחיק את החברות שלי ממנה?

4. איך להאמין בפעם הבאה שמישהי אומרת לי כאלה דברים על עצמה? איך לא לחשוש שהיא משקרת?

לדעתי-

1. אל תחשדי בחברות שלך!! הילדה הזו היא מיעוט שבמיעוטים! ב"ה רוב רובו של העולם לא כזה. 

אני במקומך, הייתי שמה בסימן שאלה דברים שהיא אומרת אך בכל זאת מקשיבה לה, ובמקרים חריגים, מבררת את אמינות הסיפור.

אך לא לחשוד בכולן, עדיף שתאמיני למשהו שיתברר כשקר מאשר שתחשדי בכל אחת שמספרת לך משהו- מרגישים כשלא מאמינים לך! וזו תחושה בכלל לא נעימה ולא נותנת חשק לספר דברים לבת שלא מאמינה לך

ד"א- צומי זה דבר בריא ונורמלי- (במידה כמובן) תני לחברות שלך צומי בלי שהן יבקשו ואז יתמעטו מקרים כאלה...

2. יש אנשים שיש להם מחלה שהם חייבים צומי כדי לחיות, ואם הם לא קיבלו את מנת הצומי היומית הם ימציאו סיפורים כדי לקבל את המנה היומית. אתה נסחף לשקר שהתחלת בלי יכולת לעצור. ואולי זה היה מקרכה חד פעמי חריג שיצא מוגזם (זו הפעם היחידה שהיא שיקרה). אני מקווה שהמצב שלה ישתפר ולא תחשבי שהיא חולת נפש/מסוכנת.

3. את לא צריכה להרחיק את החברות שלה ממנה, אם את חושבת שיש בזה הכרח, וזה דבר שחייבים לספר (עבר את מסננת לשה"ר) תספרי רק לחברות הקרובות אליה ושהם יחליטו מה לעשות עם הסיפור (אולי הם יגידו לך שזה לא אכפת להם והם יודעות שהיא משקרת ובכ"ז הם אוהבות אותה ככה...)

4. איך להאמין- כמו שכתבתי- אל תחשדי בכולן, הרוב המכריע לא כאלו ועדיף שתיפלי בסיפור אחד לאלף מאשר שלאא תאמיני לאף אחד, אי אפשר שלא להאמין לכלום בעולם- אתה תלוש....

בברכת- רפואה שלימה והמון הצלחה... 

ישלך חברה במצב כזה,ואת עוזבת אותה?! היא הכי צריכה את העזרה,והחום.

למה לדון אותה לכף חובה?!

הייתי נותנת לה חיבוק ענק,ומנסה להבין מאיפה זה נובע.

למה העולם נירתע מאנשים שחולים בנפשם? אם משהו לוקה במחלה גופנית-תעזור לו..

אבל מה אדם שלוקה בנפשו? הוא לא זקוקה לעזרה?

בסך הכל המרתי למילה נרדפת, אבל עכשיו נראלי ברור למה מתרחקים מהם...

מעדיף לא להוסיף כלום.

כשתפגוש אנשים שלקויים בנפשם, תבין שזה לא מידות רעות זה פשוט מחלה בדיוק כמו שאר המחלות שאין להן סממנים חיצוניים -גופניים.

אדם שחושב להתאבד מחוסר שפיות הוא אדם בעל מידות רעות?! זה אדם שצריך לעזור לו, לטפל בו ולהוציא אותו מהמצב הזה עם הרבה אמפטיה וחום..(ולא חייבים להתייחס כל דקה ושנייה, אבל שהוא ירגיש שאכפת לך ממנו).

וחזרה לנושא הדיון - לנטוש אותה לא יעזור לא לה,ולא להרגשה של מי שנוטש. אז מה כואב להפגין קצת תשומת לב שמי שזקוק לה ירגיש שלאנשים אכפת ממנו?!

הוא התכוון שליקוי נפשי זה מידות רעות ומה שאת קוראת לו ליקוי נפשי הוא קורה לו פשוט מחלה. נכון אבגדה?

אם במקום ללכת לכל מיני פסיכולוגים, תלכי ל"מסילת ישרים"/כל ספר מוסר אחר שעוסק במידות, תראי שיש מידה רעה כזאת, נטיה לשקר.

לא כתבתי שזה לא יכול להיות מחלה.

למה אנשים מגיבים בלי לראות מה אני כותב?

אני כמעט תמיד כותב מספיק מדויק כדי שלא יענו לי תגובות כאלו.

ככה היה גם בשרשור על חב"ד עם הבש"א=)

זה עניין מסוים בהבנה.

למה, לא נראה לי....

מה נסגר איתך בנאדם???

להתמש בכינוי הזה.......
 

גם הסיפורים.

אני וחברות שלי התייעצנו הרבה - והחלטנו לעזוב אותה שתחיה עם השקרים של עצמה.

ב"ה, אחרי שעזבנו את זה כבר יש פחות שקרים.

גם היא סיפרה לנו מקרי מוות וכו'... זאת נראית לי תופעה

וממש דאגנו לה כל הזמן עד שגילינו...

תקשיבי, יש לה כנראה בעיות חברתיות והיא ממש מסכנה, אם היא הולכת עד כדי כך רחוק בשביל תשומת לב.

לענ"ד אתן צריכות להיות חברות שלה (אפילו לא באמת, רק בכאילו, העיקר שהיא לא תבחין , מתוך שלא לשמה בא לשמה), אפילו לעשות תורנות, כמו התנדבות או חסד, שאיזה פעמיים בשבוע לפחות מישהי מתקשרת אליה ועושה איתה דברים.. אם תתייחסו אליה יפה זה ממש יעזור לה ויפתור את העניין לדעתי! אם רק תשנאו אותה מזה זה יחמיר עוד יותר.. ואז תשנאו יותר.. וכן הלאה..

עם חברה שלי זה בערך מה שעשינו והמצב השתפר..

פשוט-- אם מישהו כ"כ דורש צומי-- למה לא לתת לו קצת? כואב לך?

חברות שאוהבות אותה ,עם ישראל זה משפחה וזה צריך להתממש בכל מקום.

שוב אני אסייג את דברי שאולי לא צריך לחשוב שזה שקר על אף דברי היועצת שאולי היא עצמה לא מעודכנת.

אם מישהו משקר עד כדי כך אז זה לא שהוא רוצה רק "תשומת לב" ,אלא כנראה שזה ממש חסר לו ,אנשים לא התייחסו אליו,הוא מחפש חום ואהבה והוא עושה זאת ע"י שקר כדי שירחמו עליו ויתייחסו אליו.

כמובן שזה לא לגיטמי לשקר ,אבל צריך לראות את החיוב שבדבר הזה,היא כנראה לא רצתה לפגוע אלא רצתה בחברתכן ,רצתה שיהיו לה חברות שאוהבות אותה ואם היא עשתה את זה סימן שאנשים לא התייחסו אליה כפי שבודאי היו צריכים.

כמו כן יכול להיות שהיועצת אינה מעודכנת וכו' וכו'. אני מציע לדון לכף זכות ולא לקבוע שהיא אכן שיקרה ,וגם (תיאורטית,אני לא חושב שיש לקבוע כך) אם שקרה את צריכה להבין שהיא עשתה זאת כי היא רצתה חום ואהבה ! ואין בכך פסול (ברצון לחום ואהבה) וזה אולי דוקא מהווה ביקורת על החברה שלא סיפקה לה זאת (לאו דווקא מרוע אלא מחוסר תשומת לב שיש אנשים שרוצים שיתייחסו אליהם)..

בהצלחה

אני חושבת שמה שאתה אומר יכוליות רלוונטי עקרונית בהקשר לנושא. אבל ספציפית עם הילדה הזאת- ישלה בעיות חמורות! היא ממש מסוכנת לסביבה שלה, ורק אחרי כמה מקרים ממש קשים, ההורים שלה הואילו בטובם להסכים לשלוח  אותה לטיפול- היא לא מודעת לעצמה!

הבעיה שלי- שוב, מה לעשות בקשר לחברות שלי??? היא מתקרבת אליהן, ואני חוששת שיפגעו..היא בנאדם חולה! וילדות בנות 16 ו17 הן לא מרפאות! זה לא התפקיד שלנו לטפל בה!

נכון שהיא צריכה עזרה- אבל לא אתן לחברות הכי טובות שלי לעזור לה על חשבון הנפש שלהן!

הבעיה היא שהיא כל כך מדומיינת וצבועה, שקשה פשוט להגיד לחברות ת'אמת בפרצוף. חלק לא מאמינות..חלק תמימות וישרות..וחלק..טוב, לא יודעת..לא אכפת להן כי הן רעות?..אבל זאת הבעיה שלי- החברות האמיתיות שלי, שאני אוהבת ורוצה בחברתן.

שוב, מדגישה- התייחסתי אליה כאל חברה, נתתי לה תחושה שאני מאמינה לכל מה שהיא אומרת, ובאמת שכנעתי את עצמי להאמין- אבל לפעמים צריך אדם מקצועי! אני לא צריכה לטפל נפשית בנערה כזאת! לא על חשבוני!

יש בהודעה שלך אולי טרוניה עליה,אם יש לה בעיה היא צריכה טיפול אבל לא צריך להאשים אותה ,היא לא עושה זאת כדי לפגוע.

ב.צריך להזהר לא להחמיר את מצבה עוד יותר.

ג.צריך להזהר שלא לתייג אותה בתג כזה רק כי "נראה לך" או "נראה לכן" שהיא כך,ואם היא לא כך ? הרי אינכן פסיכולוגיות .כמו כן צריך להזהר מכל הבעיתיות של לשון הרע ורכילות.מכיון שאני בודאי לא מכיר את הסיפור אני לא כלכך יכול להגיד הרבה...

למה שזה יבוא על חשבון הנפש שלהן?

אני לא חושבת שלהתקרב אליה יזיק למישהי מכן במיוחד אם היא מטופלת כרגע.

חוץ מזה שאתן ילדות גדולות אז אני בטוחה שתדעו לא להיות מושפעות יותר מדי.

אין לי הרבה מה להגיד כי כמו שאמיר אמר גם אני לא מכירה את הסיפור.

אבל אני באמת חושבת שדווקא עכשיו היא הכי זקוקה לכן.

אם קראת את הספר שלם יותר מלב שבור ז יש שם קטע על זוהר וחברותיה שאימא של שקד (נדמה לי) חברתן שהדרדרה לסמים באה אליהן ואומרת להן ששקד זקוקה להן עכשיו יותר מתמיד.

אני חושבת שזה קצת דומה היא זקוקה לכן! אתן פשוט צריכות לדעת לא להיות מושפעות ממנה אבל אל תתרחקו ממישהי שצריכה את עזרתכן!!

מסוכנת. ואם גם היועצת לא חושבת שהיא מסוכנת (את יכולה לשאול אותה אם את חוששת), לא נראה שמוצדק להרחיק את החברות שלך ממנה. את לא צריכה לטפל, אבל גם לא להרחיק בנות אחרות, כל עוד הן לא בסכנה.

בגדול, נראה לי שלא את צריכה לטפל בנושא אלא צוות האולפנא, ואם לדעתך הם לא פועלים מספיק, תנסי לעורר אותם לפעול.

תראה מה רשמתי:

"צומי זה לא דבר רע וכל אחד מאיתנו צריך אותו הילדה הזאת כנראה ברמה יותר גבוהה של צריכת צומי."

ובכל השאר אני ממש מסכימה איתך.

בקשר לצומי הכוונה הייתה שהיא זקוקה לתשומת לב לאהבה בדיוק כמו שרשמת

אולי יש לה איזה בעיה שהיא מסתירה אז תנסי להתחבר אליה ותערי לה!!!

בהצלחה

יש מצב שמשהו מפריע לה ואת וחברות שלך

לא יודעות מה קרה והיא פותרת אותה בעזרת השקרים (למרות שזו לא דרך נכונה...)
אז צריך לעזור לה...

והכי חשוב לנסות לדון לכף זכות..

תקשיבו אתם אומרים בעצם זה בסדר תתני לה היא צריכה את זה זה לא אשמתה ...

טוב תקשיבו אני לא יודעת מה איתכם אבל לדעתי דבר ראשון צריך לפנות לרב פוסק שיפסוק הלכה בקשר לזה עד כמה כן או לא לעזור ..

דבר שני ...היא כתבה שהיא מסוכנת !!!!!

כמו שלא הייתי מרשה לילדים שלי לשחק עם פדופיל כדי שלא יהיה בודד, ככה הייתי מנסה למנוע מחברות טובות שלי להיות איתה ...

סליחה ואם זה נראה לכם מוגזם כי זה שונה ...

אז כמו שלא הייתי הולכת לבקר חולה מאוד מדבק במחלה סופנית...(מה לעשות אני לא מתקרבת לרמה של הרב אריה ....)

ככה הייתי מרחיקה את החברות שלי ממנה ...

פגעים בנפש זה דבר נוראי !! ולא הייתי רוצה שלחברות שלי יהיו כאלה ...!

אנשים פה מדברם על זה שמשהו כמו חבר שנטש  פוגע באמון שלהם בבני אדם  ותחשבו ילדה חולת נפש מה היא יכולה לגרום לבן אדם בנפש איזה פגעים .....

ותחשבו טוב טוב אם הייתם מסכימים לדבר כזה לקרא לחברות שלכם....

להיפך, אם עוזרים לבן אדם מסכן שיש לו בעיות חמורות והחיים קשים לו כל כך, זה מעלה ומרומם את הנפש שלכן ולא פוגע בשום צורה.

אם את חוששת שמישהי מהבנות האחרות תיפגע מאוד כי היא תאמין למשהו שקרי שהילדה הזו מספרת או משהו כזה, אפשר ליידע אותן אולי שיש לה בעיה כזו שהיא מספרת לפעמים דברים לא אמיתיים, ואז לא תוכל להיות פגיעה בהן כי לא יאמינו לה במאה אחוז, ומצד שני הן יוכלו להמשיך לתת לה יחס אנושי ותמיכה, שחסרה לה הרבה יותר מאשר לבן אדם רגיל, כי כנראה שהנפש שלה פצועה.

תאמיני לי שהילדה הזו הרבה יותר מסכנה ממך ומכל החברות שלך, וזו פשוט רשעות להרחיק ממנה את כל החברות.

אתן אולי לא אמורות לטפל, כי אתן אינכן אנשי מקצוע, אבל זה אמור להיות עצוב לכן שאתן לא יכולות לעזור מאוד הרבה אם היא כל כך סובלת, וברור שהיא סובלת מאוד - אחרת לא הייתה עושה מעשים קיצוניים כאלה. וגם אם אתן לא יכולות לטפל בה ולרפא אותה, אתן אמורות לרצות לעזור לה בכל מה שתוכלו, ולרחם עליה מאוד. מאוד מאוד רצוי ויפה שתספקו תמיכה, ידידות, הרגשה טובה. זה לא יפגע בכן, אבל בשבילה זה משהו אדיר וחשוב ומועיל יותר מכל הטיפולים גם יחד.

לי יש חברה עם בעיה נפשית חמורה ואני חברה שלה כבר שנים. אני מרגישה שעצם זה שאני יכולה להיות לצידה זה משהו עצום שאני עושה בשבילה, והלוואי שהייתי יכולה לעשות בשבילה הרבה יותר, כי לסבול בנפש זה הסבל הכי גדול שיכול להיות. וגם אם אני יכולה לפעמים להיפגע בכמה מילימטרים בגלל הקרבה אליה והבעיות שלה, הנפש שלי היא בריאה וחזקה ואני יכולה לעמוד בזה.

גם לי  הייתה חברה כזאת. פשוט להסביר עניין 1: גם אם אתה לא מאמין- לא להראות . תמיד צריך ללכת עם הקטע

של כבדהו וחשדהו .

שקרים באופן מוגזם כמו חברה שלך הם בגדר מחלה נפשית. צריך לדון אותה לכף זכות

דוגמא מחברה שלי: היא כל הזמן שיקרה שיש לה חבר והיא יוצאת עם בנים וכ' וכו ובסוף מגלים שהיא דוסית.

היא כ''כ עבדה עלינו שבנות פשוט בכו איתה כשהיא סיפרה להם שהיא בהריון ולא יודעת מה לעשות עם העוברים שלה. היא ניכנסה לשרותים ו''הקיאה''....ופשוט שיחקה אותה.

היהי סיפור. אנשים ממציאים לפעמים לעצמם תסביכים כי משעמם להם בחיים הם פשוט צריכים אקשן. לא נורא. גם זה יעבור...

ולא קראתי את כל התגובות אז..

ממש חשוב שהיועצת והצוות החינוכי ידעו על המצב!!!

אם את רוצה קצת יותר אז אולי במסר"ש...

להתפלל עליהם ו...לזרום עם זה...

משהו די מפחיד שהיה אצל דוד שלי בעיר

היה איש אחד, נניח קוראים לו יצחק, קיצר, יצחק סיפר שהוא עובד עם ילדים עם בעיות, עושה סדנאות צחוק, וכו' וכו'...

הוא היה מתחבר עם ילדים, קונה להם פיצה, עושה איתם מנגלים ביער, מזמין אותם אליו הביתה, ואף אחד לא חשד בכלום,כי הוא אמר שהוא בתהליכי תשובה, מגיע למבוגרים (ביניהם דוד שלי) ולומד, מגיע לארוחות שבת וכו', 

יום אחד קרה משהו, לא משנה מה, והמבוגרים התחילו לחשוד, ואמרו לילדים שלא יתקרבו אליו, הילדים כעסו, אבל לא היתה להם ברירה,

מה מתברר?

האיש היה חולה נפש (לא בתור קללה), אנס כמה פעמים (ברוך ה' לא אצלנו) ודרס אישה בתל אביב!!!!!!!!!!!!  המבוגרים הודיעו למשטרה, והתברר שבמובן מסוים הוא מבוקש!!!!!!!!!!!

הוא ברח לקנדה אחרי שהתגלה לו שעלו עליו......

ולחשוב שאני (!) הכרתי אותו!!!! כשהייתי מגיעה הוא היה יושה איתי על הספה ומשחק איתי!!!!!!!!!!!! לא חשדנו בכלום!!!!!!!!!!!!!!!!

נורא מה שהולך היום......

סורי עם ששיעממתי אותכם, יומטוב!!!

לנסות להגיע על האמת שבתוכה..

נכון שיהיה לה קשה..

אבל עם תצליחי לגרום לה להבין שהיא משקרת ואת יודעת את זה..

אז היא תנסה לא לשקר ליידך.

או אולי תיפתח ותגיד לך שהיא כך..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...