קראתי, אבל מזמן...

אני רק זוכר שהוא היה ממש יפה.

אולי אני אחפש שוב.

ספר מיוחד במיוחד!

סוף כמו שאני אוהבת, לא קיצ'י מידי, לא צפוי מידי..

ומנוקדת היטיבה לתאר אותו

זה באמת נתן לי הסתכלות על הנצרות מהצד הכי מגעיל שלהם...

אבל---

הספר לא ממש נקי!!!

צריך לדלג על כמה דפים וכשמגלים שצריך לדלג עליהם זה קצת מאוחר מידי

הייתי ממקמת אותו ברמה 3 לפי מה שנתנו פה בשרשור ההוא..

ספר באמת טוב

קראתי את הספר לפני יותר משנה אז תסלחי לי אם יהיו שגיאות קלות..

יוהנה, נערה שנולדת לאבא כומר ולאמא שהתנצרה בכפיה חיה תחת השלטון הקפדני של אביה  שמתיחס אל הנשים כאל דבר בזוי. היא רוצה ללמוד אך מכיון שהיא אישה האפשרות לא ניתנת לה אלא רק לאחיר קשה הקליטה שאביה מצפה ממנו לגדולות.

אני לא אפרט יותר מדי אבל קורה המצב שיוהנה מחליפה את אחיה ,לוקחת את זהותו ולומדת במקומו ומתקדמת עד לדרגת האפיפיור. היא נמצאת בסכנה לחייה אם הדבר יתגלה..

לפי מה שאומרים זה מבוסס על סיפור אמיתי.הנוצרים מכחישים, אך יש כמה עדויות מפלילותD:

אני בדיוק קוראת אותו עכשיו! ממש עכשיו!

קראתי המלצה עליו בפורום בסימניה, התלהבתי וקניתי בשבוע הספר! אני נהנית מכל רגע.

רק שהעדפתי לא להעלות אותו לדיון/המלצה כאן בפורום, כי בעבר לא קיבלו כאן ספרים על הנצרות יפה.

סתם הערה:

כמו שאמרתי בעבר, אי חובבת ספרות היסטורית (כמו "האפיפיורית יוהנה") שהיא גדושה בנצרות בד"כ, אך מצד שני אני לא אוהבת לקרוא טקסטים נוצריים כמו תפילות וציטוטים מהברית החדשה.

אז אני רוצה להמליץ לאנשים כמוני שלא אוהבים את זה, שיעשו מה שאני עושה:

כשאני קוראת כזה ספר ומגיעה לפסקה שבה אני מזהה איזשהו מוטיב נוצרי (כמו ציטוט, או עיקרון נוצרי כלשהו שלא בא לי לקרוא) אני פשוט מדלגת לסוף הפסקה!

ממליצה.

ולגבי הספר עצמו:

רק מילה על הגישה של יוהנה בחיים- אני לא מאמינה שגם אישה חכמה כמוה היתה מגיעה לרמת התעוזה שלה או העצמאות שלה, כי בימים ההם גם אישה שנולדה עם כשרונות כאלה לא היתה מעיזה לברוח בדמות גבר או ללמוד לקרוא. פשוט לא! זה לא נראה לי הגיוני.

הדמות שלה מושפעת מאוד מהדעות הפמניסטיות של המחברת, שרצתה להציג את יוהנה בדמות כזאת. אזל תחשבו על זה: זה לא היה מציאותי כלל באותם ימים חשוכים.

השבוע יצא לי להזכר בסיפורה של דונה גרציה, אישה יהודיה שקשרי המסחר שלה היו מסועפים וענפים והיא הצילה באמצעותם לא מעט יהודים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90

איזבלה מלכת ספרד, להבדיל, שהיתה המלכה בעצמה (ולא רק אשתו של...) ועשתה הרבה מאוד צרות ליהודים.

פלורנס נייטינגייל, שהיתה אחות ותרומתה לצבא הבריטי בזמן המלחמה הפכה אותה לגיבורה לאומית, היא גם הקימה בית ספר לאחיות בעצמה.

ויש עוד ועוד דוגמאות.

לא שאלו לא סיפורים חריגים, אבל גם האפיפיורית יוהנה הוא סיפור חריג ולא מתיימר להיות משהו אחר.

חוץ מהכל- האפיפיורית יוהנה הוא סיפור שלא הומצא ברומן שאנחנו מדברים עליו. זה סיפור עתיק שלא ברור אם הוא אגדה או לא, אבל לאורך השנים בטרם נמשחו אפיפיורים הם נבדקו גם מהבחינה הזאת. בדיקה מביכה משהו, אבל הכנסיה  לא הסכימה להיות מובכת שנית.

(והנה הערך על סיפורה בויקי- היה או לא היה?)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%94

בו כתוב שהסיפור לא ממש אמיתי והיא המציאה חלקים מהילדות שלה, אני מבינה אותה לגמרי

חוץ מזה שכ הספר שלה מודגש שהיא הייתה בחורה עם אומץ בלתי רגיל...

אנשים יקרים, אני קצת מזועזעת... .

זה מה שמגדיר ספר כספר נקי? שאין בו נשיקה?

ספר שיש בו אלימות, רוע- זה ספר שנקי לנשמה שלנו?... 

קטונתי מלהבין. 

מה לעשות, כשאדם דתי שואל האם הסרט/ספר נקי- הוא מתכוון לעריות, פריצות וכו'.

את צודקת לגמרי, שיש עוד דברים שמזיקים לנשמה, כמו אלימות או ע"ז.

אולי צריך להוסיף למילה "נקי" את המילה "טהור" או "עדין", ואז נשלול גם את הפריצות ושאר המזיקים לנשמה.

[אגב, יש לי חברה שאהבה לקרוא ספרי מתח ופשע ותעלומות, אבל היא הפסיקה מאותה סיבה- שהיא שמה לב שזה רע לנשמה- להתעסק בג'יפה של העולם הזה!]

לא הבנתי מה קרה בסוף?

היא מתה? בגלל הלידה?

אני הבנתי את זה בתור-

היא הפילה ואז כולם הרגו אותה כי היא התחזתה...

כתוב שהיא לא הצליחה, וגם עבר זמן מאז שהיא שתתה את השיקוי המפיל!

וכל הסיטואצליה קרתה הרבה אחרי, לא?

כן, ומן הסתם אח"כ הרגו אותה/או אם היא מתה כבר- התעללו בגופתה, בגלל זהיא התחזתה לבן.

אבל שאלתי היא מה פשר הקטע הזה, של האור וכל זה.

זה כי היא מתה פתאום?

(לא בספר ) היא מתה בלידה... 

היא הפילה את התינוק, בגלל המכות מהסוס ומהבהלה.העובר יצא, אולי זה מה שמתכוונים באגדה המקובלת.

אחרי שהם גילו שהיא אישה, הדבר הראשון שעשו לה- להרוג אותה, היא 'בגדה' במשרת האפיפיוריות ועל כן דינה הה מוות...

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!