קראתי, אבל מזמן...

אני רק זוכר שהוא היה ממש יפה.

אולי אני אחפש שוב.

ספר מיוחד במיוחד!

סוף כמו שאני אוהבת, לא קיצ'י מידי, לא צפוי מידי..

ומנוקדת היטיבה לתאר אותו

זה באמת נתן לי הסתכלות על הנצרות מהצד הכי מגעיל שלהם...

אבל---

הספר לא ממש נקי!!!

צריך לדלג על כמה דפים וכשמגלים שצריך לדלג עליהם זה קצת מאוחר מידי

הייתי ממקמת אותו ברמה 3 לפי מה שנתנו פה בשרשור ההוא..

ספר באמת טוב

קראתי את הספר לפני יותר משנה אז תסלחי לי אם יהיו שגיאות קלות..

יוהנה, נערה שנולדת לאבא כומר ולאמא שהתנצרה בכפיה חיה תחת השלטון הקפדני של אביה  שמתיחס אל הנשים כאל דבר בזוי. היא רוצה ללמוד אך מכיון שהיא אישה האפשרות לא ניתנת לה אלא רק לאחיר קשה הקליטה שאביה מצפה ממנו לגדולות.

אני לא אפרט יותר מדי אבל קורה המצב שיוהנה מחליפה את אחיה ,לוקחת את זהותו ולומדת במקומו ומתקדמת עד לדרגת האפיפיור. היא נמצאת בסכנה לחייה אם הדבר יתגלה..

לפי מה שאומרים זה מבוסס על סיפור אמיתי.הנוצרים מכחישים, אך יש כמה עדויות מפלילותD:

אני בדיוק קוראת אותו עכשיו! ממש עכשיו!

קראתי המלצה עליו בפורום בסימניה, התלהבתי וקניתי בשבוע הספר! אני נהנית מכל רגע.

רק שהעדפתי לא להעלות אותו לדיון/המלצה כאן בפורום, כי בעבר לא קיבלו כאן ספרים על הנצרות יפה.

סתם הערה:

כמו שאמרתי בעבר, אי חובבת ספרות היסטורית (כמו "האפיפיורית יוהנה") שהיא גדושה בנצרות בד"כ, אך מצד שני אני לא אוהבת לקרוא טקסטים נוצריים כמו תפילות וציטוטים מהברית החדשה.

אז אני רוצה להמליץ לאנשים כמוני שלא אוהבים את זה, שיעשו מה שאני עושה:

כשאני קוראת כזה ספר ומגיעה לפסקה שבה אני מזהה איזשהו מוטיב נוצרי (כמו ציטוט, או עיקרון נוצרי כלשהו שלא בא לי לקרוא) אני פשוט מדלגת לסוף הפסקה!

ממליצה.

ולגבי הספר עצמו:

רק מילה על הגישה של יוהנה בחיים- אני לא מאמינה שגם אישה חכמה כמוה היתה מגיעה לרמת התעוזה שלה או העצמאות שלה, כי בימים ההם גם אישה שנולדה עם כשרונות כאלה לא היתה מעיזה לברוח בדמות גבר או ללמוד לקרוא. פשוט לא! זה לא נראה לי הגיוני.

הדמות שלה מושפעת מאוד מהדעות הפמניסטיות של המחברת, שרצתה להציג את יוהנה בדמות כזאת. אזל תחשבו על זה: זה לא היה מציאותי כלל באותם ימים חשוכים.

השבוע יצא לי להזכר בסיפורה של דונה גרציה, אישה יהודיה שקשרי המסחר שלה היו מסועפים וענפים והיא הצילה באמצעותם לא מעט יהודים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90

איזבלה מלכת ספרד, להבדיל, שהיתה המלכה בעצמה (ולא רק אשתו של...) ועשתה הרבה מאוד צרות ליהודים.

פלורנס נייטינגייל, שהיתה אחות ותרומתה לצבא הבריטי בזמן המלחמה הפכה אותה לגיבורה לאומית, היא גם הקימה בית ספר לאחיות בעצמה.

ויש עוד ועוד דוגמאות.

לא שאלו לא סיפורים חריגים, אבל גם האפיפיורית יוהנה הוא סיפור חריג ולא מתיימר להיות משהו אחר.

חוץ מהכל- האפיפיורית יוהנה הוא סיפור שלא הומצא ברומן שאנחנו מדברים עליו. זה סיפור עתיק שלא ברור אם הוא אגדה או לא, אבל לאורך השנים בטרם נמשחו אפיפיורים הם נבדקו גם מהבחינה הזאת. בדיקה מביכה משהו, אבל הכנסיה  לא הסכימה להיות מובכת שנית.

(והנה הערך על סיפורה בויקי- היה או לא היה?)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%94

בו כתוב שהסיפור לא ממש אמיתי והיא המציאה חלקים מהילדות שלה, אני מבינה אותה לגמרי

חוץ מזה שכ הספר שלה מודגש שהיא הייתה בחורה עם אומץ בלתי רגיל...

אנשים יקרים, אני קצת מזועזעת... .

זה מה שמגדיר ספר כספר נקי? שאין בו נשיקה?

ספר שיש בו אלימות, רוע- זה ספר שנקי לנשמה שלנו?... 

קטונתי מלהבין. 

מה לעשות, כשאדם דתי שואל האם הסרט/ספר נקי- הוא מתכוון לעריות, פריצות וכו'.

את צודקת לגמרי, שיש עוד דברים שמזיקים לנשמה, כמו אלימות או ע"ז.

אולי צריך להוסיף למילה "נקי" את המילה "טהור" או "עדין", ואז נשלול גם את הפריצות ושאר המזיקים לנשמה.

[אגב, יש לי חברה שאהבה לקרוא ספרי מתח ופשע ותעלומות, אבל היא הפסיקה מאותה סיבה- שהיא שמה לב שזה רע לנשמה- להתעסק בג'יפה של העולם הזה!]

לא הבנתי מה קרה בסוף?

היא מתה? בגלל הלידה?

אני הבנתי את זה בתור-

היא הפילה ואז כולם הרגו אותה כי היא התחזתה...

כתוב שהיא לא הצליחה, וגם עבר זמן מאז שהיא שתתה את השיקוי המפיל!

וכל הסיטואצליה קרתה הרבה אחרי, לא?

כן, ומן הסתם אח"כ הרגו אותה/או אם היא מתה כבר- התעללו בגופתה, בגלל זהיא התחזתה לבן.

אבל שאלתי היא מה פשר הקטע הזה, של האור וכל זה.

זה כי היא מתה פתאום?

(לא בספר ) היא מתה בלידה... 

היא הפילה את התינוק, בגלל המכות מהסוס ומהבהלה.העובר יצא, אולי זה מה שמתכוונים באגדה המקובלת.

אחרי שהם גילו שהיא אישה, הדבר הראשון שעשו לה- להרוג אותה, היא 'בגדה' במשרת האפיפיוריות ועל כן דינה הה מוות...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.