איך שהרגש הבסיסי והטהור לא נשחק אצלך.. זה כ"כ יפה 
.
בעבר, בדורו של האדם הראשון- אנשים לא אכלו בשר. על בעלי החיים נאמר ראשונים "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו: ויצר ה' אלוקים מן האדמה כל חית השדה..." (בראשית א/יח-יט). נכון שבסופו של דבר זה לא עבד "ולאדם לא מצא עזר כנגדו", אבל יש פה איזה קו מחשבה, איזו שאיפה, שהיחסים של האדם עם החיות יהיו הרבה מעבר למפגש בצלחת. מצב בגן העדן זהו המצב שכולנו צריכים לשאוף אליו.
עם הדרדרות הדורות- והשיא היה במבול, נפש האדם היתה כ"כמושחתת, והותר לאכול בשר. אבל גם אז, ה' הגביל את זה רק לחיה מתה. "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה.. אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו". יש שינוי ביחסים בין האדם לחיה- זה כבר לא קשרי חברות, זה נהיה שלטון של בני האדם על החיות "ומוראכם וחתם יהיה על כל חית הארץ..." (בראשית ט).
כך היה המצב עד שהגיעה התורה. התורה מזהירה על צער בעלי חיים. וכמובן: נושא הכשרות
השחיטה נעשית בצורה שכמה שפחות מכאיבה לבעל החיים, יש תהליך ארוך של הכשרת הבשר. אסור לאכול בשר וחלב- כמה פעמים קרה לכם שויתרתם על שניצל כדי לא להיות מוגבלים בחלב?... בקיצור- התורה מכוונת אותנו להתרגל לא לאכול בשר 24/7, אלא להתגבר עליו.
אבל- התורה גם מצווה על עבודת הקרבנות,חז"ל מעודדים בשר בשבת... אז התורה לא רוצה שנפסיק לגמרי לאכול בשר?
התורה מכוונת אותנו לעתיד. כיום אנחנו ברמה דתית- לצערנו נורא נורא- לא משהו. קודם- אנחנו צריכים לתקן את עצמנו ולהגיע לרמה של צדיקים באמת, כמו שמצווה התורה. רק אחרי שנתקן את חטאינו אנו, אז נוכללהגיע לדרגה בכלל של להתחיל לשאוף לתקן גם את חטא האדם הראשון ולהגיע למציאות של גן עדן.
ובכל זאת, האם לזה התכוונה התורה? למציאות שלנו היום מבחינת בשר?
200 שנה אחורה... משפחה מגדלת עז. הילדים נקשרים אליה כל כך... היא נמצאת אצליהם מאז שהיתה גדיה קטנטנה. הם יוצאים איתה למרעה כל יום... הם התרגשו כ"כ כשהיא המליטה, ישבו לידה שעות. היא כמובן גם עלתה לאבא המון כסף. ואז.. אבא לוקח אותה לשוחט ואוכלים אותה. אז לא אוכלים אותה כמו חטיף במבה! יש איזשהו עניין רגשי, שמבינים שזה עצוב, וכו'. וכמובן שאז דואגים לאכול את כל הבשר, לא זורקים כמויותמפחידות של בשר לפח.
לעומת זאת היום, שאנחנו פשוט הולכים לסופר וקונים שניצל שצריך לחמם 30 שניות במיקרו ואפשר לאכול- נעלם הרגש הבסיסי ממש. כמה פעמים ראיתם שאריות בשר שאמא זרקה משבת? זה גורם צער? לצערי נראה לי שלא לרוב האנשים.
בימנו אפשר לראות ממש התחלת הגאולה, ויש כח מוסרי אדיר שמתפרץ בנושא הזה. ארגוני צער בעלי חיים, טבעונות, צמחונות, ביצי חופש, וכו'.. אנשים מגדלים חיות מחמד!! זה ממש מדהים.
אבל כמו כל כח מתפרץ, אנחנו צריכים להזהר מהצדדים המכוערים שבו, ולהבין שיש למתן אותו ולהכניס אותו לתוך הקודש ולא להשאיר אותו פרוץ.
בני האדם עדיין לא בדרגה מספיק גבוהה בשביל להתנזר מבשר לגמרי.
יש גם חשש מאוד גדול, שאנשים יתנהגו במוסריות כלפי בע"ח, וישכחו את המוסר שבין בני אדם. היטלר היה צמחוני למשל. או דוגמא נוספת לזה היתה בגירוש- כשארגון מסויים מחה על זה שמשפחות העקורים השאירו חיות מחמד בגוש כשהם עזבו וזה לא בסדר וכו'- ונעלם המוסר האנושי שלא מחה על גירוש אנשים מביתם. קודם כל עלינו לתקן את יחסינו כלפי בני האדם ורק אחר כך כלפי החיות.
אז מה כן אפשר וצריך היום?
לא להתעלל בבעלי חיים ולדאוג להם
לקנות ביצי חופש, עופות שגדלים בצורה טבעית
להבין שיש לכם בצלחת משהו שהיה פעם חי ולא לזלזל ולזרוק מליון שאריות לפח
וכן הלאה.
צמחונות- ובטח ובטח שטבעונות- רובנו עדיין לא ברמה.
אבל אם את מרגישה שאת רוצה את זה- תתייעצי עם רב שלך ורופא שלך (חשוב ממש!) והמון בהצלחה.
אני יודעת שכתבת שאת שונאת חפירות ואני פה כבר עם מגילה.. 
אבל לגבי החסה!
כל הבריאה כולה היא יצירה של אלוקים.
לכל דבר יש ייעוד בעולם- כן חסה נועדה שיאכלו אותה.
אבלזה מקסים שיש לך עדיין רגש רחמים כלפיה.
אני לא חושבת שיש איזשהו עניין לא לאכול אותה בכלל...
אבל קחי את הרגש המדהים הזה ונתבי אותו לשמירה על הבריאה,
לטוהר הנשמה.
לא להשחית או להרוס את העולם הנפלא שהשי"ת נתן לנו.
בהצלחה!
וכדאי מאוד מאוד קרוא את "חזון הצמחונות והשלום" של הראי"ה..
ובכללי ההודעה הזו (למרות שהיא נראית נווורא ארוכה-מחילה)- זה ממש על קצה המזלג ועל רגל אחת, עם זה חשוב לך בררי את זה יותר לעומק.
...