סיימתי עכשיו שמינית והבגרות האחרונה שלי בתנ"ך היתה בין השאר על פרשת האזינו בדברים ועל פרקים מספר ישעיהו. בשני המקומות מסופר בעצם על כמה ה' היטיב עם ישראל- איך הם בגדו בו- איך הוא רצה להשמיד אותם...
ואז...
למה הוא לא השמיד אותם?
"לולא כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל זאת" (דברים פרק ל"ב פס' כ"ז)
רק בגלל זה הוא מושיע אותנו?! אני יודעת שה' גדול ושברור שאנחנו צריכים וחייבים לעבוד אותו, אבל זה לא אמור להיות מתוך יראה בלבד, אלא גם מתוך אהבה, ואיך אפשר בעצם להאמין שהוא אוהב אותנו אחרי שבכל פעם שהוא רוצה להשמיד הדבר העיקרי שבגללו הוא לא עושה את זה הוא שלא יתחלל שמו?! אני יודעת ששם ה' הרבה יותר חשוב ממני, אבל... וגם כשכתוב שהוא אוהב אותנו- פתאום זה נראה לי לא אמין, כאילו אנחנו רק כלים רקים בלי חשיבות, שסבבה, הוא בחר אותנו מכולם, אבל זה לא מונע ממנו לרצות להשמיד אותנו די הרבה פעמים... אני יודעת שזה נשמע כאילו עוד שניה אני חוזרת בשאלה, אז לא, אני עדיין מאוד אוהבת אותו מסיבות שבעצם נסתרות מכולנו בעצם (זה ממש לא דבר שבהיגיון, תסכימו איתי...) אבל אני חייבת להודות שאחרי הבגרות היה לי מאוד קשה עם זה...









